כיצד פועלת המערכת?

בינה מלאכותית בקולונוסקופיה פועלת כמו "עין נוספת" עבור הרופא המבצע את הבדיקה.
המערכת מבוססת על טכנולוגיה מתקדמת של למידה עמוקה, שהוכשרה על מאות אלפי תמונות של בדיקות קודמות. בזמן הבדיקה, המערכת סורקת את תמונת הווידאו בזמן אמת ומחפשת אחר ממצאים חשודים.
כאשר היא מזהה משהו שדורש תשומת לב, היא מתריעה על כך מיידית באמצעות סימון על גבי המסך – בדרך כלל מסגרת או חץ שמצביע על האזור החשוד.
היכולת הזו מאפשרת לרופא להתמקד באזורים שדורשים בחינה מדוקדקת יותר, מבלי לפספס פרטים חשובים במהלך הבדיקה.

יכולות הזיהוי המתקדמות

המערכת פותחה במיוחד כדי להתמודד עם האתגרים המשמעותיים ביותר בבדיקת קולונוסקופיה.
היא מסוגלת לזהות כל פוליפ במעי הגס, גם כאלה שקשה מאוד לעין אנושית להבחין בהם, וכן פוליפים שטוחים שאינם בולטים מעל פני השטח. בנוסף, המערכת רגישה לשינויים מזעריים בצבע או במרקם של רירית המעי, שעשויים להעיד על התפתחות של ממצאים חשודים.
יכולת הזיהוי המדויקת הזו מאפשרת גילוי מוקדם יותר של שינויים העלולים להתפתח לממאירות בעתיד.

התרומה המשמעותית לאיכות הבדיקה

המחקרים שנערכו על השימוש במערכות בינה מלאכותית בקולונוסקופיה מראים תוצאות מרשימות.
נמצא שיפור של 30% עד 40% בשיעור גילוי הפוליפים, כאשר השיפור המשמעותי ביותר נרשם בזיהוי פוליפים קטנים או שטוחים שקשה במיוחד לזהות בבדיקה רגילה.
התרומה המשמעותית במיוחד נצפתה אצל רופאים פחות מנוסים, שם המערכת סייעה להעלות את רמת הביצוע שלהם לרמה הקרובה לזו של רופאים מנוסים יותר. שיפור זה מתורגם ישירות לאבחון מוקדם יותר של מקרים העלולים להתפתח לסרטן המעי הגס.

מעבר לזיהוי בסיסי: היכולות המתקדמות

המערכות המתקדמות ביותר של היום מציעות יכולות שהן הרבה מעבר לזיהוי פשוט של פוליפים.
הן מנסות להעריך את סוג הפוליפ, כלומר האם הוא שפיר או טרום-סרטני, ומסוגלות להעריך את עומק החדירה של גידולים במקרה הצורך.
בנוסף, המערכות מסייעות בבקרת איכות של הבדיקה עצמה – הן מוודאות שאיכות ניקוי המעי מספקת ושהבדיקה הגיעה לכל האזורים הנדרשים. יכולות אלו תורמות לא רק לדיוק הבדיקה אלא גם לסטנדרטיזציה של איכות הבדיקה בין רופאים שונים ומרכזים רפואיים שונים.

האתגרים העומדים בפנינו

למרות ההתקדמות המרשימה, עדיין קיימים מספר אתגרים משמעותיים בשימוש במערכות אלו.
אחד האתגרים המרכזיים הוא שיעור גבוה יחסית של זיהויים שגויים (False Positive) – המערכת לעתים מתריעה על "ממצאים" שמתבררים כשגויים בבדיקה מדוקדקת יותר.
בנוסף, העלויות הגבוהות של הטמעת הטכנולוגיה מהוות חסם משמעותי עבור מרכזים רפואיים רבים.
קיים גם צורך בהכשרה מתאימה של הצוות הרפואי לעבודה עם המערכת, וישנם עדיין חששות מצד חלק מהרופאים להסתמך על המערכת בקבלת החלטות קליניות.

מבט לעתיד

השילוב של בינה מלאכותית בבדיקות קולונוסקופיה מסמן תקופה חדשה באבחון וטיפול במחלות המעי הגס. ההתקדמות הטכנולוגית המתמשכת מבטיחה שיפורים נוספים ביכולות המערכות בעתיד, כולל שילוב בהכשרת רופאים חדשים ושיפור נוסף ביכולות הזיהוי והאבחון.
אף על פי שהטכנולוגיה אינה מחליפה את שיקול הדעת של הרופא, היא מספקת כלי עזר משמעותי שתורם לשיפור איכות הבדיקה ולהצלת חיים באמצעות גילוי מוקדם יותר של ממצאים חשודים.

כל אחד יכול לפתח פוליפים במעי הגס. הסיכון גבוה יותר לבני 50 ומעלה, בעלי עודף משקל או מעשנים. הסיכון גבוה גם כשקיימת היסטוריה אישית או משפחתית של פוליפים במעי הגס או סרטן המעי הגס.

לרוב, פוליפ במעי הגס אינו גורם לתסמינים. חשוב לערוך בדיקות סקר סדירות מכיוון שפוליפים במעי הגס שנמצאו בשלבים המוקדמים בדרך כלל ניתנים להסרה בטוחה ומלאה. המניעה הטובה ביותר לסרטן המעי הגס היא בדיקה סדירה לאיתור והסרה של פוליפים.

פוליפים במעי הגס תופעות לוואי

לרוב האנשים עם פוליפים במעי הגס אין תסמינים כלשהם.
ייתכן שהם לא ידעו שיש להם פוליפ עד שהרופא לא ימצא אותו במהלך בדיקת סקר של המעי הגס.

עם זאת, לחלק מהאנשים עם פוליפים במעי הגס עשויים להיות:

• שינוי בהרגלי היציאות – עצירות או שלשול הנמשכים יותר משבוע עשויים להצביע על נוכחות של פוליפ גדול במעי הגס או סרטן. עם זאת, מספר מצבים אחרים יכולים גם לגרום לשינויים בהרגלי היציאות.
• שינוי בצבע הצואה –  דם יכול להופיע כפסים אדומים בצואה שלך או לגרום לצואה להיראות שחורה. שינוי בצבע עשוי להיגרם גם על ידי מזונות מסוימים, תרופות או תוספי תזונה.
• אנמיה מחוסר ברזל – דימום מפוליפים יכול להתרחש לאט לאורך זמן, ללא דם גלוי בצואה. דימום כרוני עלול להוביל לאנמיה מחוסר ברזל, שעשויה לגרום לתחושת עייפות וקוצר נשימה.
• כאבים – פוליפ גדול במעי הגס יכול לחסום חלק מהמעי, מה שמוביל לכאבי בטן.
• דימום רקטלי – תסמין זה יכול להיות סימן לפוליפים במעי הגס, לסרטן או למצבים אחרים, כמו טחורים או פיסורה.

מתי לפנות לרופא

יש לפנות לרופא במקרה שחווים את התסמינים הבאים:

• כאבי בטן מתמשכים
• צואה דמית
• שינוי בהרגלי היציאות שנמשך יותר משבוע

יש להיבדק באופן קבוע לאיתור פוליפים במצבים הבאים:

• גיל 50 ומעלה
• גורמי סיכון כמו היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס.
  חלק מהאנשים בסיכון גבוה צריכים להתחיל את בדיקות הסקר הרבה לפני גיל 50.

הגורמים לפוליפים במעי הגס

תאים בריאים גדלים ומתחלקים בצורה מסודרת. שינויים בגנים מסוימים יכולים לגרום לתאים להמשיך להתחלק גם כאשר אין צורך בתאים חדשים. במעי הגס ובפי הטבעת, צמיחה מתמשכת זו של תאים יכולה לגרום להיווצרות פוליפים. פוליפים יכולים לגדול בכל מקום במעי הגס.

ישנם פוליפים מסוגים שונים כאשר אלה הם שלושת הסוגים העיקריים:

פוליפים אדנומטיים  – הפוליפים הנפוצים ביותר, מהווים כשני שלישים מכלל הפוליפים. הפוליפים האדנומטיים יכולים להתפתח לסרטן ורוב מקרי סרטן המעי הגס נובעים מפוליפים אלה, אך חשוב לדעת שרק שליש מהם מתפתחים לסרטן. פוליפים אלה מתפתחים באזורים שונים במעי.

פוליפים היפרפסלטיים – מתפתחים בחלק התחתון של המעי – במעי היורד ובאזור הרקטום, מדובר בפוליפים קטנים שברוב המקרים הם שפירים לחלוטין ורק לעיתים נדירות הם הופכים לממאירים.

פוליפים אינפלמטוריים – פוליפים שנובעים מהתקפים של מחלות מעי דלקתיות. לרוב אינם מסוכנים כשלעצמם, אך התהליך הדלקתי מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.

גורמי סיכון

גורמים העלולים לגרום לפוליפים במעי הגס או לסרטן כוללים:

• גיל: רוב האנשים עם פוליפים במעי הגס הם בני 50 ומעלה.
• מחלות מעיים דלקתיות:  קוליטיס כיבית או מחלת קרוהן מגבירים את הסיכון הכולל לסרטן המעי הגס.
• היסטוריה משפחתית: הסיכוי גבוה יותר להתפתחות פוליפים במעי הגס או סרטן, אם יש הורה, אח או ילד שסובל או סבל מהבעיה. ככל שבני משפחה מרובים יותר סובלים מפוליפים או סרטן, כך הסיכון גדל.
• עישון ושימוש מופרז באלכוהול: מחקרים מראים שלאנשים ששותים שלושה או יותר משקאות אלכוהוליים ביום יש סיכון מוגבר להתפתחות פוליפים במעי הגס. בנוסף, נראה שצריכת אלכוהול בשילוב עם עישון מגבירה את הסיכון.
• עודף משקל: חוסר פעילות גופנית בשילוב עם תזונה לא בריאה מגבירים את הסיכון לסרטן המעי הגס.

הפרעות תורשתיות הגורמות להתפתחות פוליפים:

במקרים נדירים יותר, אי סדרים גנטיים תורשתיים גורמים להיווצרות פוליפים במעי הגס.
אנשים בעלי גנים מסוימים נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות סרטן המעי הגס.
בדיקות סקר וגילוי מוקדם יכולים לסייע במניעת גדילה של הפוליפים או התפשטות הסרטן.

הפרעות תורשתיות הגורמות לפוליפים במעי הגס כוללות:

• תסמונת לינץ: אחראית ל2-3% ממקרי סרטן המעי הגס. אנשים עם תסמונת לינץ' נוטים פוליפים מעטים יחסית, אך פוליפים אלה יכולים להפוך במהירות לסרטניים. תסמונת לינץ' היא הצורה השכיחה ביותר של סרטן מעי גס תורשתי וקשורה גם לגידולים בחלקים אחרים של הבטן.
• פוליפוזיס אדנומטי משפחתי (FAP): הפרעה נדירה הגורמת למאות ואף לאלפי פוליפים להתפתח ברירית המעי הגס החל משנות העשרה. אם הפוליפים אינם מטופלים, הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס הוא כמעט 100%, בדרך כלל לפני גיל 40. בדיקה גנטית יכולה לעזור לקבוע את הסיכון ל- FAP .
• תסמונת גרדנר: גרסה של FAP הגורמת לפוליפים להתפתח בכל המעי הגס והמעי הדק. בין השאר יכולים להתפתח גידולים לא סרטניים באיברי גוף אחרים, כולל העור, העצמות והבטן.
• תסמונת פוץ-יגר: תסמונת המתחילה בדרך כלל בהתפתחות נמשים בכל הגוף, כולל שפתיים, חניכיים וכפות רגליים. לאחר מכן מתפתחים פוליפים לא סרטניים לכל אורך המעי. פוליפים אלה יכולים להפוך לסרטניים כך שלאנשים עם מצב זה יש סיכון גבוה יותר לסרטן המעי הגס.
• תסמונות פוליפוזיס משונן – מצב המוביל לריבוי פוליפים אדנומטיים משוננים בחלק העליון של המעי הגס. פוליפים אלה עלולים להפוך לסרטניים. יש לעקוב אחריהם ולהסירם.

איך למנוע פוליפים במעי הגס

ניתן להפחית במידה ניכרת את הסיכון לפוליפים במעי הגס וסרטן המעי הגס על ידי ביצוע בדיקות סדירות והסרת הפוליפים במקרה הצורך.

שינויים מסוימים באורח החיים יכולים גם לעזור:

• אורח חיים בריא: תזונה עשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים וענייה בשומן ומוצרים מעובדים.
  הגבלת אלכוהול והפסקת עישון, הקפדה על פעילות פיזית ושמירה על משקל גוף בריא.
• סידן וויטמין D: מחקרים מראים שהגברת צריכת הסידן עשויה לסייע במניעת החזרה של אדנומות במעי הגס. אבל לא ברור אם לסידן יש יתרונות הגנה כלשהם מפני סרטן המעי הגס. מחקרים אחרים הראו כי ויטמין D עשוי להגן מפני סרטן המעי הגס.
• ייעוץ גנטי: אם יש היסטוריה משפחתית של פוליפים במעי הגס מומלץ לפנות לייעוץ גנטי. אבחנה של הפרעה תורשתית מצריכה בדיקת קולונוסקופיה סדירות מגיל צעיר.

אבחון פוליפים

את הפוליפים מגלים ובודקים באמצעות בדיקת קולונוסקופיה. את רובם ניתן להסיר במהלך הבדיקה, והם נשלחים לביופסיה. פוליפים גדולים במיוחד יש להסיר בניתוח. הסרת הפוליפים מאפשרת אבחון של סוג הפוליפ ומונעת את התפתחותם לסרטן המעי הגס.

בדיקת קולונוסקופיה מומלצת לכל אדם בריא מעל גיל 50. לאנשים עם היסטוריה רפואית של פוליפים, סרטן המעי הגס או סרטן הרקטום, מומלץ לבצע בדיקות באופן תכוף יותר ומגיל צעיר יותר.

לייעוץ בנושא פוליפים במעי הגס ניתן לפנות לד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, במרכזי אסותא ראשון לציון ובאר שבע.