חסימת מעיים היא חסימה המונעת ממזון או נוזל לעבור דרך המעי הדק, המעי הגס או הרקטום.
המעי הדק והמעי הגס הם חלק ממערכת העיכול, המעבדת את המזון.
במהלך מסע המזון דרך המעיים, נספגים במעי חומרים מזינים, ומה שלא נספג ממשיך לאורך המערכת ומועבר כצואה במהלך יציאות.
חסימה באחד ממקטעי המעי יכולה לגרום לבעיות חמורות, אך בעזרת טיפול רפואי מיידי ניתן למנוע נזקים ולפתור את חסימת המעיים.
גורמים לחסימת מעיים
הגורמים השכיחים ביותר לחסימת מעיים במבוגרים הם:
- הידבקויות במעיים – רצועות של רקמה סיבית בחלל הבטן שיכולות להיווצר לאחר ניתוחי בטן או אגן
- בקע כלוא – כליאה של חלק מהמעי בתוך איבר אחר במערכת העיכול
- סרטן המעי גס – חסימה כתוצאה מגידול סרטני
- מחלות מעי דלקתיות כמו מחלת קרוהן
- דיברטיקוליטיס – מצב בו כיסים במערכת העיכול הופכים לדלקתיים
- פתלת המעי (וולוולוס) – קטע מעי המתפתל על צירו ויוצר חסימה
- פקק צואה – גוש צואתי הנוצר באיזור הרקטום ואינו מצליח להיפלט
אצל ילדים הסיבה העיקרית לחסימת מעיים היא התפשלות המעי – מצב שבו חלק מהמעי נבלע בתוך חלק אחר הסמוך לו.
תסמינים של חסימת מעיים
- כאבי בטן המתבטאים בהתכווצויות באות והולכות
- אובדן תיאבון
- עצירות
- הקאות
- נפיחות בבטן
- חוסר יכולת לפעולת מעיים או להעברת גזים
גורמי סיכון לחסימת מעיים
מחלות ומצבים שיכולים להגביר את הסיכון לחסימת מעיים כוללים:
- ניתוח בטן או אגן, הגורם לעתים קרובות להידבקויות – חסימת מעיים שכיחה
- מחלת קרוהן, שעלולה לגרום לדפנות המעי להתעבות ולהצר את המעבר
- סרטן המעי
חסימה מדומה
חסימת מעיים מדומה יכולה לגרום לתסמינים של חסימה ללא חסימה פיזית.
בעיות בשרירים או בעיות עצביות משבשות את ההתכווצויות הרגילות של המעי, המשמשות למעבר המזון והצואה וכך גם מאטות או עוצרות את תנועת המזון והנוזל דרך מערכת העיכול.
הסיבות לחסימת מעיים מדומה יכולות לכלול
- תופעות לוואי של ניתוח בטן או אגן
- תרופות מסוימות המשפיעות על השרירים והעצבים, כולל תרופות נוגדות דיכאון ואופיואידים
- הפרעות שרירים ועצבים, כגון מחלת פרקינסון
סיבוכים של חסימת מעיים
ללא טיפול, חסימת מעיים עלולה לגרום לסיבוכים חמורים מסכני חיים, כולל:
- מוות של רקמות – חסימת מעיים יכולה לנתק את אספקת הדם לחלק מהמעי. מחסור בדם גורם למוות של רקמות בדופן המעי, שיכול להוביל לקרע או נקב בדופן המעי. נקבים בדופן המעי עשויים לגרום לזיהום חמור.
- דלקת הצפק – זיהום בחלל הבטן – מצב מסכן חיים הדורש טיפול רפואי מיידי ולעיתים קרובות כירורגי.
אבחון חסימת מעיים
בדיקות המשמשות לאבחון חסימת מעיים כוללות:
- בדיקה פיזית – תשאול על ההיסטוריה הרפואית והתסמינים, בדיקה של הבטן כדי להעריך אם היא נפוחה או רכה, או אם יש גוש בחלל הבטן, הקשבה לקולות המעיים באמצעות סטטוסקופ.
- צילום רנטגן – כדי לאשר אבחנה של חסימת מעיים הרופא יכול להמליץ על צילום רנטגן של הבטן,
אם כי קיימים סוגים של חסימת מעיים שלא ניתן לדמות באמצעות צילומי רנטגן סטנדרטיים. - טומוגרפיה ממוחשבת (CT) – סריקה זו משלבת סדרה של תמונות רנטגן שצולמו מזוויות שונות כדי לייצר תמונות חתך. תמונות אלה מפורטות יותר מצילום רנטגן רגיל ויש סיכוי גבוה יותר לזהות בהן חסימת מעיים.
- אולטרסאונד – כשיש חסימת מעיים אצל ילדים, סוג הדימות המועדף הוא אולטרסאונד.
- חוקן אוויר או בריום – החוקן מאפשר הדמיה משופרת של המעי הגס.
במהלך הבדיקה הרופא יחדיר אוויר או בריום נוזלי למעי הגס דרך פי הטבעת.
עבור חסימה אצל ילדים – במרבית המקרים החוקן עצמו יכול לפתור את הבעיה ואין צורך בטיפול נוסף.
טיפול בחסימת מעי
טיפול בחסימת מעי דורש, ברוב המקרים, הגעה לבית החולים.
לאחר ההגעה לאשפוז, הרופאים מייצבים את המצב באמצעות מספר הליכים, שיאפשרו טיפול:
- עירוי נוזלים
- צינור אפי-קיבתי שמוחדר דרך האף לחלל הבטן כדי לשאוב אוויר ונוזל ולהקל על הנפיחות בבטן.
- קטטר לשלפוחית השתן כדי לנקז את השתן ולאסוף אותו לבדיקה
- חוקן בריום או אוויר – שיכול להיות גם הליך טיפולי (במיוחד לילדים) וגם הליך לצורך מיפוי החסימה.
טיפול בחסימה חלקית
אם החסימה היא חלקית, ייתכן שלאחר ההתייצבות לא יהיה צורך בטיפול נוסף, אלא בדיאטת דלת סיבים שתקל על המעי החסום להעביר את הצואה.
לאחר בירור, ייתכן שיהיה צורך בניתוח כדי להקל על החסימה.
טיפול בחסימה מלאה
אם שום דבר לא יכול לעבור דרך המעי, לרוב יהיה צורך בניתוח חירום כדי להקל על החסימה.
ההליך שיתבצע תלוי בגורם לחסימה ובחלק המעי המושפע ממנה.
ניתוח זה כרוך בדרך כלל בהסרת החסימה ובהסרת חלקי מעי שניזוקו.
פתרון אחר הוא טיפול בחסימה באמצעות סטנט מתכתי שמתרחב מעצמו.
צינור זה וחדר למעי באמצעות אנדוסקופ המועבר דרך הפה או המעי הגס.
הצינור מתרחב בתוך המעי ופותח את המעי כך שהחסימה תוכל להתנקות.
סטנטים משמשים בדרך כלל לטיפול באנשים עם סרטן המעי הגס או כדי לספק הקלה זמנית אצל אנשים שניתוח חירום מסוכן מדי עבורם.
ייתכן שהמטופלים בסטנט יזדקקו לניתוח נוסף לפתיחת החסימה לאחר התייצבות מצבם.
טיפול בחסימה מדומה
אם נקבע שהתסמינים נגרמים על-ידי חסימה מדומה, ייתכן שיידרש אשפוז לצורך מעקב אחרי התסמינים, הזנה תוך ורידית וטיפול בגורם לחסימה המדומה.
אם החסימה המדומה נגרמת כתוצאה ממחלה או מתרופה, הטיפול יהיה במחלה הבסיסית או בהפסקת נטילת התרופה.
במקרים אחרים, הרופא יכול לרשום תרופות הגורמות להתכווצויות שרירי המעי, שיעזרו לחידוש פעולת המעיים.
במקרים של התרחבות המעי הגס, כחלק מתסמיני החסימה המדומה, ניתן לטפל באמצעות דקומפרסיה (הפחתת לחץ). את הדקומפרסיה ניתן לבצע באמצעות קולונוסקופיה או הליך ניתוחי.
לסיכום,
במקרים של חשש לחסימת מעי מוחלטת, יש צורך בפנייה מידית למוקד או למיון.
במקרים של קושי במתן צואה, שאינו מלווה בתסמיני חסימת מעי – אנחנו מזמינים אתכם לקבוע תור להתייעצות
במרפאתו של ד"ר אבי רשף – פרוקטולוג וכירורג מומחה.