דיברטיקוליטיס – תסמינים, אבחון וטיפול

דיברטיקוליטיס (בעברית: סעפת) היא מחלה דלקתית של הסעיפים במעי הגס.

הדיברטיקולות (סעיפים) הן מעין "כיסים" או שקים בולטים, שעשויים להיווצר במעי. הן נמצאות בדרך כלל בחלק התחתון של המעי הגס, שכיחות מאוד לאחר גיל 40 ורק לעתים רחוקות נלווים אליהן תסמינים.
נוכחות של דיברקולות במעי נקראת דיברטיקולוזיס.
כאשר אחד או יותר מהכיסים הופכים למודלקים – המצב נקרא דיברטיקוליטיס – מצב זה עלול לגרום לכאבי בטן עזים, חום, בחילות ושינוי ניכר בהרגלי היציאות.
ניתן לטפל בדיברטיקוליטיס קלה באמצעות מנוחה, שינויים בתזונה ואנטיביוטיקה. דיברטיקוליטיס חמור או חוזר עשוי לדרוש ניתוח.

תסמינים אפשריים לדיברטיקוליטיס הם:

• כאבי בטן ורגישות בבטן – הכאב יכול להיות קבוע ומתמשך. הוא יופיע לרוב בצד השמאלי התחתון של הבטן.
• בחילות והקאות
• חום
• עצירות ובמקרים מסוימים שלשול

דיברטיקוליטיס – גורמים וגורמי סיכון

הגורם העיקרי להתפתחות הסעיפים במעי (דיברטיקולוזיס) הוא תזונה דלה בסיבים.
תזונה כזו גורמת לעצירות המובילה למאמץ בזמן יציאות. הלחץ על המעי גורם לאיזורים חלשים יותר ברקמת המעי הגס להפוך לסעיפים.
דיברטיקוליטיס נוצרת כאשר אחד או יותר מהסעיפים מזדהם, כתוצאה מהצטברות צואה, מזון לא מעוכל וחיידקים.

ישנם גורמים המגדילים את הסיכון לחלות בדיברטיקוליטיס:

• תזונה – תזונה עשירה בשומן מן החי ודלה בסיבים מגבירה את הסיכון. דיברטיקוליטיס נפוצה יותר במדינות המערב, בשל הנטייה לצרוך מזון מעובד וללא סיבים תזונתיים.
• גיל – השכיחות של דיברטיקוליטיס עולה עם הגיל.
• עודף משקל – עודף משקל משמעותי מגדיל את הסיכויים להתפתחות דיברטיקוליטיס.
• עישון – עישון סיגריות מגביר את הסיכון לחלות בדיברטיקוליטיס.
• היעדר פעילות גופנית – נראה כי פעילות גופנית קבועה מפחיתה את הסיכון לדיברטיקוליטיס.
• תרופות מסוימות – מספר תרופות קשורות לסיכון מוגבר לדיברטיקוליטיס הרשימה כוללת סטרואידים, אופיואידים ושימוש מתמשךבתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות כמו אדוויל, נורופן ואספירין.

סיבוכים אפשריים של דיבטיקוליטיס

דיברטיקוליטיס חריפה עשויה לגרום לסיבוכים שחלקם מסוכנים:

• מורסה מוגלתית באחד הסעיפים
• חסימת מעיים הנגרמת כתוצאה מצילוק של הסעיפים המודלקים
• פיסטולה – חיבור לא תקין בין המעי הגס לאיברים אחרים
• נקב בדופן המעי
• דלקת הצפק – מצב חירום רפואי שעלול להתרחש במקרה שהכיס הנגוע נקרע ותוכן המעי נשפך לחלל הצפק (הקרום העוטף את חלל הבטן)

אבחון דיבטיקוליטיס

דיברטיקוליטיס מאובחנת בדרך כלל במהלך התקף חריף. 
מכיוון שכאבי בטן יכולים להצביע על מספר בעיות, יש צורך לשלול מצבים רפואיים אחרים.
הבדיקה הראשונית היא בדיקה גופנית המאתרת אזורים רגישים בבטן.

לאחר מכן, ייתכן ותתבצענה הבדיקות הבאות:

• בדיקות דם ושתן לאיתור זיהום
• בדיקת אנזימי כבד, לשלילת כאבי בטן שמקורם בגורמים הקשורים לכבד
• בדיקת CT , שיכולה לזהות כיסים דלקתיים או נגועים, לאשר אבחנה של דיברקוליטיס ולאבחן את מידת חומרתה.

טיפול בדיברטיקוליטיס

טיפול במחלת הסעיפים תלוי בחומרת התסמינים.
במקרה של תסמינים קלים, הטיפול יכול להיות ביתי
הוא עשוי לכלול אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום ותזונה נוזלית ודלת סיבים בתקופת הדלקת ועד לריפוי.
לאחר שיפור התסמינים מוסיפים מזון מוצק בהדרגה.

במקרים של דיברטיקוליטיס חמור או משולב עם בעיות רפואיות אחרות, ייתכן שיידרש אשפוז.
הטיפול בבית חולים עשוי לכלול מתן אנטיביוטיקה דרך הווריד, ניקוז מורסה אם נוצרה כזו או ניתוח.

המצב יגיע לכדי ניתוח במקרים של סיבוכים כמו מורסה, פיסטולה, חסימה או נקב בדופן המעי,
או במקרים של התקפים חוזרים של המחלה.

ישנם שני סוגי ניתוח לדיברטיקוליטיס:

כריתת מעי ראשונית – הסרת חלקים חולים מהמעי וחיבור מחדש של החלקים הבריאים.
כריתת מעי עם קולוסטומיה – במקרים של דלקת חמורה ומפושטת, המונעת חיבור מחדש של חלקי המעי, המנתח פותח פתח בדופן הבטן (סטומה) המחובר לחלק הבריא של המעי הגס.
הפסולת עוברת דרך הפתח לתוך שקית. לאחר ריפוי הדלקת ניתן, ברוב המקרים, לחבר את המעי מחדש.

תזונה לחולי דיברטיקוליטיס

אמנם תזונה דלת סיבים היא הגורם הראשוני להיווצרות הסעיפים, אך בעת התקף דלקתי של הסעיפים אין לאכול סיבים. במשך השבועות הראשונים, עד לריפוי הדלקת, יש לצרוך תזונה דלת סיבים:
להימנע מקטניות, ירקות ופירות חיים, פיצוחים ודגנים מלאים. במקביל – יש להרבות בשתייה.
בפגישה עם תזונאית גסטרו ניתן לקבל מתכונים לחולי דיברטיקוליטיס.

לאחר חלוף הדלקת יש לחזור בהדרגה לתזונה רגילה, וכדי למנוע התקפים נוספים מומלץ להמשיך להקפיד על שתייה מרובה ולבנות דיאטה מאוזנת, מגוונת ועשירה בסיבים.

דיברטיקוליטיס תרופות סבתא

רוב "תרופות הסבתא" לדיברטיקוליטיס, הן אמצעים הגיוניים ופשוטים למניעת המחלה, הדומים להנחיות הקונבנציוליות:
הימנעות ממזונות ומשקאות מזיקים המגרים את המעיים כמו אלכוהול, קפה ומזון מעובד,
הקפדה על שתיית מים מרובה, ומעבר הדרגתי מתזונה נוזלית ודלת סיבים לתזונה עתירת סיבים, מתוך הקשבה לגוף והימנעות ממאכלים הגורמים לכאב ועוויתות. בנוסף ניתן לשלב טיפול בצמחי מרפא כמו אלוורה ויוקה, בחליטות מרגיעות כמו בבונג, מליסה או זרעי שומר, ובשמנים אתריים.

חשוב לומר שהטיפול הטבעי עשוי להקל על תסמינים ולסייע במניעת התקפים עתידיים, אך אינו מחליף התייעצות רפואית במקרה של כאב אקוטי.

במקרה של כאבי בטן מתמשכים ושינוי בהרגלי היציאות, מומלץ לקבוע תור לייעוץ, אבחון והתאמת בטיפול במרפאתו של ד"ר אבי רשף – פרוקטולוג וכירורג מומחה.