מהם סרחי עור אנאליים?
סרח עור אנאלי או באנגלית skin tag הוא בעיית עור שכיחה, כמעין בליטה קטנה או אזור מוגבה בפי הטבעת.
לעתים קרובות יש מספר סרחי עור במקביל. סרחי העור הם שפירים ואינם מעידים על מחלה כלשהי.
סרח עור אנאלי – תסמינים
סרח עור בפי הטבעת מופיע כפיסת רקמה עודפת באזור פי הטבעת וסביבו.
הוא אינו מוביל לכאב או לדימום, אך יכול להטריד ולגרום לגרד או לאי-נוחות, מעבר לפגם האסתטי.
סרחי העור מתחילים בדרך כלל כנגע קטן אך עשויים לגדול עם הזמן.
הסיבות לצמיחתם הן גירוי חוזר ונשנה כתוצאה מהניקוי התכוף של האזור או החלמה מטחורים שנרפאו או סדק בפי הטבעת (פיסורה).
מה ההבדל בין סרחי עור לטחורים?
הטחורים הם וורידים הנמצאים באזור פי הטבעת והם חלק אינטגרלי מהאזור כשהם במצב תקין.
כאשר וריד מתנפח כתוצאה מלחץ או זרימת דם מוגברת וגורם לכאבים קשים ולדימום – יש בעיית טחורים.
טחורים חיצוניים בולטים מחוץ לפי הטבעת.
בשל מיקומם, קל לבלבל אותם עם סרחי עור אנאליים, אך קיימים הבדלים מהותיים בין שתי הבעיות:
- רמת הכאב – סרח עור אנאלי אינו כואב בדרך כלל. לעומתו, טחורים עלולים להכאיב מאוד, אם כי לא בכל מקרה.
- דימום – טחורים נוטים לדמם, גם אם אינם כואבים וגם לאחר מגע קל. סרחי עור אנאליים אינם מדממים.
- צבע – טחורים נוטים להיות אדומים או סגולים. סרח עור הוא בצבע העור.
מה ההבדל בין סרחי עור אנאליים ליבלות?
ישנם מקרים של הופעת יבלות סביב ועל פי-הטבעת, לרוב עקב זיהום על-ידי וירוס הפפילומה האנוושי (HPV) הגורם לקונדילומות. אך גם כאן קיימים מספר הבדלים בין יבלות לבין סרחי עור:
- גודל – סרחי עור אנאליים אינם מכסים שטח גדול. יבלות מתרבות עם הזמן ומכסות את כל האזור סביב פי הטבעת. הן יכולות להתפשט גם לאיברי המין.
- צריבה – סרחי עור אנאליים עלולים לגרום לאי נוחות ולגרד, כי מדובר באזור שיש בו חיכוך רב. יבלות אנאליות גורמות לעתים קרובות לתחושת צריבה ולדימום.
- מרקם – ליבלות גדולות יש מרקם מחוספס, דמוי כרובית. לסרחים יש מרקם דמוי עור הגוף, אם כי לעתים הם מעט מקומטים.
במקרה של התלבטות מומלץ לפנות לפרוקטולוג, כדי להתאים את הטיפול הנכון ולא להסתכן בהחמרת הזיהום.
סרח עור אנאלי – גורמים
העור סביב פי הטבעת רפוי יותר מהעור בחלקים אחרים של הגוף, כי עליו להתרחב במהלך יציאות כדי שהצואה תוכל לעבור.
אם כלי הדם ליד פי הטבעת מתנפחים – נוצרת בעיית טחורים.
עודפי העור שהטחור מייצר, יכולים להפוך לאחר החלמתו וירידת הנפיחות לסרח עור.
בעיית טחורים וכלי דם סביב פי הטבעת יכולה להיווצר כתוצאה מהגורמים הבאים:
- מאמץ עקב עצירות
- שלשול ממושך
- הרמת משאות כבדים
- פעילות גופנית אינטנסיבית
- היריון
- קרישי דם בפי הטבעת או סביבו
- גירוי וחיכוך מתמשך באזור
- טחורים שנרפאו מגדילים את הסיכוי להיווצרות סרחי עור אנאליים
- מחלת קרוהן או מצב דלקתי אחר יכולים להוביל להיווצרות סרחי עור.
במחקר משנת 2020 שכלל חולי קרוהן מ-103 בתי-חולים – ל-29% מהחולים היו סרחי עור אנאליים.
סרח עור אנאלי – אבחון
למרות שסרחי עור אנאליים שפירים, הם עדיין יכולים להוות סיבה לדאגה.
לכן כדאי להגיע לפרוקטולוג שיבדוק עם הבליטות הן תוצאה של סרח עור אנאלי ולא של גידול או קריש דם.
כדי לבצע אבחנה, סביר שהרופא יבצע בדיקה גופנית, במהלכה יש להסיר את התחתונים ולשכב על הצד.
הרופא יביט באזור פי-הטבעת ויאתר את סרחי העור.
ייתכן שהרופא יבדוק גם את פנים פי-הטבעת באמצעות אצבע, כדי לשלול טחורים או נגעים נוספים.
אם יש חשש שהבעיה אינה רק סרחי עור, ייתכן שהרופא יבצע אנוסקופיה או סיגמואידוסקופיה.
בדיקות אלה, בהן נעזר הרופא במצלמה, יכולות לסייע לו לשלול את קיומם של גידולים ממאירים בפי הטבעת. ייתכן שהרופא ייקח דגימת רקמה (ביופסיה) וישלח אותה לבדיקה פתולוגית.
לאחר ביצוע האבחנה, הפרוקטולוג יכול להציע טיפול.
ניתן להשאיר סרחי עור אנאליים ללא טיפול, אך אם הם מפריעים אסתטית ופיזית ניתן להסיר אותם בהליך פשוט.
סרח עור אנאלי – טיפול
טיפול בסרחי עור כרוך בהסרת הרקמה הנוספת.
הסרת סרח עור אנאלי היא בדרך כלל הליך מרפאתי.
מכיוון שהם נמצאים בחלק החיצוני של פי-הטבעת, הגישה אליהם פשוטה.
הרופא יאלחש את אזור פי-הטבעת בעזרת חומר מאלחש וינקה את האזור בחומר אנטי-בקטריאלי.
ישנם רופאים המעדיפים להשתמש במספריים ייעודיים כדי להסיר את סרחי העור,
וישנם רופאים המשתמשים בלייזר או בחנקן נוזלי.
קריותרפיה – שימוש בחנקן נוזלי המקפיא את הסרח והוא נושר מעצמו כעבור ימים ספורים.
לייזר שורף את הסרח והעור המיותר נושר מידית.
גם עם יש מספר סרחים, הרופא עשוי להסיר רק סרח עור אחד בכל פעם, כדי לאפשר לאזור להחלים ולמנוע סיבוכים וכאב.
ההחלמה לאחר הסרת סרח עור אנאלי היא מהירה.
לאחר ההליך, יש להישאר במהלך היום בבית ולנוח, להימנע מהרמת חפצים כבדים או מפעילות גופנית.
למחרת ניתן לחזור לעבודה, ולאחר שבוע – לפעילות רגילה.
ייתכן שהרופא ייתן טיפול אנטיביוטי, כדי להפחית את הסיכון לזיהום.
הוא עשוי לתת מרשם למשחה משככת כאבים ונוגדת זיהום למריחה על פי הטבעת.
טיפול זה מסייע לקידום ההחלמה ולהפחתת כאב או רגישות באזור בימים שלאחר ההסרה.
ההחלמה מהסרת סרחי עור אנאליים היא קלה, אך חשוב למלא את הוראות הרופא במלואן.
זיהום יכול לעכב את הריפוי, ולכן אם ניתנה תרופה יש להקפיד להשתמש בה.
בימים הראשונים לאחר ההליך הרופא יכול להמליץ על חומר משלשל או דיאטה נוזלית שתקל על היציאות ותמנע כאב. לחץ על פי הטבעת כתוצאה מצואה קשה או עצירות יכול לגרום לכאב ליד מקום ההסרה.
כיצד למנוע התפתחות של סרחי עור אנאליים?
לאחר הסרת סרח עור אנאלי, מומלץ לשוחח עם הרופא על אסטרטגיות למניעת הישנות הבעיה.
מודעות למצבים שעלולים לגרום להתפתחות סרחי עור יכולה לסייע למניעתם.
אפשרויות מניעה ביתיות:
- נטילת חומר משלשל או תוסף סיבים כדי להפוך את הצואה לרכה יותר.
- מריחת חומר סיכה על פי הטבעת לפני יציאות כדי לעזור לצואה לעבור ביתר קלות.
- ניקוי וחיטוי פי הטבעת לאחר כל פעולת מעיים כדי לסייע במניעת חיכוך וגירוי שעלולים לגרום לסרחי עור.
לסיכום,
סרחי עור אנאליים הם בליטות נפוצות ולא מזיקות בפי הטבעת שעלולות לגרום לגרד או אי-נוחות.
הסיבות האפשריות הן טחורים שהחלימו, עצירות, שלשול וגירוי מתמשך של האזור.
פרוקטולוג יכול להסיר את סרחי העור בהליך מרפאתי מהיר.
דיאטה מתאימה יכולה לעזור במהלך ההתאוששות,
וחומרי סיכה יכולים למנוע היווצרות של סרחים נוספים.
סובלים מסרח עור בפי הטבעת?
מוזמנים לפנות לד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, במרכזי אסותא ראשון לציון ובאר שבע.