מהם טחורים

טחורים הם ורידים נפוחים שיכולים להיות פנימיים, מה שאומר שהם נמצאים בתוך פי הטבעת,
או חיצוניים – ורידים שיצאו מחוץ לפי הטבעת.

מרבית מבעיות הטחורים חולפים מעצמם ללא טיפול.
דיאטה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיית שמונה עד עשר כוסות מים ביום
יכולים בדרך כלל לעזור בניהול התסמינים על ידי קידום תנועות מעיים רכות וסדירות יותר.

כיצב מתבצע הטיפול בטחורים

טיפול תרופתי ותזונה נכונה

כאשר הטחורים נפוחים ומדממים כדאי להרגיע את המקום כדי שהטחורים יתכווצו ולא יגרמו לכאב.
עצירות, יציאות קשות או שילשולים תכופים מחמירים את מצב הטחורים.
במקרה שיש עצירות ניתן לקחת ליטול מרככי צואה כמו שמן פרפין.

שיפור היציאות ע"י שיפור התזונה: 8-10 כוסות מים ביום וכלכלה עשירה בסיבים תזונתיים (ירקות, פירות, דגנים), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום).

הימנעות ממאמץ יתר בשירותים: להמנע מישיבה ממושכת בשירותים.  אם היציאה אינה מתרחשת בזמן סביר, מומלץ לקום ולשוב שנית במועד מאוחר יותר.

טיפולים להקלה על כאבים ולהורדת נפיחות: טיפול באמצעות נרות ומשחות מקומיות (במרשם רופא) או אמבטיות ישיבה במים פושרים מספר פעמים ביום.
במקרים של כאב הנובע מקריש דם בטחור חיצוני, כדי להקל על הכאבים הרופא יכול להוציא קריש דם ע"י חתך קטן, שניתן לבצע בהרדמה מקומית במסגרת ביקור במרפאה.

קשירת טחורים

כאשר טיפול תרופתי ושינוי התזונה לא עוזרים לכווץ את הטחורים והם עדיין כואבים ניתן לבצע הליך קשירת טחורים. באמצעות  מכשיר שנקרא אנוסקופ הרופא בודק את פי הטבעת.
כאשר הרופא מזהה טחור הוא כורך גומייה על חלקו העליון של הטחור וכך קושר אותו.
בפעולה זו ניתן לקשור עד שלושה טחורים, וזאת לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים.
חלקו העליון של הטחור אינו מכיל כמעט עצבים, ולכן לרוב פעולה זו אינה כרוכה בכאב עז.

הגומייה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האזור הקשור.
לאחר מספר ימים האזור הקשור נושר ועימו נושרת הגומייה. באזור בו הייתה הגומייה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הווריד בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו.
כתוצאה מכך, פוחתים הדימום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. תהליך יצירת הצלקת נמשך זמן מה והשפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא גם לאחר מספר שבועות.
בזמן זה חשוב להמשיך את הטיפול השמרני שהומלץ ע"י הרופא המטפל:
ריכוך הצואה וכלכלה עשירה בסיבים.
לעיתים יש צורך לקשור בשנית את הטחורים או לשקול ביצוע ניתוח.

חשוב לדעת: קשירת טחורים היא פעולה יעילה שיכולה לשפר את איכות החיים.
הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית, אולם לעיתים רחוקות עלולים להופיע סיבוכים.
במקרים בהם יופיע דימום חזק הגורם לחולשה או סחרחורת, חום או כאב חזק בפי הטבעת שאינו מגיב לתרופות נגד כאבים, או קושי לתת שתן, יש לפנות בדחיפות לחדר מיון.
תופעות אלה נדירות ביותר.

ניתוח טחורים מסורתי

כאשר יש סבל רב מהטחורים, והטיפולים האחרים לא הקלו על הכאב ניתן לבצע ניתוח טחורים.
הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל אחרי בדיקת רופא ובשיתוף פעולה עם המטופל. ניתוח הכולל כריתת טחורים פנימיים ו/או חיצוניים מתאים לחולים עם טחורים הצנוחים מחוץ לפי הטבעת.

ניתוח מסורתי להסרת הטחורים – בניתוח הקלאסי מסירים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. הניתוח נעשה באשפוז, בהרדמה של פלג הגוף התחתון, או הרדמה כללית.
ההחלטה לגבי סוג ההרדמה, סוג הניתוח ואורך האשפוז תלויה במצבו הכללי של המטופל ובמצב הטחורים.
לרוב מדובר בהליך פשוט ובאשפוז קצר.

הכריתה יכולה להתבצע באמצעות סכין מנתחים או על ידי צריבה בלייזר.
ההבדל בין ניתוח טחורים רגיל לניתוח טחורים בלייזר הוא שניתוח רגיל מתבצע באמצעות כריתה ותפירה
של הטחור ואילו ניתוח בלייזר באמצעות צריבה, כשמדובר בלייזר ההחלמה מהירה וקלה יותר.

תופעות לוואי לאחר ניתוח טחורים:

תקופת ההחלמה בבית לאחר ניתוח טחורים, יכולה להמשך כשניים עד שלושה שבועות.

התקופה הראשונה מאופיינת בכאבים באזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות וחשוב להשתמש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. ייתכן גם דימום קל בעת היציאות.
לאחר הניתוח יש לשמור על היגיינת האזור כדי למנוע זיהום וכאב נוסף: לשטוף במים זורמים לאחר כל יציאה.
יש להקפיד על תזונה עטירת סיבים שתקל על היציאות.
זיהום לאחר הניתוח הוא נדיר אך במקרה של חום מעל ל-38 מעלות ולקושי במתן שתן יש להגיע למיון.

הניתוח המסורתי נפוץ מאוד בעולם. הוא בעל אחוזי הצלחה גבוהים ואחוזי סיכון לסיבוכים נמוכים.

ד"ר רשף מבצע ניתוחי טחורים בבבית החולים אסותא בבאר שבע ובראשון לציון.

בפי הטבעת קיימים שלוש קבוצות של כלי דם הנקראים טחורים, כחלק אנטומי נורמאלי של פי הטבעת.

הטחורים מתחלקים לשתי קבוצות עפ"י המיקום שלהם:

טחורים חיצוניים – נמצאים בחלק החיצוני של פי הטבעת ונראים כקפלי עור.
טחורים פנימיים – נמצאים בתעלה האנלית ואינם נראים מבחוץ. לעתים בזמן מאמץ בשרותים הטחורים הפנימיים יכולם לגלוש דרך פי הטבעת החוצה.

ההבדל בין טחורים פנימיים לחיצוניים מבחינת כאב ופיזיולוגיה:

במצב פתולוגי הטחורים מתרחבים, מודלקים, כואבים ומדממים.
הטחורים החיצוניים מלאים בתאי עצב ולכן הם כואבים יותר, אך מדממים פחות.
הטחורים הפנימיים עניים בתאי עצב ולכן הם כואבים פחות, אך יכולים לדמם יותר.

איך מאבחנים טחורים?

את הטחורים החיצוניים ניתן לראות.
את הטחורים הפנימיים מאבחנים באמצעות אנוסקופ – צינור קשיח וקצר המוחדר לפי הטבעת.
אמנם ברוב המקרים טחורים הם בעיה הניתנת לטיפול פשוט,
אך במקרים של דימום רקטלי, יש להגיע לפרוקטולוג ולאבחן את מקורו, כי דימום יכול להעיד על מצבים רפואיים נוספים, פרט לטחורים.

מה הסיבה להגדלת הטחורים

לרוב טחורים מתקשרים לבעיות כמו מאמץ בשירותים או לישיבה ממושכת, אך ישנם אנשים שאינם סובלים מעצירות ועדיין סובלים מטחורים. לטחורים יכולות להיות סיבות מגוונות.

• מאמץ ממושך בזמן יציאות וישיבה ממושכת בשירותים לאורך תקופה ארוכה, הם כנראה הגורמים המשמעותיים ביותר בהתהוות טחורים.
• תזונה ענייה בסיבים ושתייה לא מספקת של מים גורמים לעצירות ולצואה קשה שיכולים להוביל לטחורים.
• הריון – נפח הדם העולה בזמן ההיריון ומשקלם של הרחם והעובר עשויים לגרום להתרחבות הטחורים.
• פעולת מעיים שנגרמת על-ידי שימוש ממושך במשלשלים וחוקנים.
• ישיבה ממושכת וחוסר בפעילות ספורטיבית.
• עודף משקל – סטטיסטית אנשים הסובלים מעודף משקל יסבלו יותר מטחורים.
• תורשה – כ-10% ממקרי הטחורים הם תורשתיים.
• גיל – בחברה המתועשת – אנשים בגיל מבוגר נוטים יותר לסבול מטחורים, כתוצאה מהצטברות ההשפעות של אורח חיים לא בריא ונטילת תרופות רבות.
• מאמץ גופני ממושך, הכולל נשיאת משאות כבדים והרמת משקולות באופן רצוף.
• לחץ דם בווריד הכבד הפורטלי המנקז את הטחורים
• אי ספיקת לב – כשהלב כושל בשאיבת הדם והלחץ בוורידים עולה.
• מצב של דחק נפשי.

טחורים אופייניים יותר לאנשים במדינות המערב, בשל הנטייה לאכילת מזון מעובד, היעדר פעילות גופנית סדירה והישיבה הממושכת במקומות העבודה.

מהם הסימפטומים של טחורים

דימום – אחד הסימפומים השכיחים, בדרך-כלל יכול להיות קל ומתבטא בעת ניגוב, או ביציאה ונובע מהטחורים הפנימיים.
נדיר שהדימום משמעותי אך הוא מלחיץ מאחר וכמות קטנה יכולה להראות משמעותית באסלה. במידה והדימום מלווה בחולשה או סחרחורת מומלץ לפנות למיון לבדיקת דם והערכה.

נפיחות וכאבים – טחורים יכולים להתנפח ולגרום לכאב, לעתים נוצרים קרישים בטחורים הגורמים לרגישות עזה ביותר. בדרך כלל  מדובר בטחורים חיצוניים.

כמה זמן נמשכים טחורים עד לריפוי

באופן כללי, טחורים קטנים יכולים להיעלם מעצמם תוך מספר ימים. טחורים גדולים יותר, במיוחד כאלה הגורמים לכאב רב, נפיחות וגירודים, אינם יכולים להיעלם מעצמם ועשויים לדרוש טיפול רופא כדי להחלים. מטופלות בהריון עלולות לגלות שטחורים חולפים רק לאחר הלידה. יתכן שטחורים יחזרו לאחר טיפול. פרוקטולוג יכול לעזור להמליץ ​​על פתרונות במידה והטחורים לא נעלמים או חוזרים כל הזמן.

מתי לפנות לרופא לגבי טחורים

עליך לפנות לרופא אם קיים דימום במהלך יציאות, או אם הצואה אדומה או שחורה. אם ידוע לך שיש לך טחור, אז כדאי גם לראות רופא אם אי הנוחות לא חולפת לאחר שבוע בעזרת תרופות בבית. מטופלים רבים נהיים במבוכה וחווים קושי לדבר עם הרופא על בעיות במערכת העיכול – אבל אתם צריכים לדעת שהרופא שלך נמצא שם כדי לעזור לך למצוא פתרונות לדאגות הרפואיות שלך, ואתם בהחלט לא המטופל הראשון שהם ראו איתו הבעיה הזו! שיחה גלויה עם הרופא שלך היא הדרך הטובה ביותר עבורך לריפוי ולשיפור איכות החיים לאורך זמן.

טיפול בטחורים

• מניעת עצירות ויציאות קשות היא הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים.
  גם שלשול עלול להחמיר את הטחורים.
  שינוי תזונתי הכולל כלכלה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) ושתייה מרובה יכול למנוע עצירות.
  במקביל – במקרים כרוניים של טחורים – יש ליטול מרככי צואה.
  ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעיים מרוכזים, ומומלץ להימנע מישיבה ממושכת בשירותים.
• טיפולים להקלת הסימפטומים באמצעות נרות ומשחות מקומיות וישיבה באמבטיה עם מים פושרים מספר פעמים ביום.
  במקרים של כאב עקשני על רקע קריש דם בטחור חיצוני, הרופא יכול לטפל בקריש הדם ע"י חתך קטן.
• קשירת טחורים – מתבצעת באמצעות גומייה המונחת על חלקו העליון של הטחור הפנימי בעזרת אנוסקופ שהינו מכשיר המוחדר לפי הטבעת. לרוב, הפעולה אינה גורמת לכאב.
  הגומייה גורמת לנמק מקומי של האזור שנופל כעבור שבוע ולהתכווצות הטחור – ניתן לקשור את כל הטחורים באותו יום.
  קשירת הטחורים היא פעולה מרפאתית פשוטה עם שיעורי הצלחה גבוהים יחסית וסיבוכים מעטים.
• הזרקת פנול – ניתן גם לכווץ את הטחורים באמצעות הזרקת פנול לרקמה תחתיהם.
  הפנול מטריש את הרקמות ופעולה זו דומה לפעולת הקשירה.

ניתוח להסרת טחורים ("כריתת טחורים")

כאשר יש סבל ניכר או דימום משמעותי למרות הטיפול, מומלץ לנתח ולהסיר את הטחורים
ניתוח טחורים מקובל הוא כריתה של רקמת הטחורים הגורמת לדימום ונפיחות.
הניתוח מבוצע על-ידי כירורג קולורקטלי, בהרדמה מלאה, ואורך כ -15 דקות.

המטופל משתחרר לביתו כעבור מספר שעות.
תקופת ההחלמה בבית יכולה להימשך כשבועיים ומאופיינת בכאבים באזור.
חשוב להשתמש במרככי יציאות לאחר הניתוח.

לייעוץ ניתן לפנות לד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, במרכזי אסותא ראשון לציון ובאר שבע.

המנהרה מכילה בדרך כלל שיער, לכלוך ופסולת. היא עלולה לגרום לכאב ולהזדהם.
כשהיא מזדהמת, היא יכולה להפריש מוגלה ולהעלות ריח רע.

הגורמים לסינוס פילונידאלי

הגורם לסינוס פילונדיאלי לא תמיד ידוע, לרוב המקור הוא רקמה דלקתית הנמצאת מתחת לעור.
מניחים שהתופעה נובעת משילוב של גורמים: שינויים הורומנליים, צמיחת שיער הפוכה, ישיבה ממושכת, חיכוך בבגד או היגיינה ירודה.

פעילויות הגורמות לחיכוך האזור, כמו ישיבה ממושכת, עשויות לגרום לשיער הצומח באזור להתחפר לתוך העור.
לכן הבעיה מכונה בלשון העם – שערה הפוכה.
הגוף עלול להתייחס לשיער החודרני כאל גורם זר ובמקרה זה התגובה החיצונית תיצור תהליך דלקתי.

מי נמצא בסיכון לפתח סינוס פילונידאלי?

• גברים – לגברים יש סיכוי גבוה פי שלושה עד ארבעה לפתח סינוס פילונידאלי מאשר לנשים, כי הם שעירים יותר באזור העכוז
• אנשים בין גיל ההתבגרות לגיל 40 – הגיל הממוצע הוא בין 20 ל-35.
• עובדים שיושבים כל היום כמו נהגים מקצועיים ועובדי משרד.
• אנשים הסובלים מעודף משקל
• אנשים עם שיער גוף עבה או מחוספס – לרוב מדובר בנטייה גנטית
• אנשים הלובשים בגדים צמודים

תסמינים של סינוס פילונידאלי

מרבית האנשים הסובלים מסינוס פילונידאלי אינם מבחינים בכך אלא אם הוא דלקתי.
הוא יכול להתבטא בחור קטן או בגומה באזור עצם הזנב, אך כשהוא מודלק הוא יתפתח במהירות לציסטה או אבצס – מורסה מזוהמת.

תסמיני הזיהום כוללים:

• כאב בישיבה או בעמידה – כאבים בעצם הזנב
• נפיחות של המורסה
• עור אדמומי ורגיש סביב האזור
• הפרשה של דם ומוגלה מהמורסה, הגורמת לריח רע
• שיער בולט מהנגע
• היווצרות של חורים נוספים בעור
• תסמין נדיר יחסית: חום נמוך

מתי יש להגיע לרופא?

אין צורך לטפל בסינוס פילונידאלי אם אין תסמיני זיהום. במקרה כזה – יש צורך רק במעקב.
אך כאשר יש גוש קטן וכואב באזור עצם הזנב, בין העכוזים, או כאשר יש הפרשה של מוגלה,
מדובר בתסמיני זיהום ויש צורך להגיע לרופא, לאבחן את הבעיה ולקבל טיפול מתאים.

טיפולים בסינוס פילונידאלי

הטיפול בסינוס פילונידאלי תלוי בתסמינים, בגדול הסינוס וברמת הזיהום:
במקרה שאין זיהום אין צורך בטיפול.
במקרים של זיהום שטחי ניתן לטפל באנטיביוטיקה רחבת טווח ובמשככי כאבים.

ברוב המקרים, כאשר מגיעים למרפאה עם סינוס פילונדיאלי הגורם לכאב ואי נוחות,
מומלצת התערבות כירורגית.
לרוב, ניתוח סינוס פילונדיאלי הוא ניתוח בהרדמה חלקית או בטשטוש, לפי העדפת המטופל.
פרט למקרים מסובכים, הניתוח נמשך 5 דקות, והמטופל חוזר לביתו לאחר כשעה.
יחלפו מספר ימים עד לחזרה לשגרה, ומספר שבועות עד להחלמה מלאה של הפצע.
ניתן לחזור לפעילות מלאה גם לפני ההחלמה המלאה של הפצע, אם כי מומלץ לא להרים משאות כבדים.

מניעה של סינוס פילונידאלי

מניעה של הזדהמות או הישנות של סינוס פילונידאלי נעשית בכמה דרכים:

• שטיפה במים וסבון וייבוש של אזוראהישבן באופן קבוע.
• במקרה של עודף משקל – ירידה במשקל תפחית את הסיכון להתפתחות סינוס פילונידאלי, כמו גם להתפתחות מחלות רבות וחמורות יותר
• הימנעות מישיבה ממושכת
• במקרים חוזרים ונשנים – מומלצת הסרת השיער סביב הישבן (רצוי בלייזר) כדי להימנע מצמיחה הפוכה של השיערות.

האם סינוס פילונידאלי מסוכן?

סינוס פילונידאלי אינו מסוכן בפני עצמו.
עם זאת, מלבד הכאב שהוא עשוי לגרום, קיימים מספר סיכונים, שחלקם אופייניים לכל זיהום.

• סינוס פילונידאלי כרוני – סינוס פילונידאלי אחד או יותר עלול להיווצר באותו האזור. אם מדובר בזיהומים חוזרים ונשנים, הבעייה הופכת לכרונית ורצוי להתייעץ עם הרופא לגבי טיפול מתאים.
• זיהום מערכתי – כאשר זיהום מקומי מתפשט בכל הגוף, הוא יכול להפוך במהירות לבעיה מסכנת חיים.
• קרצינומה של תאי קשקש – לעתים נדירות סוג סרטן זה מתפתח לאחר הופעת סינוס פילונידאלי.
  במקרים של חשש לסרטן והימצאות ציסטה באזור, ייתכן שתילקח דגימת מוגלה כדי לוודא שהבעיה אינה סרטנית.

לסיכום,

סינוס פילונידאלי הוא תופעה לא מסוכנת, אך הוא יכול להפוך למצב כואב ומציק, והטיפול בו, גם אם מדובר בהתערבות ניתוחית, פשוט. לכן, אם יש תסמיני כאב ודלקת מומלץ לפנות לרופא.
כשמדובר בניתוח – מומלץ להיעזר בפרוקטולוג מומחה שיפתור את הבעיה בקלות ובמהירות.

מוזמנים לפנות לייעוץ אצל  ד”ר אבי רשף, מנתח קולורקטלי מומחה, באסותא רמת החייל, ראשון לציון ובאר שבע.