דימום רקטלי וכאבים בפי הטבעת הם לרוב סימנים לטחורים – בעיה נפוצה ופשוטה לטיפול.
כ-75% מהאוכלוסייה חווים טחורים בזמן כלשהו בחייהם, ורוב המקרים חולפים בעזרת טיפול פשוט או אפילו מעצמם. אבחון טחורים מקצועי עוזר להתאים את הטיפול ולשלול בעיות אחרות.
מה זה אבחון טחורים?
אבחון טחורים הוא תהליך פשוט לזיהוי וורידים נפוחים בפי הטבעת או בחלק התחתון של הרקטום.
ברוב המקרים, הפרוקטולוג יכול לאבחן טחורים בבדיקה קצרה ופשוטה. המטרה היא לקבוע את סוג הטיפול המתאים – שבמרבית המקרים הוא טיפול פשוט וזמין.
מתי צריך אבחון מקצועי?
תסמינים שכדאי לבדוק
דימום רקטלי – דם אדום בהיר הוא התסמין השכיח ביותר של טחורים.
ברוב המקרים מדובר בדימום קל על נייר הטואלט או כמה טיפות באסלה. בדיקה אצל פרוקטולוג תעזור לאשר שמדובר בטחורים ולהמליץ על הטיפול המתאים.
אי נוחות וגרד רקטלי – תחושות של לחץ, גרד או אי נוחות קלה באזור פי הטבעת הן נפוצות מאוד וניתנות לטיפול פשוט. במרבית המקרים, שינויים באורח החיים וטיפולים זמינים יפתרו את הבעיה.
בלט קל של רקמה – טחורים קטנים שבולטים מפי הטבעת. רוב המקרים מגיבים היטב לטיפול שמרני או פרוצדורות פשוטות במרפאה.
מתי חשוב לפנות לרופא מיד
במקרים נדירים יש צורך בטיפול דחוף. חום, דימום חזק שלא נפסק תוך 24 שעות או כאב קיצוני שלא משתפר עם משככי כאב דורשים פנייה מיידית. במרבית המקרים, גם תסמינים אלה קשורים לטחורים ולא למשהו חמור יותר.
שלבי האבחון המקצועי

שלב 1: תשאול רפואי
הפרוקטולוג אוסף מידע על הרגלי מעיים, תסמינים עכשוויים והיסטוריה רפואית. השאלות כוללות את משך התסמינים, מאפייני הדימום, קשר ליציאות, שימוש בתרופות ומצבים רפואיים נלווים. מידע זה חיוני לזיהוי גורמי סיכון ושלילת מחלות אחרות.
שלב 2: בדיקה חיצונית
בדיקה ויזואלית של אזור פי הטבעת משמש לאבחון טחורים חיצוניים, סדקים אנליים, תגי עור ושינויים בצבע או בעור. הפרוקטולוג בודק נפיחות, אדמומיות וסימני דלקת.
טחורים חיצוניים נראים כנפיחות רכה מתחת לעור או כמסה קשה ובצבע סגלגל במקרה של פקקת דם.
צניחת טחורים נראית כרקמה ורודה-אדומה בולטת מפי הטבעת.
שלב 3: בדיקה רקטלית
הפרוקטולוג מחדיר אצבע עם כפפה לפי הטבעת לבדיקת מתח הסוגר ואבחון טחורים פנימיים גדולים.
הבדיקה נמשכת דקה-שתיים ואינה כואבת, אך עלולה לגרום לאי נוחות קלה. היא מבוצעת לרוב בשכיבה על הצד.
שלב 4: אנוסקופיה
אנוסקופיה היא הפרוצדורה המדויקת ביותר לאבחון טחורים פנימיים. הפרוקטולוג מחדיר אנוסקופ – צינור חלול ומואר באורך 6-10 ס"מ – לתעלה האנלית כדי לצפות ישירות בטחורים.
טחורים פנימיים נראים כבליטות סגולות-כחלות דרך האנוסקופ. ניתן להעריך את גודלם, מיקומם ודרגת הדלקתיות שלהם. הבדיקה נמשכת 2-5 דקות ואינה דורשת הרדמה. ייתכן אי נוחות קלה או דימום מינורי.

שלב 5: פרוצדורות אבחון מתקדמות
פרוקטוסקופיה משתמשת בפרוקטוסקופ ארוך יותר לבדיקת הרקטום עד לעומק 20 ס"מ. מתאימה כשצריך לשלול פוליפים, דלקות או שינויים ברירית המעי.
סיגמואידוסקופיה בודקת את החלק התחתון של המעי הגס עד 60 ס"מ מפי הטבעת. מומלצת למטופלים מעל גיל 40 עם דימום, שינוי בהרגלי מעיים או גורמי סיכון לסרטן המעי.
קולונוסקופיה מלאה היא בדיקת סקר המומלצת לכל אדם מעל גיל 50 ונדרשת גם בגיל צעיר יותר במקרים של דימום חדש, היסטוריה משפחתית של סרטן המעי או תסמינים חשודים כמו ירידה במשקל, אנמיה וכאבי בטן שאינם חולפים.
דירוג חומרת טחורים
דרגה I – טחורים לא בולטים
טחורים נשארים בתוך התעלה האנלית ואינם בולטים החוצה. דימום ללא כאב הוא התסמין העיקרי. נראים באנוסקופיה כבליטות קלות של רירית המעי. טיפול שמרני יעיל ב-80% מהמקרים.
דרגה II – טחורים בולטים עם חזרה ספונטנית
הטחורים בולטים בעת יציאה וחוזרים למקומם מעצמם. דימום ותחושת בלט חלקי מאפיינים דרגה זו. גודלם 1-2 ס"מ ונראים כרקמה אדמדמה בזמן מאמץ. רצועות גומי או פרוצדורות במרפאה יעילות ב-75% מהמקרים.
דרגה III – טחורים בולטים הדורשים החזרה ידנית
טחורים בולטים בעת יציאה ודורשים דחיפה ידנית חזרה פנימה. גודלם 2-4 ס"מ והם עלולים להישאר בולטים לאחר מאמץ. טחורים אלה דורשים ברוב המקרים טיפול בקשירה או טיפול כירורגי, ואינם חולפים בעזרת טיפול ביתי.
דרגה IV – בלוט קבוע ללא אפשרות החזרה
טחורים בולטים באופן קבוע ואינם ניתנים להחזרה. כאב משמעותי, דימום ופגיעה בזרימת הדם לרקמה. גודלם מעל 4 ס"מ ועלולים להכיל קרישי דם. חלק מהמקרים דורשים התערבות כירורגית דחופה.

מערכת הדירוג BPRST לטחורים
מערכת דירוג מתקדמת לאבחון טחורים הכוללת:
- B (Bleeding) – עוצמת הדימום (0-3)
- P (Prolapse) – דרגת הבלוט (0-4)
- R (Reducibility) – יכולת החזרה (ספונטנית/ידנית/בלתי אפשרית)
- S (Size) – גודל הטחורים (קטן/בינוני/גדול)
- T (Thrombosis) – נוכחות קרישי דם
מערכת זו מאפשרת תכנון טיפול מדויק ומעקב אחר התקדמות המחלה.
אבחנה מבדלת
ברוב המקרים , התסמינים אכן נגרמים מטחורים. עם זאת, הפרוקטולוג יבדוק גם אפשרויות אחרות כדי לוודא שהטיפול יהיה מדויק:
פיסורה אנלית – סדק קטן באזור פי הטבעת שגורם לכאב חד בעת יציאה. קל לזיהוי ולטיפול עם משחות מיוחדות.
מחלות דלקתיות קלות – דלקות מקומיות שנפוצות במיוחד אחרי זיהומי מעיים או שינויים בתזונה.
רק במיעוט קטן מאוד של המקרים (פחות מ-5%) מתגלים מצבים אחרים כמו סרטן המעי הגס.
בדיקות מעבדה ודימות
בדיקות דם
ספירת דם מלאה לבדיקת אנמיה כתוצאה מדימום כרוני. ברזל וחלבון עלולים להיות נמוכים בדימום ממושך. בדיקות אלה חיוניות במטופלים עם דימום משמעותי או מתמשך.
בדיקת דם סמוי בצואה
FIT (Fecal Immunochemical Test) מזהה דימום מיקרוסקופי שאינו נראה בעין. בדיקה חיובית מחייבת המשך בירור בקולונוסקופיה. חשוב לביצוע מעקב שוטף אצל מטופלים עם גורמי סיכון.
בדיקות דימות
CT קולונוגרפיה (קולונוסקופיה וירטואלית) מתאימה למטופלים שאינם יכולים לבצע קולונוסקופיה רגילה. MRI של הרקטום נדרש במקרים מורכבים או חשד לפיסטולות.
האבחון בקבוצות מיוחדות
נשים בהריון ויולדות
הריון מגביר את הסיכון לטחורים ב-38% מהמקרים. הלחץ של העובר על ורידי האגן והשינויים ההורמונליים גורמים לנפיחות כלי הדם. אבחון טחורים בהריון מתבסס על בדיקה ויזואלית וחוויית המטופלת, תוך הימנעות מפרוצדורות מיותרות.
מטופלים מבוגרים
מטופלים מעל גיל 65 נמצאים בסיכון גבוה יותר לסרטן המעי. כל תסמין רקטלי דורש בירור מקיף כולל קולונוסקופיה. טחורים במבוגרים לרוב חמורים יותר ודורשים טיפול מהיר.
מטופלים עם מחלות רקע
מחלות דלקתיות של המעי, סוכרת ומחלות לב משפיעות על בחירת הטיפול ועלולות להסוות תסמינים.
אבחון מחייב שיתוף פעולה עם מומחים נוספים ובחירת פרוצדורות מתאימות.
מתי להגיע לרופא?
מצבי חירום
דימום עז (יותר מ-200 מ"ל), כאב עז פתאומי, חום גבוה או אי יכולת להטיל שתן דורשים הערכה מיידית במיון. טחורים מפקקים עלולים לגרום לכאב עז הדורש טיפול דחוף.
מצבי אי נוחות (לא חירום)
דימום מתמשך שנמשך יותר משבוע או אי נוחות יומיומית כדאי לבדוק כדי לקבל טיפול מתאים. זה לא אומר שמדובר במשהו מסוכן, אלא שאפשר להרגיש הרבה יותר טוב עם הטיפול הנכון.
הכנה לבדיקה רקטלית
צום של שעתיים לפני הבדיקה מומלץ למניעת אי נוחות.
במקרה של צורך בדיקת פרוקטוסקופיה, עשוי להידרש חוקן ביתי והימנעות מנטילת אספירין או נוגדי קרישה 3 ימים לפני הבדיקה. לבוש נוח ונגיש מקל על הבדיקה.
הבדיקה מתבצעת בחדר פרטי עם שמירה על צניעות מלאה. רוב הבדיקות אינן דורשות הרדמה ונמשכות 10-15 דקות. אי נוחות קלה או דימום מינורי הם נורמליים ועוברים תוך שעות.
לאחר האבחון – מה הלאה?
הסבר התוצאות
הפרוקטולוג מסביר את סוג הטחורים, דרגת החומרה ואפשרויות הטיפול. המטופלים מקבלים תוכנית טיפול מותאמת אישית הכוללת שינויי אורח חיים, תרופות או פרוצדורות.
ביקורי מעקב נקבעים בהתאם לדרגת החומרה – דרגות I-II כל 6 חודשים, דרגות III-IV כל 3 חודשים. בדיקות דם תקופתיות נדרשות במקרים של דימום מתמשך.
מטופלים עם טחורים בדרגות I-II מופנים לטיפול ביתי ושמרני. דרגות III-IV דורשות הערכה לפרוצדורות במרפאה או ניתוח המבוצע על-ידי כירורג קולורקטלי.
לסיכום,
הבשורה החשובה – רוב הטחורים הם בעיה פשוטה, נפוצה וניתנת לטיפול מעולה. כ-90% מהמקרים מגיבים היטב לטיפולים פשוטים כמו שינויי תזונה, משחות או פרוצדורות קצרות במרפאה.
מתי לפנות לרופא – לא צריך לחכות עד שזה "נורא". ביקור אצל פרוקטולוג יכול לחסוך הרבה אי נוחות מיותרת ולהבטיח שתקבלו את טיפול מותאם. הבדיקה עצמה פשוטה וקצרה.