מהם טחורים ומה ההבדל בין טחורים פנימיים לחיצוניים
בפי הטבעת קיימים שלוש קבוצות של כלי דם הנקראים טחורים, כחלק אנטומי נורמאלי של פי הטבעת.
הטחורים מתחלקים לשתי קבוצות עפ"י המיקום שלהם:
טחורים חיצוניים – נמצאים בחלק החיצוני של פי הטבעת ונראים כקפלי עור.
טחורים פנימיים – נמצאים בתעלה האנלית ואינם נראים מבחוץ. לעתים בזמן מאמץ בשרותים הטחורים הפנימיים יכולם לגלוש דרך פי הטבעת החוצה.
ההבדל בין טחורים פנימיים לחיצוניים מבחינת כאב ופיזיולוגיה:
במצב פתולוגי הטחורים מתרחבים, מודלקים, כואבים ומדממים.
הטחורים החיצוניים מלאים בתאי עצב ולכן הם כואבים יותר, אך מדממים פחות.
הטחורים הפנימיים עניים בתאי עצב ולכן הם כואבים פחות, אך יכולים לדמם יותר.
איך מאבחנים טחורים?
את הטחורים החיצוניים ניתן לראות.
את הטחורים הפנימיים מאבחנים באמצעות אנוסקופ – צינור קשיח וקצר המוחדר לפי הטבעת.
אמנם ברוב המקרים טחורים הם בעיה הניתנת לטיפול פשוט,
אך במקרים של דימום רקטלי, יש להגיע לפרוקטולוג ולאבחן את מקורו, כי דימום יכול להעיד על מצבים רפואיים נוספים, פרט לטחורים.
מה הסיבה להגדלת הטחורים
לרוב טחורים מתקשרים לבעיות כמו מאמץ בשירותים או לישיבה ממושכת, אך ישנם אנשים שאינם סובלים מעצירות ועדיין סובלים מטחורים. לטחורים יכולות להיות סיבות מגוונות.
- מאמץ ממושך בזמן יציאות וישיבה ממושכת בשירותים לאורך תקופה ארוכה, הם כנראה הגורמים המשמעותיים ביותר בהתהוות טחורים.
- תזונה ענייה בסיבים ושתייה לא מספקת של מים גורמים לעצירות ולצואה קשה שיכולים להוביל לטחורים.
- הריון – נפח הדם העולה בזמן ההיריון ומשקלם של הרחם והעובר עשויים לגרום להתרחבות הטחורים.
- פעולת מעיים שנגרמת על-ידי שימוש ממושך במשלשלים וחוקנים.
- ישיבה ממושכת וחוסר בפעילות ספורטיבית.
- עודף משקל – סטטיסטית אנשים הסובלים מעודף משקל יסבלו יותר מטחורים.
- תורשה – כ-10% ממקרי הטחורים הם תורשתיים.
- גיל – בחברה המתועשת – אנשים בגיל מבוגר נוטים יותר לסבול מטחורים, כתוצאה מהצטברות ההשפעות של אורח חיים לא בריא ונטילת תרופות רבות.
- מאמץ גופני ממושך, הכולל נשיאת משאות כבדים והרמת משקולות באופן רצוף.
- לחץ דם בווריד הכבד הפורטלי המנקז את הטחורים
- אי ספיקת לב – כשהלב כושל בשאיבת הדם והלחץ בוורידים עולה.
- מצב של דחק נפשי.
טחורים אופייניים יותר לאנשים במדינות המערב, בשל הנטייה לאכילת מזון מעובד, היעדר פעילות גופנית סדירה והישיבה הממושכת במקומות העבודה.
מהם הסימפטומים של טחורים
דימום – אחד הסימפומים השכיחים, בדרך-כלל יכול להיות קל ומתבטא בעת ניגוב, או ביציאה ונובע מהטחורים הפנימיים.
נדיר שהדימום משמעותי אך הוא מלחיץ מאחר וכמות קטנה יכולה להראות משמעותית באסלה. במידה והדימום מלווה בחולשה או סחרחורת מומלץ לפנות למיון לבדיקת דם והערכה.
נפיחות וכאבים – טחורים יכולים להתנפח ולגרום לכאב, לעתים נוצרים קרישים בטחורים הגורמים לרגישות עזה ביותר. בדרך כלל מדובר בטחורים חיצוניים.
כמה זמן נמשכים טחורים עד לריפוי
באופן כללי, טחורים קטנים יכולים להיעלם מעצמם תוך מספר ימים. טחורים גדולים יותר, במיוחד כאלה הגורמים לכאב רב, נפיחות וגירודים, אינם יכולים להיעלם מעצמם ועשויים לדרוש טיפול רופא כדי להחלים. מטופלות בהריון עלולות לגלות שטחורים חולפים רק לאחר הלידה. יתכן שטחורים יחזרו לאחר טיפול. פרוקטולוג יכול לעזור להמליץ על פתרונות במידה והטחורים לא נעלמים או חוזרים כל הזמן.
מתי לפנות לרופא לגבי טחורים
עליך לפנות לרופא אם קיים דימום במהלך יציאות, או אם הצואה אדומה או שחורה. אם ידוע לך שיש לך טחור, אז כדאי גם לראות רופא אם אי הנוחות לא חולפת לאחר שבוע בעזרת תרופות בבית. מטופלים רבים נהיים במבוכה וחווים קושי לדבר עם הרופא על בעיות במערכת העיכול – אבל אתם צריכים לדעת שהרופא שלך נמצא שם כדי לעזור לך למצוא פתרונות לדאגות הרפואיות שלך, ואתם בהחלט לא המטופל הראשון שהם ראו איתו הבעיה הזו! שיחה גלויה עם הרופא שלך היא הדרך הטובה ביותר עבורך לריפוי ולשיפור איכות החיים לאורך זמן.
טיפול בטחורים
- מניעת עצירות ויציאות קשות היא הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים.
גם שלשול עלול להחמיר את הטחורים.
שינוי תזונתי הכולל כלכלה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) ושתייה מרובה יכול למנוע עצירות.
במקביל – במקרים כרוניים של טחורים – יש ליטול מרככי צואה.
ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעיים מרוכזים, ומומלץ להימנע מישיבה ממושכת בשירותים. - טיפולים להקלת הסימפטומים באמצעות נרות ומשחות מקומיות וישיבה באמבטיה עם מים פושרים מספר פעמים ביום.
במקרים של כאב עקשני על רקע קריש דם בטחור חיצוני, הרופא יכול לטפל בקריש הדם ע"י חתך קטן. - קשירת טחורים – מתבצעת באמצעות גומייה המונחת על חלקו העליון של הטחור הפנימי בעזרת אנוסקופ שהינו מכשיר המוחדר לפי הטבעת. לרוב, הפעולה אינה גורמת לכאב.
הגומייה גורמת לנמק מקומי של האזור שנופל כעבור שבוע ולהתכווצות הטחור – ניתן לקשור את כל הטחורים באותו יום.
קשירת הטחורים היא פעולה מרפאתית פשוטה עם שיעורי הצלחה גבוהים יחסית וסיבוכים מעטים. - הזרקת פנול – ניתן גם לכווץ את הטחורים באמצעות הזרקת פנול לרקמה תחתיהם.
הפנול מטריש את הרקמות ופעולה זו דומה לפעולת הקשירה.
ניתוח להסרת טחורים ("כריתת טחורים")
כאשר יש סבל ניכר או דימום משמעותי למרות הטיפול, מומלץ לנתח ולהסיר את הטחורים
ניתוח טחורים מקובל הוא כריתה של רקמת הטחורים הגורמת לדימום ונפיחות.
הניתוח מבוצע על-ידי כירורג קולורקטלי, בהרדמה מלאה, ואורך כ -15 דקות.
המטופל משתחרר לביתו כעבור מספר שעות.
תקופת ההחלמה בבית יכולה להימשך כשבועיים ומאופיינת בכאבים באזור.
חשוב להשתמש במרככי יציאות לאחר הניתוח.
לייעוץ ניתן לפנות לד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, במרכזי אסותא ראשון לציון ובאר שבע.