מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית הם שני מצבים דלקתיים כרוניים המערבים את מערכת העיכול.
מחלות דלקתיות אלה משפיעות על חייהם של מיליוני אנשים בעולם.
רק בארה"ב מאובחנים עד 70,000 מקרים של מחלות אלו מדי שנה.
בעוד שקוליטיס כיבית פוגעת ברירית המעי הגס, מחלת קרוהן יכולה לפגוע בכל חלק של מערכת העיכול מהפה ועד לתעלה האנאלית, ופוגעת בדרך כלל במעי הדק ובמעי הגס.
שתי המחלות עשויות להופיע אצל בני נוער ומבוגרים צעירים.
תסמיניהן של שתי המחלות יכולים להיות שלשולים, כאבי בטן ודימום רקטאלי, והן יכולות לגרום לירידה חמורה במשקל אצל ילדים.
האבחון של מחלות המעי הדלקתיות מתבצע בדרך כלל באמצעות בדיקות דם וצואה, קולונוסקופיה או בדיקות דימות (CT או MRI של הבטן) – לא כל חולה יצטרך את כל הבדיקות.
למרות קווי הדמיון ישנם שלושה הבדלים מרכזיים המאפשרים לרופאים מתחום הגסטרואנטרולוגיה והפרוקטולגיה להבדיל בין מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית בקלות יחסית:
התסמינים
התסמינים הדומים של שתי המחלות הן שלשולים תכופים, אובדן תאבון וירידה במשקל.
שתי המחלות עלולות לגרום גם להתאפיין גם בתסמינים דלקתיים בעיניים, במפרקים ובעור.
התסמינים המובהקים של קוליטיס כיבית הם צואה דמית ורירית ותחושה תכופה של צורך להטיל צואה ללא תוצאות. תסמינים מובהקים אפשריים של מחלת קרוהן הם בחילה, נפיחות ודימום מינימלי אם בכלל.
לרוב, אחרי בדיקה פיזית ותיאור מדויק של התסמינים, הרופא יידע אם מדובר בקוליטיס כיבית או בקרוהן, אם כי ב-10% מהמקרים לא ברור לחלוטין מי מהן גורמת לדלקת, ויש צורך בבדיקות מעמיקות יותר לבירור.
היכן מתרחשת דלקת
אמנם שתי המחלות נגרמות על-ידי דלקת במערכת העיכול, אך מיקום הדלקת יכול להוביל את הרופא לאבחנה הנכונה. ההבדל הבסיסי הוא שקרוהן יכולה לערב את כל מערכת העיכול מהפה ועד לפי הטבעת בעוד קוליטיס כיבית מוגבלת למעי הגס.
קוליטיס כיבית מתבטאת בדרך כלל במקטע דלקתי רציף, בעוד קרוהן יכולה להתבטא באזורים מודלקים לצד אזורים בריאים.
הקוליטיס מערבת בדרך כלל רק שכבה אחת של דופן המעי, בעוד קרוהן יכולה לחדור לשלוש השכבות של הדופן ולכן קיים סיכון גבוה יותר לניקוב המעי.
בדיקות ואבחון
רופאים יכולים לבקש בדיקת צואה כדי לאתר סימנים של ריר או דם האופייניים לקוליטיס כיבית.
דגימות צואה יכולות גם לשלול אבחנות אחרות כמו פתוגנים או חיידקים בצואה.
הבדיקה היעילה ביותר להבחנה בין שתי המחלות היא קולונוסקופיה – בדיקה בה מוחדרת למעי הגס מצלמה קטנה המחוברת לצינור דק. בדיקה זו מאפשרת לרופא לצפות במעי הגס לכל אורכו ולקחת ביופסיות.
אם הרופא רואה שהדלקת מתחילה בפי הטבעת ועולה ברציפות למעי הגס ואז מפסיקה, סביר שמדובר בקוליטיס כיבית, כי מחלת קרוהן יכולה להופיע לכל אורך מערכת העיכול ומתבטאת בכתמים של רקמה בריאה לצד רקמה דלקתית.
בנוסף, מחלת קרוהן יוצרת לעתים מקבצים של תאים חיסוניים הנקראים גרנולומות, בעוד שקוליטיס כיבית אינה יוצרת מקבצים כאלה. גרנולומות הן תוצאה של ניסיונו של הגוף להיפטר מחומר זר וניתן לצפות בתאים אלה דרך מיקרוסקפם.
אם קיים חשד שמדובר במחלת קרוהן, ניתן להשלים את הבירור באמצעות בדיקות דימות כמו CT או MRI כדי לבדוק מעורבות של המעי הדק ובאמצעות גסטרוסקופיה לבדיקת חלקה העליון של מערכת העיכול.
טיפולים במחלת קרוהן ובקוליטיס כיבית
מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית מטופלות בדרך כלל באותם סוגי תרופות, אם כי כל חולה עשוי להגיב אחרת לאותה התרופה. מטרת הטיפול היא להפחית את הדלקתיות ועל ידי כך להפחית את התסמינים, לאפשר לגוף לתקן את הרקמות הפגועות ולהאט את התקדמות המחלה.
אין ריפוי מלא של מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, אם כי אנשים עם קוליטיס כיבית יכולים לבחור לעבור ניתוח להסרת המעי הגס ועל-ידי כך להיפטר מהמחלה.
תזונה היא גורם חשוב נוסף בהתלקחויות של שתי המחלות.
אמנם ההשפעה של תזונה על התלקחות היא אינדיבידואלית, אך לרוב, ירקות עתירי סיבים ופירות לא קלופים הם מזונות שהחולים מתקשים לעכל. מזון חלבי או שומני יכול אף הוא לעורר תסמינים אצל אנשים מסוימים.
כאשר יש צורך בניתוח
אם הטיפול התרופתי אינו מפחית את הדלקתיות – ייתכן שיהיה צורך בניתוח.
אפשרות זו הפכה לפחות נפוצה בשל ההתקדמות בטיפול התרופתי בעשור האחרון.
אצל אנשים עם קוליטיס כיבית הפתרונות הניתוחיים פשוטים יותר מאשר אצל אנשים עם מחלת קרוהן, כי הדלקת מתמקדת באזור אחד של מערכת העיכול שניתן להחליפו בכיס פנימי או בסטומה באמצעות כריתה.
מכיוון שקרוהן יכול להופיע בכל מקום במערכת העיכול, הסרת המעי הגס לא תרפא את המחלה.
יחד עם זאת אחוז גדול של חולי קרוהן יזדקקו בסופו של דבר לניתוח כלשהו.
במקרים חמורים קרוהן יוצרת נקבים במעי הגורמים לפיסטולות (חיבורים לא תקינים בין חלק אחד של המעי לחלק אחר) הפיסטולות יכולות לגרום לזיהום ולנזק נוסף למעי ולכן צריך לתקן אותן באמצעות ניתוח.
לסיכום,
קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן הן מחלות דומות, אך יש ביניהן מספר הבדלים מהותיים, המקלים על האבחון ועל התאמת הטיפול.
אם אתם סובלים מתסמינים מתמשכים של שלשולים, כאבי בטן, אובדן תיאבון או דימום,
ניתן לפנות לייעוץ ואבחון לד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, במרכזי אסותא ראשון לציון ובאר שבע.