קולונוסקופיה – ד״ר אבי רשף – פרוקטולוג וכירורג בכיר https://doctor-reshef.com כירורג בכיר, מומחה בכירורגיה כללית ופרוקטולוגיה. ד"ר רשף מומחה בתחומו ומטפל ב: טחורים, פיסורה, פיסטולה, מחלות מעיים, הרניה, כריתת כיס מרה. כמו כן ניתן לבצע במרפאה פרוצדרות כמו קשירת טחורים. ד"ר רשף מבצע ניתוחים באסותא ראשון לציון ובאר שבע. Mon, 27 Jan 2025 13:55:08 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.2 https://doctor-reshef.com/wp-content/uploads/2022/05/cropped-logo_icon_dr_reshef-32x32.jpg קולונוסקופיה – ד״ר אבי רשף – פרוקטולוג וכירורג בכיר https://doctor-reshef.com 32 32 בינה מלאכותית בבדיקת קולונוסקופיה https://doctor-reshef.com/ai-colonoscopy/ Mon, 30 Dec 2024 13:11:00 +0000 https://doctor-reshef.com/?p=3924 כבר למעלה מ-20 שנה נמצאות בפיתוח מערכות שמשנות את תחום בדיקות הקולונוסקופיה.
המאמצים הממושכים הבשילו סוף סוף ב-2021, כאשר ה-FDA אישר לראשונה שימוש במערכת בינה מלאכותית לזיהוי ממצאים בזמן בדיקת קולונוסקופיה. מאז, המערכות הללו משתלבות בבדיקות ומשפרות משמעותית את יכולת הזיהוי והאבחון של ממצאים חשודים.
מערכות אלו, מייצגות התקדמות משמעותית ביכולת שלנו לאבחן ולמנוע סרטן המעי הגס. במאמר זה נסביר כיצד פועלות המערכות החדשות הללו ואיך הן משפרות את איכות הבדיקה.

בינה מלאכותית בבדיקת קולונוסקופיה

כיצד פועלת המערכת?

בינה מלאכותית בקולונוסקופיה פועלת כמו "עין נוספת" עבור הרופא המבצע את הבדיקה.
המערכת מבוססת על טכנולוגיה מתקדמת של למידה עמוקה, שהוכשרה על מאות אלפי תמונות של בדיקות קודמות. בזמן הבדיקה, המערכת סורקת את תמונת הווידאו בזמן אמת ומחפשת אחר ממצאים חשודים.
כאשר היא מזהה משהו שדורש תשומת לב, היא מתריעה על כך מיידית באמצעות סימון על גבי המסך – בדרך כלל מסגרת או חץ שמצביע על האזור החשוד.
היכולת הזו מאפשרת לרופא להתמקד באזורים שדורשים בחינה מדוקדקת יותר, מבלי לפספס פרטים חשובים במהלך הבדיקה.

יכולות הזיהוי המתקדמות

המערכת פותחה במיוחד כדי להתמודד עם האתגרים המשמעותיים ביותר בבדיקת קולונוסקופיה.
היא מסוגלת לזהות כל פוליפ במעי הגס, גם כאלה שקשה מאוד לעין אנושית להבחין בהם, וכן פוליפים שטוחים שאינם בולטים מעל פני השטח. בנוסף, המערכת רגישה לשינויים מזעריים בצבע או במרקם של רירית המעי, שעשויים להעיד על התפתחות של ממצאים חשודים.
יכולת הזיהוי המדויקת הזו מאפשרת גילוי מוקדם יותר של שינויים העלולים להתפתח לממאירות בעתיד.

התרומה המשמעותית לאיכות הבדיקה

המחקרים שנערכו על השימוש במערכות בינה מלאכותית בקולונוסקופיה מראים תוצאות מרשימות.
נמצא שיפור של 30% עד 40% בשיעור גילוי הפוליפים, כאשר השיפור המשמעותי ביותר נרשם בזיהוי פוליפים קטנים או שטוחים שקשה במיוחד לזהות בבדיקה רגילה.
התרומה המשמעותית במיוחד נצפתה אצל רופאים פחות מנוסים, שם המערכת סייעה להעלות את רמת הביצוע שלהם לרמה הקרובה לזו של רופאים מנוסים יותר. שיפור זה מתורגם ישירות לאבחון מוקדם יותר של מקרים העלולים להתפתח לסרטן המעי הגס.

מעבר לזיהוי בסיסי: היכולות המתקדמות

המערכות המתקדמות ביותר של היום מציעות יכולות שהן הרבה מעבר לזיהוי פשוט של פוליפים.
הן מנסות להעריך את סוג הפוליפ, כלומר האם הוא שפיר או טרום-סרטני, ומסוגלות להעריך את עומק החדירה של גידולים במקרה הצורך.
בנוסף, המערכות מסייעות בבקרת איכות של הבדיקה עצמה – הן מוודאות שאיכות ניקוי המעי מספקת ושהבדיקה הגיעה לכל האזורים הנדרשים. יכולות אלו תורמות לא רק לדיוק הבדיקה אלא גם לסטנדרטיזציה של איכות הבדיקה בין רופאים שונים ומרכזים רפואיים שונים.

האתגרים העומדים בפנינו

למרות ההתקדמות המרשימה, עדיין קיימים מספר אתגרים משמעותיים בשימוש במערכות אלו.
אחד האתגרים המרכזיים הוא שיעור גבוה יחסית של זיהויים שגויים (False Positive) – המערכת לעתים מתריעה על "ממצאים" שמתבררים כשגויים בבדיקה מדוקדקת יותר.
בנוסף, העלויות הגבוהות של הטמעת הטכנולוגיה מהוות חסם משמעותי עבור מרכזים רפואיים רבים.
קיים גם צורך בהכשרה מתאימה של הצוות הרפואי לעבודה עם המערכת, וישנם עדיין חששות מצד חלק מהרופאים להסתמך על המערכת בקבלת החלטות קליניות.

מבט לעתיד

השילוב של בינה מלאכותית בבדיקות קולונוסקופיה מסמן תקופה חדשה באבחון וטיפול במחלות המעי הגס. ההתקדמות הטכנולוגית המתמשכת מבטיחה שיפורים נוספים ביכולות המערכות בעתיד, כולל שילוב בהכשרת רופאים חדשים ושיפור נוסף ביכולות הזיהוי והאבחון.
אף על פי שהטכנולוגיה אינה מחליפה את שיקול הדעת של הרופא, היא מספקת כלי עזר משמעותי שתורם לשיפור איכות הבדיקה ולהצלת חיים באמצעות גילוי מוקדם יותר של ממצאים חשודים.

]]>
האם בדיקת דם סמוי יכולה להחליף קולונוסקופיה? https://doctor-reshef.com/fecal-occult-blood/ Sun, 07 Apr 2024 04:17:00 +0000 https://doctor-reshef.com/?p=3716 בדיקת דם סמוי בצואה יכולה להיות חלק מבדיקות הסקר – אך לא אמורות להחליף את הקולונוסקופיה למניעת סרטן המעי הגס.

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הבודדים שניתן למנוע על ידי אבחון מוקדם.
זו הסיבה שבדיקת סרטן המעי הגס עשויה להיות קריטית.
בבדיקת קולונוסקופיה שגרתית, המומלצת לכל אדם מעל גיל 50, מחפש הרופא גידולים קטנים הנקראים פוליפים, בדופן המעי הגס והרקטום. אם נמצאים פוליפים ניתן להסיר אותם, וכך למנוע התפתחות של סרטן. ישנן מספר דרכים לבדיקת סרטן המעי הגס – אך רק אחת נחשבת למהימנה במיוחד – קולונוסקופיה.

עדיף לבצע בדיקת דם סמוי מאשר לא לבצע בדיקה בכלל

בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקת צואה המאתרת דם סמוי שנפלט ממערכת העיכול.

בדיקת דם סמוי בצואה

לעתים קרובות דימום ממערכת העיכול הוא התסמין הראשון או היחיד לשלבים ראשונים של סרטן המעי הגס.
לבדיקות דם סמוי יש יתרונות וחסרונות.
הבדיקה פשוטה, זולה, לא פולשנית ויכולה להתבצע בפרטיות בחדר השירותים, ללא הכנה לניקוי המעי הגס כמו בקולונוסקופיה.
מאידך, בדיקות אלה מצליחות להתריע על קיומו של פוליפ סרטני רק ב-40%-50% מהמקרים בעוד שקולונוסקופיה מצליחה ביותר מ-95% מהמקרים, כלומר ישנם מקרים בהם קיים פוליפ סרטני ואין עדות לכך בבדיקת דם סמוי.
מעבר להבדל משמעותי זה, הימצאות דם סמוי בצואה לא בהכרח מעידה על סרטן המעי הגס, אלא רק על דימום כלשהו במערכת העיכול, שיכול להיגרם ממצבים שונים כמו כיב מדמם, מחלת מעי דלקתית, טחורים, דימום בפה או גידול שפיר.

יחד עם זאת, בדיקה זו טובה כבדיקת סקר מקדימה – במקרה שהיא חיובית יש לפנות מידית לרופא כדי לקבוע בדיקות נוספות (שלרוב יכללו את בדיקת הקולונוסקופיה)
הסיכוי לתמותה מסרטן המעי הגס גדול פי שניים אצל אלה שקבלו תוצאת בדיקת דם סמוי חיובית ולא עברו קולונוסקופיה, מאשר אצל אלו שעברו לאחר מכן גם קולונוסקופיה.

קולונוסקופיה היא עדיין הטובה ביותר

בדיקת דם סמוי בצואה היא אמנם בדיקת עזר יעילה, ומומלץ לבצע אותה מדי שנה, לאחר גיל 50,
אך אין ספק שקולונסקופיה היא הבדיקה האיכותית ביותר של המעי הגס.
במהלך בדיקת הקולונוסקופיה רואה הרופא המבצע, באמצעות מצלמה, את כל חלל המעי הגס, ויכול לאתר בעיות שונות וביניהן פוליפים טרום סרטניים וסרטן.
במקרה של הימצאות פוליפים, ניתן להסיר אותם במהלך הבדיקה, ובכך למנוע את התפתחותם.

לפי הנחיות משרד הבריאות מומלץ לעבור קולונוסקופיה לאחר גיל 50, ובמקרים שיש סיכון גבוה יותר, בגיל מוקדם יותר.
סרטן המעי הגס הוא סרטן שמתפתח לאט, ולכן חולים ללא תסמינים או ללא ממצאים בבדיקה צריכים לעבור קולונוסקופיה כל 10 שנים.
אם נמצאו פוליפים, הרופא יכול להמליץ על בדיקת סקר לעתים קרובות יותר, כל 3-5 שנים.

גורמי הסיכון שבעקבותיהם מומלץ לעבור בדיקת קולונוסקופיה מוקדמת:

  • מחלת מעי דלקתית, כגון מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית
  • היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס
  • היסטוריה אישית של פוליפים במעי הגס
  • היסטוריה אישית של סרטן השד, השחלות או הרחם
  • מצב גנטי ידוע הקשור לסרטן המעי הגס

כמו כן, ישנם תסמינים הדורשים פניה לבירור רפואי, שבעקבותיהם ייתכן שהרופא יפנה לבדיקת קולונוסקופיה:

  • שינויים בהרגלי היציאה
  • דם בצואה
  • שלשול או עצירות כרוניים או תחושה שהמעיים לא מתרוקנים לגמרי
  • כאבי בטן מתמשכים או התכווצויות
  • ירידה בלתי מוסברת במשקל

לסיכום,
בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקה פשוטה שיכולה לאתר בעיות שונות במעי הגס, וביניהן סרטן.
בדיקה זו מומלצת כבדיקת סקר שנתית, אחרי גיל 50, ומוקדם יותר לאנשים עם גורמי סיכון להתפתחות סרטן, או לאנשים עם תסמינים מתמשכים במעי הגס, הדורשים בירור והתיחסות.
יחד עם זאת, בדיקה זו לא מחליפה את הקולונוסקופיה, שהיא הבדיקה המהימנה ביותר לאיתור סרטן המעי הגס,
ובמהלכה ניתן לכרות פוליפים טרום סרטניים ולמנוע פיזית את התפתחות הסרטן.

]]>
עליה בשכיחות מקרי סרטן המעי הגס אצל צעירים https://doctor-reshef.com/colorectal-cancer-young/ Fri, 29 Sep 2023 04:16:00 +0000 https://doctor-reshef.com/?p=3607 שכיחות מקרי סרטן המעי הגס אצל צעירים הולכת ועולה. בארה"ב זיהו את המגמה לפני כעשור,
והקדימו את גיל בדיקת הסקר הראשונה מ-50 ל-45.
לפי סקר משרד הבריאות גם בישראל, קיימת עלייה מתמדת בשכיחות מקרי סרטן המעי הגס אצל צעירים.

שכיחות סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הוא מחלה הכוללת גידולים במערכת העיכול התחתונה – המעי הגס, התוספתן והרקטום.
לצד סרטן השד אצל נשים וסרטן ריאות, זהו אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בעולם המערבי, והשני בשכיחותו בישראל.
כאחד מתוך 20 אנשים בישראל עשוי לפתח סרטן המעי הגס במהלך חייו, כאשר השכיחות עולה עם הגיל.
מתוך כלל התמותה ממחלות הסרטן – סרטן המעי הגס הוא גורם המוות השני בשכיחותו.

אבחון מוקדם של המחלה מתבצע באמצעות קולונוסקופיה – בדיקה פולשנית של המעי הגס המתבצעת באמצעות קולונוסקופ המוחדר דרך פי הטבעת.
במהלך בדיקה זו, ניתן להסיר פוליפים שעשויים להתפתח לגידולים, לדגום רקמות ולשלוח אותן לבדיקה פתולוגית.
האבחון המוקדם יכול למנוע את התפתחות המחלה והגעתה לשלבים מתקדמים הדורשים טיפול ניתוחי,
לרוב בשילוב הקרנות וכימותרפיה, ועלולים לגרום למוות.

המלצת משרד הבריאות בישראל היא לעבור בדיקות קולונוסקופיה סדירות החל מגיל 50, מאחר ששכיחות המחלה עולה החל מגיל זה. אך בסקרים עדכניים נמצא שמספר המאובחנים עם סרטן המעי הגס לפני גיל 50 נמצא בעלייה מתמדת.

סרטן המעי הגס אצל צעירים

סרטן המעי הגס אצל צעירים

מחקר שפורסם בארה"ב ב-2017 מצא כי שיעורי סרטן המעי הגס עלו ב-2.4% בין אמצע שנות ה-80 ל-2013 אצל אנשים בטווח הגילים 20 עד 29, ועלה ב-1% אצל אנשים בטווח הגילים 30 עד 39.

מה שמפתיע יותר הוא שהמחקר מראה גם ירידה בשיעורי סרטן המעי הגס בקרב אנשים בני 50 ומעלה, כאשר למעשה קבוצת הגיל הזו היא זו שנחשבת בסיכון הגבוה ביותר למחלה.
המחקר מצביע על כך שלאנשים שנולדו ב-1990 יש סיכוי גבוה יותר לחלות בסרטן המעי הגס במהלך חייהם
מאשר לאנשים שנולדו בשנות ה-50 של המאה ה-20.

לפי דו"ח של האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן שפורסם השנה – מאז אמצע שנות ה-90, אירעות מקרי סרטן אצל אנשים מתחת לגיל 50 עלתה בכ-50%.

הנתונים אינם מוגבלים רק לארה"ב. גם בישראל קיימת עלייה במקרי סרטן המעי הגס אצל צעירים.
לפי דו"ח משרד הבריאות – בין השנים 2,000 ל-2,020 חלה עליה מתמדת, של 3%-4% בשנה, של מקרי סרטן אצל גברים בטווח הגילים 20-44.

הגורמים לעליה במקרי סרטן המעי הגס אצל צעירים

ככל הנראה, הגורם העיקרי לעליה במקרי סרטן המעי הגס הוא אורח החיים המודרני: השמנה, ישיבה ממושכת וצריכת בשר אדום ומזון מעובד.
בנושא זה קיימים מחקרים רבים:

מחקר שפורסם ב-2021 מצא שנשים ששתו יותר משני משקאות ממותקים ביום היו בסיכון גבוה יותר מכפול לסרטן המעי הגס והחלחולת, בהשוואה לנשים ששתו פחות ממשקה אחד.

מחקר שפורסם השנה מצביע על כך שאנשים שמרבים לאכול מזונות טריים ומפחיתים את המזונות המעובדים למינימום נוטים פחות לפתח סרטן המעי הגס, בהשוואה לאנשים שמרבים לצרוך מזונות מעובדים – כולל בשר מעובד, ממתקים ומשקאות קלים.

לתזונה מאוזנת יש השפעה גם על מניעת הישנות המחלה אצל אנשים שאובחנו עם סרטן המעי הגס,
כך מצא מחקר שפורסם ב-2019. חוקרים עקבו אחרי כ-1,000 חולים עם סרטן המעי הגס בשלב 3.
הם מצאו שאנשים שהרבו לצרוך מזונות המגבירים את הפרשת האינסולין כמחו לחם לבן, משקאות ממותקים וחטיפים מעובדים, היו בסיכון גבוה פי שניים לחזרת המחלה או למוות מסרטן המעי הגס, בהשוואה לאנשים שהפחיתו את צריכת המאכלים האלה.

4 דרכים למנוע את סרטן המעי הגס

הכירו את התסמינים

חלק מהתסמינים המוקדמים של סרטן המעי הגס יכולים לכלול דם בצואה, שינויים בהרגלי היציאות, ירידה לא מוסברת במשקל, תחושת נפיחות או מלאות בבטן, אנמיה לא מוסברת בבדיקות הדם ועייפות.
אם אתם חווים חלק מהתסמינים האלה, מומלץ להתייעץ עם הרופא להמשך בירור, מעבר לבדיקות דם שגרתיות.
אמנם דימום מהרקטום יכול להעיד על בעיות בריאות אחרות, שחלקן אינן מסוכנות, כמו טחורים,
אך רצוי להיבדק כדי לשלול סרטן.

מודעות לסרטן המעי הגס אצל צעירים

אל תפחדו להיבדק

אבחון מוקדם מציל חיים. לפי המלצת משרד הבריאות כל בני ה-50 ומעלה צריכים להיבדק לאיתור סרטן המעי הגס, החל מבדיקת דם סמוי בצואה ועד לבדיקת קולונוסקופיה.
אם אתם סובלים מאחד או יותר מתסמיני המחלה לפני גיל 50, או שיש לכם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או פוליפים – מומלץ לכם לבצע את הבדיקות האלו באופן שגרתי גם קודם לכן.
אנשים רבים מתים מסרטן המעי הגס בגלל בורות או פחד להיבדק.
אמנם בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקה פולשנית הדורשת הכנה ממושכת יחסית לניקוי המעי,
אבל אי הנוחות הכרוכה בבדיקה אינה משתווה לאי-הנוחות והכאב שנגרמים מהטיפולים והמחלה עצמה.

הכירו את ההיסטוריה המשפחתית

בדקו אם מישהו מקרובי המשפחה שלכם סבל מסרטן המעי הגס או מריבוי פוליפים במעי.
קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אחים, הורים או ילדים) של אנשים שאובחנו עם סרטן המעי הגס צריכים להתחיל להתחיל להיבדק עשר שנים מוקדם יותר מהגיל שבו אובחן בן המשפחה.
אם יש במשפחתכם היסטוריה של סרטן המעי הגס, התייעצו עם רופא מתי מומלץ להתחיל להיבדק.

שמרו על תזונה מאוזנת

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הקשורים בצורה ההדוקה ביותר לתזונה ולאורח חיים.
למרות קיומן של שאלות ללא מענה לגבי העלייה במקרי הסרטן המעי הגס, קיימות ראיות מחקריות המצביעות על כך שתזונה עשירה במזון מעובד ומשקאות ממותקים מעלה את הסיכוי לחלות ומחריפה מחלה קיימת,
ואילו תזונה טבעית ומאוזנת והפחתה בצריכת המלח והאלכוהול עשויה למנוע ולהפחית מקרי סרטן המעי הגס.

כמו כן, נמצא קשר ישיר בין פעילות גופנית עקבית לבין מניעת סרטן המעי הגס, גם לאנשים שאינם בעלי משקל יתר. מחקר שהשתתפו בו יותר מ-10,000 איש, מצא כי מקצועות יושבניים הם גורמי סיכון לתמותה מסרטן וממחלות לב. הפסקות קצרות לצורך פעילות גופנית, בשילוב אימון עם סיום שעות העבודה, יכולים להפחית את הסיכון.

לסיכום,

עלייה בשכיחות מקרי סרטן המעי הגס אצל צעירים בעולם המערבי קשורה, ככל הנראה, באורח החיים המודרני.
מודעות וערנות לתסמיני הסרטן, לצד נכונות להיבדק ושמירה על אורח חיים בריא יכולים למנוע תחלואה ומוות.
אם עדיין לא הגעתם לגיל 50 ואתם סובלים מתסמינים שיכולים להעיד על סרטן, מומלץ לקבוע תור ולהיבדק.
אבחון מוקדם מציל חיים.

]]>
סיגמואידוסקופיה וקולונוסקופיה – מה ההבדל? https://doctor-reshef.com/sigmoidoscopy/ Sat, 22 Jul 2023 12:06:00 +0000 https://doctor-reshef.com/?p=3573 אנדוסקופיה היא שם כללי להליך המשמש לבדיקה או ללקיחת ביופסיה, המתבצע באמצעות צינור שאליו נלווים סיב אופטי המשמש כמקור אור, ומצלמה המתעדת את האזור.
כשיש חשד לבעיה במעי הגס או ברקטום, קיימים מספר הליכים אנדוסקופיים כדי לבחון את מערכת העיכול התחתונה. במקרים של חשד לסרטן המעי הגס, ישנן שתי בדיקות אנדוסקופיות אפשריות: סיגמואידוסקופיה וקולונוסקופיה.

מה ההבדל בין סיגמואידוסקופיה לקולונוסקופיה?

מבחינה מעשית – סיגמואידוסקופיה היא בדיקה המאפשרת לראות את החלק התחתון של המעי הגס,
הידוע גם בשם המעי הגס הסיגמואידי, ומכאן קבלה הבדיקה את שמה.
הליך זה מתאים גם לצפייה באזור הרקטום ופי הטבעת.

קולונוסקופיה מאפשרת לרופא לראות את כל אורכו של המעי הגס.
הצינור הגמיש המשמש להליך זה ארוך יותר, והוא מסוגל לנווט דרך עיקולי המעי.

ההמלצה של משרד הבריאות לכל אדם המגיע לגיל 50 היא לעבור קולונוסקופיה כבדיקת סקר,
וכשאין ממצאים, לעבור בדיקה כל 10 שנים.
ברוב המקרים, כשיש תסמינים המעוררים חשד לסרטן המעי הגס, או למחלות מעי אחרות, יישלח המטופל לקולונוסקופיה. אך ישנם מקרים בהם יעשה שימוש גם בבדיקת הסיגמואידוסקופיה.

בדיקת סיגמואידוסקופיה

איך מתבצעת סיגמואידוסקופיה?

ישנם שני סוגים של סיגמואידוסקופיה. הראשונה והנפוצה יותר היא סיגמואידוסקופיה גמישה, שבה הרופא מחדיר צינור גמיש דרך פי הטבעת אל הרקטום והמעי הסיגמואידי, והיא משמשת לחקירה מעמיקה יותר של החלק התחתון של המעי הגס.
הסוג השני המכונה סיגמואידוסקופיה קשיחה, מתאים יותר לבדיקות מוקדמות מהירות המתבצעות במרפאה,
ונעשה בה שימוש בצינור פלסטיק או מתכת קשיח יותר.

לפני הבדיקה הגמישה, יש לנקות את החלק התחתון של המעי באמצעות חוקנים, לפי הוראות הפרוקטולוג. לרוב – חוקן אחד יום לפני הבדיקה וחוקן אחד מספר שעות לפניה.
כמו כן, יש להיות בצום מספר שעות לפני הבדיקה.

בזמן הבדיקה, הרופא המבצע את הבדיקה ישכיב את המטופל על צדו השמאלי, יחדיר בעדינות את הסיגמואידוסקופ (הצינור הגמיש) לפי הטבעת. לעתים יוחדר אוויר לפי הטבעת שירחיב מעט את המעי כדי לקבל תצוגה טובה יותר של פי הטבעת ולאפשר נטילת ביופסיה במקרה הצורך, כאשר הצינור נמצא במקום.

לאחר הבדיקה, יושאר המטופל להתאוששות קצרה ויישלח לביתו, עם התוצאות (פרט לתוצאות ביופסיה, שמגיעות מאוחר יותר).

איך מתבצעת קולונוסקופיה?

בניגוד להכנה לסיגמואידוסקופיה, הדורשת ניקוי באמצעות חוקנים בלבד, ההכנה לקולונוסקופיה נמשכת מספר ימים ודורשת שינוי תזונתי הדרגתי, מצריכת מזונות דלי סיבים מספר ימים לפני הבדיקה ועד לתזונה נוזלית בלבד ביום האחרון. הצום לפני הבדיקה ארוך יותר, ובנוסף לתזונה המעטה, נדרשים גם חוקנים לניקוי.
הסיבה להכנה הממושכת היא שטווח הבדיקה רחב יותר והצינור מוחדר לאורך כל המעי הגס.

בדיקת הקולונוסקופיה נעשית תחת טשטוש.
ההליך מתחיל כמו סיגמואידוסקופיה, עם החדרת המכשיר לפי הטבעת וניפוח המעי.
המצלמה באנדוסקופ שולחת תמונות למוניטור הנמצא בחדר שבו מתבצע ההליך.
ניתן לבצע כריתת פוליפים במהלך הבדיקה. הממצאים נשלחים לביופסיה.

זמן ההתאוששות של המטופל במרפאה בה מתבצע ההליך ארוך יותר, כי הוא מתעורר מטשטוש ונמצא לאחר צום ממושך. עקב הטשטוש – לבדיקה זו חובה להגיע עם מלווה, שיחזיר את המטופל לביתו.

מתי תתבצע סיגמואידוסקופיה?

מאחר שבדיקת הקולונוסקופיה מקיפה יותר והיא מומלצת כבדיקת סקר ע"י משרד הבריאות,
ברוב המקרים בהם יש תסמינים היכולים להעיד על סרטן המעי הגס, יישלח המטופל מידית לקולונוסקופיה.
יחד עם זאת סיגמואידוסקופיה היא בדיקה קצרה יותר, פחות פולשנית, ואינה דורשת הכנה ממושכת,
ולכן, ייתכן ותהייה לה עדיפות במקרים מסוימים:

  • ניתן להשתמש בסיגמואידוסקופיה קשיחה כהליך מרפאתי ראשוני לבדיקת דימום, אי-נוחות, אי סדירות ביציאות או תסמינים אחרים של בעיה סביב פי הטבעת או ברקטום.
  • סיגמואידיסקופיה יכולה להתאים למצב של בעיה רפואית שמקורה ברקטום.
  • פוליפים, גידולים או סימנים אחרים של סרטן המעי הגס, יזוהו גם במהלך סיגמואידוסקופיה ולכן ישנם רופאים המעודדים מטופלים לבצע סיגמואידוסקופיה גמישה בין שתי בדיקות קולונוסקופיה.
    במקרה שמתגלה ממצא מדאיג, ניתן להמשיך לקולונוסקופיה.
  • סיגמואידוסקופיה יכולה לשמש גם כדי לבדוק מטופל המקבל טיפול תרופתי למחלת מעי.
    תוצאות הבדיקה יכולות לשמש כאינדיקציה ליעילות הטיפול.

איך לדעת איזו בדיקה מתאימה?

כאמור, ברוב המקרים מומלץ לבצע קולונוסקופיה פעם בעשר שנים, החל מגיל 50 (בארה"ב הורידו את הגיל המומלץ לבדיקה ראשונה ל-45, עקב עליית השכיחות של מקרי סרטן אצל מטופלים צעירים).
במקרה של תסמינים המעידים על אפשרות למחלת ברקטום או במעי הגס יש להתייעץ עם רופא,
והוא זה שיחליט מהי הבדיקה המתאימה.

סובלים מדימום, אי-נוחות או שינויים בהרגלי היציאה?
מוזמנים להגיע לייעוץ למרפאתו של ד"ר אבי רשף – פרוקטולוג וכירורג מומחה.

]]>
פוליפים במעי הגס https://doctor-reshef.com/colon-polyps/ Wed, 19 Apr 2023 13:23:44 +0000 https://doctor-reshef.com/?p=3471 פוליפים במעי הגס הם גושים קטנים של תאים, הנוצרים על רירית המעי הגס. רוב הפוליפים במעי הגס אינם מזיקים. אבל עם הזמן, חלק מהפוליפים יכולים להתפתח לסרטן המעי הגס. סרטן המעי הגס עלול להיות קטלני כאשר הוא נמצא בשלביו המתקדמים.

כל אחד יכול לפתח פוליפים במעי הגס. הסיכון גבוה יותר לבני 50 ומעלה, בעלי עודף משקל או מעשנים. הסיכון גבוה גם כשקיימת היסטוריה אישית או משפחתית של פוליפים במעי הגס או סרטן המעי הגס.

לרוב, פוליפ במעי הגס אינו גורם לתסמינים. חשוב לערוך בדיקות סקר סדירות מכיוון שפוליפים במעי הגס שנמצאו בשלבים המוקדמים בדרך כלל ניתנים להסרה בטוחה ומלאה. המניעה הטובה ביותר לסרטן המעי הגס היא בדיקה סדירה לאיתור והסרה של פוליפים.

פוליפים במעי הגס תופעות לוואי

לרוב האנשים עם פוליפים במעי הגס אין תסמינים כלשהם.
ייתכן שהם לא ידעו שיש להם פוליפ עד שהרופא לא ימצא אותו במהלך בדיקת סקר של המעי הגס.

עם זאת, לחלק מהאנשים עם פוליפים במעי הגס עשויים להיות:

  • שינוי בהרגלי היציאות – עצירות או שלשול הנמשכים יותר משבוע עשויים להצביע על נוכחות של פוליפ גדול במעי הגס או סרטן. עם זאת, מספר מצבים אחרים יכולים גם לגרום לשינויים בהרגלי היציאות.
  • שינוי בצבע הצואה –  דם יכול להופיע כפסים אדומים בצואה שלך או לגרום לצואה להיראות שחורה. שינוי בצבע עשוי להיגרם גם על ידי מזונות מסוימים, תרופות או תוספי תזונה.
  • אנמיה מחוסר ברזל – דימום מפוליפים יכול להתרחש לאט לאורך זמן, ללא דם גלוי בצואה. דימום כרוני עלול להוביל לאנמיה מחוסר ברזל, שעשויה לגרום לתחושת עייפות וקוצר נשימה.
  • כאבים – פוליפ גדול במעי הגס יכול לחסום חלק מהמעי, מה שמוביל לכאבי בטן.
  • דימום רקטלי – תסמין זה יכול להיות סימן לפוליפים במעי הגס, לסרטן או למצבים אחרים, כמו טחורים או פיסורה.

מתי לפנות לרופא

יש לפנות לרופא במקרה שחווים את התסמינים הבאים:

  • כאבי בטן מתמשכים
  • צואה דמית
  • שינוי בהרגלי היציאות שנמשך יותר משבוע

יש להיבדק באופן קבוע לאיתור פוליפים במצבים הבאים:

  • גיל 50 ומעלה
  • גורמי סיכון כמו היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס.
    חלק מהאנשים בסיכון גבוה צריכים להתחיל את בדיקות הסקר הרבה לפני גיל 50.
פוליפים במעי הגס

הגורמים לפוליפים במעי הגס

תאים בריאים גדלים ומתחלקים בצורה מסודרת. שינויים בגנים מסוימים יכולים לגרום לתאים להמשיך להתחלק גם כאשר אין צורך בתאים חדשים. במעי הגס ובפי הטבעת, צמיחה מתמשכת זו של תאים יכולה לגרום להיווצרות פוליפים. פוליפים יכולים לגדול בכל מקום במעי הגס.

ישנם פוליפים מסוגים שונים כאשר אלה הם שלושת הסוגים העיקריים:

פוליפים אדנומטיים  – הפוליפים הנפוצים ביותר, מהווים כשני שלישים מכלל הפוליפים. הפוליפים האדנומטיים יכולים להתפתח לסרטן ורוב מקרי סרטן המעי הגס נובעים מפוליפים אלה, אך חשוב לדעת שרק שליש מהם מתפתחים לסרטן. פוליפים אלה מתפתחים באזורים שונים במעי.

פוליפים היפרפסלטיים – מתפתחים בחלק התחתון של המעי – במעי היורד ובאזור הרקטום, מדובר בפוליפים קטנים שברוב המקרים הם שפירים לחלוטין ורק לעיתים נדירות הם הופכים לממאירים.

פוליפים אינפלמטוריים – פוליפים שנובעים מהתקפים של מחלות מעי דלקתיות. לרוב אינם מסוכנים כשלעצמם, אך התהליך הדלקתי מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.

פוליפים במעי הגס

גורמי סיכון

גורמים העלולים לגרום לפוליפים במעי הגס או לסרטן כוללים:

  • גיל: רוב האנשים עם פוליפים במעי הגס הם בני 50 ומעלה.
  • מחלות מעיים דלקתיות:  קוליטיס כיבית או מחלת קרוהן מגבירים את הסיכון הכולל לסרטן המעי הגס.
  • היסטוריה משפחתית: הסיכוי גבוה יותר להתפתחות פוליפים במעי הגס או סרטן, אם יש הורה, אח או ילד שסובל או סבל מהבעיה. ככל שבני משפחה מרובים יותר סובלים מפוליפים או סרטן, כך הסיכון גדל.
  • עישון ושימוש מופרז באלכוהול: מחקרים מראים שלאנשים ששותים שלושה או יותר משקאות אלכוהוליים ביום יש סיכון מוגבר להתפתחות פוליפים במעי הגס. בנוסף, נראה שצריכת אלכוהול בשילוב עם עישון מגבירה את הסיכון.
  • עודף משקל: חוסר פעילות גופנית בשילוב עם תזונה לא בריאה מגבירים את הסיכון לסרטן המעי הגס.

הפרעות תורשתיות הגורמות להתפתחות פוליפים:

במקרים נדירים יותר, אי סדרים גנטיים תורשתיים גורמים להיווצרות פוליפים במעי הגס.
אנשים בעלי גנים מסוימים נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות סרטן המעי הגס.
בדיקות סקר וגילוי מוקדם יכולים לסייע במניעת גדילה של הפוליפים או התפשטות הסרטן.

הפרעות תורשתיות הגורמות לפוליפים במעי הגס כוללות:

  • תסמונת לינץ: אחראית ל2-3% ממקרי סרטן המעי הגס. אנשים עם תסמונת לינץ' נוטים פוליפים מעטים יחסית, אך פוליפים אלה יכולים להפוך במהירות לסרטניים. תסמונת לינץ' היא הצורה השכיחה ביותר של סרטן מעי גס תורשתי וקשורה גם לגידולים בחלקים אחרים של הבטן.
  • פוליפוזיס אדנומטי משפחתי (FAP): הפרעה נדירה הגורמת למאות ואף לאלפי פוליפים להתפתח ברירית המעי הגס החל משנות העשרה. אם הפוליפים אינם מטופלים, הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס הוא כמעט 100%, בדרך כלל לפני גיל 40. בדיקה גנטית יכולה לעזור לקבוע את הסיכון ל- FAP .
  • תסמונת גרדנר: גרסה של FAP הגורמת לפוליפים להתפתח בכל המעי הגס והמעי הדק. בין השאר יכולים להתפתח גידולים לא סרטניים באיברי גוף אחרים, כולל העור, העצמות והבטן.
  • תסמונת פוץ-יגר: תסמונת המתחילה בדרך כלל בהתפתחות נמשים בכל הגוף, כולל שפתיים, חניכיים וכפות רגליים. לאחר מכן מתפתחים פוליפים לא סרטניים לכל אורך המעי. פוליפים אלה יכולים להפוך לסרטניים כך שלאנשים עם מצב זה יש סיכון גבוה יותר לסרטן המעי הגס.
  • תסמונות פוליפוזיס משונן – מצב המוביל לריבוי פוליפים אדנומטיים משוננים בחלק העליון של המעי הגס. פוליפים אלה עלולים להפוך לסרטניים. יש לעקוב אחריהם ולהסירם.

איך למנוע פוליפים במעי הגס

ניתן להפחית במידה ניכרת את הסיכון לפוליפים במעי הגס וסרטן המעי הגס על ידי ביצוע בדיקות סדירות והסרת הפוליפים במקרה הצורך.

שינויים מסוימים באורח החיים יכולים גם לעזור:

  • אורח חיים בריא: תזונה עשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים וענייה בשומן ומוצרים מעובדים.
    הגבלת אלכוהול והפסקת עישון, הקפדה על פעילות פיזית ושמירה על משקל גוף בריא.
  • סידן וויטמין D: מחקרים מראים שהגברת צריכת הסידן עשויה לסייע במניעת החזרה של אדנומות במעי הגס. אבל לא ברור אם לסידן יש יתרונות הגנה כלשהם מפני סרטן המעי הגס. מחקרים אחרים הראו כי ויטמין D עשוי להגן מפני סרטן המעי הגס.
  • ייעוץ גנטי: אם יש היסטוריה משפחתית של פוליפים במעי הגס מומלץ לפנות לייעוץ גנטי. אבחנה של הפרעה תורשתית מצריכה בדיקת קולונוסקופיה סדירות מגיל צעיר.

אבחון פוליפים

את הפוליפים מגלים ובודקים באמצעות בדיקת קולונוסקופיה. את רובם ניתן להסיר במהלך הבדיקה, והם נשלחים לביופסיה. פוליפים גדולים במיוחד יש להסיר בניתוח. הסרת הפוליפים מאפשרת אבחון של סוג הפוליפ ומונעת את התפתחותם לסרטן המעי הגס.

הסרת פוליפים באמצעות קולונוסקופיה

בדיקת קולונוסקופיה מומלצת לכל אדם בריא מעל גיל 50. לאנשים עם היסטוריה רפואית של פוליפים, סרטן המעי הגס או סרטן הרקטום, מומלץ לבצע בדיקות באופן תכוף יותר ומגיל צעיר יותר.

לייעוץ בנושא פוליפים במעי הגס ניתן לפנות לד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, במרכזי אסותא ראשון לציון ובאר שבע.

]]>
הכל על פוליפים במעי: אבחון, סיכונים וטיפול | ד"ר רשף מסביר nonadult
קולונוסקופיה וירטואלית https://doctor-reshef.com/virtual-colonoscopy/ Wed, 30 Nov 2022 11:57:14 +0000 https://doctor-reshef.com/?p=3324 קולונוסקופיה וירטואלית היא סריקת CT לאיתור פוליפים או סרטן במעי הגס וברקטום.
בדיקה זו משתמשת בתמונות תלת מימד מפורטות כדי לצפות במעי הגס לכל אורכו.
בבדיקה זו אין צורך בטשטוש.

קולונוסקופיה וירטואלית

מהי קולונוסקופיה וירטואלית?

קולונוסקופיה וירטואלית היא צילום רנטגן לאיתור פוליפים (בליטות בשרניות שחלקן טרום סרטניות), כיבים (פצעים) וסרטן במעי הגס וברקטום. המעי הגס והרקטום הם איברים דמויי צינור, המהווים את החלק הסופי במערכת העיכול. קולונוסקופיה וירטואלית נקראת גם קולונוגרפיה ממוחשבת.

למי מומלץ לבצע קולונוסקופיה?

מומלץ לכולם לעבור בדיקת סקר לאיתור סרטן המעי הגס החל מגיל 50.
במקרים בהם יש סיכון גבוה יותר לסרטן המעי הגס, ייתכן שיש צורך בבדיקה בגיל מוקדם יותר.
גורמי הסיכון הם:

  • היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס
  • מצבים גנטיים שמעלים את הסיכון לחלות בפוליפים במעי הגס או בסרטן המעי הגס, כמו פוליפוזיס אדנומטי משפחתי או תסמונת לינץ'.

קולונוסקופיה וירטואלית היא אפשרות אחת לבדיקת סרטן המעי הגס.
אפשרויות אחרות הן קולונוסקופיה מסורתית או בדיקות צואה.

מי מבצע קולונוסקופיה וירטואלית?

טכנאי רנטגן מיומן מבצע את הקולונוסקופיה הווירטואלית ואוסף את כל התמונות. לאחר מכן, רדיולוג מתבונן בתמונות ובודק האם יש במעי הגס פוליפים, כיבים או כתמים שיכולים להיות סרטניים או טרום סרטניים.

ההבדלים בין קולונוסקופיה וירטואלית לקולונוסקופיה מסורתית

ישנם מספר הבדלים בין קולונוסקופיה וירטואלית לקולונוסקופיה מסורתית

  • היכולת להסיר פוליפים: במהלך קולונוסקופיה מסורתית ניתן להסיר פוליפים ולקחת דגימת רקמה (ביופסיה). בקולונוסקופיה וירטואלית אין את האפשרות הזו, כך שאם נצפים פוליפים במלך הבדיקה, יש לעבור קולונוסקופיה מסורתית כדי להסירם.
  • טשטוש: קולונוסקופיה מסורתית דורשת טשטוש ובמקרים מסוימים גם הרדמה, כדי שהבדיקה תעבור בצורה נינוחה. קולונסקופיה וירטואלית אינה דורשת טשטוש, כך שניתן לחדש את הפעילות הרגילה מיד עם סיומה.
  • כלי הדמיה: קולונוסקופיה מסורתית משתמשת בקולונוסקופ (מצלמה המחוברת לצינור ארוך וגמיש), המוחדר דרך פי הטבעת, כדי לצפות במעי הגס. קולונוסקופיה וירטואלית משתמשת בתמונות מסריקת CT הנעשית באופן חיצוני.

יתרונות וחסרונות של קולונוסקופיה וירטואלית

קולונוסקופיה וירטואלית יתרונות:

  • תמונות דו-ממדיות ותלת-ממדיות ברורות ומפורטות בדיוק כמו בקולונוסקופיה מסורתית.
  • התאוששות מהירה יותר, כי אין צורך בטשטוש
  • בדיקה פחות פולשנית כי אין צורך להחדיר קולונוסקופ לאורך כל המעי הגס.
  • סיכון נמוך יותר לפגיעה במעי הגס מאשר בקולונוסקופיה מסורתית.
  • מתאים לאנשים שמסיבות שונות אינם יכולים לעבור הליך של טשטוש או קולונוסקופיה מסורתית.
  • מתאים לאנשים עם היצרות במעיים או חסימת מעי שאינה מאפשרת את החדרת הקולונוסקופ לכל אורך המעי הגס.
  • מתאים לאנשים שחרדים מקולונוסקופיה מסורתית אם כי קולונוסקופיה וירטואלית נמצאת בסל הבריאות, רק עבור אנשים שלא יכולים לעבור קולונוסקופיה רגילה.

קולונוסקופיה וירטואלית חסרונות:

  • אין אפשרות לקחת ביופסיה או לכרות פוליפים במהלך הבדיקה, ואם מתברר שיש צורך בכך, נדרשת בדיקה חוזרת בסגנון המסורתי.
  • קולונוסקופיה וירטואלית משתמשת בקרני רנטגן, החושפות את הנבדק לכמות קטנה של קרינה. כמויות גדולות של קרינה לאורך זמן מעלות את הסיכון לסרטן. עם זאת, כמות הקרינה מקולונוסקופיה וירטואלית קטנה. מסיבה זו נשים בהיריון הזקוקות לבדיקת קולונוסקופיה דחופה לא יכולות לעבור קולונוסקופיה וירטואלית.
  • החומר הניגודי ששותים לפני קולונוסקופיה וירטואלית עשוי לעורר תגובה אלרגית אצל אנשים מסוימים, או לגרום לתגובות בין-תרופתיות. לכן יש לספר מראש לרופא המטפל על כל תגובה אלרגית, על כל תרופה שלוקחים, כולל  תוספי תזונה.
  • קולונוסקופיה וירטואלית נמצאת בסל הבריאות רק עבור אנשים שלא יכולים לעבור קולונוסקופיה רגילה: חולי סרטן עם גידול שהבדיקה משמשת עבורם להערכה לפני ניתוח, מטופלים מעל גיל 80 עם מחלות כרוניות, בהמלצת גסטרואנטרולוג, וחולים עם בקע או דיוורטיקולוזיס.

הכנה לקולונוסקופיה וירטואלית

ההכנה לקולונוסקופיה וירטואלית זהה לחלוטין להכנה לקולונוסקופיה מסורתית ומטרתה היא שהמעי הגס יהיה נקי לחלוטין כדי שניתן יהיה לצפות בו בבירור.

ההנחיות להכנה כוללות:

דיאטה של 72 שעות:

ההנחיות המדויקות מסופקות ע"י הרופא.
ההנחיות הכלליות הן:
ב-48 השעות הראשונות אסור לאכול מזונות עתירי סיבים כמו דגנים מלאים, לחם מקמח מלא, ירקות ופירות מבושלים או חיים, קטניות וזרעים.
מותר לאכול מזונות דלי סיבים כמו לחם לבן, תפוחי אדמה, עוף דגים ומרק צח.

ב-24 השעות האחרונות יש לצרוך אך ורק נוזלים צלולים: מים, מרק צח, מיץ תפוחים צלול ותה.

לפני הבדיקה עצמה יש צורך ב 2-4 שעות צום מוחלט, לפי הנחיות הרופא.

משלשלים:

נוזל או אבקה שגורמים ליציאות תכופות.
את המשלשלים יש לקחת בהתאם למועד הבדיקה (בוקר או ערב)
וישנם משלשלים שיש ליטול במינון מפוצל (שתי מנות בהפרש של מספר שעות בין אחת לשנייה)
לעתים הרופא מבקש גם לעשות חוקן לפני הבדיקה.

הכנת מעיים מלאה נחוצה לקולונוסקופיה וירטואלית מוצלחת. הכנה זו גורמת לשלשולים תכופים ומימיים,
כך שיש להישאר בבית ובמקום קרוב לשירותים.

שלא כמו בקולונוסקופיה מסורתית, בקולונוסקופיה וירטואלית יש לשתות חומר ניגוד לפני הבדיקה, כדי לאפשר לטכנולוגיית ה-CT לייצר תמונות ברורות של המעי.

מה קורה במהלך קולונוסקופיה וירטואלית?

ביום הבדיקה יש ללבוש בגדים נוחים ואין לענוד תכשיטים.

בחדר הבדיקה נמצא סורק ה-CT.
לאחר החלפת הבגדים לחלוק, שוכבים על שולחן הבדיקה.
הטכנאי מחדיר צינור קצר של כ-5 ס"מ לפי הטבעת. דרך צינור זה מוחדר אוויר למעי הגס, כדי לנפח אותו ולהקל על הצגת הפרטים.

לאחר ההכנה מחליק השולחן לתוך סורק ה-CT, שנראה כמו מנהרה קצרה.
סורק ה-CT משמיע צלילי זמזום או לחיצה בזמן שהוא מצלם תמונות של המעי הגס.

יש לשכב בסורק ללא תנועה. בזמן הבדיקה הטכנאי עשוי לתת הוראות כמו עצירת הנשימה או שינוי תנוחה.

לאחר ביצוע הבדיקה, השולחן מחליק מהסורק החוצה.

למה לצפות לאחר קולונוסקופיה וירטואלית?

לאחר הקולונוסקופיה הווירטואלית, ניתן לחזור לפעילות רגילה ולאכול ולשתות כרגיל.
מכיוון שהיא אינה מצריכה טשטוש, ההתאוששות מקולונוסקופיה וירטואלית קצרה מאוד.

ייתכן שיישאר מעט אוויר במעי הגס שיגרום לתחושת נפיחות או לגזים. תופעה זו תחלוף תוך זמן קצר.

תוצאות קולונוסקופיה וירטואלית

לאחר הבדיקה מתקיימת שיחה עם הרופא על התוצאות.
אם התוצאות תקינות – יש לשאול את הרופא מתי יש צורך לעבור את הבדיקה הבאה.
אם נמצאו פוליפים או ממצאים חשודים אחרים בבדיקה, יש צורך לעבור קולונוסקופיה מסורתית.
במקרה שניתן – ייתכן שתבוצע קולונוסקופיה מסורתית מיד לאחר הווירטואלית, כדי לנצל את הכנת המעיים.
לחלופין, ייתכן שהבדיקה תיקבע למועד מאוחר יותר ויהיה צורך בהכנה חוזרת לבדיקה.

מתי לפנות לרופא?

ברובם המוחלט של המקרים אין לקולונוסקופיה וירטואלית השלכות, אך יש לפנות לרופא במקרים של סחרחורת, חום, דימום רקטלי או כאבי בטן חזקים.

לסיכום, חשוב לזכור:

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בקרב מבוגרים בישראל.
בדיקות סקר המעי הגס יכולות לאתר תהליכים קדם סרטניים, או תהליכים סרטניים ראשוניים ולטפל בהם במהירות.
עם זאת, אנשים רבים נמנעים מבדיקות סקר ובכללן קולונוסקופיה.

חשוב מאוד לבצע בדיקת קולונוסקופיה מסורתית או וירטואלית אחרי גיל 50
.ומאוחר יותר במרווחים של מספר שנים, לפי המלצת הרופא

]]>
קולונוסקופיה – שאלות ותשובות נפוצות https://doctor-reshef.com/colonoscopy/ Mon, 28 Nov 2022 07:46:23 +0000 https://doctor-reshef.com/?p=3290

קולונוסקופיה היא בדיקה המאפשרת צפייה במעי הגס.
הליך זה נעשה עם מצלמה גמישה הנקראת קולונוסקופ.
בדיקה זו משמשת כדי לבדוק תסמינים כמו דימום ולאתר פוליפים ותסמינים של סרטן המעי הגס.
מומלץ למבוגרים להתחיל לעבור קולונוסקופיה בגיל 50.

קולונוסקופיה - מידע כללי

קולונוסקופיה היא בדיקה של החלק הפנימי של המעי הגס והרקטום.
במהלך הבדיקה נעשה שימוש במכשיר הנקרא קולונוסקופ. מכשיר גמיש זה ארוך מאוד וכולל מצלמה וכלי להסרת רקמות, המאפשר לקיחת ביופסיה (דגימת רקמה) או כריתת פוליפים.

בדיקת קולונוסקופיה משמשת בדרך כלל להערכת תסמינים במערכת העיכול, כגון דימום, כאבי בטן או שינויים בהרגלי היציאות.
ניתן להשתמש בקולונוסקופיה לאיתור קוליטיס כיבית, מחלת קרוהן, דיברקוליטיס, פוליפים וסרטן המעי הגס או הרקטום.

מומלץ לכל מי שאין לו גורמי סיכון לסרטן המעי הגס, להתחיל בבדיקות קולונוסקופיה סדירות בגיל 50. תדירות הקולונוסקופיה משתנה בהתאם לממצאים.
לאנשים עם גורמי סיכון לסרטן המעי הגס, מומלץ לעבור קולונוסקופיה בגיל מוקדם יותר (לפי המלצת הרופא) ובתדירות גבוהה יותר.

קבוצות הסיכון הן:

  • בעלי תסמונת פוליפוזיס משפחתית (מצב תורשתי הקשור לסיכון מוגבר להיווצרות פוליפים).
  • בעלי מצב גנטי הקשור לסרטן המעי הגס.
  • סובלים ממחלת מעי דלקתית, כגון מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.
  • קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם סרטן המעי הגס (אם, אב, אח, אחות או צאצא)
  • מספר קרובי משפחה רחוקים יותר עם סרטן המעי הגס.

ישנם אנשים הנמנעים מההליך עקב מבוכה, חרדה מהבדיקה או חוסר רצון לעבור את ההכנה.
חשוב לזכור שקולונוסקופיה נעשית כדי לבדוק אם יש פוליפים במעי הגס או סרטן.
הסרה מוקדמת של הפוליפים מונעת מהם להפוך לסרטן.

לאדם בסיכון ממוצע לסרטן המעי הגס, ההמלצה היא לעבור את בדיקת הסקר הראשונה בגיל 50, לאחר בדיקת דם סמוי בצואה.

אם הסיכון גבוה יותר או שיש תסמינים כמו דימום ושינוי בהרגלי היציאות, הרופא עשוי להציע קולונוסקופיה או בדיקת סקר אחרת לפני גיל 50.

מעקב קולונוסקופיה יהיה תלוי בתוצאותיה של הקולונוסקופיה הראשונה. אם לא נמצאו פוליפים והנבדק נמצא בסיכון נמוך, ניתן להמתין 10 שנים בין בדיקה לבדיקה.
אם נכרתו במהלך הבדיקה אחד עד שניים פוליפים טרום סרטניים (אדנומות) ההמלצה היא להמתין 5 שנים בין בדיקה לבדיקה (מאחר שסרטן קולורקטלי מתפתח באיטיות יחסית).
אם יש ריבוי של פוליפים או ממצא סרטני, ייתכן שהרופא ימליץ על בדיקת קולונוסקופיה שנתית, לאחר הטיפול.

לרוב, ההמלצה היא לערוך בדיקות מעקב עד גיל 75.
לאחר גיל זה יוחלט עם הרופא על צורך אפשרי באמצעי מעקב אחרים.

הרופא שמבצע את בדיקת הקולונוסקופיה הוא רופא מומחה למערכת העיכול: גסטרואנטרולוג או כירורג קולורקטלי (פרוקטולוג).

קולונוסקופיה בודקת את הרקטום (חלחולת) ואת המעי הגס לכל אורכו עד החיבור למעי הדק:
המעי העיוור והתוספתן, הכרכשת (קולון), המעי הגס העולה, המעי הגס הרוחבי, המעי הגס היורד והמעי העקול (סיגמואידי).

הבדיקה לא נועדה לאתר את סרטן הערמונית או לבדוק את פי הטבעת עצמו.

מומלץ לספר לרופא באילו תרופות משתמשים, כולל תרופות מרשם ומוצרים ללא מרשם כמו תוספי מזון או משככי כאבים. הרופא יכול לומר מאילו תרופות יש להימנע ואילו שינויים בנטילת התרופות עשויים להיות נחוצים.

ייתכן שיהיה צורך בתזמון שונה של התרופות לפני הבדיקה:
לרוב יש להפסיק ליטול מדללי דם ונוגדי קרישה 10 ימים לפני הבדיקה,
תרופות המכילות ברזל או פחם – 5 ימים לפני הבדיקה
ותרופות לסוכרת – אין ליטול ביום הבדיקה.

קולונוסקופיה הכנה

קולונוסקופיה הכנה

כדי לעבור קולונוסקופיה מוצלחת יש לרוקן את המעי הגס כך שהרופא יוכל לראות בבירור את דפנות המעי. לשם כך יש צורך בהכנת מעיים, על-ידי שינוי בתזונה בימים שלפני הבדיקה וריקון באמצעות משלשלים ביום שלפני הבדיקה.

ההנחיות להכנה שונות מרופא לרופא ויש לעקוב אחריהן בקפידה.
מעי שאינו נקי דיו יכול לפגוע באיכות הבדיקה ולמנוע מציאת פוליפים קטנים או איתור שינויים ברקמה.

לרוב, ההנחיות כוללות הימנעות ממאכלים עתירי סיבים כ-72 שעות לפני הבדיקה.
יש להימנע מירקות ופירות מכל סוג, טריים ומבושלים, מדגנים מלאים, קטניות ולחם מלא.
כמו כן יש להימנע מתירס, אגוזים וזרעים.

ב-48 השעות הראשונות מותר לאכול מאכלים עניים בסיבים כמו לחם לבן, עוף, פסטה, מרק (ללא ירקות), תפוח אדמה וביצים.

ב-24 השעות לפני הבדיקה יש להימנע מכל מזון מוצק ולשתות אך ורק נוזלים צלולים כמו מים, תה, מיצים צלולים ומרק עוף צח. אפשר לאכול ג'לי שאינו אדום.
שתיית נוזלים מרובה מסייעת למניעת התייבשות אך אין לשתות משקאות חלב או אלכוהול.
מאידך – מומלץ לא להסתפק רק במים ביממה זו ולשתות משקאות אחרים, ובמיוחד מרק צח המכיל מלחים – נטילת החומר המשלשל עשויה לגרום לאובדן מלחים.

ניתן לשתות נוזלים צלולים עד 2-4 שעות לפני הבדיקה, לפי הנחיות הרופא.

ישנם כמה סוגים שונים של תכשירי מעיים להכנה לקולונוסקופיה – בכדור, באבקה או בנוזל – הרופא בוחר בתכשיר לפי ההיסטוריה הרפואית של המטופל והעדפות שונות.
השעה בה צריך להתחיל ליטול את התכשירים תהייה תלויה במועד שנקבע להליך –
בבוקר או אחה"צ.

אופי הנטילה והמינון תלויים בסוג התכשיר.
יש תכשירים שנצרכים בפעם אחת ותכשירים במינון מפוצל, בהפרש של 6-8 שעות בין מנה למנה.
ישנם מקרים בהם הרופא מבקש, בנוסף לנטילת החומר המשלשל, לעשות חוקן לפני הבדיקה.
ההכנה נחשבת לטובה כשהשלשול הוא מימי וצהבהב כמו שתן.

במקרה של נטילת תמיסה משלשלת ניתן להשתמש בקשית כדי לשתות את הנוזל ולקרר את התמיסה לפני שתייתה.
יש להישאר קרובים לחדר שירותים במהלך הכנת המעיים.

כדי למנוע גירוי בעור סביב פי הטבעת, עקב מעבר תכוף של יציאות נוזליות, מומלץ למרוח וזלין על העור שסביב פי הטבעת לפני נטילת המשלשלים.
כמו כן, חשוב לנגב את העור לאחר היציאות במגבונים לחים חד פעמיים נטולי בישום, או לשטוף במים וסבון.

קולונוסקופיה - מהלך הבדיקה

קולונוסקופיה - מהלך הבדיקה

יש להגיע לבדיקה עם נהג מלווה. הבדיקה לא תתבצע אם הנבדק לא יגיע עם מלווה.
מותר להתקלח בבוקר הבדיקה.
לאחר ההגעה למקום הבדיקה, תתבצע קבלה רפואית ואדמיניסטרטיבית ולאחר מכן יתבצע ההליך.

לאחר הכניסה לחדר הבדיקה, מתפשטים ולובשים חלוק בית חולים.
את ההליך מבצעים תחת טשטוש – לא חשים דבר במהלך הבדיקה ולא זוכרים דבר לאחריה.
את תרופות הטשטוש ומשככי הכאבים מקבלים דרך הוריד.

הבדיקה מתבצעת כשהנבדק שוכב על צדו השמאלי עם הברכיים מורמות לכיוון החזה.
הרופא מחדיר דרך פי הטבעת אוויר המשמש להרחבת המעי הגס ולאחר מכן מחדיר את הקולונוסקופ.

הקולונוסקופ נסוג לאט תוך כדי בדיקה קפדנית של רירית המעי.

משך ההליך בין 20 ל-40 דקות.
אם נמצאו פוליפים או יש צורך בנטילת דגימת רקמה ההליך נמשך זמן רב יותר מאשר במקרה של מעי תקין לחלוטין.

לאחר בדיקת קולונוסקופיה יש צורך בהתאוששות עד לירידת ההשפעה של תרופות הטשטוש.
ייתכן שיופיעו התכווצויות או תחושת גזים, אך זה אמור לחלוף במהירות.
זמן השחרור בסוג הטשטוש ומשככי הכאבים ובמהירות ההתאוששות.

לאחר ההליך – יש להימנע מאלכוהול, נהיגה והפעלת מכונות במשך 24 שעות.
הנהג המלווה הוא זה שמביא את הנבדק לביתו.

ניתן לחזור בהדרגה לתזונה רגילה במהלך היום
מומלץ להמתין עד היום שלמחרת כדי לחזור לפעילות רגילה.

אם הוסרו פוליפים או בוצעה ביופסיה, ייתכן שיופיע דימום קל מפי הטבעת במשך יום עד יומיים לאחר ההליך.
כמו כן, ייתכן שיחלפו מספר ימים עד שפעילות המעיים תחזור לסדרה, מכיוון שהמעי הגס ריק.


לרוב, מתקיימת שיחה עם הרופא מיד לאחר ההליך כדי להסביר מה נעשה במהלך הבדיקה:
האם הוסרו פוליפים או נלקחה ביופסיה. תוצאות מידיות אלה כתובות גם במכתב השחרור.
במקרים של כריתת פוליפים או נטילת ביופסיה – מועברות הרקמות לבדיקה פתולוגית והתשובה מתקבלת כעבור שבוע עד עשרה ימים. הרופא המטפל מקבל את התוצאות ומזמן את הנבדק לשיחה במקרה הצורך.

בדיקת הקולונוסקופיה היא בדיקה בטוחה, אך כמו בכל הליך פולשני ייתכנו מספר סיבוכיים:

דימום רקטלי – דימום כתוצאה מכריתת פוליפים או נטילת ביופסיה לרוב יהיה קל או יעבור תוך יום יומיים, אך במקרים נדירים של דימום כבד ומתמשך יש לפנות לחדר מיון וייתכן שיהיה צורך בעירוי דם.

ניקוב המעי – סיבוך נדיר שיכול להתרחש לאחר כריתת פוליפ. במקרה כזה יש צורך באשפוז ולעתים גם בהליך ניתוחי.

תופעות לוואי של טשטוש – תופעות נדירות של תגובה אלרגית, הפרעות נשימה או הפרעות בפעילות הלב, בעיקר אצל חולים מורכבים.

במקרה של דימום רקטלי כבד, חום גבוה או מתמשך או כאבי בטן עזים במהלך השבועיים שלאחר הבדיקה יש לפנות לחדר מיון.

שאלות נוספות

קולונוסקופיה - הסרת פוליפ

ישנן דרכים אחרות לאיתור סרטן המעי הגס, אך קולונוסקופיה נחשבת לדרך היעילה ביותר:

בדיקות צואה כמו בדיקת דם סמוי או בדיקה מבוססת DNA.
בדיקות אלה מאפשרות איסוף של דגימות הצואה בבית והעברתן למעבדה.
במקרה שלא עושים קולונוסקופיה יש צורך בבדיקות אלה בתכיפות גדולה יותר.

קולונוסקופיה וירטואלית – בדיקה דומה לקולונוסקופיה אך ללא החדרת קולונוסקופ.
ההכנה (ריקון המעי זהה) והחיסרון הוא שבמקרה שנצפים פוליפים או יש צורך בביופסיה
יש צורך לבצע את הבדיקה הרגילה.

סיגמואידוסקופיה – בדיקה הדומה לקולונוסקופיה אך מכסה רק את חלקו הסופי של המעי הגס –
כולל הרקטום והמעי היורד עד לכפף הטחול.

הבחירה בבדיקה המתאימה תלויה ברמת הסיכון לסרטן המעי הגס, הבריאות הכללית, דעת הרופא והעדפת הנבדק.

חשוב לדעת שחלק מהאפשרויות שאינן קולונוסקופיות ממשיות דורשות את אותו סוג הכנה (ניקוי המעי הגס על ידי גרימת שלשול) אך אם נמצאו פוליפים או חריגות אחרות בבדיקה החלופית, לא ניתן להסירם או לטפל בהם, כך שקיימת סבירות שיהיה צורך בבדיקת קולונוסקופיה בנוסף לבדיקה שנערכה.

לרוב, בדיקה באמצעות בליעת קפסולה עם מצלמה משמשת לצפייה במעי הדק.
המעי הדק קל יותר לניקוי והמצלמה עוברת דרכו תוך שעתיים עד שלוש.
המעי הגס קשה יותר לניקוי, זמן המעבר ארוך והבדיקה מורכבת יותר
אך במקרים של בעיה רפואית המונעת ביצוע קולונוסקופיה ניתן להשתמש במצלמה כדי לבדוק את המעי הגס.

ניתן לעבור קולונוסקופיה במהלך מחזור. מומלץ להשתמש בטמפון כדי למנוע דימום במהלך הבדיקה.

אישה בהריון צריכה להתייעץ עם גניקולוג לפני הבדיקה.
אם הבדיקה היא בדיקת סקר עדיף להמתין לאחר ההיריון, עם זאת קולונוסקופיה נחשבת בדרך כלל לבדיקה בטוחה במהלך ההיריון.

ניתן להבחין בטפילים מסוימים, כמו תולעי שוט, בבדיקת קולונוסקופיה,
עם זאת, בדיקת קולונוסקופיה אינה הדרך הרגילה לאבחון טפילים.
לצורך זה מומלץ לבצע בדיקת צואה לטפילים.

נשים עם אנדומטריוזיס סובלות לעתים מתסמינים המשפיעים על המעיים, כמו כאב או התקפי עצירות מעורבים עם שלשול. הגניקולוג יכול להמליץ על בדיקת קולונוסקופיה כדי לשלול בעיות מעיים אחרות. לרוב, לא ניתן לראות את רקמת רירית הרחם החריגה בקולונוסקופיה – רקמה זו נדבקת לרוב לחלק החיצוני של המעי או לרקמות אחרות באזור.

]]>
חרדה לפני קולונוסקופיה https://doctor-reshef.com/anxiety-colonoscopy/ Thu, 27 Jan 2022 11:02:45 +0000 https://doctor-reshef.com/?p=2899 חרדה לפני קולונוסקופיה אינה חריגה, במיוחד אם מדובר בקולונוסקופיה ראשונה.
אנשים רבים חרדים כתוצאה מהמחשבה על החדרת צינור לאורך המעי שלהם,
ואחרים חוששים מההכנה המוקדמת הדורשת תזונה מיוחדת ושימוש בתרופות משלשלות.
חרדה נובעת, בדרך כלל מתחושה של חוסר שליטה וחוסר וודאות,
ולכן, אחד הכלים החשובים בהתגברות על החשש הוא קבלת מענה מפורט על כל השאלות.
במאמר זה נבהיר מהי קולונוסקופיה ונענה על השאלות הנפוצות של החוששים מההליך.

חרדה לפני קולונוסקופיה - ד"ר אבי רשף

מהי קולונוסקופיה?

קולונוסקופיה היא בדיקה לבדיקת המעי הגס.
זוהי בדיקה פולשנית הנערכת באמצעות צינור גמיש שבקצהו מצלמה ותאורה, המוחדר דרך פי הטבעת.
בדיקה זו נעשית תחת טשטוש ובאשפוז יום ונדרש להגיע עם מלווה.
לא ניתן לנהוג לאחר הבדיקה ומומלץ לנוח באותו יום ולהימנע מעשייה מופרזת ומתזונה עשירה.

הבדיקה דורשת הכנה של שלושה ימים לפני ההגעה למרפאה או לבית החולים –
ביומיים הראשונים התזונה מוגבלת למזונות דלים בסיבים וביממה האחרונה לנוזלים בלבד.
בערב הבדיקה או בבוקר הבדיקה (אם היא מתבצעת בערב) יש ליטול את אחד מהחומרים המשלשלים:
'מרוקן חדש', 'מווי פרפ' או 'פיקולאקס' לפי המרשם שנתן הרופא.
הכנה זו מיועדת לניקוי המעי כדי שהרופא יוכל לבחון אותו היטב.
במהלך הבדיקה ניתן להחדיר באמצעות הצינור אמצעים ללקיחת ביופסיה (דגימת רקמות) או לכרות פוליפים.

קולונוסקופיה היא הבדיקה המיטבית לאבחון סרטן המעי הגס, ולכריתת פוליפים שעלולים להיות קדם-סרטניים.
באמצעות בדיקה זו ניתן גם להבחין בין מחלת קרוהן לבין קוליטיס כיבית, וכך להתאים את הטיפול הנכון למחלה.

חרדה לפני קולונוסקופיה – השאלות הנפוצות ביותר:

  • האם בדיקת קולונוסקופיה כואבת?
  • האם המעי הגס יכול להינזק במהלך ההליך?
  • מדוע אי אפשר להסתפק בבדיקה פחות פולשנית?

האם קולונוסקופיה כואבת?

קולונוסקופיה אינה כואבת, ולמעשה, בזכות הטשטוש, לא זוכרים דבר לאחר הבדיקה.
המטופל ישן לאורך כל הבדיקה וכשהוא מתעורר הוא מרגיש רגוע, וקצת רעב… (לאחר ההכנה הממושכת).
ההליך עצמו לא נמשך יותר מחצי שעה, ולאחר ההתאוששות ואכילת מזון מוצק, ניתן לחזור הביתה ולהמשיך לנוח.
למחרת ניתן לחזור לכל הפעילויות הרגילות ללא כאב.
תיתכן תחושה של מלאות או נטייה לגזים לאחר הבדיקה, כי במהלכה מוחדר אוויר למעי,
אך תחושה זו תעבור לאחר מספר שעות.
ייתכן גם דימום קל בצואה, במיוחד לאחר כריתת פוליפ, אך גם תופעה זו תעבור במהירות.

האם המעי הגס יכול להינזק במהלך ההליך?

הסיכון לסיבוך במהלך בדיקת קולונוסקופיה הוא נמוך מאוד.
ההליך מבוצע על ידי כירורג קולורקטלי או על-ידי גסטרואנטולוג מומחה.
מקרי ניקוב של המעי הם נדירים מאוד ואם יש דימום כתוצאה מכריתת פוליפ, התופעה היא זמנית בלבד.

מדוע אי אפשר להסתפק בבדיקה פחות פולשנית?

בדיקות פחות פולשניות הן גם פחות יעילות.
במקרים מסוימים כשיש חשש לבעיה בחלק התחתון של המעי הגס, יש אפשרות לבדיקת סיגמואידוסקופיה –
בחלקו התחתון של המעי הגס הדורשת הכנה פשוטה יותר – צום של מספר שעות וחוקנים.
ניתן להיעזר גם בקולונוסקופיה וירטואלית, אך היא דורשת הכנה זהה ובמקרה של הימצאות פוליפ,
יהיה צורך בקולונוסקופיה כדי לכרות אותו.

בדיקות דימות אינן יעילות כמו הקולונוסקופיה, הנותנת אפשרות לבחינה חזותית של המעי עצמו,
והן נעשות, בדרך כלל, לאחר האבחון הראשוני.

בדיקת קולונוסקופיה מצילת חיים

המלצת משרד הבריאות היא לעבור בדיקת קולונוסקופיה אחת לחמש שנים, לאחר גיל 50.
מטופלים הנמצאים בקבוצת סיכון צריכים לעבור את הבדיקה קודם לכן ובתדירות גבוהה יותר.

במקרים של הימצאות דם סמוי בצואה או של תסמינים אחרים המעוררים חשד לבעיה במערכת העיכול התחתונה,
יש צורך בבדיקת קולונוסקופיה גם לפני בדיקת הסקר.

אנשים רבים נוטים לדחות את הבדיקה הן מהחשש מהבדיקה עצמה והן מהחשש מהתוצאות.
חשוב לדעת שרוב הפוליפים הנמצאים במעיים הם שפירים אבל במהלך השנים הם יכולים להפוך לממאירים ולהוביל לסרטן המעי הגס.
לכן חשוב לאתר אותם ולכרות אותם בזמן.

מחלה שאינה מאובחנת בזמן מסכנת חיים וגוררת בעקבותיה טיפולים מורכבים ולא נעימים הרבה יותר מבדיקת הקולונוסקופיה.
לכן חרדה לפני קולונוסקופיה היא לא רציונלית וחשוב לעשות הכל כדי להתגבר עליה.

לייעוץ ניתן לפנות לד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, באסותא רמת החייל, ראשון לציון ובאר שבע.

]]>