רובנו מורידים את המים ושוטפים את האסלה כמה שיותר מהר, מבלי להקדיש לכך מחשבה,
אבל שינויים ביציאות – בתדירות, במרקם, בצבע או בריח, מסמנים, לעתים קרובות, את קיומה של בעיה במערכת העיכול. המודעות לשגרת היציאות האישית, יכולה לעזור לאבחון מוקדם של בעיות רפואיות.
יציאות אינן אמורות לגרום לכאב או מאמץ חריג
כולם חווים מדי פעם מצב של עצירות, אך כשהבעיה נמשכת יותר מיום או יומיים, או מתרחשת לעתים קרובות, יש צורך להתייעץ עם רופא.
עצירות כרונית או צואה קשה עשוייה לגרום לטחורים, פיסורה (סדק אנאלי) או בעיות אחרות.
עצירות אינה מצב יוצא דופן, ולכן אין סיבה לחוש מבוכה לדבר עליה עם הרופא.
הרופא יוכל להציע מספר טיפים לריכוך הצואה, או אפילו לרשום תרופה מתאימה.
לרוב, שתייה מרובה והגדלת צריכת מזונות עם סיבים תפתור את הבעיה.
בעולם המערבי, צריכת הסיבים אינה מספקת, בשל הנטייה לצרוך מזון מעובד.
המזונות המומלצים להעלאת כמות הסיבים בתזונה הם: ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, וגרעינים.
הכרות עם שגרת היציאות
תדירות היציאות קשורה למרכיבים גנטיים ולאורח החיים. ישנם אנשים שהולכים לשירותים פעמיים ביום, ואחרים – פעמיים בשבוע. שני המקרים נורמליים. החשוב ביותר הוא להכיר את השגרה האישית ולשים לב לשינויים.
שינויים מזדמנים בתדירות היציאות או הבדלים קלים בצבע או במרקם לא אמורים לעורר דאגה. זה קורה בדרך כלל בגלל שינוי קל בתזונה. שינויים שנמשכים יותר מכמה ימים, או שינוי שאינו חוזר לסדרו עשויים להיות תסמין לבעיה בריאותית ומצריכים בירור רפואי.
"סולם בריסטול" הוא מעין מדד שיצרו גסטרואנטולגים מאוניברסיטת בריסטול, והוא מסווג את הצואה לפי מרקם וצורה. הוא יכול לסייע להבחנה עם מדובר בעצירות, בשלשול או ביציאה אידיאלית.
אך אין צורך לשנן את הסולם כדי ללמוד על בריאות מערכת העיכול.
התבוננות בעקביות של תנועות המעיים יכולה ללמד לא פחות, ואפילו יותר, על שינויים משמעותיים במערכת.
כשאדם מודע לשגרת היציאות הרגילה שלו, הוא יכול להבחין בשינוי משמעותי ולפנות לבירור.
על מה עשויים להעיד שינויים ביציאות?
לרוב, די בשינוי תזונתי כדי לפתור קושי ביציאות: תוספת סיבים ומים מועילה לשני הקצוות – גם כשהצואה קשה מדי וגם כשהיא רכה מדי.
ישנם גורמים אחכים שיכולים לגרום לשינויים ביציאות: פעילות גופנית, שינויים הורמונליים ושינויים בתרופות.
עם זאת, שינויים בצורה ובעקביות של תנועות המעיים יכולים להצביע על בעיות חמורות יותר במערכת העיכול:
- תסמונת המעי הרגיז
- מחלות מעי דלקתיות כמו מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית
- חסימת מעיים
- דיברטיקוליטיס
- סרטן הקיבה, המעי הגס או הרקטום
שינוי בקוטר הצואה – כאשר היציאות דקות כעיפרון, יכול להעיד על חסימה ואפילו על גידול.
במקרה כזה, ובכל שינוי משמעותי אחר, יש לדווח לרופא המשפחה שיפנה לפרוקטולוג מומחה להערכה נוספת.
יתכן שיהיה צורך בבדיקת קולונוסקופיה ובבדיקות אחרות כדי לזהות את הבעיה ולשלול את הסיבות החמורות ביותר. אם מדובר בחסימה או בסרטן, ככל שהגילוי מוקדם יותר כך הטיפול אפקטיבי יותר.
צבע הצואה
כמעט כל דבר שאנחנו אוכלים יכול לשנות את צבע הצואה שלנו: ירקות עליים, פירות אדומים, צבעי מאכל, בשר ואפילו תרופות מסוימות יכולים להשפיע על הצבע.
תרופות מסוימות עשויות להפוך את הצואה ללבנה, ותרופות אחרות – לשחורה.
אפילו תרופות ללא מרשם ובראשן פפטוביסמול (תרופה נוגדת חומציות) יכולות להשפיע על צבע הצואה.
במקרה שלא נוטלים תרופה חדשה באופן קבוע, וצבע הצואה משתנה, יש לפנות לרופא.
צואה שחורה יכולה לנבוע מדם בקיבה או במעיים עשוייה להעיד על כיב, מחלת מעי דלקתית, פוליפים טרום סרטניים או סרטן המעי הגס.
דם אדום בוהק על הצואה עצמה או על נייר הטואלט, נובע בדרך כלל מבעיה באזור הנמוך ביותר של המעי – הרקטום או פי הטבעת.
הוא יכול להעיד על טחורים, סדקים אנאליים, דיברטיקולוזיס או אפילו על בעיה חמורה יותר.
רק רופא מומחה, כמו כירורג קולורקטאלי, יכול לבצע בדיקות ולאבחן את הבעיה.
לסיכום,
המסר החשוב ביותר הוא שיש לפנות לרופא במקרה של שינויים ביציאות הנמשכים זמן רב.
ההשפעה הגדולה ביותר על הגודל, המרקם, הצורה ותדירות היציאות היא התזונה.
הקפדה על תזונה עשירה בסיבים ושתייה מרובה, היא הדרך הטובה ביותר להשפיע על בריאות מערכת העיכול.
לכל אדם שגרת יציאות משלו ועליו להכיר אותה כדי להבחין בשינויים. שינויים זמניים ביציאות הם נורמליים.
אם הם נמשכים רק יום או יומיים, ניתן לייחס את זה למאכל מסוים או לגורם אחר הקשור באורח החיים.
אם הם נמשכים זמן רב יותר – יש לפנות לרופא.