תסמונת המעי הרגיז או מחלת מעי דלקתית?

איך מבדילים בין שני המצבים?

תסמונת המעי הרגיז ושתי מחלות המעי הדלקתיות הנפוצות: מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, הן מצבים הגורמים לתסמינים דומים במערכת העיכול, אך בין מחלות המעי הדלקתיות (IBD) לבין תסמונת המעי הרגיז (IBS) יש הבדל מהותי:

מחלות מעי דלקתיות הן מחלות מבניות הגורמות לנזק פיזי נראה לעין.
רופאים יכולים לזהות אותן באמצעות בדיקות כמו קולונוסקופיה או ביופסיה.
תסמונת המעי הרגיז היא מחלה תפקודית – לא ניתן לראות את תסמיניה בבדיקות.

למרות הדמיון בתסמינים ישנם מספר הבדלים, שמסייעים לייצר אבחנה מבדלת,
וכמובן – כל תלונה על נפיחות, כאבי בטן, שלשולים או עצירות, ותחושת אי-נוחות בבטן, שאינם חולפים לאורך זמן ממושך, תיבדק לעומק על-ידי רופא ורק אז יותאם לה טיפול.

תסמינים דומים של תסמונת המעי הרגיז ומחלות מעי דלקתיות

מכיוון ש-IBD ו-IBS הם מצבים המשפיעים על המעיים לזמן ממושך יש להם תסמינים דומים.
שני המצבים יכולים להופיע גם אצל ילדים, מתבגרים ואנשים צעירים.

• כאב בטן
• נפיחות
• שלשול או עצירות
• יציאות תכופות

ההבדלים בתסמינים בין שני המצבים

בנוסף לתסמינים המשותפים לשני המצבים, מחלות מעי דלקתיות יכולות לגרום לתסמינים נוספים:

• צואה מדממת או שחורה
• ירידה במשקל או אובדן תיאבון
• חום
• דלקת בעור, במפרקים או בעיניים

תסמונת המעי הרגיז IBS יכולה לגרום לריבוי בחילות וגזים ותחושת התרוקנות לא מלאה.

קיים גם הבדל לא מובהק במיקום הכאב.
מחלת קרוהן גורמת בדרך כלל לכאבים בצד הימני של הבטן וקוליטיס כיבית לכאבים בצד השמאלי,
אם כי הכאבים יכולים להופיע בכל מיקום בבטן.
תסמונת המעי הרגיז גורמת לכאבים המתרכזים לרוב בבטן התחתונה.

הגורמים למחלות מעי דלקתיות ולתסמונת המעי הרגיז

הגורמים לשני המצבים אינם מובהקים.
כשמדובר במחלות מעי דלקתיות ישנו בדרך כלל שילוב בין גורמים תורשתיים וסביבתיים, וישנו הקשר של פעילות יתר של מערכת החיסון. הפעילות המוגברת היא זו שגורמת לתסמינים כמו חום ועייפות.

גם בנוגע לתסמונת מעי דלקתית, מחקרים מצאו קשר לפעילות המערכת החיסונית, ובנוסף, לאופן שבו השרירים מעבירים מזון דרך המעי.
לאנשים רבים ישנם טריגרים שגורמים למחלו להיות פעילות: תזונה, מתח, זיהומים ושינויים הורמונליים.

אבחון של מחלות מעי דלקתיות

מכיוון שמחלות מעי דלקתיות גורמות לנזק פיזי למעיים, ניתן לאבחן אותן באמצעות בדיקות.
בדיקות אלה יכולות לזהות גם את סוג מחלת המעי (לרוב – קרוהן או קוליטיס), ולאפשר התאמת טיפול מדויקת.

• בדיקות דם וצואה
• סריקות CT או MRI
• קולונסקופיה ונטילת דגימת רקמה (ביופסיה)

אבחון תסמונת המעי הרגיז

כשמדובר בתסמונת המעי הרגיז, אין תסמינים פיזיים במעי ולכן האבחון נעשה באמצעות קריטריונים המשמשים לאבחנה מבדלת.
הבדיקות אליהן נשלח המטופל – בדיקות דם, צואה, אולטרה-סאונד וכיוצא באלה, לא נועדו לאתר ממצאים.
מטרתן היא לשלול מחלות אחרות.

לאחר שנשללו מחלות מעי דלקתיות או מחלות אחרות הגורמות לתסמינים דומים,
ניתן יהיה לאבחן את התסמונת באמצעות סדרת קריטריונים הנקראים "הקריטריונים של רומא".
הקריטריונים הם:

• כאבי בטן חוזרים המופיעים לפחות למשך יום אחד בשבוע בשלושת החודשים שלפני הבדיקה.
• כאבי הבטן קשורים ליציאות
• יש שינוי בתדירות היציאות
• יש שינוי במראה או במרקם הצואה

סיבוכים אפשריים

בעוד שלתסמונת המעי הרגיז אין סיבוכים, פרט לפגיעה משמעותית באיכות החיים,
מחלות מעי דלקתיות שאינן מטופלות עלולות לגרום לסיבוכים רבים,
בין אם מקומיים באזור המעי והרקטום כמו הידבקויות, חסימת מעיים, כיבים, פיסטולות או מורסות,
ובין אם כלליים כמו אנמיה, אובדן עצם או התייבשות.

טיפול במחלות מעי דלקתיות ובתסמונת המעי הרגיז

אנשים עם IBD או IBS מנסים לעתים קרובות לטפל בכך על ידי שינוי תזונתי.
ישנן המלצות המתאימות לכל מי שסובל מבעיית מעיים, אך כדי להתאים אותן אישית, כדאי לנהל יומן תזונה, ולבדוק מה גורם לאי נוחות בבטן ולהתגברות התסמינים.

ההמלצות הכלליות הן:

• מומלץ להימנע ממוצרי חלב, מזונות מתועשים, סוכר לבן ומוצרים המכילים אותו, בשר מעובד, מזונות מטוגנים, משקאות המכילים קפאין או מזונות המכילים חומרי שימור.
• יש הרבות בשתייה
• יש להקשיב לגוף ולהימנע ממזון שגורם לנפיחות ותחושת אי נוחות
• בתקופות שהמחלה פעילה, מומלץ לוותר על סיבים לא מסיסים כמו דגנים מלאים וירקות ופירות עם קליפה, ולצרוך אך ורק סיבים מסיסים כמו שיבולת שועל, בטטה, ירקות ופירות ללא קליפה.

מלבד התזונה, שני המצבים משפיעים גם על בריאות הנפש, וההתמודדות עם הבעיה הכרונית יכולה לגרום לדיכאון וחרדה. כדי לטפל במצבים אלה ניתן לקבל עזרה רפואית נפשית, טיפול פסיכולוגי ועזרה בניהול מתחים.
גם פורומים וקהילות תמיכה יכולים לעזור להתמודד עם בעיות רפואיות.
מטופלים רבים משלבים, לצד הטיפול הקונבנציונלי גם טיפול אלטרנטיבי – דיקור סיני, מיינדפולנס וכד.

מלבד התזונה, אחת הסיבות החשובות לאבחון נכון של המחלה, היא הטיפול התרופתי.
התרופות המתאימות למחלות מעי דלקתיות, אינן מתאימות לתסמונת המעי הרגיז.

בין התרופות ל-IBD:

אמינוסליצילטים – תרופות המשפיעות על רירית המעי ומתאימות למקרים קלים עד בינוניים של IBD.
קורטיקוסטרואידים – תרופות המחלישות את המערכת החיסונית. תרופות אלה ניתנות לזמן קצר בעת התלקחות של המחלה. נטילתן לזמן ארוך עלולה לגרום לתופעות לוואי וסיבוכים.
אימונומודולטורים – תרופות המשפיעות על מערכת החיסון וניתנות כטיפול ארוך טווח.
טיפולים ביולוגיים – המונעים מחלבונים הנמצאים בגוף לייצר תהליכים דלקתיים.
אנטיביוטיקה – לטיפול בזיהום הנגרם ע"י המחלה, או למניעת זיהום לאחר ניתוח.

במקרים חמורים של מחלות מעי דלקתיות, יש לעתים צורך בניתוח, להסרת החלקים הפגועים במעי.

טיפול בתסמונת המעי הרגיז

במקרים של IBS ניתנות בדרך כלל תרופות ללא מרשם או תרופות מרשם כדי לאזן שלשולים או עצירות.
אלה כוללים משלשלים או נוגדי שלשולים ונוגדי עוויתות.
נערכים מחקרים על השפעתה של פרוביוטיקה על תסמיני IBS.

לסיכום,
אמנם מחלות מעי דלקתיות ותסמונת המעי הרגיז, מתבטאות במקרים רבים בתסמינים דומים,
אך האבחנה ביניהן חשובה מאוד לקביעת תוכנית הטיפול.
מוזמנים לקבוע תור למרפאתו של ד"ר אבי רשף כדי לאבחן את התסמינים ולשפר את איכות החיים בעזרת טיפול מותאם.