מערכת העיכול היא מערכת חשובה ומרתקת בגוף האדם.
היא אחראית על תהליך העיכול כולו: פירוק המזון שאנו אוכלים, ספיגת חומרים מזינים והיפטרות מפסולת.
מערכת מורכבת זו מורכבת ממכלול איברים, החל מהפה ועד לפי הטבעת, וכל אחד מהם ממלא תפקיד חיוני בתהליך העיכול.
מהו האיבר הארוך ביותר במערכת העיכול?
מדוע הבטן מקרקרת גם כשלא רעבים?
איך ניתן לעכל גם כשעומדים על הראש?
הנה 10 עובדות על מערכת העיכול שעשויות להפתיע אתכם:
עובדה 1: בתהליך העיכול ספיגת המזון העיקרית לא מתבצעת בקיבה
הקיבה אחראית על תחילת פירוק המזון באמצעות חומצות עיכול, תהליך הידוע כ"עיכול מכני",
אך הספיגה העיקרית של החומרים המזינים מתרחשת דווקא במעי הדק.
במעי הדק פועלים אנזימים נוספים, שממשיכים לפרק את המזון ומאפשרים לגוף לספוג את החומרים החיוניים.
במעי הדק מתבצע עיקר תהליך הספיגה.
עובדה 2: המעי הדק הרבה יותר ארוך מהמעי הגס
המעי הדק הוא האיבר הארוך ביותר במערכת העיכול. אורכו נע בין 6-8 מטר.
הוא מעין צינור מפותל שממלא את רוב חלל הבטן.
לעומתו, המעי הגס, הידוע גם בשם "קולון", קצר משמעותית. אורכו נע בין מטר למטר וחצי בלבד.
הסיבה לאורכו של המעי הדק נעוצה בתפקידו החשוב בתהליך העיכול: ספיגת חומרים מזינים מהמזון. שטח הפנים העצום של המעי הדק, הנובע מהקפלים הרבים המצפים את דפנותיו, מאפשר ספיגה יעילה של רכיבים תזונתיים כמו פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים.
עובדה 3: למערכת העיכול יש מערכת עצבים משלה
למערכת העיכול יש מערכת עצבים נפרדת ממערכת העצבים המרכזית.
מערכת עצבים זו, הידועה בשם מערכת העיכול המעית (ENS) היא למעשה המרכיב הגדול ביותר של מערכת העצבים האוטונומית.
ה-ENS מורכבת מכ-100 מיליון נוירונים, פי חמישה יותר מכמות הנוירונים בחוט השדרה. נוירונים אלו מתקשרים ביניהם באמצעות רשת ענפה של סיבים עצביים, ומאפשרים למערכת העיכול לתפקד בצורה עצמאית ומבוקרת.
ה-ENS אחראית על תזמור מגוון רחב של פעולות במערכת העיכול, ביניהן:
- תנועות מעיים: ה-ENS שולטת בכיווץ והרפיית שרירי המעיים, ובכך מקדמת את תנועת המזון לאורך מערכת העיכול.
- הפרשת מיצי עיכול: ה-ENS שולטת בהפרשת אנזימים, חומצות ומרכיבים נוספים הדרושים לעיכול המזון.
- ספיגת חומרים מזינים: ה-ENS מווסתת את תהליך ספיגת החומרים המזינים מדופן המעי הדק אל זרם הדם.
- הגנה מפני מחלות: ה-ENS ממלאת תפקיד חשוב בהגנה על מערכת העיכול מפני זיהומים ומחלות.
למרות שה-ENS מתקשרת עם מערכת העצבים המרכזית, היא מסוגלת לתפקד בצורה עצמאית במידה רבה. משמעות הדבר היא שמערכת העיכול יכולה להמשיך לפעול גם במקרים של פגיעה במערכת העצבים המרכזית.
ההבנה של ה-ENS התפתחה משמעותית בשנים האחרונות, הודות למחקרים רבים.
מחקרים אלו גילו תפקידים חדשים ומפתיעים עבור ה-ENS, ואף העלו את האפשרות שניתן לטפל במחלות עיכול כמו קוליטיס כיבית, מחלת קרוהן ותסמונת המעי הרגיז, באמצעות תרופות המכוונות אליה.
עובדה 4: ניתן לעכל גם כשעומדים על הראש
יכולת העיכול שלנו אינה תלויה בכוח המשיכה.
התנועה הפריסטלטית – תנועה מיוחדת של השרירים בוושט הדומה לגלי ים, גורמת להתכווצות והרפיה לסירוגין של שרירי הוושט, ודוחפת את המזון לאורך הוושט אל הקיבה.
טבעות שרירים מיוחדות, המכונות "ספינקטרים", מונעות מהמזון לחזור חזרה אל הוושט או לצאת מהקיבה. בנוסף, קפלי רירית בוושט מסייעים בלכידת המזון ומקלים על מעברו.
אמנם לא מומלץ לאכול כשעומדים על הראש (קיים סיכון מסוים לחנק, כתוצאה ממעבר המזון למערכת הנשימה)
אך אין זה אומר שזה בלתי אפשרי.
עובדה 5: הבטן יכולה לקרקר גם כשלא רעבים
הרעשים שמשמיעה הבטן הם תוצאה של פעילות מערכת העיכול, גם כאשר איננו רעבים.
הרעשים נוצרים מהתכווצות שרירי הקיבה והמעי הדק במהלך תהליך העיכול. תנועות אלו גורמות לתערובת המזון והנוזלים שבתוך מערכת העיכול לנוע, ומייצרות לחץ וגזים. שחרור הגזים הללו דרך דפנות מערכת העיכול הוא זה שגורם לקולות שאנו שומעים.
כאשר הבטן מלאה, הקולות שהיא משמיעה מתעמעמים, וכאשר הבטן ריקה, דפנותיה צמודות זו לזו, והתנועות והלחץ בתוך המערכת גורמים לרעש חזק יותר, הידוע כ"בטן מקרקרת".
עובדה 6: רגשות יכולים להשפיע על מערכת העיכול ולהפך
מערכת העיכול אינה רק איבר שתפקידו לעכל מזון, אלא גם "מוח שני" בעל השפעה משמעותית על בריאותנו הפיזית והנפשית.
ציר התקשורת בין המוח למעי מקשר בין מערכת העיכול למערכת העצבים המרכזית.
אותות חשמליים, הורמונים וחומרים אחרים מועברים דרך ציר זה, ומשפיעים זה על זה באופן הדדי.
מיקרוביום המעיים, קהילת חיידקי המעיים, משפיעה על המצב הנפשי.
מחקרים מראים כי הרכב המיקרוביום יכול להשפיע על ייצור נוירוטרנסמיטרים כמו סרוטונין ודופמין, המשפיעים על מצב הרוח, חרדה ודיכאון.
ולהפך – גם מתח, חרדה, דיכאון וטראומה, משפיעים על מערכת העיכול – מירידה או עלייה בתיאבון, ועד לשלשול, עצירות או קשיים בתהליך העיכול.
עובדה 7: חיידקי המעיים זקוקים לתזונה מתאימה כדי לפעול
החיידקים ה"טובים" במערכת העיכול זקוקים לחומרים מזינים.
התזונה של חיידקים אלה מבוססת על סיבים מסיסים הנמצאים במזונות רבים: ירקות, פירות, דגנים, זרעים ואגוזים.
תזונה מאוזנת ומגוונת היא הדרך הטובה ביותר להבטיח לחיידקי המעיים שלכם את כל המרכיבים התזונתיים שהם זקוקים להם.
בנוסף ניתן ליטול תוספי פרו-ביוטיקה, כדי לשפר את פעילות חיידקי המעיים.
עובדה 8: אנחנו מייצרים כליטר רוק בכל יום
בליעת רוק היא פעולה טבעית המתבצעת באופן לא מודע לאורך היום. למעשה, אין צורך לחשוב על ביצועה כלל.
אך למעשה, כמות הרוק שאנחנו מייצרים יכולה להגיע למעל לליטר רוק בכל יום.
בלוטות הרוק, הממוקמות סביב הפה בשלושה זוגות, אחראיות לייצור רוק זה.
מה הקשר של הרוק למערכת העיכול?
הפה הוא החלק העליון של מערכת העיכול. הרוק מסייע בלעיסה ובהכנת המזון לעיכול על ידי פירוק פחמימות פשוטות.
עובדה 9: המעי הגס סופג מחדש מים מהמזון
אנו מקבלים חלק ניכר מהמים מהמזון שאנו צורכים, אך למעשה, המעי הגס אחראי לספיגת רוב המים שנותרו לאחר תהליך העיכול.
כך נראה תהליך העיכול:
- פירוק המזון: המזון שאנו אוכלים מפורק במערכת העיכול לחומרים מזינים, מים ופסולת. ספיגת מים: רוב המים נספגים בדם דרך דפנות המעי הדק.
- הגעת הנוזלים למעי הגס: שאריות המזון, יחד עם כמות קטנה של מים, עוברות למעי הגס.
- ספיגת מים במעי הגס: במעי הגס, עוד כ-90% מהמים נספגים חזרה לדם.
- יצירת צואה: הפסולת הנותרת, שהיא בעיקר מוצקים וחומרים בלתי ניתנים לעיכול, מתקשה ויוצרת צואה.
- פינוי הצואה: הצואה מועברת דרך פי הטבעת ומופרשת מהגוף.
הפרעות לספיגת הנוזלים יכולות להיגרם כתוצאה מצריכת אלכוהול או תרופות מסוימות, וכתוצאה ממחלות מעי דלקתיות, כמו קוליטיס כיבית או מחלת קרוהן, הגורמות לבעיות בספיגה.
עובדה 10: הקיבה מגנה על עצמה מהחומצה שהיא מייצרת
מיץ העיכול העיקרי של הקיבה – הנקרא חומצה הידרוכלורית, הוא חומר בעל עוצמה גבוהה.
הקיבה מגינה על עצמה מפניו בשכבה עבה של ריר. ריר זה מורכב ממים, חלבונים, פחמימות וביקרבונטים.
הביקרבונטים סותרים את חומצת הקיבה, מנטרלים אותה ומונעים ממנה לפגוע ברירית הקיבה.
ללא השכבה הזו, חומצת הקיבה הייתה מעכלת את הקיבה עצמה.