כיצד פועלת המערכת?

בינה מלאכותית בקולונוסקופיה פועלת כמו "עין נוספת" עבור הרופא המבצע את הבדיקה.
המערכת מבוססת על טכנולוגיה מתקדמת של למידה עמוקה, שהוכשרה על מאות אלפי תמונות של בדיקות קודמות. בזמן הבדיקה, המערכת סורקת את תמונת הווידאו בזמן אמת ומחפשת אחר ממצאים חשודים.
כאשר היא מזהה משהו שדורש תשומת לב, היא מתריעה על כך מיידית באמצעות סימון על גבי המסך – בדרך כלל מסגרת או חץ שמצביע על האזור החשוד.
היכולת הזו מאפשרת לרופא להתמקד באזורים שדורשים בחינה מדוקדקת יותר, מבלי לפספס פרטים חשובים במהלך הבדיקה.

יכולות הזיהוי המתקדמות

המערכת פותחה במיוחד כדי להתמודד עם האתגרים המשמעותיים ביותר בבדיקת קולונוסקופיה.
היא מסוגלת לזהות כל פוליפ במעי הגס, גם כאלה שקשה מאוד לעין אנושית להבחין בהם, וכן פוליפים שטוחים שאינם בולטים מעל פני השטח. בנוסף, המערכת רגישה לשינויים מזעריים בצבע או במרקם של רירית המעי, שעשויים להעיד על התפתחות של ממצאים חשודים.
יכולת הזיהוי המדויקת הזו מאפשרת גילוי מוקדם יותר של שינויים העלולים להתפתח לממאירות בעתיד.

התרומה המשמעותית לאיכות הבדיקה

המחקרים שנערכו על השימוש במערכות בינה מלאכותית בקולונוסקופיה מראים תוצאות מרשימות.
נמצא שיפור של 30% עד 40% בשיעור גילוי הפוליפים, כאשר השיפור המשמעותי ביותר נרשם בזיהוי פוליפים קטנים או שטוחים שקשה במיוחד לזהות בבדיקה רגילה.
התרומה המשמעותית במיוחד נצפתה אצל רופאים פחות מנוסים, שם המערכת סייעה להעלות את רמת הביצוע שלהם לרמה הקרובה לזו של רופאים מנוסים יותר. שיפור זה מתורגם ישירות לאבחון מוקדם יותר של מקרים העלולים להתפתח לסרטן המעי הגס.

מעבר לזיהוי בסיסי: היכולות המתקדמות

המערכות המתקדמות ביותר של היום מציעות יכולות שהן הרבה מעבר לזיהוי פשוט של פוליפים.
הן מנסות להעריך את סוג הפוליפ, כלומר האם הוא שפיר או טרום-סרטני, ומסוגלות להעריך את עומק החדירה של גידולים במקרה הצורך.
בנוסף, המערכות מסייעות בבקרת איכות של הבדיקה עצמה – הן מוודאות שאיכות ניקוי המעי מספקת ושהבדיקה הגיעה לכל האזורים הנדרשים. יכולות אלו תורמות לא רק לדיוק הבדיקה אלא גם לסטנדרטיזציה של איכות הבדיקה בין רופאים שונים ומרכזים רפואיים שונים.

האתגרים העומדים בפנינו

למרות ההתקדמות המרשימה, עדיין קיימים מספר אתגרים משמעותיים בשימוש במערכות אלו.
אחד האתגרים המרכזיים הוא שיעור גבוה יחסית של זיהויים שגויים (False Positive) – המערכת לעתים מתריעה על "ממצאים" שמתבררים כשגויים בבדיקה מדוקדקת יותר.
בנוסף, העלויות הגבוהות של הטמעת הטכנולוגיה מהוות חסם משמעותי עבור מרכזים רפואיים רבים.
קיים גם צורך בהכשרה מתאימה של הצוות הרפואי לעבודה עם המערכת, וישנם עדיין חששות מצד חלק מהרופאים להסתמך על המערכת בקבלת החלטות קליניות.

מבט לעתיד

השילוב של בינה מלאכותית בבדיקות קולונוסקופיה מסמן תקופה חדשה באבחון וטיפול במחלות המעי הגס. ההתקדמות הטכנולוגית המתמשכת מבטיחה שיפורים נוספים ביכולות המערכות בעתיד, כולל שילוב בהכשרת רופאים חדשים ושיפור נוסף ביכולות הזיהוי והאבחון.
אף על פי שהטכנולוגיה אינה מחליפה את שיקול הדעת של הרופא, היא מספקת כלי עזר משמעותי שתורם לשיפור איכות הבדיקה ולהצלת חיים באמצעות גילוי מוקדם יותר של ממצאים חשודים.

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הבודדים שניתן למנוע על ידי אבחון מוקדם.
זו הסיבה שבדיקת סרטן המעי הגס עשויה להיות קריטית.
בבדיקת קולונוסקופיה שגרתית, המומלצת לכל אדם מעל גיל 50, מחפש הרופא גידולים קטנים הנקראים פוליפים, בדופן המעי הגס והרקטום. אם נמצאים פוליפים ניתן להסיר אותם, וכך למנוע התפתחות של סרטן. ישנן מספר דרכים לבדיקת סרטן המעי הגס – אך רק אחת נחשבת למהימנה במיוחד – קולונוסקופיה.

עדיף לבצע בדיקת דם סמוי מאשר לא לבצע בדיקה בכלל

בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקת צואה המאתרת דם סמוי שנפלט ממערכת העיכול.

לעתים קרובות דימום ממערכת העיכול הוא התסמין הראשון או היחיד לשלבים ראשונים של סרטן המעי הגס.
לבדיקות דם סמוי יש יתרונות וחסרונות.
הבדיקה פשוטה, זולה, לא פולשנית ויכולה להתבצע בפרטיות בחדר השירותים, ללא הכנה לניקוי המעי הגס כמו בקולונוסקופיה.
מאידך, בדיקות אלה מצליחות להתריע על קיומו של פוליפ סרטני רק ב-40%-50% מהמקרים בעוד שקולונוסקופיה מצליחה ביותר מ-95% מהמקרים, כלומר ישנם מקרים בהם קיים פוליפ סרטני ואין עדות לכך בבדיקת דם סמוי.
מעבר להבדל משמעותי זה, הימצאות דם סמוי בצואה לא בהכרח מעידה על סרטן המעי הגס, אלא רק על דימום כלשהו במערכת העיכול, שיכול להיגרם ממצבים שונים כמו כיב מדמם, מחלת מעי דלקתית, טחורים, דימום בפה או גידול שפיר.

יחד עם זאת, בדיקה זו טובה כבדיקת סקר מקדימה – במקרה שהיא חיובית יש לפנות מידית לרופא כדי לקבוע בדיקות נוספות (שלרוב יכללו את בדיקת הקולונוסקופיה)
הסיכוי לתמותה מסרטן המעי הגס גדול פי שניים אצל אלה שקבלו תוצאת בדיקת דם סמוי חיובית ולא עברו קולונוסקופיה, מאשר אצל אלו שעברו לאחר מכן גם קולונוסקופיה.

קולונוסקופיה היא עדיין הטובה ביותר

בדיקת דם סמוי בצואה היא אמנם בדיקת עזר יעילה, ומומלץ לבצע אותה מדי שנה, לאחר גיל 50,
אך אין ספק שקולונסקופיה היא הבדיקה האיכותית ביותר של המעי הגס.
במהלך בדיקת הקולונוסקופיה רואה הרופא המבצע, באמצעות מצלמה, את כל חלל המעי הגס, ויכול לאתר בעיות שונות וביניהן פוליפים טרום סרטניים וסרטן.
במקרה של הימצאות פוליפים, ניתן להסיר אותם במהלך הבדיקה, ובכך למנוע את התפתחותם.

לפי הנחיות משרד הבריאות מומלץ לעבור קולונוסקופיה לאחר גיל 50, ובמקרים שיש סיכון גבוה יותר, בגיל מוקדם יותר.
סרטן המעי הגס הוא סרטן שמתפתח לאט, ולכן חולים ללא תסמינים או ללא ממצאים בבדיקה צריכים לעבור קולונוסקופיה כל 10 שנים.
אם נמצאו פוליפים, הרופא יכול להמליץ על בדיקת סקר לעתים קרובות יותר, כל 3-5 שנים.

גורמי הסיכון שבעקבותיהם מומלץ לעבור בדיקת קולונוסקופיה מוקדמת:

• מחלת מעי דלקתית, כגון מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית
• היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס
• היסטוריה אישית של פוליפים במעי הגס
• היסטוריה אישית של סרטן השד, השחלות או הרחם
• מצב גנטי ידוע הקשור לסרטן המעי הגס

כמו כן, ישנם תסמינים הדורשים פניה לבירור רפואי, שבעקבותיהם ייתכן שהרופא יפנה לבדיקת קולונוסקופיה:

• שינויים בהרגלי היציאה
• דם בצואה
• שלשול או עצירות כרוניים או תחושה שהמעיים לא מתרוקנים לגמרי
• כאבי בטן מתמשכים או התכווצויות
• ירידה בלתי מוסברת במשקל

לסיכום,
בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקה פשוטה שיכולה לאתר בעיות שונות במעי הגס, וביניהן סרטן.
בדיקה זו מומלצת כבדיקת סקר שנתית, אחרי גיל 50, ומוקדם יותר לאנשים עם גורמי סיכון להתפתחות סרטן, או לאנשים עם תסמינים מתמשכים במעי הגס, הדורשים בירור והתיחסות.
יחד עם זאת, בדיקה זו לא מחליפה את הקולונוסקופיה, שהיא הבדיקה המהימנה ביותר לאיתור סרטן המעי הגס,
ובמהלכה ניתן לכרות פוליפים טרום סרטניים ולמנוע פיזית את התפתחות הסרטן.

שכיחות סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הוא מחלה הכוללת גידולים במערכת העיכול התחתונה – המעי הגס, התוספתן והרקטום.
לצד סרטן השד אצל נשים וסרטן ריאות, זהו אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בעולם המערבי, והשני בשכיחותו בישראל.
כאחד מתוך 20 אנשים בישראל עשוי לפתח סרטן המעי הגס במהלך חייו, כאשר השכיחות עולה עם הגיל.
מתוך כלל התמותה ממחלות הסרטן – סרטן המעי הגס הוא גורם המוות השני בשכיחותו.

אבחון מוקדם של המחלה מתבצע באמצעות קולונוסקופיה – בדיקה פולשנית של המעי הגס המתבצעת באמצעות קולונוסקופ המוחדר דרך פי הטבעת.
במהלך בדיקה זו, ניתן להסיר פוליפים שעשויים להתפתח לגידולים, לדגום רקמות ולשלוח אותן לבדיקה פתולוגית.
האבחון המוקדם יכול למנוע את התפתחות המחלה והגעתה לשלבים מתקדמים הדורשים טיפול ניתוחי,
לרוב בשילוב הקרנות וכימותרפיה, ועלולים לגרום למוות.

המלצת משרד הבריאות בישראל היא לעבור בדיקות קולונוסקופיה סדירות החל מגיל 50, מאחר ששכיחות המחלה עולה החל מגיל זה. אך בסקרים עדכניים נמצא שמספר המאובחנים עם סרטן המעי הגס לפני גיל 50 נמצא בעלייה מתמדת.

סרטן המעי הגס אצל צעירים

מחקר שפורסם בארה"ב ב-2017 מצא כי שיעורי סרטן המעי הגס עלו ב-2.4% בין אמצע שנות ה-80 ל-2013 אצל אנשים בטווח הגילים 20 עד 29, ועלה ב-1% אצל אנשים בטווח הגילים 30 עד 39.

מה שמפתיע יותר הוא שהמחקר מראה גם ירידה בשיעורי סרטן המעי הגס בקרב אנשים בני 50 ומעלה, כאשר למעשה קבוצת הגיל הזו היא זו שנחשבת בסיכון הגבוה ביותר למחלה.
המחקר מצביע על כך שלאנשים שנולדו ב-1990 יש סיכוי גבוה יותר לחלות בסרטן המעי הגס במהלך חייהם
מאשר לאנשים שנולדו בשנות ה-50 של המאה ה-20.

לפי דו"ח של האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן שפורסם השנה – מאז אמצע שנות ה-90, אירעות מקרי סרטן אצל אנשים מתחת לגיל 50 עלתה בכ-50%.

הנתונים אינם מוגבלים רק לארה"ב. גם בישראל קיימת עלייה במקרי סרטן המעי הגס אצל צעירים.
לפי דו"ח משרד הבריאות – בין השנים 2,000 ל-2,020 חלה עליה מתמדת, של 3%-4% בשנה, של מקרי סרטן אצל גברים בטווח הגילים 20-44.

הגורמים לעליה במקרי סרטן המעי הגס אצל צעירים

ככל הנראה, הגורם העיקרי לעליה במקרי סרטן המעי הגס הוא אורח החיים המודרני: השמנה, ישיבה ממושכת וצריכת בשר אדום ומזון מעובד.
בנושא זה קיימים מחקרים רבים:

מחקר שפורסם ב-2021 מצא שנשים ששתו יותר משני משקאות ממותקים ביום היו בסיכון גבוה יותר מכפול לסרטן המעי הגס והחלחולת, בהשוואה לנשים ששתו פחות ממשקה אחד.

מחקר שפורסם השנה מצביע על כך שאנשים שמרבים לאכול מזונות טריים ומפחיתים את המזונות המעובדים למינימום נוטים פחות לפתח סרטן המעי הגס, בהשוואה לאנשים שמרבים לצרוך מזונות מעובדים – כולל בשר מעובד, ממתקים ומשקאות קלים.

לתזונה מאוזנת יש השפעה גם על מניעת הישנות המחלה אצל אנשים שאובחנו עם סרטן המעי הגס,
כך מצא מחקר שפורסם ב-2019. חוקרים עקבו אחרי כ-1,000 חולים עם סרטן המעי הגס בשלב 3.
הם מצאו שאנשים שהרבו לצרוך מזונות המגבירים את הפרשת האינסולין כמחו לחם לבן, משקאות ממותקים וחטיפים מעובדים, היו בסיכון גבוה פי שניים לחזרת המחלה או למוות מסרטן המעי הגס, בהשוואה לאנשים שהפחיתו את צריכת המאכלים האלה.

4 דרכים למנוע את סרטן המעי הגס

הכירו את התסמינים

חלק מהתסמינים המוקדמים של סרטן המעי הגס יכולים לכלול דם בצואה, שינויים בהרגלי היציאות, ירידה לא מוסברת במשקל, תחושת נפיחות או מלאות בבטן, אנמיה לא מוסברת בבדיקות הדם ועייפות.
אם אתם חווים חלק מהתסמינים האלה, מומלץ להתייעץ עם הרופא להמשך בירור, מעבר לבדיקות דם שגרתיות.
אמנם דימום מהרקטום יכול להעיד על בעיות בריאות אחרות, שחלקן אינן מסוכנות, כמו טחורים,
אך רצוי להיבדק כדי לשלול סרטן.

אל תפחדו להיבדק

אבחון מוקדם מציל חיים. לפי המלצת משרד הבריאות כל בני ה-50 ומעלה צריכים להיבדק לאיתור סרטן המעי הגס, החל מבדיקת דם סמוי בצואה ועד לבדיקת קולונוסקופיה.
אם אתם סובלים מאחד או יותר מתסמיני המחלה לפני גיל 50, או שיש לכם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או פוליפים – מומלץ לכם לבצע את הבדיקות האלו באופן שגרתי גם קודם לכן.
אנשים רבים מתים מסרטן המעי הגס בגלל בורות או פחד להיבדק.
אמנם בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקה פולשנית הדורשת הכנה ממושכת יחסית לניקוי המעי,
אבל אי הנוחות הכרוכה בבדיקה אינה משתווה לאי-הנוחות והכאב שנגרמים מהטיפולים והמחלה עצמה.

הכירו את ההיסטוריה המשפחתית

בדקו אם מישהו מקרובי המשפחה שלכם סבל מסרטן המעי הגס או מריבוי פוליפים במעי.
קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אחים, הורים או ילדים) של אנשים שאובחנו עם סרטן המעי הגס צריכים להתחיל להתחיל להיבדק עשר שנים מוקדם יותר מהגיל שבו אובחן בן המשפחה.
אם יש במשפחתכם היסטוריה של סרטן המעי הגס, התייעצו עם רופא מתי מומלץ להתחיל להיבדק.

שמרו על תזונה מאוזנת

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הקשורים בצורה ההדוקה ביותר לתזונה ולאורח חיים.
למרות קיומן של שאלות ללא מענה לגבי העלייה במקרי הסרטן המעי הגס, קיימות ראיות מחקריות המצביעות על כך שתזונה עשירה במזון מעובד ומשקאות ממותקים מעלה את הסיכוי לחלות ומחריפה מחלה קיימת,
ואילו תזונה טבעית ומאוזנת והפחתה בצריכת המלח והאלכוהול עשויה למנוע ולהפחית מקרי סרטן המעי הגס.

כמו כן, נמצא קשר ישיר בין פעילות גופנית עקבית לבין מניעת סרטן המעי הגס, גם לאנשים שאינם בעלי משקל יתר. מחקר שהשתתפו בו יותר מ-10,000 איש, מצא כי מקצועות יושבניים הם גורמי סיכון לתמותה מסרטן וממחלות לב. הפסקות קצרות לצורך פעילות גופנית, בשילוב אימון עם סיום שעות העבודה, יכולים להפחית את הסיכון.

לסיכום,

עלייה בשכיחות מקרי סרטן המעי הגס אצל צעירים בעולם המערבי קשורה, ככל הנראה, באורח החיים המודרני.
מודעות וערנות לתסמיני הסרטן, לצד נכונות להיבדק ושמירה על אורח חיים בריא יכולים למנוע תחלואה ומוות.
אם עדיין לא הגעתם לגיל 50 ואתם סובלים מתסמינים שיכולים להעיד על סרטן, מומלץ לקבוע תור ולהיבדק.
אבחון מוקדם מציל חיים.

מה ההבדל בין סיגמואידוסקופיה לקולונוסקופיה?

מבחינה מעשית – סיגמואידוסקופיה היא בדיקה המאפשרת לראות את החלק התחתון של המעי הגס,
הידוע גם בשם המעי הגס הסיגמואידי, ומכאן קבלה הבדיקה את שמה.
הליך זה מתאים גם לצפייה באזור הרקטום ופי הטבעת.

קולונוסקופיה מאפשרת לרופא לראות את כל אורכו של המעי הגס.
הצינור הגמיש המשמש להליך זה ארוך יותר, והוא מסוגל לנווט דרך עיקולי המעי.

ההמלצה של משרד הבריאות לכל אדם המגיע לגיל 50 היא לעבור קולונוסקופיה כבדיקת סקר,
וכשאין ממצאים, לעבור בדיקה כל 10 שנים.
ברוב המקרים, כשיש תסמינים המעוררים חשד לסרטן המעי הגס, או למחלות מעי אחרות, יישלח המטופל לקולונוסקופיה. אך ישנם מקרים בהם יעשה שימוש גם בבדיקת הסיגמואידוסקופיה.

איך מתבצעת סיגמואידוסקופיה?

ישנם שני סוגים של סיגמואידוסקופיה. הראשונה והנפוצה יותר היא סיגמואידוסקופיה גמישה, שבה הרופא מחדיר צינור גמיש דרך פי הטבעת אל הרקטום והמעי הסיגמואידי, והיא משמשת לחקירה מעמיקה יותר של החלק התחתון של המעי הגס.
הסוג השני המכונה סיגמואידוסקופיה קשיחה, מתאים יותר לבדיקות מוקדמות מהירות המתבצעות במרפאה,
ונעשה בה שימוש בצינור פלסטיק או מתכת קשיח יותר.

לפני הבדיקה הגמישה, יש לנקות את החלק התחתון של המעי באמצעות חוקנים, לפי הוראות הפרוקטולוג. לרוב – חוקן אחד יום לפני הבדיקה וחוקן אחד מספר שעות לפניה.
כמו כן, יש להיות בצום מספר שעות לפני הבדיקה.

בזמן הבדיקה, הרופא המבצע את הבדיקה ישכיב את המטופל על צדו השמאלי, יחדיר בעדינות את הסיגמואידוסקופ (הצינור הגמיש) לפי הטבעת. לעתים יוחדר אוויר לפי הטבעת שירחיב מעט את המעי כדי לקבל תצוגה טובה יותר של פי הטבעת ולאפשר נטילת ביופסיה במקרה הצורך, כאשר הצינור נמצא במקום.

לאחר הבדיקה, יושאר המטופל להתאוששות קצרה ויישלח לביתו, עם התוצאות (פרט לתוצאות ביופסיה, שמגיעות מאוחר יותר).

איך מתבצעת קולונוסקופיה?

בניגוד להכנה לסיגמואידוסקופיה, הדורשת ניקוי באמצעות חוקנים בלבד, ההכנה לקולונוסקופיה נמשכת מספר ימים ודורשת שינוי תזונתי הדרגתי, מצריכת מזונות דלי סיבים מספר ימים לפני הבדיקה ועד לתזונה נוזלית בלבד ביום האחרון. הצום לפני הבדיקה ארוך יותר, ובנוסף לתזונה המעטה, נדרשים גם חוקנים לניקוי.
הסיבה להכנה הממושכת היא שטווח הבדיקה רחב יותר והצינור מוחדר לאורך כל המעי הגס.

בדיקת הקולונוסקופיה נעשית תחת טשטוש.
ההליך מתחיל כמו סיגמואידוסקופיה, עם החדרת המכשיר לפי הטבעת וניפוח המעי.
המצלמה באנדוסקופ שולחת תמונות למוניטור הנמצא בחדר שבו מתבצע ההליך.
ניתן לבצע כריתת פוליפים במהלך הבדיקה. הממצאים נשלחים לביופסיה.

זמן ההתאוששות של המטופל במרפאה בה מתבצע ההליך ארוך יותר, כי הוא מתעורר מטשטוש ונמצא לאחר צום ממושך. עקב הטשטוש – לבדיקה זו חובה להגיע עם מלווה, שיחזיר את המטופל לביתו.

מתי תתבצע סיגמואידוסקופיה?

מאחר שבדיקת הקולונוסקופיה מקיפה יותר והיא מומלצת כבדיקת סקר ע"י משרד הבריאות,
ברוב המקרים בהם יש תסמינים היכולים להעיד על סרטן המעי הגס, יישלח המטופל מידית לקולונוסקופיה.
יחד עם זאת סיגמואידוסקופיה היא בדיקה קצרה יותר, פחות פולשנית, ואינה דורשת הכנה ממושכת,
ולכן, ייתכן ותהייה לה עדיפות במקרים מסוימים:

• ניתן להשתמש בסיגמואידוסקופיה קשיחה כהליך מרפאתי ראשוני לבדיקת דימום, אי-נוחות, אי סדירות ביציאות או תסמינים אחרים של בעיה סביב פי הטבעת או ברקטום.
• סיגמואידיסקופיה יכולה להתאים למצב של בעיה רפואית שמקורה ברקטום.
• פוליפים, גידולים או סימנים אחרים של סרטן המעי הגס, יזוהו גם במהלך סיגמואידוסקופיה ולכן ישנם רופאים המעודדים מטופלים לבצע סיגמואידוסקופיה גמישה בין שתי בדיקות קולונוסקופיה.
  במקרה שמתגלה ממצא מדאיג, ניתן להמשיך לקולונוסקופיה.
• סיגמואידוסקופיה יכולה לשמש גם כדי לבדוק מטופל המקבל טיפול תרופתי למחלת מעי.
  תוצאות הבדיקה יכולות לשמש כאינדיקציה ליעילות הטיפול.

איך לדעת איזו בדיקה מתאימה?

כאמור, ברוב המקרים מומלץ לבצע קולונוסקופיה פעם בעשר שנים, החל מגיל 50 (בארה"ב הורידו את הגיל המומלץ לבדיקה ראשונה ל-45, עקב עליית השכיחות של מקרי סרטן אצל מטופלים צעירים).
במקרה של תסמינים המעידים על אפשרות למחלת ברקטום או במעי הגס יש להתייעץ עם רופא,
והוא זה שיחליט מהי הבדיקה המתאימה.

סובלים מדימום, אי-נוחות או שינויים בהרגלי היציאה?
מוזמנים להגיע לייעוץ למרפאתו של ד"ר אבי רשף – פרוקטולוג וכירורג מומחה.

כל אחד יכול לפתח פוליפים במעי הגס. הסיכון גבוה יותר לבני 50 ומעלה, בעלי עודף משקל או מעשנים. הסיכון גבוה גם כשקיימת היסטוריה אישית או משפחתית של פוליפים במעי הגס או סרטן המעי הגס.

לרוב, פוליפ במעי הגס אינו גורם לתסמינים. חשוב לערוך בדיקות סקר סדירות מכיוון שפוליפים במעי הגס שנמצאו בשלבים המוקדמים בדרך כלל ניתנים להסרה בטוחה ומלאה. המניעה הטובה ביותר לסרטן המעי הגס היא בדיקה סדירה לאיתור והסרה של פוליפים.

פוליפים במעי הגס תופעות לוואי

לרוב האנשים עם פוליפים במעי הגס אין תסמינים כלשהם.
ייתכן שהם לא ידעו שיש להם פוליפ עד שהרופא לא ימצא אותו במהלך בדיקת סקר של המעי הגס.

עם זאת, לחלק מהאנשים עם פוליפים במעי הגס עשויים להיות:

• שינוי בהרגלי היציאות – עצירות או שלשול הנמשכים יותר משבוע עשויים להצביע על נוכחות של פוליפ גדול במעי הגס או סרטן. עם זאת, מספר מצבים אחרים יכולים גם לגרום לשינויים בהרגלי היציאות.
• שינוי בצבע הצואה –  דם יכול להופיע כפסים אדומים בצואה שלך או לגרום לצואה להיראות שחורה. שינוי בצבע עשוי להיגרם גם על ידי מזונות מסוימים, תרופות או תוספי תזונה.
• אנמיה מחוסר ברזל – דימום מפוליפים יכול להתרחש לאט לאורך זמן, ללא דם גלוי בצואה. דימום כרוני עלול להוביל לאנמיה מחוסר ברזל, שעשויה לגרום לתחושת עייפות וקוצר נשימה.
• כאבים – פוליפ גדול במעי הגס יכול לחסום חלק מהמעי, מה שמוביל לכאבי בטן.
• דימום רקטלי – תסמין זה יכול להיות סימן לפוליפים במעי הגס, לסרטן או למצבים אחרים, כמו טחורים או פיסורה.

מתי לפנות לרופא

יש לפנות לרופא במקרה שחווים את התסמינים הבאים:

• כאבי בטן מתמשכים
• צואה דמית
• שינוי בהרגלי היציאות שנמשך יותר משבוע

יש להיבדק באופן קבוע לאיתור פוליפים במצבים הבאים:

• גיל 50 ומעלה
• גורמי סיכון כמו היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס.
  חלק מהאנשים בסיכון גבוה צריכים להתחיל את בדיקות הסקר הרבה לפני גיל 50.

הגורמים לפוליפים במעי הגס

תאים בריאים גדלים ומתחלקים בצורה מסודרת. שינויים בגנים מסוימים יכולים לגרום לתאים להמשיך להתחלק גם כאשר אין צורך בתאים חדשים. במעי הגס ובפי הטבעת, צמיחה מתמשכת זו של תאים יכולה לגרום להיווצרות פוליפים. פוליפים יכולים לגדול בכל מקום במעי הגס.

ישנם פוליפים מסוגים שונים כאשר אלה הם שלושת הסוגים העיקריים:

פוליפים אדנומטיים  – הפוליפים הנפוצים ביותר, מהווים כשני שלישים מכלל הפוליפים. הפוליפים האדנומטיים יכולים להתפתח לסרטן ורוב מקרי סרטן המעי הגס נובעים מפוליפים אלה, אך חשוב לדעת שרק שליש מהם מתפתחים לסרטן. פוליפים אלה מתפתחים באזורים שונים במעי.

פוליפים היפרפסלטיים – מתפתחים בחלק התחתון של המעי – במעי היורד ובאזור הרקטום, מדובר בפוליפים קטנים שברוב המקרים הם שפירים לחלוטין ורק לעיתים נדירות הם הופכים לממאירים.

פוליפים אינפלמטוריים – פוליפים שנובעים מהתקפים של מחלות מעי דלקתיות. לרוב אינם מסוכנים כשלעצמם, אך התהליך הדלקתי מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.

גורמי סיכון

גורמים העלולים לגרום לפוליפים במעי הגס או לסרטן כוללים:

• גיל: רוב האנשים עם פוליפים במעי הגס הם בני 50 ומעלה.
• מחלות מעיים דלקתיות:  קוליטיס כיבית או מחלת קרוהן מגבירים את הסיכון הכולל לסרטן המעי הגס.
• היסטוריה משפחתית: הסיכוי גבוה יותר להתפתחות פוליפים במעי הגס או סרטן, אם יש הורה, אח או ילד שסובל או סבל מהבעיה. ככל שבני משפחה מרובים יותר סובלים מפוליפים או סרטן, כך הסיכון גדל.
• עישון ושימוש מופרז באלכוהול: מחקרים מראים שלאנשים ששותים שלושה או יותר משקאות אלכוהוליים ביום יש סיכון מוגבר להתפתחות פוליפים במעי הגס. בנוסף, נראה שצריכת אלכוהול בשילוב עם עישון מגבירה את הסיכון.
• עודף משקל: חוסר פעילות גופנית בשילוב עם תזונה לא בריאה מגבירים את הסיכון לסרטן המעי הגס.

הפרעות תורשתיות הגורמות להתפתחות פוליפים:

במקרים נדירים יותר, אי סדרים גנטיים תורשתיים גורמים להיווצרות פוליפים במעי הגס.
אנשים בעלי גנים מסוימים נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות סרטן המעי הגס.
בדיקות סקר וגילוי מוקדם יכולים לסייע במניעת גדילה של הפוליפים או התפשטות הסרטן.

הפרעות תורשתיות הגורמות לפוליפים במעי הגס כוללות:

• תסמונת לינץ: אחראית ל2-3% ממקרי סרטן המעי הגס. אנשים עם תסמונת לינץ' נוטים פוליפים מעטים יחסית, אך פוליפים אלה יכולים להפוך במהירות לסרטניים. תסמונת לינץ' היא הצורה השכיחה ביותר של סרטן מעי גס תורשתי וקשורה גם לגידולים בחלקים אחרים של הבטן.
• פוליפוזיס אדנומטי משפחתי (FAP): הפרעה נדירה הגורמת למאות ואף לאלפי פוליפים להתפתח ברירית המעי הגס החל משנות העשרה. אם הפוליפים אינם מטופלים, הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס הוא כמעט 100%, בדרך כלל לפני גיל 40. בדיקה גנטית יכולה לעזור לקבוע את הסיכון ל- FAP .
• תסמונת גרדנר: גרסה של FAP הגורמת לפוליפים להתפתח בכל המעי הגס והמעי הדק. בין השאר יכולים להתפתח גידולים לא סרטניים באיברי גוף אחרים, כולל העור, העצמות והבטן.
• תסמונת פוץ-יגר: תסמונת המתחילה בדרך כלל בהתפתחות נמשים בכל הגוף, כולל שפתיים, חניכיים וכפות רגליים. לאחר מכן מתפתחים פוליפים לא סרטניים לכל אורך המעי. פוליפים אלה יכולים להפוך לסרטניים כך שלאנשים עם מצב זה יש סיכון גבוה יותר לסרטן המעי הגס.
• תסמונות פוליפוזיס משונן – מצב המוביל לריבוי פוליפים אדנומטיים משוננים בחלק העליון של המעי הגס. פוליפים אלה עלולים להפוך לסרטניים. יש לעקוב אחריהם ולהסירם.

איך למנוע פוליפים במעי הגס

ניתן להפחית במידה ניכרת את הסיכון לפוליפים במעי הגס וסרטן המעי הגס על ידי ביצוע בדיקות סדירות והסרת הפוליפים במקרה הצורך.

שינויים מסוימים באורח החיים יכולים גם לעזור:

• אורח חיים בריא: תזונה עשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים וענייה בשומן ומוצרים מעובדים.
  הגבלת אלכוהול והפסקת עישון, הקפדה על פעילות פיזית ושמירה על משקל גוף בריא.
• סידן וויטמין D: מחקרים מראים שהגברת צריכת הסידן עשויה לסייע במניעת החזרה של אדנומות במעי הגס. אבל לא ברור אם לסידן יש יתרונות הגנה כלשהם מפני סרטן המעי הגס. מחקרים אחרים הראו כי ויטמין D עשוי להגן מפני סרטן המעי הגס.
• ייעוץ גנטי: אם יש היסטוריה משפחתית של פוליפים במעי הגס מומלץ לפנות לייעוץ גנטי. אבחנה של הפרעה תורשתית מצריכה בדיקת קולונוסקופיה סדירות מגיל צעיר.

אבחון פוליפים

את הפוליפים מגלים ובודקים באמצעות בדיקת קולונוסקופיה. את רובם ניתן להסיר במהלך הבדיקה, והם נשלחים לביופסיה. פוליפים גדולים במיוחד יש להסיר בניתוח. הסרת הפוליפים מאפשרת אבחון של סוג הפוליפ ומונעת את התפתחותם לסרטן המעי הגס.

בדיקת קולונוסקופיה מומלצת לכל אדם בריא מעל גיל 50. לאנשים עם היסטוריה רפואית של פוליפים, סרטן המעי הגס או סרטן הרקטום, מומלץ לבצע בדיקות באופן תכוף יותר ומגיל צעיר יותר.

לייעוץ בנושא פוליפים במעי הגס ניתן לפנות לד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, במרכזי אסותא ראשון לציון ובאר שבע.

מהי קולונוסקופיה וירטואלית?

קולונוסקופיה וירטואלית היא צילום רנטגן לאיתור פוליפים (בליטות בשרניות שחלקן טרום סרטניות), כיבים (פצעים) וסרטן במעי הגס וברקטום. המעי הגס והרקטום הם איברים דמויי צינור, המהווים את החלק הסופי במערכת העיכול. קולונוסקופיה וירטואלית נקראת גם קולונוגרפיה ממוחשבת.

למי מומלץ לבצע קולונוסקופיה?

מומלץ לכולם לעבור בדיקת סקר לאיתור סרטן המעי הגס החל מגיל 50.
במקרים בהם יש סיכון גבוה יותר לסרטן המעי הגס, ייתכן שיש צורך בבדיקה בגיל מוקדם יותר.
גורמי הסיכון הם:

• היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס
• מצבים גנטיים שמעלים את הסיכון לחלות בפוליפים במעי הגס או בסרטן המעי הגס, כמו פוליפוזיס אדנומטי משפחתי או תסמונת לינץ'.

קולונוסקופיה וירטואלית היא אפשרות אחת לבדיקת סרטן המעי הגס.
אפשרויות אחרות הן קולונוסקופיה מסורתית או בדיקות צואה.

מי מבצע קולונוסקופיה וירטואלית?

טכנאי רנטגן מיומן מבצע את הקולונוסקופיה הווירטואלית ואוסף את כל התמונות. לאחר מכן, רדיולוג מתבונן בתמונות ובודק האם יש במעי הגס פוליפים, כיבים או כתמים שיכולים להיות סרטניים או טרום סרטניים.

ההבדלים בין קולונוסקופיה וירטואלית לקולונוסקופיה מסורתית

ישנם מספר הבדלים בין קולונוסקופיה וירטואלית לקולונוסקופיה מסורתית

• היכולת להסיר פוליפים: במהלך קולונוסקופיה מסורתית ניתן להסיר פוליפים ולקחת דגימת רקמה (ביופסיה). בקולונוסקופיה וירטואלית אין את האפשרות הזו, כך שאם נצפים פוליפים במלך הבדיקה, יש לעבור קולונוסקופיה מסורתית כדי להסירם.
• טשטוש: קולונוסקופיה מסורתית דורשת טשטוש ובמקרים מסוימים גם הרדמה, כדי שהבדיקה תעבור בצורה נינוחה. קולונסקופיה וירטואלית אינה דורשת טשטוש, כך שניתן לחדש את הפעילות הרגילה מיד עם סיומה.
• כלי הדמיה: קולונוסקופיה מסורתית משתמשת בקולונוסקופ (מצלמה המחוברת לצינור ארוך וגמיש), המוחדר דרך פי הטבעת, כדי לצפות במעי הגס. קולונוסקופיה וירטואלית משתמשת בתמונות מסריקת CT הנעשית באופן חיצוני.

יתרונות וחסרונות של קולונוסקופיה וירטואלית

קולונוסקופיה וירטואלית יתרונות:

• תמונות דו-ממדיות ותלת-ממדיות ברורות ומפורטות בדיוק כמו בקולונוסקופיה מסורתית.
• התאוששות מהירה יותר, כי אין צורך בטשטוש
• בדיקה פחות פולשנית כי אין צורך להחדיר קולונוסקופ לאורך כל המעי הגס.
• סיכון נמוך יותר לפגיעה במעי הגס מאשר בקולונוסקופיה מסורתית.
• מתאים לאנשים שמסיבות שונות אינם יכולים לעבור הליך של טשטוש או קולונוסקופיה מסורתית.
• מתאים לאנשים עם היצרות במעיים או חסימת מעי שאינה מאפשרת את החדרת הקולונוסקופ לכל אורך המעי הגס.
• מתאים לאנשים שחרדים מקולונוסקופיה מסורתית אם כי קולונוסקופיה וירטואלית נמצאת בסל הבריאות, רק עבור אנשים שלא יכולים לעבור קולונוסקופיה רגילה.

קולונוסקופיה וירטואלית חסרונות:

• אין אפשרות לקחת ביופסיה או לכרות פוליפים במהלך הבדיקה, ואם מתברר שיש צורך בכך, נדרשת בדיקה חוזרת בסגנון המסורתי.
• קולונוסקופיה וירטואלית משתמשת בקרני רנטגן, החושפות את הנבדק לכמות קטנה של קרינה. כמויות גדולות של קרינה לאורך זמן מעלות את הסיכון לסרטן. עם זאת, כמות הקרינה מקולונוסקופיה וירטואלית קטנה. מסיבה זו נשים בהיריון הזקוקות לבדיקת קולונוסקופיה דחופה לא יכולות לעבור קולונוסקופיה וירטואלית.
• החומר הניגודי ששותים לפני קולונוסקופיה וירטואלית עשוי לעורר תגובה אלרגית אצל אנשים מסוימים, או לגרום לתגובות בין-תרופתיות. לכן יש לספר מראש לרופא המטפל על כל תגובה אלרגית, על כל תרופה שלוקחים, כולל  תוספי תזונה.
• קולונוסקופיה וירטואלית נמצאת בסל הבריאות רק עבור אנשים שלא יכולים לעבור קולונוסקופיה רגילה: חולי סרטן עם גידול שהבדיקה משמשת עבורם להערכה לפני ניתוח, מטופלים מעל גיל 80 עם מחלות כרוניות, בהמלצת גסטרואנטרולוג, וחולים עם בקע או דיוורטיקולוזיס.

הכנה לקולונוסקופיה וירטואלית

ההכנה לקולונוסקופיה וירטואלית זהה לחלוטין להכנה לקולונוסקופיה מסורתית ומטרתה היא שהמעי הגס יהיה נקי לחלוטין כדי שניתן יהיה לצפות בו בבירור.

ההנחיות להכנה כוללות:

דיאטה של 72 שעות:

ההנחיות המדויקות מסופקות ע"י הרופא.
ההנחיות הכלליות הן:
ב-48 השעות הראשונות אסור לאכול מזונות עתירי סיבים כמו דגנים מלאים, לחם מקמח מלא, ירקות ופירות מבושלים או חיים, קטניות וזרעים.
מותר לאכול מזונות דלי סיבים כמו לחם לבן, תפוחי אדמה, עוף דגים ומרק צח.

ב-24 השעות האחרונות יש לצרוך אך ורק נוזלים צלולים: מים, מרק צח, מיץ תפוחים צלול ותה.

לפני הבדיקה עצמה יש צורך ב 2-4 שעות צום מוחלט, לפי הנחיות הרופא.

משלשלים:

נוזל או אבקה שגורמים ליציאות תכופות.
את המשלשלים יש לקחת בהתאם למועד הבדיקה (בוקר או ערב)
וישנם משלשלים שיש ליטול במינון מפוצל (שתי מנות בהפרש של מספר שעות בין אחת לשנייה)
לעתים הרופא מבקש גם לעשות חוקן לפני הבדיקה.

הכנת מעיים מלאה נחוצה לקולונוסקופיה וירטואלית מוצלחת. הכנה זו גורמת לשלשולים תכופים ומימיים,
כך שיש להישאר בבית ובמקום קרוב לשירותים.

שלא כמו בקולונוסקופיה מסורתית, בקולונוסקופיה וירטואלית יש לשתות חומר ניגוד לפני הבדיקה, כדי לאפשר לטכנולוגיית ה-CT לייצר תמונות ברורות של המעי.

מה קורה במהלך קולונוסקופיה וירטואלית?

ביום הבדיקה יש ללבוש בגדים נוחים ואין לענוד תכשיטים.

בחדר הבדיקה נמצא סורק ה-CT.
לאחר החלפת הבגדים לחלוק, שוכבים על שולחן הבדיקה.
הטכנאי מחדיר צינור קצר של כ-5 ס"מ לפי הטבעת. דרך צינור זה מוחדר אוויר למעי הגס, כדי לנפח אותו ולהקל על הצגת הפרטים.

לאחר ההכנה מחליק השולחן לתוך סורק ה-CT, שנראה כמו מנהרה קצרה.
סורק ה-CT משמיע צלילי זמזום או לחיצה בזמן שהוא מצלם תמונות של המעי הגס.

יש לשכב בסורק ללא תנועה. בזמן הבדיקה הטכנאי עשוי לתת הוראות כמו עצירת הנשימה או שינוי תנוחה.

לאחר ביצוע הבדיקה, השולחן מחליק מהסורק החוצה.

למה לצפות לאחר קולונוסקופיה וירטואלית?

לאחר הקולונוסקופיה הווירטואלית, ניתן לחזור לפעילות רגילה ולאכול ולשתות כרגיל.
מכיוון שהיא אינה מצריכה טשטוש, ההתאוששות מקולונוסקופיה וירטואלית קצרה מאוד.

ייתכן שיישאר מעט אוויר במעי הגס שיגרום לתחושת נפיחות או לגזים. תופעה זו תחלוף תוך זמן קצר.

תוצאות קולונוסקופיה וירטואלית

לאחר הבדיקה מתקיימת שיחה עם הרופא על התוצאות.
אם התוצאות תקינות – יש לשאול את הרופא מתי יש צורך לעבור את הבדיקה הבאה.
אם נמצאו פוליפים או ממצאים חשודים אחרים בבדיקה, יש צורך לעבור קולונוסקופיה מסורתית.
במקרה שניתן – ייתכן שתבוצע קולונוסקופיה מסורתית מיד לאחר הווירטואלית, כדי לנצל את הכנת המעיים.
לחלופין, ייתכן שהבדיקה תיקבע למועד מאוחר יותר ויהיה צורך בהכנה חוזרת לבדיקה.

מתי לפנות לרופא?

ברובם המוחלט של המקרים אין לקולונוסקופיה וירטואלית השלכות, אך יש לפנות לרופא במקרים של סחרחורת, חום, דימום רקטלי או כאבי בטן חזקים.

לסיכום, חשוב לזכור:

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בקרב מבוגרים בישראל.
בדיקות סקר המעי הגס יכולות לאתר תהליכים קדם סרטניים, או תהליכים סרטניים ראשוניים ולטפל בהם במהירות.
עם זאת, אנשים רבים נמנעים מבדיקות סקר ובכללן קולונוסקופיה.

חשוב מאוד לבצע בדיקת קולונוסקופיה מסורתית או וירטואלית אחרי גיל 50
.ומאוחר יותר במרווחים של מספר שנים, לפי המלצת הרופא

מהי קולונוסקופיה?

קולונוסקופיה היא בדיקה לבדיקת המעי הגס.
זוהי בדיקה פולשנית הנערכת באמצעות צינור גמיש שבקצהו מצלמה ותאורה, המוחדר דרך פי הטבעת.
בדיקה זו נעשית תחת טשטוש ובאשפוז יום ונדרש להגיע עם מלווה.
לא ניתן לנהוג לאחר הבדיקה ומומלץ לנוח באותו יום ולהימנע מעשייה מופרזת ומתזונה עשירה.

הבדיקה דורשת הכנה של שלושה ימים לפני ההגעה למרפאה או לבית החולים –
ביומיים הראשונים התזונה מוגבלת למזונות דלים בסיבים וביממה האחרונה לנוזלים בלבד.
בערב הבדיקה או בבוקר הבדיקה (אם היא מתבצעת בערב) יש ליטול את אחד מהחומרים המשלשלים:
'מרוקן חדש', 'מווי פרפ' או 'פיקולאקס' לפי המרשם שנתן הרופא.
הכנה זו מיועדת לניקוי המעי כדי שהרופא יוכל לבחון אותו היטב.
במהלך הבדיקה ניתן להחדיר באמצעות הצינור אמצעים ללקיחת ביופסיה (דגימת רקמות) או לכרות פוליפים.

קולונוסקופיה היא הבדיקה המיטבית לאבחון סרטן המעי הגס, ולכריתת פוליפים שעלולים להיות קדם-סרטניים.
באמצעות בדיקה זו ניתן גם להבחין בין מחלת קרוהן לבין קוליטיס כיבית, וכך להתאים את הטיפול הנכון למחלה.

חרדה לפני קולונוסקופיה – השאלות הנפוצות ביותר:

• האם בדיקת קולונוסקופיה כואבת?
• האם המעי הגס יכול להינזק במהלך ההליך?
• מדוע אי אפשר להסתפק בבדיקה פחות פולשנית?

האם קולונוסקופיה כואבת?

קולונוסקופיה אינה כואבת, ולמעשה, בזכות הטשטוש, לא זוכרים דבר לאחר הבדיקה.
המטופל ישן לאורך כל הבדיקה וכשהוא מתעורר הוא מרגיש רגוע, וקצת רעב… (לאחר ההכנה הממושכת).
ההליך עצמו לא נמשך יותר מחצי שעה, ולאחר ההתאוששות ואכילת מזון מוצק, ניתן לחזור הביתה ולהמשיך לנוח.
למחרת ניתן לחזור לכל הפעילויות הרגילות ללא כאב.
תיתכן תחושה של מלאות או נטייה לגזים לאחר הבדיקה, כי במהלכה מוחדר אוויר למעי,
אך תחושה זו תעבור לאחר מספר שעות.
ייתכן גם דימום קל בצואה, במיוחד לאחר כריתת פוליפ, אך גם תופעה זו תעבור במהירות.

האם המעי הגס יכול להינזק במהלך ההליך?

הסיכון לסיבוך במהלך בדיקת קולונוסקופיה הוא נמוך מאוד.
ההליך מבוצע על ידי כירורג קולורקטלי או על-ידי גסטרואנטולוג מומחה.
מקרי ניקוב של המעי הם נדירים מאוד ואם יש דימום כתוצאה מכריתת פוליפ, התופעה היא זמנית בלבד.

מדוע אי אפשר להסתפק בבדיקה פחות פולשנית?

בדיקות פחות פולשניות הן גם פחות יעילות.
במקרים מסוימים כשיש חשש לבעיה בחלק התחתון של המעי הגס, יש אפשרות לבדיקת סיגמואידוסקופיה –
בחלקו התחתון של המעי הגס הדורשת הכנה פשוטה יותר – צום של מספר שעות וחוקנים.
ניתן להיעזר גם בקולונוסקופיה וירטואלית, אך היא דורשת הכנה זהה ובמקרה של הימצאות פוליפ,
יהיה צורך בקולונוסקופיה כדי לכרות אותו.

בדיקות דימות אינן יעילות כמו הקולונוסקופיה, הנותנת אפשרות לבחינה חזותית של המעי עצמו,
והן נעשות, בדרך כלל, לאחר האבחון הראשוני.

בדיקת קולונוסקופיה מצילת חיים

המלצת משרד הבריאות היא לעבור בדיקת קולונוסקופיה אחת לחמש שנים, לאחר גיל 50.
מטופלים הנמצאים בקבוצת סיכון צריכים לעבור את הבדיקה קודם לכן ובתדירות גבוהה יותר.

במקרים של הימצאות דם סמוי בצואה או של תסמינים אחרים המעוררים חשד לבעיה במערכת העיכול התחתונה,
יש צורך בבדיקת קולונוסקופיה גם לפני בדיקת הסקר.

אנשים רבים נוטים לדחות את הבדיקה הן מהחשש מהבדיקה עצמה והן מהחשש מהתוצאות.
חשוב לדעת שרוב הפוליפים הנמצאים במעיים הם שפירים אבל במהלך השנים הם יכולים להפוך לממאירים ולהוביל לסרטן המעי הגס.
לכן חשוב לאתר אותם ולכרות אותם בזמן.

מחלה שאינה מאובחנת בזמן מסכנת חיים וגוררת בעקבותיה טיפולים מורכבים ולא נעימים הרבה יותר מבדיקת הקולונוסקופיה.
לכן חרדה לפני קולונוסקופיה היא לא רציונלית וחשוב לעשות הכל כדי להתגבר עליה.

לייעוץ ניתן לפנות לד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, באסותא רמת החייל, ראשון לציון ובאר שבע.