טחורים – שאלות ותשובות נפוצות

טחורים הם תופעה כואבת אשר משפיעה על מיליוני גברים ונשים. כשמדובר על טחורים מדובר בדרך כלל במצב בו הוורידים ברקטום התחתון וסביב פי הטבעת נפוחים, מורחבים ומודלקים (בדומה לורידי דליות ברגליים). מצב זה עלול לגרום לכאב, גירוד, הפרעה, תחושת שריפה ואף דימום – המעיד לעיתים על התפרצות.

טחורים (hemorrhoids) הם הוורידים בחלק התחתון של הרקטום או בפי הטבעת. כשיש לחץ מוגבר וכלי הדם הללו הופכים נפוחים או מודלקים הם נקראים טחורים. בבריטניה הם נקראים לרוב "piles".

יש שני סוגים של טחורים – פנימיים וחיצוניים. טחורים פנימיים מתרחשים בתוך הרקטום וטחורים חיצוניים מתפתחים מתחת לעור שסביב פי הטבעת.

טחורים הם תופעה נפוצה במיוחד. בערך 75% מהאוכלוסיה יחוו טחורים בזמן כלשהו בחייהם. טחורים אינם תלויים במין, גזע או גיל. הם תופעה הנפוצה במיוחד אצל מבוגרים בגיל 45-65. טחורים נפוצים גם אצל נשים בהיריון ויולדות.

אחת הסיבות הנפוצות לטחורים היא עצירות או צואה קשה. 
המאמץ הנגרם בזמן היציאה, והזמן הממושך בשירותים גורמים ללחץ על הוורידים שברקטום ובפי הטבעת ולהתפתחות בעיית הטחורים.

כמו עצירות, גם שלשולים כרוניים יכולים לגרום לטחורים.
היציאות התכופות גורמות ללחץ חוזר ונשנה על ורידי הרקטום ופי הטבעת והחומציות של השלשול גורמת להתכווצות ולגירוי בלתי פוסק.

טחורים מזוהמים יכולים לגרום לכאבים חזקים, דמם חזק הגורם לחולשה ולסחרחורת, קושי במתן שתן ועליית חום.
במקרים כאלה יש לפנות לטיפול רפואי מידי.

טחורים נגרמים בגלל לחץ בוורידי הטחורים. ישנן כמה סיבות לכך שהיריון עשוי לגרום לחץ נוסף.
ראשית, הרחם המוגדל של אישה בהיריון מגביר את הלחץ על ורידי הטחורים.
שנית, מחזור הדם של אישה בהיריון מתגבר בעת ההיריון, ובכך לחץ הדם בוורידיה עולה.
לבסוף, ההורמונים של אישה בהיריון נוטים להרגיע את השרירים התומכים באזור הרקטום במקביל לכך שהתינוק לוחץ יותר ויותר על הוורידים שמתחת לאזור זה. כל אלו עשויים ליצור לחץ נוסף אשר גורם להתפרצות או היווצרות טחורים.
אם נוסיף לכך את העובדה שהיריון לרוב גורם לעצירות (הגורם הנפוץ לטחורים), אין זה מפתיע כי נשים בהיריון חוות טחורים. הסיכוי מי שהיו לה טחורים לפני ההיריון לטחורים במהלכו גדול יותר.
ייתכן שלטחורים יתפתחו או יתפרצו עם העלייה בלחץ הנפשי הנגרמת מהמתיחות לפני ובמהלך הלידה.

טחורים אינם מסוכנים פרט למצב בו טחורים פנימיים בדרגת חומרה גבוהה יוצאים אל מחוץ לפי הטבעת, זרימת הדם אליהם פוסקת ויכול להיווצר נמק.

ישנן אפשרויות לניתוח טחורים לאנשים הסובלים מטחורים בדרגה חמורה. כדי לקבוע האם ניתוח הוא נכון עבורך מומלץ להתייעץ עם פרוקטולוג.

לקריאה נוספת על ניתוח טחורים >>

דימום בצואה הוא אחד התסמינים הנפוצים של טחורים, אך כאשר הדימום מסיבי יותר מומלץ להתייעץ עם פרוקטולוג. טחורים מדממים יכולים להיות סימפטום גם לבעיות אחרות.

לקריאה נוספת על טחורים מדממים >>

קשירת טחורים היא טיפול מהיר ולא כירורגי להסרת טחורים. תהליך הקשירה מונע אספקת דם לטחור, ולכן הוא נושר. במהלך ההליך הקצר והלא כואב, מניחים גומייה קטנה ממש מעל הטחור הפנימי שבו יש מעט קצוות עצבים הרגישים לכאב.
זה גורם לטחור להתכווץ, והגומיה תיפול בדרך כלל תוך 24 שעות.

קשירת טחורים אינה כואבת. פחות מ-1% מהמטופלים חשים כאב או תחושת צביטה לאחר התהליך. אם יש תחושת כאב הפרוקטולוג יכול בדרך כלל לתקן זאת על ידי הזזת הגומיה במספר מילימטרים.

לקשירת טחורים יש שיעור הישנות נמוך מאוד. האפשרות של התפתחות טחורים חדשים תלויה בהרגלי המטופל. מומלץ לעשות שינויים בתזונה ובאורח החיים כדי להפחית את הסיכוי הזה.

לכולם יש מעטפת ורידית בשם hemorrhoidal plexus, אשר עוטפת את החלק התחתון של הרקטום או פי הטבעת. 
בעיית טחורים מתרחשת כאשר הוורידים ברקמות בתוך וסביב פי הטבעת מתנפחים בשל לחץ עודף. זוהי המשמעות של התפרצות.

משך הזמן של התפרצות משתנה מאדם לאדם. התפרצויות יכולות להימשך מכמה ימים ועד לשבוע או יותר. לחלק מהאנשים יש התפרצות פעם בחודש, לאחרים רק פעם בכמה שנים.

ניתן להפחית את הסיכון להתפרצות על ידי היצמדות לדיאטה עשירה בסיבים, שתייה מרובה של מים, שמירה על ההיגיינה, שגרת אימונים והימנעות ממאמץ עודף בעד ישיבה או עמידה.

לחץ נפשי לא גורם בהכרח לטחורים אבל עצירות או תזונה לקויה, שיכולות להיגרם מלחץ נפשי, עשויות לגרום לטחורים.

כן, טחורים נוטים להיות תורשתיים. אם למישהו מהמשפחה שלכם יש טחורים, זה רעיון טוב להקפיד על תזונה מאוזנת, שתייה מרובה ואורח חיים בריא.

דיאטה מאוזנת העשירה בנוזלים ובסיבים יכולה למנוע עצירות (גורם נפוץ לטחורים ולהתפרצויות).
חשוב להימנע ממשקאות כמו קפה ואלכוהול וממזונות מעובדים.

אין שום סיבה להימנע מאימון בגלל טחורים, אלא אם ישנה חוסר נוחות. אם תרגיל מסוים גורם לכם לכאב – בחרו בתרגיל אחר.
אם היו לכם התפרצויות טחורים בעבר, ייתכן שתרצו להימנע מתרגילים המגבירים את הלחץ באזור פי הטבעת משום שאלו עלולים לגרום להתפרצות טחורים. דוגמאות לתרגילים מסוג זה הם רכיבה על סוסים או על אופניים, משום שאלה גורמים ללחץ על האזור הרקטלי.

ישנם תרגילים שיכולים להפחית את הסיכוי להתפרצויות על ידי עידוד פעולות מעיים או הגברת טונוס השרירים באזור הרקטאלי. פעילות גופנית מתונה, כגון הליכה מהירה במשך 20 דקות ביום יכולה לעודד פעילות מעיים. פעילויות אירוביות מועילות נוספות כוללות ריצה, שחייה ותרגילים אירוביים. תרגילים אלו מעודדים פעילות מעיים, ומגבירים את זרימת הדם ואת טונוס השרירים.

בחלק מהגדול מהמקרים טחורים חולפים ללא טיפול רפואי, אך ישנהם אנשים הסובלים מטחורים כרוניים. אצל אנשים אלה, התפרצויות הטחורים באות והולכות. עם טיפול תרופתי וניתוחי הולם ושינויים באורח החיים, ניתן להשיג מרגוע מהתפרצויות טחורים ולהפחית את הסיכון לחזרתם

תרופות סבתא יכולות להועיל, ואף למנוע טיפול תרופתי. 
אמבטיות ישיבה לאחר כל יציאה, הקפדה על הגיינה, רטיות קרות ומשחות צמחיות מסוימות יכולות להקל על התסמינים עד שבעיית הטחורים חולפת לחלוטין.

לקריאה נוספת על תרופות סבתא לטחורים >>