הסרת ציסטות

ציסטות הם מבנים דמויי שק סגור שיכולים להיווצר כמעט בכל מקום בגוף.
הציסטות מלאות בחומר במצבי צבירה שונים: נוזלי, מוצק למחצה או גז.
רוב הציסטות הן שפירות אך הן עשויות להכיל מדי פעם תאים ממאירים.
בחלק גדול מהמקרים אין צורך להסיר את הציסטות או לעקוב אחרי התפתחותן
אך ישנם מקרים בהם הציסטות גדלות, מזדהמות, נמצאות במיקום מפריע או יש חשש לממאירותן, ואז יש צורך בהתערבות ניתוחית.

סוגי ציסטות

ציסטה אפידרמלית – ציסטה המתפתחת על העור, יכולה להתפתח בכל מקום, במיוחד באזור הפנים, הגולגולת, הצוואר והאשכים. ציסטות אלה לרוב גדלות לאט ואינן מכאיבות, ולכן אין צורך להסירן פרט למקרים בהן הן גדלות מאוד, נמצאות במקום בעייתי או מזדהמות.

ציסטות בשד – מלאות בנוזל ובדרך כלל אינן סרטניות. הן חלקות, ניתנות להזזה בקלות ובעלות קצוות ברורים. אין צורך להסיר ציסטה בשד פרט למקרים קיצוניים של אי-נוחות. ניתן לנקר אותן ולשאוב תוכן במקרה שהן גדולות במיוחד. אם לציסטה יש מראה חשוד, לוקחים ממנה ביופסיה באמצעות שאיבה בעזרת מחט דקה.

ציסטת גנגליון – ציסטה שפירה שמופיעה בדרך כלל על מפרקי הידיים. זוהי ציסטה היוצאת מהמפרק ומתמלאת בנוזל המפרק. היא יכולה להיות צמיגית או נוקשה.
אין חובה לטפל בה אם אינה מפריעה. ברוב המקרים הן נעלמות כעבור מספר שנים.
אם הן מפריעות ניתן לטפל בהן שאיבת התוכן או ניתוח.

סינוס פילונידלי (שערה הפוכה) – מנהרה או מספר מנהרות קטנות באזור עצם הזנב.
המנהרה מכילה בדרך כלל לכלוך או שיער ועלולה להזדהם. במקרים שהיא לא מזוהמת אין צורך בטיפול, במקרה של זיהום ניתן לקבל טיפול אנטיביוטי ובמקרה של זיהום חמור יש צורך בניתוח.

לקריאה נוספת על סינוס פילונידלי

ציסטות בשחלה – שק נוזלים, לרוב שפיר, המתפתח בשחלה.
ציסטה בשחלה יכולה להופיע עם תסמינים או ללא תסמינים ולרוב אין צורך לנתח אותה.

כלזיון – נגע שפיר בעפעף כתוצאה משעורה.
נגע זה אינו כואב אך יכול להוות הפרעה אסתטית וניתן להסיר אותו בניתוח.

ציסטה על שם בייקר – כיס נוזלים הנמצא מאחורי הברך עקב חבלה בברך או מחלת מפרקים.
לרוב אינה מצריכה טיפול ניתוחי.

אקנה ציסטית – נגרמת כתוצאה מאקנה חמורה היוצרת חללים ציסטיים, מלאים במוגלה היוצרים אזורים נרחבים על פני העור.

ציסטה פילארית – ציסטה הגדלה מזקיקי השיער בדרך כלל באזור הקרקפת.

ציסטה רירית – ציסטה באצבע היד, סביב הציפורן, כתוצאה מהפרשת נוזלים עודפים מהמפרק.

הליכים רפואיים להסרת ציסטות

לא תמיד יש צורך בהסרת הציסטה. למעשה ברוב המקרים, לאחר האבחון, הטיפול שיוצע לא יהיה ניתוחי.
אך במקרים של הסרת ציסטות ישנן מספר שיטות שהרופא יכול לנקוט.
קיימות שיטות להסרת ציסטה ללא ניתוח ובמקרים מסוימים יש צורך בניתוח כריתת ציסטה.

ניקוז ציסטה

בהרדמה מקומית של האזור, יבצע הרופא חתך קטן שדרכו הוא ינקז את הציסטה. לרוב הוא יחבוש את האזור בגזה לאחר הניקוז, כדי למנוע זיהום. ייתכן שיהיה צורך בטיפול אנטיביוטי.
הפצע יחלים לחלוטין תוך כשבוע עד שבועיים.

ניקוס הציסטה אינו מומלץ לציסטות הנמצאות על העור. ההליך מותיר את הציסטה על העור,
מה שבסופו של דבר יכול לגרום להישנות ולצלקות שיקשו על ניקוז נוסף.

שאיבה באמצעות מחט דקה

בהליך זה הרופא יחדיר מחט דקה לתוך הציסטה כדי לנקז את הנוזל.
שאיבת הנוזל תגרום בדרך כלל להיעלמות הציסטה.
הליך זה משמש במקרים רבים עבור נטילת ביופסיה מציסטה בשד, במקרה שהציסטה חשודה כממאירה.

כריתת ציסטה

ניתוח הוא אופציה עבור סוגים מסוימים של ציסטות, ניתן להשתמש בהרדמה מקומית כדי להרדים את האזור. לאחר ביצוע חתך קטן, הרופא ישלוף את הציסטה.
צלקת לאחר הסרת ציסטה תלויה במספר גורמים, כמו גודל הציסטה.

לפרוסקופיה

ניתן להסיר ציסטות מסוימות, כמו ציסטות בשחלות, באופן לפרוסקופי.
בהליך זה, משתמש המנתח באזמל כדי לבצע כמה חתכים קטנים.
לאחר מכן הוא מחדיר מצלמה דקה הנקראת לפרוסקופ לאחד החתכים כדי לעזור להם לראות ולהסיר את הציסטה. אחרי הליך זה נותרות רק מספר צלקות קטנות במקום של החתכים.

טיפול בבית לאחר הסרת ציסטה

לאחר הסרת הציסטה תקבלו הנחיות מהרופא, המותאמות לסוג הציסטה ולסוג ההליך. גם זמן הריפוי תלוי בסוג הציסטה ובאופן הסרתה.
ישנן מספר הנחיות כלליות שכדאי לאמץ, במקרה שהן לא סותרות את הוראות הרופא.

• יש לשמור את הפצע מכוסה בתחבושת יבשה. ייתכן שהניקוז ימשיך מספר ימים, במקרה זה יש להחליף את התחבושת בהתאם להמלצות הרופא.
• אם הונחה גזה בפצע, ייתכן שיהיה צורך לחזור לרופא כדי להסיר אותה או שיינתנו הנחיות כיצד להסיר אותה בבית.
• אם נרשמו אנטיביוטיקה דרך הפה, יש לסיים אותה לפי ההנחיות, גם אם הפצע החלים.
• יש להשתמש בקרמים או משחות אנטיביוטיות לפי ההמלצות.
• במקרה של כאבים, יש ליטול משככי כאבים ללא מרשם או עם מרשם שהרופא נתן.

סיכונים בניסיון להסיר ציסטה בבית

ישנם מקרים בהם אנשים מנסים להסיר ציסטה על או מתחת לעור בעצמם.
חשוב לדעת שבמקרים מסוימים לא מדובר בציסטה ולכן ניסיונות אלו עלולים להזיק.
במקרה שלא מדובר בציסטה המצב יכול להחמיר
ובמקרה שמדובר בציסטה – סחיטה או פיצוץ עם חפץ חד עלולים להוביל לזיהום, לפגיעה ברקמות סביב הציסטה או לצלקות קבועות.
במקרה שמדובר בממאירות – ניסיון כזה יכול להפיץ אותה למקומות נוספים.

תרופות סבתא

רוב הציסטות על העור אינן מזיקות וחולפות מעצמן. אבל במקרים מסוימים הציסטות הן תסמין לבעיה רפואית אחרת, לכן חשוב להגיע לרופא לאבחון. במקרים שהרופא מאשר טיפול ביתי הנה מספר אפשרויות:

• במקרה של ציסטה כואבת, שימוש בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות לשיכוך כאבים.
• רטיה חמה למשך 10 עד 15 דקות, 3 עד 5 פעמים ביום, עשויה להקל על מצב דלקתי ולהקל על הניקוז.
• לציסטות בעפעפיים (כלזיון), מומלץ להשתמש במגבונים ייעודיים כדי לנקות את ההפרשות.
• עבור ציסטה בשד, יש ללבוש חזייה תומכת ומותאמת היטב, וניתן לנסות גם טיפול ברטיות קרות או חמות.

במקרים רבים הציסטה נעלמת אחרי מספר שבועות או חודשים, במקרים שהיא נשארת, גדלה או מפריעה לתפקוד היומיומי, מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי הסרת הציסטה או טיפול תרופתי מותאם.