כיס המרה הוא איבר חלול בצורת אגס, שאורכו בין 7-10 ס"מ, הנמצא מתחת לאונה הימנית של הכבד. הוא אוגר את מיץ המרה המופרש מהכבד ומפריש אותו בזמן אכילה.
הבעיה הרפואית העיקרית הקשורה לכיס המרה היא אבני מרה, שעשויות לגרום לכאב עז והטיפול בהם הוא בעזרת ניתוח.

הנה 10 עובדות חשובות שיעזרו לכם להכיר טוב יותר את כיס המרה:

1. כיס המרה הוא מעין מחסן לנוזל המרה

כיס המרה הוא חלק ממערכת העיכול. בזמן שהכבד מייצר את המרה – נוזל ירוק כהה המסייע בעיכול שומנים, כיס המרה אוגר את הנוזל ומפריש אותו בזמן שזקוקים לו – זמן האכילה.
בעת אכילה המרה נסחטת מתוך כיס הרה ועוברת לתריסריון, שהוא החלק הראשון של המעי הדק, דרך צינור המרה. הכבד מייצר כמות מרשימה של מרה – בין 500 ל-1,000 מיליליטר מדי יום.
כיס המרה מרכז את המרה פי עשרה ומאחסן עד 50 מ"ל של מרה מרוכזת ויעילה.

2. אבני מרה נוצרות מהתגבשות כולסטרול

אבני מרה הן תופעה שכיחה, ומרביתן נוצרות מהתגבשות של כולסטרול.
התהליך דומה להיווצרות גבישי סוכר בעת הכנת סוכריות – כאשר ריכוז של חומר (במקרה זה כולסטרול או בילירובין) עולה יתר על המידה בתוך הנוזל (במקרה זה נוזל המרה), הוא עשוי להתגבש לקריסטלים מוצקים.

בילירובין הוא פיגמנט צהוב-חום הנוצר בכבד במהלך פירוק כדוריות דם ישנות. דרך הפרשתו העיקרית היא באמצעות המעיים והוא זה שנותן הצבע האופייני לצואה. אבנים יכולות להיווצר גם מבילירובין מוקשה, אך אלו נדירות יותר מאבני כולסטרול. הן מתקיימות לעיתים קרובות יותר אצל אנשים עם מחלות דם מסוימות, כמו אנמיה חרמשית.

3. תזונה המתאימה ללב מתאימה גם לכיס המרה

לשמירה על בריאות כיס המרה מומלץ לאמץ תזונה דלת כולסטרול ודלת שומנים.
למעשה, כל תזונה המוגדרת כבריאה ללב, מועילה גם לבריאות כיס המרה.
מרכיב מפתח בתזונה זו הוא שומנים בריאים, בלתי רוויים.
שומנים חד בלתי רוויים נמצאים באגוזים, אבוקדו, זרעים, זיתים, בוטנים ושמנים המופקים מהם.
שומנים רב בלתי רוויים נמצאים בדגים שמנים, אגוזי מלך, זרעי פשתן ושמנים צמחיים.
מומלץ להימנע ממזונות המעלים את רמת הכולסטרול בדם.
גם לתדירות האכילה יש השפעה על בריאות המרה.
אכילה של ארוחה גדולה אחת ביום מגבירה את הסיכוי להיווצרות אבני מרה.
הסיבה להעדפת ארוחות קטנות מרובות על ארוחה אחת גדולה היא שככל שהמרה שוהה יותר בכיס המרה, כך גדל הסיכוי שהכולסטרול יתגבש ויווצרו אבנים.
במקרה של רמות כולסטרול גבוהות, לעתים יש צורך בטיפול תרופתי כמו נטילת ססטינים.
בנוסף, מחקרים מסוימים תומכים בנטילה סדירה של ויטמין C למניעת היווצרות אבני מרה וקיים גם קשר מפתיע בין שתיית קפה לירידה בסיכון להיווצרות האבנים.

5. שמירה על משקל גוף בריא תורמת למניעת היווצרות אבני מרה

לצד תזונה בריאה, שמירה על משקל גוף בריא תורמת למניעת היווצרות אבני מרה.
יחד עם זאת, דיאטות קיצוניות להרזיה מהירה יכולות להזיק למרה, לכן מומלץ לרדת במשקל בקצב איטי ומבוקר
ולשמור על רמות כולסטרול מאוזנות.

6. לכ-12% מהאוכלוסיה יש אבני מרה

לקרוב ל-12% מהאוכלוסייה יש אבני מרה אך רק חלק קטן מהן גורמות לבעיות מוחשיות – רובן לא מתבטאות בתסמינים או דורשות טיפול.
גורמי הסיכון כוללים גיל מבוגר, השמנת יתר, תזונה עתירת שומן, רמות כולסטרול גבוהות, הריון ומחלות דם מסוימות כמו אנמיה חרמשית.
היסטוריה משפחתית של אבני מרה מכפילה את הסיכון להתפתחותן.
חשוב לציין שתרופות מסוימות, כמו גלולות למניעת הריון, עלולות להגביר מעט את הסיכון, אך העלייה מינורית ולא צריכה למנוע נטילת תרופה חיונית.

7. התסמין השכיח ביותר לאבני מרה הוא כאב עז

כ-80 אחוז מהאנשים עם אבני מרה לא יחוו תסמינים ולכן אין צורך בטיפול.
אך במקרה שנוצרת בעיה, התסמין העיקרי הוא כאב עז. הוא מתואר בדרך כלל ככאב חריף, דוקר ומאוד מייסר
והמטופלים מדרגים אותו כ-10 בסולם של 1 עד 10.
מיקום כיס המרה, מתחת לעצם החזה, גורם לכאב עז במעלה הבטן עם אפשרות להקרנה גם לאזור הגב.
קיימת גם אפשרות לתסמינים אחרים כמו כאב עמום בצד ימין, כאבי בטן צרבת או תחושת נפיחות.
הכאב יופיע לרוב אחרי אכילת ארוחה שומנית כי שומן הוא המניע החזק ביותר לריקון כיס המרה.
הוא יכול להימשך מספר שעות ולהיות מלווה בבחילות.

8. הבדיקה היעילה ביותר לאבחון אבני מרה היא אולטרה סאונד

אולטרסאונד הוא הבדיקה המועדפת לאבחון אבני מרה.זוהי בדיקה מהירה המספקת מידע מידי על כיס המרה – דיוק האבחון שלה גבוה מאוד. טכנאי האולטרסאונד יכול לזהות אבנים או סימני גירוי כמו דופן מעובה או נוזל סביבו.

ישנם מקרים בהם מטופלים מופנים לבדיקה נוספת הנקראת סריקת HIDA – המשמשת למיפוי הכבד ודרכי המרה. במהלך בדיקה זו, מוזרק חומר כימי רדיואקטיבי לזרוע והטכנאי עוקב אחר הגעתו לכיס המרה. סריקות HIDA משמשות לרוב רק אצל מטופלים הסובלים ממחלות רקע אחרות או שחווים תסמיני כאב בכיס המרה למרות שהאולטרסאונד לא גילה אבנים (תיתכן גם דלקת בכיס המרה ללא אבנים).

9. אבני מרה שעברו מכיס המרה לדרכי המרה יכולות לגרום לבעיות רפואיות חמורות

אבנים בדרכי המרה הן בדרך כלל תוצאה של נדידת אבנים מכיס המרה אל דרכי המרה.
ל- 10-15% מהמטופלים עם אבנים בכיס המרה, יש גם אבנים בדרכי המרה.
מכיוון שדרכי המרה הן צרות, אבנים בדרכי המרה יכולות לגרום לחסימה שתוביל לסיבוכים חמורים כמו צהבת או דלקת הלבלב, ולכן יש צורך לפתור את הבעיה במהירות באמצעות ניתוח.

10. לרוב, ניתוח כריתת כיס המרה הוא ניתוח אמבולטורי ולפרוסקופי

במקרים של אבני מרה בכיס המרה או בדרכי המרה, הגורמות לתסמינים, הפתרון הוא ניתוחי.
ניתוח כריתת כיס המרה הוא ברוב המקרים ניתוח אמבולטורי – ניתוח המתבצע באשפוז יום ואינו דורש אשפוז במחלקה.

מדובר בניתוח לפרוסקופי (ללא פתיחת בטן) הכולל חתך אחד ליד הטבור ושניים או שלושה מתחת לצלעות הימניות. למרות שמדובר בניתוח אמבולטורי, הוא דורש הרדמה כללית, שכן המנתח מנפח את הבטן בפחמן דו חמצני כדי להרחיב אותה ולהקל על הניתוח.
התופעות לאחר הניתוח הן כאבים, הניתנים לניהול בעזרת משככי כאבים.
כאבים אלה יימשכו בין 3 ל-5 ימים, ויש להימנע מפעילות מאומצת במשך כשבועיים.
הסרת כיס המרה לא גורמת לעלייה או ירידה במשקל, לא למחסור בוויטמינים ולא לשינויים אחרים בטווח הארוך.
הכבד ממשיך לייצר מרה ולטפטף אותה לקיבה ולמעיים, כך שמערכת העיכול ממשיכה לפעול כסדרה.

לסיכום,
שמירה על בריאות כיס המרה חשובה למניעת בעיות רפואיות.
תזונה בריאה, שמירה על משקל גוף מיטבי, והפחתת צריכת שומנים רוויים יכולים לשמש ככלי למניעת היווצרות אבני מרה.
בנוסף, חשוב להקשיב לסימנים כמו כאב עז או תחושת נפיחות, שיכולים להעיד על בעיה רפואית ולהגיע לרופא לאבחון הבעיה ולהתאמת הטיפול.
במקרה של אבחון אבני מרה – ניתן לפתור את הבעיה באמצעות ניתוח פשוט שלרוב, אינו דורש אשפוז.

מוזמנים לפנות לייעוץ אצל  ד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית ומיומן בכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת, במרכזי אסותא ראשון לציון ובאר שבע.

למה משמשת לפרוסקופיה?

לפרוסקופיה משמשת לאבחון ולטיפול במצבים שונים בחלל הבטן.
לפרוסקופיה אבחנתית נועדה לבירור במקרים שאמצעי דימות לא משקפים לא נותנים את מלוא המידע.
ניתן להשתמש בה כדי לבחון כל איבר במערכת העיכול:
הקיבה, הכבד, כיס המרה, הטחול, הלבלב, המעי לכל אורכו, האגן ואברי הרבייה.
לפרוסקופיה מאפשרת לצפות באיברים ישירות ובהגדלה, ליטול ביופסיה, ובמקרים מסוימים אף לטפל ישירות בבעיה.

לפרוסקופיה ניתוחית משמשת לכריתת כיס מרה, תיקון בקעים וגם לכירורגיה אונקולוגית, כמו ניתוח לכריתת המעי הגס.

אפשרויות ניתוחיות לטיפול בסרטן המעי הגס

לחולה העובר ניתוח אונקולוגי במעי הג יש שלוש אפשרויות –
ניתוח פתוח רגיל, ניתוח בסיוע לפרוסקופי או ניתוח לפרוסקופי.
ניתוח פתוח קונבנציונלי דורש חתך גדול בבטן כדי להסיר גידולים סרטניים וכל בלוטות לימפה סמוכות.
אחד החסרונות של אפשרות זו הוא, ברוב המקרים, התפתחות רקמת צלקת משמעותית.
שני סיבוכים אפשריים נוספים של ניתוח קונבנציונלי הם בקע או זיהום במקום החתך.
ניתוח בסיוע לפרוסקופי כולל שימוש בצינור צפייה דק (לפרוסקופ) ובמצלמה זעירה,
המוחדרים דרך הטבור כדי לבחון את איברי הבטן ולבצע ניתוח.

בניתוח כריתת מעי בסיוע לפרוסקופי, החתך בבטן קטן יותר מזה המשמש בניתוח פתוח,
אבל גדול מספיק כדי שניתן יהיה להרים את המעי הגס דרכו, כך שניתן לבצע את הניתוח מחוץ לגוף.
ניתוח לפרוסקופי, הידוע גם כניתוח זעיר פולשני, מבוצע כולו בתוך הגוף.
מדובר בהליך מתקדם המהווה אלטרנטיבה בטוחה ויעילה הן לניתוח פתוח קונבנציונלי והן לניתוח בסיוע לפרוסקופי.

כיצד מתבצע ניתוח לפרוסקופי של המעי הגס?

בניתוח זה יבצע המנתח מספר חתכים קטנים באזור הטבור, דרכם יוחדרו הציוד הניתוחי,
והלפרוסקופ – מכשיר דמוי אנדוסקופ עם מצלמה בקצהו.
השלב הראשון בניתוח הוא החדרת פחמן דו חמצני לחלל הבטן כדי לנפח את אזור הניתוח ולאפשר גישה טובה יותר.

כמו בניתוח בגישה הפתוחה, ינותק החלק הנגוע של המעי הגס וייכרת מאספקת הדם ויכרת,
ולאחר מכן יאוחו הקצוות.
במקרים מסוימם יוחלט על אילאוסטומיה – פיום המעי הדק וחיבורו לסטומה (שקית חיצונית).
לאחר החלמת האזור יאוחה קצה המעי הדק לשארית המעי הגס בניתוח נוסף.
במקרים אחרים תבוצע קולוסטומיה – חיבור קבוע של חלקו האחרון של המעי לשקית לאיסוף הצואה.

בסיום הניתוח יאוחו החתכים הקטנים ויחבשו.

מהם היתרונות של ניתוח לפרוסקופי של המעי הגס?

במקרים של ניתוח לפרוסקופי מאפשר ראייה, שליטה ודיוק טובים יותר למנתחים.
קו הראייה מאפשר ללפרוסקופ לנוע בחלל הגוף ולראות את האזור המקיף את המעי מוגדל פי שניים.
אפשרות זו מבטיחה שכל בלוטות הלימפה הסמוכות לאזור הנגוע יוסרו אף הן במהלך הניתוח.

זו מבטיחה שכל בלוטות הלימפה הסמוכות לאזור הנגוע יוסרו אף הן במהלך הניתוח.
זוהי הסיבה

בנוסף, השיט

בנוסף, השיטה הלפרוסקופית מקצרת את זמן ההחלמה ומונעת סיבוכים:

הפחתת הכאבים לאחר הניתוח – כל ניתוח בגישה בטנית פתוחה גורם לכאבים בעוצמה בינונית עד גבוהה במהלך ההחלמה. ניתוח זעיר פולשני מפחית את מנעד הכאבים באופן משמעותי.

קיצור זמן האשפוז – בניגוד לניתוח קונבנציונלי – לאחר לפרוסקופיה ניתן, ברוב המקרים, להשתחרר מבית החולים לאחר ימים ספורים, כי החתכים מחלימים במהירות, מערכת העיכול חוזרת לתפקוד מהר יותר וניתן לאכול ולשתות מוקדם יותר.

היעדר צלקות בולטות – מבחינה קוסמטית הצלקות שנותרות על הבטן הן קטנות ולא בולטות כמו בניתוח קונבנציונלי. חשוב מכך – הניתוח לא מותיר צלקות פנימיות ניכרות במערכת העיכול.

מזעור הסיכון לנזק לדופן הבטן – חתך בטני גדול גורם לנזק לדופן הבטן ויכול להוביל לבקעים, זיהום והידבקויות. החתכים הזעירים של ניתוח זעיר פולשני מפחיתים באופן ניכר את הפגיעה בדופן הבטן.

אלו הסיבות שהניתוחים הלפרוסקופיים מקבלים כיום עדיפות במרבית המקרים.

סיבוכים אפשריים של ניתוח לפרוסקופי של המעי הגס

סיבוכים האופייניים לניתוח בטן פתוח, אינם נפוצים לאחר ביצוע ניתוח לפרוסקופי.
עם זאת ייתכנו זיהומים, דימומים, פגיעה באזורים אחרים בבטן, או צורך במעבר לשיטה פתוחה במהלך הניתוח.

כל ניתוח של המעי הגס מתבצע בהרדמה מלאה, ולכך נלווים הסיכונים והסיבוכים הנדירים הקשורים להרדמה עצמה.

לאחר הניתוח ייתכן כאב במקום החתכים וכאב באזור הכתפיים כתוצאה מלחץ הגז שהוחדר לגוף.

איזה תפקיד ממלאת הרובוטיקה?

בשני העשורים האחרונים התפתחו אופציות רובוטיות, שהופכות את הניתוח הלפרוסקופי למדויק ויעיל יותר.

הרובוט מציג לעיני הכירורג הקולורקטלי תמונה תלת ממדית מוגדלת פי שניים-עשר, המאפשרת לו דיוק מקסימלי.
את זרועות הרובוט, ובהן כלי הניתוח, מפעילים בעזרת מוטות היגוי, ויכולת התנועה שלו רחבה ומדויקת יותר מאשר זו של יד אנושית.

אובחנתם עם סרטן ואתם עומדים לפני ניתוח?
מוזמנים לפנות לייעוץ אצל  ד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית ומיומן בכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת, באסותא רמת החייל, ראשון לציון ובאר שבע.