קולונוסקופיה היא בדיקה המאפשרת צפייה במעי הגס.
הליך זה נעשה עם מצלמה גמישה הנקראת קולונוסקופ.
בדיקה זו משמשת כדי לבדוק תסמינים כמו דימום ולאתר פוליפים ותסמינים של סרטן המעי הגס.
מומלץ למבוגרים להתחיל לעבור קולונוסקופיה בגיל 50.
קולונוסקופיה - מידע כללי
קולונוסקופיה היא בדיקה של החלק הפנימי של המעי הגס והרקטום.
במהלך הבדיקה נעשה שימוש במכשיר הנקרא קולונוסקופ. מכשיר גמיש זה ארוך מאוד וכולל מצלמה וכלי להסרת רקמות, המאפשר לקיחת ביופסיה (דגימת רקמה) או כריתת פוליפים.
בדיקת קולונוסקופיה משמשת בדרך כלל להערכת תסמינים במערכת העיכול, כגון דימום, כאבי בטן או שינויים בהרגלי היציאות.
ניתן להשתמש בקולונוסקופיה לאיתור קוליטיס כיבית, מחלת קרוהן, דיברקוליטיס, פוליפים וסרטן המעי הגס או הרקטום.
מומלץ לכל מי שאין לו גורמי סיכון לסרטן המעי הגס, להתחיל בבדיקות קולונוסקופיה סדירות בגיל 50. תדירות הקולונוסקופיה משתנה בהתאם לממצאים.
לאנשים עם גורמי סיכון לסרטן המעי הגס, מומלץ לעבור קולונוסקופיה בגיל מוקדם יותר (לפי המלצת הרופא) ובתדירות גבוהה יותר.
קבוצות הסיכון הן:
- בעלי תסמונת פוליפוזיס משפחתית (מצב תורשתי הקשור לסיכון מוגבר להיווצרות פוליפים).
- בעלי מצב גנטי הקשור לסרטן המעי הגס.
- סובלים ממחלת מעי דלקתית, כגון מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.
- קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם סרטן המעי הגס (אם, אב, אח, אחות או צאצא)
- מספר קרובי משפחה רחוקים יותר עם סרטן המעי הגס.
ישנם אנשים הנמנעים מההליך עקב מבוכה, חרדה מהבדיקה או חוסר רצון לעבור את ההכנה.
חשוב לזכור שקולונוסקופיה נעשית כדי לבדוק אם יש פוליפים במעי הגס או סרטן.
הסרה מוקדמת של הפוליפים מונעת מהם להפוך לסרטן.
לאדם בסיכון ממוצע לסרטן המעי הגס, ההמלצה היא לעבור את בדיקת הסקר הראשונה בגיל 50, לאחר בדיקת דם סמוי בצואה.
אם הסיכון גבוה יותר או שיש תסמינים כמו דימום ושינוי בהרגלי היציאות, הרופא עשוי להציע קולונוסקופיה או בדיקת סקר אחרת לפני גיל 50.
מעקב קולונוסקופיה יהיה תלוי בתוצאותיה של הקולונוסקופיה הראשונה. אם לא נמצאו פוליפים והנבדק נמצא בסיכון נמוך, ניתן להמתין 10 שנים בין בדיקה לבדיקה.
אם נכרתו במהלך הבדיקה אחד עד שניים פוליפים טרום סרטניים (אדנומות) ההמלצה היא להמתין 5 שנים בין בדיקה לבדיקה (מאחר שסרטן קולורקטלי מתפתח באיטיות יחסית).
אם יש ריבוי של פוליפים או ממצא סרטני, ייתכן שהרופא ימליץ על בדיקת קולונוסקופיה שנתית, לאחר הטיפול.
לרוב, ההמלצה היא לערוך בדיקות מעקב עד גיל 75.
לאחר גיל זה יוחלט עם הרופא על צורך אפשרי באמצעי מעקב אחרים.
הרופא שמבצע את בדיקת הקולונוסקופיה הוא רופא מומחה למערכת העיכול: גסטרואנטרולוג או כירורג קולורקטלי (פרוקטולוג).
קולונוסקופיה בודקת את הרקטום (חלחולת) ואת המעי הגס לכל אורכו עד החיבור למעי הדק:
המעי העיוור והתוספתן, הכרכשת (קולון), המעי הגס העולה, המעי הגס הרוחבי, המעי הגס היורד והמעי העקול (סיגמואידי).
הבדיקה לא נועדה לאתר את סרטן הערמונית או לבדוק את פי הטבעת עצמו.
מומלץ לספר לרופא באילו תרופות משתמשים, כולל תרופות מרשם ומוצרים ללא מרשם כמו תוספי מזון או משככי כאבים. הרופא יכול לומר מאילו תרופות יש להימנע ואילו שינויים בנטילת התרופות עשויים להיות נחוצים.
ייתכן שיהיה צורך בתזמון שונה של התרופות לפני הבדיקה:
לרוב יש להפסיק ליטול מדללי דם ונוגדי קרישה 10 ימים לפני הבדיקה,
תרופות המכילות ברזל או פחם – 5 ימים לפני הבדיקה
ותרופות לסוכרת – אין ליטול ביום הבדיקה.
קולונוסקופיה הכנה
כדי לעבור קולונוסקופיה מוצלחת יש לרוקן את המעי הגס כך שהרופא יוכל לראות בבירור את דפנות המעי. לשם כך יש צורך בהכנת מעיים, על-ידי שינוי בתזונה בימים שלפני הבדיקה וריקון באמצעות משלשלים ביום שלפני הבדיקה.
ההנחיות להכנה שונות מרופא לרופא ויש לעקוב אחריהן בקפידה.
מעי שאינו נקי דיו יכול לפגוע באיכות הבדיקה ולמנוע מציאת פוליפים קטנים או איתור שינויים ברקמה.
לרוב, ההנחיות כוללות הימנעות ממאכלים עתירי סיבים כ-72 שעות לפני הבדיקה.
יש להימנע מירקות ופירות מכל סוג, טריים ומבושלים, מדגנים מלאים, קטניות ולחם מלא.
כמו כן יש להימנע מתירס, אגוזים וזרעים.
ב-48 השעות הראשונות מותר לאכול מאכלים עניים בסיבים כמו לחם לבן, עוף, פסטה, מרק (ללא ירקות), תפוח אדמה וביצים.
ב-24 השעות לפני הבדיקה יש להימנע מכל מזון מוצק ולשתות אך ורק נוזלים צלולים כמו מים, תה, מיצים צלולים ומרק עוף צח. אפשר לאכול ג'לי שאינו אדום.
שתיית נוזלים מרובה מסייעת למניעת התייבשות אך אין לשתות משקאות חלב או אלכוהול.
מאידך – מומלץ לא להסתפק רק במים ביממה זו ולשתות משקאות אחרים, ובמיוחד מרק צח המכיל מלחים – נטילת החומר המשלשל עשויה לגרום לאובדן מלחים.
ניתן לשתות נוזלים צלולים עד 2-4 שעות לפני הבדיקה, לפי הנחיות הרופא.
ישנם כמה סוגים שונים של תכשירי מעיים להכנה לקולונוסקופיה – בכדור, באבקה או בנוזל – הרופא בוחר בתכשיר לפי ההיסטוריה הרפואית של המטופל והעדפות שונות.
השעה בה צריך להתחיל ליטול את התכשירים תהייה תלויה במועד שנקבע להליך –
בבוקר או אחה"צ.
אופי הנטילה והמינון תלויים בסוג התכשיר.
יש תכשירים שנצרכים בפעם אחת ותכשירים במינון מפוצל, בהפרש של 6-8 שעות בין מנה למנה.
ישנם מקרים בהם הרופא מבקש, בנוסף לנטילת החומר המשלשל, לעשות חוקן לפני הבדיקה.
ההכנה נחשבת לטובה כשהשלשול הוא מימי וצהבהב כמו שתן.
במקרה של נטילת תמיסה משלשלת ניתן להשתמש בקשית כדי לשתות את הנוזל ולקרר את התמיסה לפני שתייתה.
יש להישאר קרובים לחדר שירותים במהלך הכנת המעיים.
כדי למנוע גירוי בעור סביב פי הטבעת, עקב מעבר תכוף של יציאות נוזליות, מומלץ למרוח וזלין על העור שסביב פי הטבעת לפני נטילת המשלשלים.
כמו כן, חשוב לנגב את העור לאחר היציאות במגבונים לחים חד פעמיים נטולי בישום, או לשטוף במים וסבון.
קולונוסקופיה - מהלך הבדיקה
יש להגיע לבדיקה עם נהג מלווה. הבדיקה לא תתבצע אם הנבדק לא יגיע עם מלווה.
מותר להתקלח בבוקר הבדיקה.
לאחר ההגעה למקום הבדיקה, תתבצע קבלה רפואית ואדמיניסטרטיבית ולאחר מכן יתבצע ההליך.
לאחר הכניסה לחדר הבדיקה, מתפשטים ולובשים חלוק בית חולים.
את ההליך מבצעים תחת טשטוש – לא חשים דבר במהלך הבדיקה ולא זוכרים דבר לאחריה.
את תרופות הטשטוש ומשככי הכאבים מקבלים דרך הוריד.
הבדיקה מתבצעת כשהנבדק שוכב על צדו השמאלי עם הברכיים מורמות לכיוון החזה.
הרופא מחדיר דרך פי הטבעת אוויר המשמש להרחבת המעי הגס ולאחר מכן מחדיר את הקולונוסקופ.
הקולונוסקופ נסוג לאט תוך כדי בדיקה קפדנית של רירית המעי.
משך ההליך בין 20 ל-40 דקות.
אם נמצאו פוליפים או יש צורך בנטילת דגימת רקמה ההליך נמשך זמן רב יותר מאשר במקרה של מעי תקין לחלוטין.
לאחר בדיקת קולונוסקופיה יש צורך בהתאוששות עד לירידת ההשפעה של תרופות הטשטוש.
ייתכן שיופיעו התכווצויות או תחושת גזים, אך זה אמור לחלוף במהירות.
זמן השחרור בסוג הטשטוש ומשככי הכאבים ובמהירות ההתאוששות.
לאחר ההליך – יש להימנע מאלכוהול, נהיגה והפעלת מכונות במשך 24 שעות.
הנהג המלווה הוא זה שמביא את הנבדק לביתו.
ניתן לחזור בהדרגה לתזונה רגילה במהלך היום
מומלץ להמתין עד היום שלמחרת כדי לחזור לפעילות רגילה.
אם הוסרו פוליפים או בוצעה ביופסיה, ייתכן שיופיע דימום קל מפי הטבעת במשך יום עד יומיים לאחר ההליך.
כמו כן, ייתכן שיחלפו מספר ימים עד שפעילות המעיים תחזור לסדרה, מכיוון שהמעי הגס ריק.
לרוב, מתקיימת שיחה עם הרופא מיד לאחר ההליך כדי להסביר מה נעשה במהלך הבדיקה:
האם הוסרו פוליפים או נלקחה ביופסיה. תוצאות מידיות אלה כתובות גם במכתב השחרור.
במקרים של כריתת פוליפים או נטילת ביופסיה – מועברות הרקמות לבדיקה פתולוגית והתשובה מתקבלת כעבור שבוע עד עשרה ימים. הרופא המטפל מקבל את התוצאות ומזמן את הנבדק לשיחה במקרה הצורך.
בדיקת הקולונוסקופיה היא בדיקה בטוחה, אך כמו בכל הליך פולשני ייתכנו מספר סיבוכיים:
דימום רקטלי – דימום כתוצאה מכריתת פוליפים או נטילת ביופסיה לרוב יהיה קל או יעבור תוך יום יומיים, אך במקרים נדירים של דימום כבד ומתמשך יש לפנות לחדר מיון וייתכן שיהיה צורך בעירוי דם.
ניקוב המעי – סיבוך נדיר שיכול להתרחש לאחר כריתת פוליפ. במקרה כזה יש צורך באשפוז ולעתים גם בהליך ניתוחי.
תופעות לוואי של טשטוש – תופעות נדירות של תגובה אלרגית, הפרעות נשימה או הפרעות בפעילות הלב, בעיקר אצל חולים מורכבים.
במקרה של דימום רקטלי כבד, חום גבוה או מתמשך או כאבי בטן עזים במהלך השבועיים שלאחר הבדיקה יש לפנות לחדר מיון.
שאלות נוספות
ישנן דרכים אחרות לאיתור סרטן המעי הגס, אך קולונוסקופיה נחשבת לדרך היעילה ביותר:
בדיקות צואה כמו בדיקת דם סמוי או בדיקה מבוססת DNA.
בדיקות אלה מאפשרות איסוף של דגימות הצואה בבית והעברתן למעבדה.
במקרה שלא עושים קולונוסקופיה יש צורך בבדיקות אלה בתכיפות גדולה יותר.
קולונוסקופיה וירטואלית – בדיקה דומה לקולונוסקופיה אך ללא החדרת קולונוסקופ.
ההכנה (ריקון המעי זהה) והחיסרון הוא שבמקרה שנצפים פוליפים או יש צורך בביופסיה
יש צורך לבצע את הבדיקה הרגילה.
סיגמואידוסקופיה – בדיקה הדומה לקולונוסקופיה אך מכסה רק את חלקו הסופי של המעי הגס –
כולל הרקטום והמעי היורד עד לכפף הטחול.
הבחירה בבדיקה המתאימה תלויה ברמת הסיכון לסרטן המעי הגס, הבריאות הכללית, דעת הרופא והעדפת הנבדק.
חשוב לדעת שחלק מהאפשרויות שאינן קולונוסקופיות ממשיות דורשות את אותו סוג הכנה (ניקוי המעי הגס על ידי גרימת שלשול) אך אם נמצאו פוליפים או חריגות אחרות בבדיקה החלופית, לא ניתן להסירם או לטפל בהם, כך שקיימת סבירות שיהיה צורך בבדיקת קולונוסקופיה בנוסף לבדיקה שנערכה.
לרוב, בדיקה באמצעות בליעת קפסולה עם מצלמה משמשת לצפייה במעי הדק.
המעי הדק קל יותר לניקוי והמצלמה עוברת דרכו תוך שעתיים עד שלוש.
המעי הגס קשה יותר לניקוי, זמן המעבר ארוך והבדיקה מורכבת יותר
אך במקרים של בעיה רפואית המונעת ביצוע קולונוסקופיה ניתן להשתמש במצלמה כדי לבדוק את המעי הגס.
ניתן לעבור קולונוסקופיה במהלך מחזור. מומלץ להשתמש בטמפון כדי למנוע דימום במהלך הבדיקה.
אישה בהריון צריכה להתייעץ עם גניקולוג לפני הבדיקה.
אם הבדיקה היא בדיקת סקר עדיף להמתין לאחר ההיריון, עם זאת קולונוסקופיה נחשבת בדרך כלל לבדיקה בטוחה במהלך ההיריון.
ניתן להבחין בטפילים מסוימים, כמו תולעי שוט, בבדיקת קולונוסקופיה,
עם זאת, בדיקת קולונוסקופיה אינה הדרך הרגילה לאבחון טפילים.
לצורך זה מומלץ לבצע בדיקת צואה לטפילים.
נשים עם אנדומטריוזיס סובלות לעתים מתסמינים המשפיעים על המעיים, כמו כאב או התקפי עצירות מעורבים עם שלשול. הגניקולוג יכול להמליץ על בדיקת קולונוסקופיה כדי לשלול בעיות מעיים אחרות. לרוב, לא ניתן לראות את רקמת רירית הרחם החריגה בקולונוסקופיה – רקמה זו נדבקת לרוב לחלק החיצוני של המעי או לרקמות אחרות באזור.