סרטן המעי הגס והרקטום
סרטן המעי הגס הוא גידול שכיח מאוד. בישראל מתגלים בשנה כ-2000 מקרים ובעולם – סוג סרטן זה הוא השלישי בשכיחותו.
גילוי מוקדם של המחלה משמעותי מאוד לתהליך הריפוי, מאחר שגילוי בשלב ההתחלתי, לפני היווצרות גרורות, מאפשר ריפוי בלמעלה מ-70% מהמקרים.
הגידול שכיח בעיקר במטופלים מעל גיל 50 אך יכול להופיע גם בגיל מוקדם יותר.
מהם התסמינים של סרטן המעי הגס?
תסמינים אופיניים לסרטן המעי הגס הם:
- דימום מפי הטבעת – דימום טרי או דימום סמוי, הניתן לאיתור באמצעות בדיקה פשוטה של דם סמוי בצואה.
- כאבי בטן
- ירידה במשקל
- שינוי ביציאות – עצירות או שלשולים
חשוב לציין שהימצאות תסמינים אלה, אינה נובעת בהכרח מסרטן המעי הגס, אך הופעת תסמינים משמעותיים כגון דימום או שינוי בהרגלי היציאות מחייבת התייעצות ובדיקה ע”י פרוקטולוג.
מהם הגורמים לסרטן המעי הגס?
לא תמיד ברור מהם הגורמים המדויקים לסרטן המעי הגס,
אך ידוע שהמחלה עולה בשכיחותה עם הגיל.
נראה שבמרבית המקרים הסרטן מתחיל מפוליפים שפירים במעי הגס שגדלים ועוברים שינוי לגידולים ממאירים, ולכן ישנה חשיבות לבדיקת קולונוסקופיה שגרתית לגילוי מוקדם של פוליפים לפני שהם עוברים התמרה.
במחקרים בתחום נמצא שקיים קשר בין תזונה לבין התפתחות סרטן המעי הגס.
אכילה יומיומית של בשר אדום או בשר מעובד, מגדילה את הסיכוי להתפתחות סרטן במעי.
גם אורח החיים הוא משתנה המשפיע על הסיכויים להתפתחות סרטן.
עודף משקל, עישון וחוסר פעילות גופנית הם גורמי סיכון למחלה.
גורם סיכון משמעותי הוא הגורם הגנטי –
היסטוריה של סרטן המעי הגס אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה,
בעיקר עם הגידול הופיע בגיל צעיר.
מטופלים עם מחלת מעי דלקתית כמו קרוהן או קוליטיס כיבית,
נמצאים גם הם בסיכון יתר לפתח סרטן המעי הגס.
כיצד מאבחנים סרטן המעי גס
קולונוסקופיה
הבדיקה היעילה ביותר לאבחון סרטן במעי הגס היא הקולונוסקופיה.
במהלך הבדיקה מוחדרת מצלמה דרך פי הטבעת לאורך המעי הגס, וניתן לצפות בו ישירות ולאתר פוליפים וגידולים. לבדיקה זו יש פן טיפולי: היא משמשת גם לכריתת הפוליפים שנמצאו ולנטילת ביופסיה כדי לבדוק את ממאירותם.
לפני הבדיקה יש צורך בהכנה תזונתית של מספר ימים ובנטילת משלשלים, כדי לנקות את המעי הגס ולאפשר הסתכלות טובה יותר על דפנותיו. הבדיקה נעשית בטשטוש המדמה הרדמה ואורכת כ-20 דקות.
קולונוסקופיה וירטואלית
בדיקה נוספת היא קולונוסקופיה וירטואלית – בדיקה לא פולשנית באמצעות סי.טי. מיוחד.
החיסרון הוא שאם מתגלים ממצאים בבדיקה יש צורך בביצוע קולונוסקופיה רגילה לכריתת הממצאים או לקיחת ביופסיה מהם.
בדיקות נוספות
לעתים ניתן להסתפק בבדיקות קצרות יותר שאינן דורשות הכנה ממושכת, כמו רטרוסקופיה, שבמהלכה נבדק הרקטום או סיגמואידוסקופיה הבודקת את הרקטום ואת השליש התחתון של המעי הגס.
לאחר גיל 50 מומלץ לבצע קולונסקופיה כל חמש שנים. אצל מטופלים עם היסטוריה משפחתית של קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן בגיל צעיר, יש לבצע בדיקות שגרתיות מוקדם יותר.
טיפול בסרטן המעי הגס
לאחר גילוי ממצא ממאיר בקולונוסקופיה יש לבצע סיטי של החזה והבטן כדי לשלול פיזור גרורתי בראות, בכבד, בחלל הבטן או באגן. לעתים מתבצע פט סיטי בתוספת חומר ניגוד המדגים טוב יותר את האיברים ואת הממצאים.
בגידולים הנמצאים ברקטום מקובל לבצע אולטרהסאונד רקטלי או דימות תהודה מגנטית (MRI) לאפיון הגידול לצורך החלטה על מתן טיפול כימו-קרינתי לפני הטיפול הכירורגי.
במקרה שאין פיזור גרורתי, מקובל לבצע ניתוח הכולל כריתה של המעי המעורב בגידול וכן כריתה של בלוטות הלימפה המנקזות את אזור הגידול. לאחר הכריתה מבוצע חיבור בין קצוות המעי הנותרות. משך הניתוח כשעתיים ובמרבית המקרים הוא מבוצע בגישה לפרוסקופית – זעיר פולשנית באמצעות 3 חתכים. לאחר הניתוח נשאר המטופל להשגחה בבית החולים כארבעה ימים, לצורך מעקב.
בטיפול בסרטן במעי הגס, ישנה חשיבות מכרעת לליווי הצמוד לאורך התהליך מרגע קבלת ה”בשורה” על גידול ממאיר ועד להשלמת התהליך.
טיפול כימותרפי משלים לאחר הניתוח
כ-3-4 שבועות לאחר הניתוח מתקבלת התשובה הפתולוגית מהממצא שנכרת בניתוח. אם הגידול הוא גידול מתקדם, שחדר את שכבות המעי ויצר מעורבות של בלוטות הלימפה המנקזות את המעי מקובל להמשיך לטיפול כימותרפי למניעת הישנות המחלה.
לייעוץ ולחוות דעת שנייה, ניתן לפנות לד"ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, במרכזי אסותא ראשון לציון ובאר שבע.