טחורים אמנם אינם נושא נעים לשיחה, אך הם מצב שכיח שאנשים רבים חווים בשלב מסוים מהחיים.
אם תהיתם לגבי הסיכוי שלכם לסבול מטחורים, או שאתם כבר סובלים מטחורים וחושבים ש"צרת רבים חצי נחמה" – הנה כמה נתונים סטטיסטיים ואחרים על גורמי סיכון לטחורים.
סטטיסטיקה על טחורים
אם תחפשו ברשת את שכיחות תופעת הטחורים תתקלו בנתונים שונים ואפילו מבולבלת.
בעוד שבמקום אחד תקראו שהשכיחות הממוצעת היא סביב ה-4%, במקום אחר תקראו ש-50% מאוכלוסיית הגיל השלישי סובלים מטחורים.
מחקר בין-לאומי מקיף שפורסם ב-2020, ניסה לתת מענה מדויק יותר לשאלה. המחקר נערך באמצעות סקר מקוון באוכלוסיות מייצגות של מבוגרים ממדינות שונות: ברזיל, צ'כיה, צרפת, הונגריה, איטליה, רומניה, רוסיה וספרד, וזיהה משתתפים שדיווחו על טחורים.
תוצאות המחקר הראו ש11% מהבוגרים חווים תסמינים של טחורים (1725 מתוך 16015).
רוב המשתתפים סבלו מדרגת חומרה נמוכה של המחלה.
לפי הסקר, טחורים נפוצים יותר אצל אנשים הסובלים ממחלות נלוות ואצל נשים בהריון.
הסימנים הנפוצים ביותר היו כאב, דימומים וחוסר נוחות.
התייעצות עם רופא העלתה את הסבירות לקבלת טיפול בטחורים.
לצד הנתונים הכלליים – כמו לכל בעיה רפואית, ישנם גורמי סיכון לטחורים המעלים את הסיכוי לסבול מהבעיה.
הנה 6 גורמי סיכון עיקריים:
בעיית הטחורים נפוצה יותר אצל נשים
טחורים יכולים להשפיע על גברים ונשים כאחד, אך מחקרים מצביעים על כך שנשים נוטות להיות רגישות יותר לבעיה. שינויים הורמונליים במהלך הריון, לידה וגיל המעבר, יחד עם לחץ מוגבר על אזור האגן, מגדילים את הסיכון. עם זאת, גברים אינם פטורים מהבעיה, וכל אחד יכול לפתח טחורים ללא קשר למין.
טחורים נפוצים יותר אצל האוכלוסייה המבוגרת
גיל מתקדם הוא גורם משמעותי נוסף להתפתחות טחורים. ככל שאנו מתבגרים, רקמות החיבור והשרירים התומכים בכלי הדם באזור פי הטבעת עלולים להיחלש, מה שהופך אותם למועדים יותר לנפיחות ודלקת. תהליכים אלה מדגישים את החשיבות של מניעה וגילוי מוקדם, במיוחד עבור אנשים בגיל השלישי.
אורח החיים משפיע על שכיחות הטחורים
בחירות והרגלי חיים מסוימים יכולים להגביר את הסבירות לטחורים.
אורח חיים הכולל ישיבה ברוב שעות היום, ישיבה ממושכת בשירותים ועצירות כרונית הם גורמי סיכון. פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל תקין ואימוץ הרגלי יציאות טובים, כגון אי מאמץ בזמן יציאות והימנעות מישיבה מוגזמת, יכולים לעזור להפחית את הסיכון.
גם תזונה עתירת סיבים, שתייה מרובה של מים והימנעות ממזון מעובד יכולים לשפר את תהליך העיכול בכלל ולמנוע טחורים בפרט.
לטחורים יש מרכיב גנטי
ההיסטוריה הרפואית המשפחתית ממלאת תפקיד בנטייה לטחורים.
כ-10% ממקרי הטחורים הם תורשתיים.
במקרה של בן משפחה קרוב שחווה טחורים באופן כרוני, הסיכוי לפתח אותם גדול יותר.
אמנם לא ניתן לשנות את הגנטיקה, אך הבנת ההיסטוריה המשפחתית יכולה להשפיע על אימוץ הרגלי תזונה ואורח חיים בריא יותר, כדי למנוע את הבעיה
מצבים בריאותיים אחרים יכולים להשפיע על התפתחות טחורים
מספר מצבים בריאותיים יכולים להגביר את הסיכון לטחורים.
מצבים המובילים ללחץ מוגבר בוורידים, כגון שחמת כבד, אי ספיקת לב, ויתר לחץ דם פורטלי, יכולים לתרום להתפתחות טחורים.
גם למצב הנפשי יש השפעה על טחורים
מתח משפיע על גופנו בדרכים שונות, והוא יכול גם להשפיע על יציאות.
בתקופות של מתח, אנשים עשויים לחוות שינויים במערכת העיכול שלהם, כולל יציאות לא סדירות או עצירות. גורמים אלו יכולים לתרום להתפתחות או להחמרה של טחורים.
יישום טכניקות לניהול מתח, כמו תרגילי הרפיה, יכול לעזור להקל על גורם סיכון זה.
לסיכום,
אמנם גורמי סיכון לטחורים מגדילים את ההסתברות שתסבלו מטחורים, ועדיין חשוב לזכור שהם מצב שכיח ולעיתים קרובות ניתן לטפל בהם או למנוע אותם עם שינויים באורח החיים. על ידי אימוץ אורח חיים בריא, שמירה על פעילות גופנית סדירה, צריכת תזונה עשירה בסיבים, ניהול מתח וטיפול בכל מצב בריאותי בסיסי, ניתן להפחית באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות טחורים.
אם אתם חווים תסמינים מתמשכים או מודאגים לגבי הבריאות, מומלץ להתייעץ עם פרוקטולוג מומחה ולתת לטחורים טיפול מיידי.