דימום מהרקטום, או בעברית דימום מהחלחולת, עושה רושם מפחיד –
אך למעשה, דימום רקטלי אינו מחלה, אלא תסמין אפשרי למחלות שונות.
מדובר בתסמין שעשוי להעיד על מגוון מצבים רפואיים –
ממצבים קלים ולא מסוכנים, שניתן לתת להם מענה בקלות, ועד למחלות קשות.
לכן חשוב לאבחן את מקור הדימום במהירות.
דימום מהרקטום הוא תסמין של טחורים, פיסורה, מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס, כיבים או סרטן המעי.
ניתן להבחין בדימום על נייר הטואלט ואפילו בצואה,
ובכל מקרה שמבחינים בדימום יש להגיע לרופא.
משמעות צבע הדם בדימום מהרקטום
צבע הדם עשוי להצביע על המיקום שממנו מגיע הדימום. מדובר בשלב מאוד חשוב, התורם לאבחון מהיר ולטיפול מותאם.
דם טרי בצבע אדום בהיר מגיע בדרך כלל מהרקטום או מהמעי הגס.
כשהדם בצבע אדום כהה – ייתכן שהוא מגיע מהמעי הדק.
דם כהה מאוד או שחור עשוי להצביע על דימום ממערכת העיכול העליונה.
חשוב לדעת שלא תמיד הדם נראה לעין. לכן מומלץ, אחרי גיל 50, לערוך בדיקת סקר לאיתור דם סמוי בצואה.
אם נמצאים בקבוצת סיכון למחלות מעי ולסרטן המעי והחלחולת או סובלים מאנמיה ממקור בלתי מוסבר,
מומלץ לערוך את הבדיקה גם בגיל מוקדם יותר.
הדם הסמוי נמצא בצואה, אך אי אפשר להבחין בו, וניתן לגלות את קיומו רק באמצעות בדיקת דם סמוי.
בדיקה זו יכולה לסייע לאבחון מוקדם של ממאירויות ולכן, במקרים רבים, היא מצילה חיים.
מצבים רפואיים שגורמים לדימום מהרקטום
פיסורה – קרע קטן בתעלת האנאלית. עשויה להופיע כתוצאה מצואה קשה או עצירות ממושכת.
פיסורה עלולה לגרום לכאבים ולדימום.
הצואה הקשה נוצרת כתוצאה מנטייה לעצירות, תזונה דלה בסיבים ושתייה מועטה.
פעולת המעיים דורשת מאמץ רב יותר ויכולה לגרום לפיסורה ולטחורים.
טחורים – נפיחות של רקמת כלי דם סביב לפי הטבעת ובקצה הרקטום.
טחורים מלווים בד"כ בצואה קשה, דימום רקטלי, כאבים עזים בזמן עשיית הצרכים וחוסר נוחות כללי באזור פי הטבעת.
סרטן המעי או החלחולת – הסרטן השני בשכיחותו בארץ.
הוא מתפתח לראשונה במערכת העיכול התחתונה – במעי הגס או ברקטום.
אחד התסמינים הראשוניים שמרמזים על גידול סרטני במעי הוא דימום מהרקטום.
סרטן פי הטבעת – גידול סרטני באזור פי הטבעת.
התסמינים החיצוניים העיקרים שלו הם דימום מפי הטבעת והתפתחות גוש בקרבתו.
מחלות מעיים דלקתיות – מחלות הגורמות לדלקת במערכת העיכול.
השכיחות שבהן הם קוליטיס כיבית – הפוגעת במעי הגס, ומחלת קרוהן – הפוגעת בכל מערכת העיכול.
התסמין הראשוני ולעתים גם העיקרי של מחלות אלה הוא שלשול דמי.
אבחון דימום רקטלי
האבחנה הראשונית מתחילה בדרך כלל על ידי המטופל בשירותים.
דימום מהרקטום מעיד על כך שקיימת בעיה אחרת במערכת העיכול.
עם המידע הזה יש להגיע לרופא, שיבצע בדיקה פיזית ראשונית של פי הטבעת, וימליץ על המשך אבחון וטיפול.
לעתים יהיה צורך בבדיקות דימות של אזור הרקטום, כמו אנוסקופיה או רקטוסקופיה,
ולעתים יהיה צורך בבדיקות מעמיקות יותר כמו סיגמואידוסקופיה (לבדיקת השליש התחתון של המעי הגס)
או קולונוסקופיה (לבדיקת כלל המעי הגס).
לאחר האבחנה, הרופא ימליץ על הטיפול המתאים.
במקרים רבים, אבחון מקור הדימום הרקטלי הוא בעל חשיבות קריטית, לאיתור מוקדם של בעיות רפואיות ולטיפול מידי בהן.
סובלים מדימום מהרקטום? מוזמנים ליצור איתנו קשר ולקבוע תור לד"ר אבי רשף – כירורג בכיר ופרוקטולוג,
לייעוץ, אבחון וטיפול בבעיה.