מהו בקע טבורי ?
בקע טבורי (Umbilical Hernia) הוא מצב רפואי בו חלק מהמעי בולט החוצה דרך נקודה חלשה ברקמת דופן הבטן באזור הטבור, מה שיוצר בליטה המכונה "שק השבר". בעוד שאצל תינוקות התופעה עשויה לחלוף מעצמה, אצל מבוגרים או ילדים מעל גיל 6, הפתרון היעיל ביותר הוא התערבות כירורגית. ד"ר אבי רשף, כירורג קולורקטלי מומחה המנתח באסותא באר שבע וראשון לציון, מסביר את כל מה שחשוב לדעת על אבחון הבעיה ועל גישות הניתוח המתקדמות לטיפול בה.
מהו בקע באופן כללי?
בקע (הרניה) הוא קרע ברקמה הגורם לתזוזה של האיברים אותם היא עוטפת אל מחוץ למקומם הטבעי. תופעה זו יכולה להופיע באזורים שונים של הגוף. הבקעים הנפוצים ביותר הם בקע מפשעתי, הנוצר לרוב כתוצאה מחולשה של תעלת המפשעה, ובקע טבורי הנובע מחולשה באזור הטבור.
הבקע הופך למצב הדורש ניתוח כאשר מופיעה תחושת אי-נוחות או כאב, או במקרים בהם קיים חשש לכליאת חלק מהמעי בתוך הבקע – מצב העלול להוביל לנמק.
מה קורה בגוף כאשר יש בקע טבורי?
במקרה של בקע טבורי הצפק והמעיים זזים ממקומם ובולטים החוצה דרך רקמת דופן הבטן ליד הטבור.
בקע טבורי נפוץ אצל תינוקות וילדים, איך יכול להיווצר גם אצל מבוגרים.
בקע טבורי אצל תינוקות נובע מכך שהטבעת דרכה יוצא חבל הטבור, ואמורה להיסגר סמוך ללידה, נשארת פתוחה. לרוב, בקע זה חולף מעצמו עד גיל שנתיים.
סוגי בקע טבורי
בקע טבורי נפוץ מאוד אצל תינוקות וילדים, אך יכול להיווצר גם אצל מבוגרים. נהוג לחלק אותו לשני סוגים עיקריים:
בקע טבורי מולד: מופיע אצל תינוקות (בעיקר פגים) ונובע מהתאחות לא תקינה של הטבעת דרכה יוצא חבל הטבור. לרוב חולף מעצמו עד גיל שנתיים.
בקע טבורי נרכש: בקע שנוצר אצל מבוגרים, ללא רקע של בקע בינקות.
הגורמים לבקע טבורי נרכש
- היחלשות טבעית של הרקמות עם הגיל
- הצטברות נוזלים בחלל הבטן – מיימת
- מאמץ חריג או הרמת משאות כבדים
- עודף משקל
- הריונות מרובי עוברים או לידות רבות
- הקאות מרובות או שיעול כרוני
- דיאליזה ארוכת טווח לטיפול באי-ספיקת כליות
תסמיני בקע טבורי
בקע טבורי מתאפיין בבליטה באזור הטבור.
אצל תינוקות ופעוטות בדרך כלל אין תסמינים נוספים, פרט לבליטה,
והם מגיעים לייעוץ אצל הרופא, לא עקב כאב או אי נוחות, אלא רק בגלל שהוריהם שמו לב לבליטה.
הבליטה נראית לעין בדרך כלל בזמן בכי, ויכולה להיעלם לחלוטין בעת רגיעה או בשכיבה על הגב.
כשמדובר במבוגרים – הבקע יכול לגרום לתחושת אי נוחות וכאב באזור הטבור.
כאב עז, שינוי צבע והקאות, יכולים להעיד על בקע כלוא – כשהמעי נכלא בבקע.
תופעה זו יכולה להוביל לנזק לרקמות, עד כדי נמק וצורך לכרות חלק מהמעי, ולכן, תסמינים אלה מחייבים פנייה דחופה לטיפול רפואי.
לרוב, תינוקות ופעוטות לא סובלים מבקע כלוא.
אבחון בקע טבורי
במרבית המקרים תשאול המטופל, או במקרה של תינוק – תשאול של הוריו, ובדיקה פיזיקלית של אזור הבקע מספיקים כדי לאבחן אותו.
במקרים בהם הבקע קטן ומיקומו לא ברור, יישלח המטופל לבדיקת אולטרה-סאונד.
ניתוח לתיקון בקע טבורי
רוב מקרי הבקע הטבורי אצל תינוקות נסגרים עד גיל שנתיים.
המקרים בהם פונים לניתוח עם ילדים הם מקרים של בקע גדול, בקע שאינו נסגר עד גיל 6 או בקע המלווה בכאב או אי-נוחות.
אצל מבוגרים הנטייה המקובלת היא לנתח, גם אם המטופל לא סובל מכאב, מחשש להתפתחות בקע כלוא. מובן שבמקרים של כאב ואי נוחות – ההמלצה היא לנתח.
אם הבקע קטן הניתוח אינו דחוף.
ניתן לבצע את ניתוח בקע טבורי בשתי גישות: הגישה הקונבנציונלית – הפתוחה או גישה לפרוסקופית.
ניתוח בקע טבורי בשיטה הפתוחה:
ניתוח זה מתבצע באמצעות ביצוע חתך באזור הטבור ודרכו מוכנסת רשת לתיקון הבקע.
בעבר השיטה הפתוחה הייתה השיטה המקובלת.
בניתוח זה שק השבר מוכנס לחלל הבטן, ורשת ייחודית בלתי מתכלה מקבעת אותו במקומו,
לאחר פריסת הרשת, חתך הניתוח נתפר. הניתוח נערך בהרדמה מלאה.
היתרון הוא הגישה המלאה שניתנת לאזור, והחיסרון הוא החתך הגדול הדורש זמן החלמה ממושך יותר.
ניתוח בקע טבורי לפרוסקופי:
ניתוח לפרוסקופי – זעיר פולשני, נעשה באמצעות החדרה של כלי הניתוח זעירים ומצלמה קטנה.
הכניסה לחלל הבטן מתבצעת דרך 3 חתכים קטנים בדופן הטן.
בשיטה הלפרוסקופית, לא מכניסים את שק הבקע עצמו לחלל הבטן אלא רק את תכולתו.
את הרשת מכניסים בצורה מקופלת ופורשים אותה כשהיא כבר בחלל הבטן.
היא מונעת מאיברים בחלל הבטן לחדור לשק הבקע בעתיד.
בחירת השיטה תלויה בניסיונו של המנתח ובמורכבות הניתוח.
הניתוח בגישה הפתוחה נמשך כחצי שעה ואילו הניתוח בגישה הלפרוסקופית נמשך מעט יותר.
שני הניתוחים מתבצעים בהרדמה מלאה, ודורשים אשפוז של מספר שעות בלבד, עד להתאוששות מההרדמה.
ההכנה לניתוח אינה שונה מהכנה לכל ניתוח בהרדמה מלאה:
ביצוע בדיקות דם, אק"ג ופגישה עם המרדים.
יש לדווח על כל מחלות הרקע, ובמיוחד אלה שנוגעות למערכת העיכול, או על מקרים של ערמונית מוגדלת.
לפני הניתוח יש להיות בצום מוחלט מספר שעות.
בקע טבורי טיפול ללא ניתוח
אנשים שלא ניתן לנתח אותם, מסיבות שונות, יכולים להקל על תסמיני הבקע בעזרת חגורת בטן, המחזירה את האיברים והרקמות למקומם. שימוש בחגורה מתאים גם לאנשים הממתינים לניתוח.
החגורה אינה פותרת את הבעיה מהשורש אלא רק מחזיקה את האיברים במקומם ומונעת כאב.
סיכויי ההצלחה של הניתוח
ניתוח בקע טבורי בשתי השיטות הוא ניתוח נפוץ ופשוט עם סיכויי הצלחה גבוהים מאוד וסיבוכים מעטים. הסיבוך הנפוץ ביותר לאחר ניתוח בקע טבורי הוא חזרת הבקע.
קיימים גם מקרים של זיהום שניתן לפתור בעזרת טיפול אנטיביוטי.
המלצות לאחר ניתוח בקע טבורי
בשעות הראשונות לאחר הניתוח ייתכנו כאבים שניתן לנטרל בעזרת משככי כאבים רגילים,
ותופעות האופייניות לכל ניתוח עם הרדמה – בחילה, סחרחורת או חולשה.
הימים הראשונים לאחר הניתוח יוקדשו למנוחה.
בימים אלה מומלץ להימנע מכל מאמץ וליטול משככי כאבים לפי הצורך.
הכאבים הם בדרך כלל בחתכי הניתוח, כשהכאב בניתוח בגישה הפתוחה הוא עז יותר ונמשך זמן רב יותר.
לצד המנוחה חשוב לחזור בהדרגה לתנועה מתונה, מיד לאחר הניתוח, כדי למנוע תופעות הנובעות משכיבה ממושכת – תסחיף ריאתי או קרישי דם.
תנועה מתונה בהתאם להוראות הרופא תזרז את ההחלמה.
לאחר שבוע הכאבים אמורים לחלוף לחלוטין וניתן לחזור לשגרה היומיומית, אך להימנע ממאמץ ומסחיבת משאות כבדים.
מי שעבודתם דורשת מאמץ פיזי, יזדקקו לזמן רב יותר של מנוחה בבית.
את החזרה לשגרה יש לנהל באיטיות. חזרה מלאה לשגרה תושלם לאחר כחודש מהניתוח.
תשובות לשאלות נפוצות
אצל מבוגרים, ההמלצה היא בדרך כלל לנתח גם אם אין כאב, וזאת כדי למנוע מצב של כליאת מעי. במידה והבקע גורם לאי-נוחות, כאב או גדל עם הזמן, הניתוח הופך למומלץ יותר.
ברוב המקרים הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה כדי להבטיח את בטיחות המטופל ונוחות המנתח. עם זאת, במקרים של בקעים קטנים מאוד או מצבים רפואיים מסוימים, ניתן לשקול הרדמה מקומית עם טשטוש.
בזכות השימוש ברשתות כירורגיות מתקדמות, שיעור חזרת הבקע נמוך מאוד (פחות מ-5%). שמירה על משקל תקין והימנעות ממאמצי בטן קיצוניים בתקופת ההחלמה עוזרים להבטיח את הצלחת הניתוח לטווח ארוך.
חשוב לחזור לתנועה מתונה מיד לאחר הניתוח כדי למנוע קרישי דם. עם זאת, יש להימנע מהרמת משאות כבדים (מעל 5 ק"ג) ופעילות גופנית עצימה למשך כחודש ימים.
ההבדל העיקרי הוא המיקום: בקע טבורי מופיע בטבור עצמו או בסמוך לו עקב חולשה בדופן הבטן, בעוד בקע מפשעתי מופיע בנקודת המפגש של הבטן והירך. שניהם דורשים אבחון כירורגי לתיקון הדופן.
לסיכום,
בקע טבורי הוא תופעה נפוצה הניתנת לאבחון פשוט ולטיפול יעיל. מטרת הניתוח היא לסגור את הבקע בעזרת רשת ולמנוע את חזרתו בעתיד. סובלים מתסמינים? ד"ר רשף מזמין אתכם לייעוץ וטיפול מקצועי, אישי ובגובה העיניים.
ד"ר רשף מבצע ניתוחי בקע טבורי בבית החולים אסותא בבאר שבע ובראשון לציון.
