חרדה לפני קולונוסקופיה

חרדה לפני קולונוסקופיה אינה חריגה, במיוחד אם מדובר בקולונוסקופיה ראשונה.
אנשים רבים חרדים כתוצאה מהמחשבה על החדרת צינור לאורך המעי שלהם,
ואחרים חוששים מההכנה המוקדמת הדורשת תזונה מיוחדת ושימוש בתרופות משלשלות.
חרדה נובעת, בדרך כלל מתחושה של חוסר שליטה וחוסר וודאות,
ולכן, אחד הכלים החשובים בהתגברות על החשש הוא קבלת מענה מפורט על כל השאלות.
במאמר זה נבהיר מהי קולונוסקופיה ונענה על השאלות הנפוצות של החוששים מההליך.

מהי קולונוסקופיה?

קולונוסקופיה היא בדיקה לבדיקת המעי הגס.
זוהי בדיקה פולשנית הנערכת באמצעות צינור גמיש שבקצהו מצלמה ותאורה, המוחדר דרך פי הטבעת.
בדיקה זו נעשית תחת טשטוש ובאשפוז יום ונדרש להגיע עם מלווה.
לא ניתן לנהוג לאחר הבדיקה ומומלץ לנוח באותו יום ולהימנע מעשייה מופרזת ומתזונה עשירה.

הבדיקה דורשת הכנה של שלושה ימים לפני ההגעה למרפאה או לבית החולים –
ביומיים הראשונים התזונה מוגבלת למזונות דלים בסיבים וביממה האחרונה לנוזלים בלבד.
בערב הבדיקה או בבוקר הבדיקה (אם היא מתבצעת בערב) יש ליטול את אחד מהחומרים המשלשלים:
'מרוקן חדש', 'מווי פרפ' או 'פיקולאקס' לפי המרשם שנתן הרופא.
הכנה זו מיועדת לניקוי המעי כדי שהרופא יוכל לבחון אותו היטב.
במהלך הבדיקה ניתן להחדיר באמצעות הצינור אמצעים ללקיחת ביופסיה (דגימת רקמות) או לכרות פוליפים.

קולונוסקופיה היא הבדיקה המיטבית לאבחון סרטן המעי הגס, ולכריתת פוליפים שעלולים להיות קדם-סרטניים.
באמצעות בדיקה זו ניתן גם להבחין בין מחלת קרוהן לבין קוליטיס כיבית, וכך להתאים את הטיפול הנכון למחלה.

חרדה לפני קולונוסקופיה – השאלות הנפוצות ביותר:

• האם בדיקת קולונוסקופיה כואבת?
• האם המעי הגס יכול להינזק במהלך ההליך?
• מדוע אי אפשר להסתפק בבדיקה פחות פולשנית?

האם קולונוסקופיה כואבת?

קולונוסקופיה אינה כואבת, ולמעשה, בזכות הטשטוש, לא זוכרים דבר לאחר הבדיקה.
המטופל ישן לאורך כל הבדיקה וכשהוא מתעורר הוא מרגיש רגוע, וקצת רעב… (לאחר ההכנה הממושכת).
ההליך עצמו לא נמשך יותר מחצי שעה, ולאחר ההתאוששות ואכילת מזון מוצק, ניתן לחזור הביתה ולהמשיך לנוח.
למחרת ניתן לחזור לכל הפעילויות הרגילות ללא כאב.
תיתכן תחושה של מלאות או נטייה לגזים לאחר הבדיקה, כי במהלכה מוחדר אוויר למעי,
אך תחושה זו תעבור לאחר מספר שעות.
ייתכן גם דימום קל בצואה, במיוחד לאחר כריתת פוליפ, אך גם תופעה זו תעבור במהירות.

האם המעי הגס יכול להינזק במהלך ההליך?

הסיכון לסיבוך במהלך בדיקת קולונוסקופיה הוא נמוך מאוד.
ההליך מבוצע על ידי כירורג קולורקטלי או על-ידי גסטרואנטולוג מומחה.
מקרי ניקוב של המעי הם נדירים מאוד ואם יש דימום כתוצאה מכריתת פוליפ, התופעה היא זמנית בלבד.

מדוע אי אפשר להסתפק בבדיקה פחות פולשנית?

בדיקות פחות פולשניות הן גם פחות יעילות.
במקרים מסוימים כשיש חשש לבעיה בחלק התחתון של המעי הגס, יש אפשרות לבדיקת סיגמואידוסקופיה –
בחלקו התחתון של המעי הגס הדורשת הכנה פשוטה יותר – צום של מספר שעות וחוקנים.
ניתן להיעזר גם בקולונוסקופיה וירטואלית, אך היא דורשת הכנה זהה ובמקרה של הימצאות פוליפ,
יהיה צורך בקולונוסקופיה כדי לכרות אותו.

בדיקות דימות אינן יעילות כמו הקולונוסקופיה, הנותנת אפשרות לבחינה חזותית של המעי עצמו,
והן נעשות, בדרך כלל, לאחר האבחון הראשוני.

בדיקת קולונוסקופיה מצילת חיים

המלצת משרד הבריאות היא לעבור בדיקת קולונוסקופיה אחת לחמש שנים, לאחר גיל 50.
מטופלים הנמצאים בקבוצת סיכון צריכים לעבור את הבדיקה קודם לכן ובתדירות גבוהה יותר.

במקרים של הימצאות דם סמוי בצואה או של תסמינים אחרים המעוררים חשד לבעיה במערכת העיכול התחתונה,
יש צורך בבדיקת קולונוסקופיה גם לפני בדיקת הסקר.

אנשים רבים נוטים לדחות את הבדיקה הן מהחשש מהבדיקה עצמה והן מהחשש מהתוצאות.
חשוב לדעת שרוב הפוליפים הנמצאים במעיים הם שפירים אבל במהלך השנים הם יכולים להפוך לממאירים ולהוביל לסרטן המעי הגס.
לכן חשוב לאתר אותם ולכרות אותם בזמן.

מחלה שאינה מאובחנת בזמן מסכנת חיים וגוררת בעקבותיה טיפולים מורכבים ולא נעימים הרבה יותר מבדיקת הקולונוסקופיה.
לכן חרדה לפני קולונוסקופיה היא לא רציונלית וחשוב לעשות הכל כדי להתגבר עליה.

לייעוץ ניתן לפנות לד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, באסותא רמת החייל, ראשון לציון ובאר שבע.