המבוכה סביב פרוקטולוגיה נובעת משילוב של גורמים תרבותיים, חברתיים ואישיים.
החברה נוטה לשמור על שתיקה או אי נוחות סביב דיון בנושאים הקשורים באזור פי הטבעת, מה שמוביל לחוסר מודעות והבנה.
לעתים קרובות אנשים מרגישים בושה בשל האופי האינטימי של בעיות בריאות אלה,
מחשש שילעגו להם או מפחד שפרטיותם תיפגע.
המבוכה עשויה לנבוע גם מאיסורים תרבותיים, תפיסות שגויות, או פשוט מהפחד להיות מתויג כ"מלוכלך".

ההשלכות של דחיית הטיפול על הבריאות

למרבה הצער, דחיית טיפול רפואי עקב מבוכה, יכולה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת על הבריאות.
אמנם 70% ממקרי הטחורים אינם חמורים וחלקם הגדול עובר מעצמו בעזרת תרופות ללא מרשם,
אבל דימום רקטלי לא בהכרח מעיד על טחורים, הוא יכול להעיד על בעיות אחרות כמו מחלות מעיים דלקתיות או אפילו על גידול סרטני, ולכן מומלץ להגיע לרופא לייעוץ.

אין צורך להרחיק לכת ולדבר רק על מחלות כרוניות ומסוכנות –
ישנם מקרים רבים בהם אנשים מנסים לטפל בטחורים בעזרת משחה ללא מרשם ומגלים שהיא לא עוזרת לבעיה.
כשהם מגיעים לרופא מתברר שאין להם טחורים, אלא דווקא פיסורה (סדק אנאלי), והטיפול בה שונה לחלוטין.

גם כשבאמת מדובר בטחורים בלבד, לא כדאי לחכות שהבעיה תחמיר עד כדי כך שלא ניתן לסבול אותה, אלא להגיע הרבה לפני, ולו רק כדי לשפר את איכות החיים ואת ההתנהלות היומיומית.
כי ההליכה לשירותים היא חלק מההתנהלות היומיומית, גם אם לא מדברים עליה.

מעבר לכך, אנשים שסובלים מסימפטומים מדאיגים ולא מדברים עליהם, יכולים להגיע למצב נפשי של לחץ וחרדה, שגם הם פוגעים ברווחתם ובאיכות חייהם.

חשוב להתגבר על המבוכה

למען הבריאות של כלל האוכלוסיה, חיוני לפרק את המבוכה סביב הנושא ולעודד דיאלוג פתוח על בריאות פי הטבעת והרקטום.  קמפיינים של העלאת המודעות יכולים לעזור לנפץ מיתוסים, לערער תפיסות מוטעות בנושא וליצור סביבה תומכת שבה אנשים מרגישים בנוח לדון בדאגותיהם.
על-ידי קידום ההבנה שפנייה לעזרה, גם כשמדובר באיברים אלה, היא חלק טבעי מהשמירה על הבריאות, ניתן לעזור לאנשים להתגבר על המבוכה שלהם ולגשת לטיפול הרפואי הנחוץ להם בזמן.

שבירת הטאבו סביב בעיות פרוקטולוגיות יכולה להוביל ליתרונות בריאותיים רבים:
סיוע לאנשים הסובלים כתוצאה מטחורים ופיסורה ומניעת סבל ואי-נוחות מתמשכים,
ובנוסף, גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ושל מחלות מעי דלקתיות – במקרים אלה בדיקות סדירות אצל פרוקטולוג יכולות למנוע סיבוכים חמורים ואף להציל חיים.
כשבוחנים את הנושא לעומק מגלים במהירות שהתגברות על המבוכה מובילה לשמירה טובה יותר על הבריאות.

אז איך מתגברים על המבוכה והולכים לפרוקטולוג?

קמפיינים להעלאת המודעות אולי יכולים לפתור את הבעיה לאורך זמן,
אבל לא יכולים לפוגג את המבוכה שלכם כאן ועכשיו.
הנה ארבעה טיפים שאולי יוכלו לעזור לכם כשתלכו לפרוקטולוג:

תזכרו – אתם לא כאלה מיוחדים…

בעיות כמו טחורים או פיסורה נפוצות מאוד בכלל האוכלוסיה.
זו לא הפעם הראשונה ולא האחרונה שהרופא שומע על כזו בעיה.

הרופא הוא מקצועי

הוא הוכשר שנים ארוכות כדי להתמודד עם מגוון רחב של מצבים רפואיים,
כולל כאלו שמביך לדון בהם. הוא נתקל במקרים דומים ולכן מגיע לשיחות כאלה במקצועיות, ענייניות ואמפתיה.

תשלימו עם המבוכה שלכם

שתפו את הרופא במה שעובר עליכם. אמרו: לא נוח לי לדבר איתך על זה וקשה לי לשאול אבל…
אמירה כזו מאפשרת לרופא להרגיע אתכם, להתייחס באופן זהירואולי גם להכניס מעט הומור וקלילות כדי להפיג את המתח.

אפשר לכתוב מראש מה רוצים להגיד

מבוכה ובושה גורמים לכולנו לשכוח מה רצינו לשאול,
לכן רצוי לכתוב מראש כל תסמין, שאלה או חשש שיש לכם לגבי מצבכם הרפואי.
ואם יקשה עליכם לדבר  – תוכלו לתת לרופא את הרשימה.

לסיכום,
אם יש לכם תסמינים שמצריכים בדיקה – טחורים, דימום רקטאלי או שינוי בהרגלי היציאות –
אל תדחו את קביעת התור לפרוקטולוג.

קבעו עוד היום תור לד"ר אבי רשף – פרוקטולוג וכירורג קולורקטלי בכיר

מה זה פרוקטולוג?

פרוקטולוג, המכונה גם כירורג קולורקטלי – כלומר מנתח המעי הגס והרקטום, הוא מומחה לכירורגיה המתמקד באבחון וטיפול במחלות של המעי הגס, הרקטום ופי הטבעת.
להכרות מעמיקה יותר עם רופא פרוקטולוג קראו את המאמר "הכירו את הפרוקטולוג".
לרוב, אנחנו לא מקדישים לאזורים אלה תשומת לב רבה. אבל כשמגיעות תופעות כמו טחורים, כאבים, דימום או עצירות כרונית, אנחנו לא יכולים להתעלם מהם.

מה יעשה הפרוקטולוג?    

למעטים מאתנו יש ידע רב על מקורם של תסמינים בדרכי העיכול ועל המחלות שיכולות להשפיע על מערכת העיכול. זה המקום שבו הפרוקטולוג נכנס לתמונה.

כשתקבעו תור לפרוקטולוג ותגיעו אל המרפאה – תעברו תשאול ובדיקה רקטלית.
בדיקת פרוקטולוג יכולה להתבצע באמצעות אצבע, אנוסקופ או פרוקטוסקופ.

מהן הסיבות לקבוע תור לפרוקטולוג?

1. אתם רואים או מרגישים גוש או בליטה באזור פי הטבעת. ברוב המקרים מדובר בטחורים, אך יכולות להיות לכך גם סיבות אחרות, כמו מחלות המועברות במגע מיני או, במקרים נדירים, סרטן פי הטבעת.
   
2. יש לכם נפיחות המלווה באודם וכאב באזור פי הטבעת – העשויה להיות אבצס (מורסה מוגלתית).
   
3. יש לכם כאבים צורבים ועזים באזור פי הטבעת. הכאבים יכולים להיגרם מפיסורה (סדק אנאלי) או מבעיית טחורים חיצוניים, או טחורים צנוחים חמורה.
   
4. יש לכם הפרשה באזור פי הטבעת. הפרשה כזו יכולה להיגרם מפיסטולה (חיבור לא תקין באזור התעלה האנאלית) או ממחלה המועברת במגע מיני.
   
5. הבחנתם בדימום רקטלי, על נייר הטואלט או באסלה. הסיבה השכיחה לכך היא טחורים,
   אך דימום רקטלי יכול לאפיין גם מצבים אחרים כמו מחלות מעי דלקתיות או גידולים ממאירים ולכן רצוי לבדוק את מקורו של הדימום.
   
6. שינויים בהרגלי היציאות ובגודל היציאות או תחושת התרוקנות לא מלאה, היכולים להעיד על בעיה במערכת העיכול התחתונה.
   
7. איתור אנמיה לא מוסברת בבדיקות דם, המעידה על אובדן דם, בדיקת חיובית של דם סמוי בצואה, והפנייה של רופא המשפחה לבדיקה מקיפה של המעי הגס והרקטום.
   
8. עברתם את גיל 50 והגיע הזמן לביצוע בדיקת קולונוסקופיה – בדיקת סקר לאיתור פוליפים אוו גידולים במעי הגס.
   
9. עדיין לא הגעתם לגיל 50 אבל היו לכם פוליפים בעבר ואתם זקוקים לבדיקת קולונוסקופיה שגרתית.
   
10. יש לכם היסטוריה משפחתית של פוליפים במעי הגס או סרטן המעי הגס ואתם זקוקים להערכה גנטית ולבדיקת קולונוסקופיה בגיל מוקדם.
    
11. אתם זקוקים לניתוח באזור המעי הגס, הרקטום או פי הטבעת בשל דיברקוליטיס, סרטן המעי הגס או מחלות מעי דלקתיות כמו מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.
    
12. אתם סובלים מתסמונת המעי הרגיז ומעוניינים בפתרונות לניהול המחלה.

אם מצאתם את עצמכם באחת ההגדרות הבאות, עליכם לקבוע תחור לפרוקטולוג.
מוזמנים ליצור קשר ולקבוע תור לייעוץ או לחוות דעת שנייה.

ד"ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, במרכזי אסותא בראשון לציון ובאר שבע.