מחלות מעי דלקתיות שכיחות יותר אצל יהודים

האם מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות "של יהודים"?

מחלת מעי דלקתית (IBD) היא מחלות מעיים כרוניות המתאפיינות בדלקת במערכת העיכול.
שתי מחלות המעי הדלקתיות העיקריות הן מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.
שני המצבים גורמים לאי נוחות משמעותית ויכולים להיות בעלי השפעה עמוקה על איכות החיים. מחלות מעי דלקתיות משפיעות על אנשים רבים ברחבי העולם והן מחלות מורכבת, שהגורמים להן מגוונים – כולל גנטיקה, תפקוד לקוי של מערכת החיסון וגורמים סביבתיים.

שכיחות המחלה ברחבי העולם דומה – בין 50-200 איש לכל 100 אלף איש יסבלו ממחלת קרוהן, ובין 120-200 איש לכל מאה אלף איש יסבלו מקוליטיס כיבית.
אך למעשה, השכיחות של מחלות אלה אצל יהודים ממוצא אשכנזי גבוהה הרבה יותר.

שכיחות מחלות מעי דלקתיות אצל יהודים אשכנזים

מחקרים כלל עולמיים מראים שליהודים אשכנזים יש סיכוי גבוה פי ארבעה לפתח מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית בהשוואה ללא יהודים באותה המדינה.
לדוגמה: בסטמפורד היל בבריטניה השכיחות של IBD בקרב אנשים בני 20 ומעלה היא כ-20 מתוך 1,000 מהאוכלוסייה היהודית, בהשוואה ל-5 מתוך 1,000 מהאוכלוסייה המקומית הלא-יהודית. מגמות דומות מתקיימות גם במקומות אחרים בעולם.

בישראל, מחקר שפורסם בשנת 2015, אותו הוביל פרופ' דן טרנר, מ"שערי צדק", סיפק אומדן בדבר שכיחות מחלות המעי הדלקתיות בישראל. התברר, כי ישראל מובילה בעולם בשיעור מחלות המעי הדלקתיות.

על פי המחקר – מספר החולים במחלות מעי דלקתיות נמצא בעלייה בישראל, ועמד על כ-450 חולים לכל 100 אלף איש – כש-60% מהם חולים במחלת קרוהן, ו-40% סובלים מקוליטיס כיבית.
גם גיל המחלה יורד – והיא עשויה להתפרץ גם אצל תינוקות ופעוטות.

מחקר נוסף שפורסם ב-2021 נועד לחקור את המגמות האפידמיולוגיות של מחלות מעי דלקתיות (IBD) בישראל תוך שימוש בנתונים מינהליים בריאותיים ארציים. במחקר זה נמצאה שכיחות ארצית של 519 מקרים לכל 100,000איש, כך שמגמת העלייה נמשכת.
לפי מחקר זה מספר החולים היהודים הוכפל בין 2005 ל-2018, ואילו מספר החולים הערבים, שאמנם עדיין נמוך יחסית, שולש. נתון זה, על האוכלוסיה הערבית, מחזק את התיאוריות על השפעת גורמים סביבתיים על התפתחות המחלה.

יחס עם זאת, שילוב של מרכיבים גנטיים ומרכיבים סוציואקונומיים מוביל לכך שהסיכוי של יהודי אשכנזי, ילד הארץ, בעל מעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה, לחלות בקרוהן או בקוליטיס כיבית מתקרב לאחוז.

גורמי הסיכון המוגבר למחלות מעי דלקתיות

נטייה גנטית והיסטוריה משפחתית:

אמנם לרוב חולי IBD אין היסטוריה משפחתית של המחלה, אך מחקרים הראו שלכ-10% מהחולים יש לפחות קרוב משפחה מדרגה ראשונה (למשל, אח, הורה או ילד) עם IBD. בנוסף, לעד 20% עשויים להיות קרובי משפחה רחוקים יותר שנפגעו מהמחלה. מחקרים על תאומים זהים ולא זהים איששו את נושא הנטייה הגנטית, עם שיעור גבוה יותר של המחלה בקרב תאומים זהים בהשוואה לתאומים לא זהים.

גורמים סביבתיים ועישון:

מלבד הגנטיקה, הגורמים הסביבתיים הספציפיים הלא גנטיים התורמים להתפתחות IBD עדיין לא מובנים במלואם. גורמים כמו מתח, זיהומים ותזונה נחקרו, אך לא הושגו מסקנות סופיות. עם זאת, עישון זוהה כגורם סיכון משמעותי למחלת קרוהן. אם כי באופן פרדוקסלי הוא מפחית את הסיכון לקוליטיס כיבית.

התיאוריה הנפוצה היום היא "תיאוריית ההיגיינה", שיכולה להסביר מדוע המחלות האלו נפוצות יותר דווקא בקרב בני המעמד הסוציו אקונומי הגבוה.
המחלות, שיש להן מרכיב חיסוני, עשויות להיות תוצאה של חשיפה מופחתת לפתוגנים בשנות הילדות – "ניקיון יתר" גורם לכך שהמערכת החיסונית לא תיחשף לזיהומים ותתגבר עליהם, וכתוצאה מכך לא תוכל להתמודד היטב עם זיהומים, כולל זיהומים במערכת העיכול.

לסיכום,

השכיחות של IBD, במיוחד מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, גבוהה יותר בקרב יהודים אשכנזים בהשוואה לאוכלוסיות לא יהודיות. בעוד שנטייה גנטית משחקת תפקיד, הגורמים הסביבתיים המדויקים התורמים להתפתחות של IBD אינם מאושרים. הבנת המגמות וגורמי הסיכון הללו יכולה לתרום לניהול טוב יותר, גילוי מוקדם והתערבויות מתאימות עבור אנשים באוכלוסייה היהודית המושפעת מ-IBD.