מהי סטומה?

סטומה היא פתח מלאכותי שנוצר בדופן הבטן, דרכו מוצא חלק מהמעי החוצה. הפתח מאפשר לצואה להתנקז מהגוף לתוך שקית מיוחדת המודבקת לעור סביב הסטומה. סטומה יכולה להיות קבועה או זמנית, תלוי במצב הרפואי ובסוג הניתוח.

מתי משתמשים בסטומה זמנית בסרטן הרקטום?

בניתוחי סרטן רקטום, שנערכים לרוב לאחר טיפול כימו-קרינתי, קיים סיכון מוגבר לדליפה מאזור החיבור (אנסטומוזה) בין חלקי המעי. הקרינה, בעוד שהיא יעילה בהקטנת הגידול, יכולה להחליש את רקמות המעי ולהאט את תהליך ההחלמה. כדי להגן על אזור זה ולאפשר לו להחלים, מבוצעת לעיתים קרובות סטומה זמנית.

הסטומה הזמנית מאפשרת לצואה לעקוף את אזור החיבור החדש, מפחיתה את הלחץ על אזור הניתוח ומקטינה את הסיכון לדליפות וזיהומים. הליך זה מאפשר לרקמות להחלים בצורה טובה יותר ומהירה יותר.

ההליך המקובל

בשיטה המקובלת, מוציאים חלק מהמעי דרך פתח בדופן הבטן, יוצרים סטומה זמנית, ומחברים שקית לאיסוף הצואה. הסטומה נשארת למשך מספר חודשים, עד שאזור החיבור מחלים לחלוטין.

במהלך תקופה זו, המטופל נדרש ללמוד כיצד לטפל בסטומה, כולל החלפת השקיות ושמירה על היגיינה של האזור. לאחר שהרופאים מוודאים כי אזור החיבור החלים כראוי, מבוצע ניתוח נוסף לסגירת הסטומה והחזרת רצף המעי.

החסרונות של סטומה זמנית

למרות שניתן לחיות עם סטומה, והיא מצילת חיים במקרים רבים, היא מלווה במספר חסרונות משמעותיים:

1. אי נוחות פיזית ונפשית: רבים מתקשים להסתגל לשינוי בתדמית הגוף ולנוכחות השקית.
2. סיכון לזיהומים ובעיות עור: האזור סביב הסטומה עלול להיות רגיש ומועד לגירויים ודלקות.
3. צורך בטיפול יומיומי: נדרשת תשומת לב מתמדת להחלפת שקיות ושמירה על היגיינה.
4. הגבלות בפעילויות: יתכנו מגבלות בפעילות גופנית, שחייה, או לבישת בגדים מסוימים.
5. השפעה על התזונה: יתכן צורך בשינוי הרגלי אכילה למניעת בעיות עיכול.
6. צורך בניתוח נוסף: סגירת הסטומה דורשת ניתוח נוסף, עם כל הכרוך בכך.

חשוב לציין כי למרות החסרונות, רבים מסתגלים היטב לחיים עם סטומה זמנית, ועבור רבים היא מהווה שלב חיוני בתהליך ההחלמה מסרטן הרקטום.

הפתרון החדשני למניעת סטומה

לאחרונה, חברה ישראלית פיתחה מכשיר פורץ דרך המציע אלטרנטיבה מבטיחה לסטומה הזמנית. פתרון זה מתמודד עם האתגרים של הסטומה הזמנית תוך שמירה על היתרונות הרפואיים שלה.

המכשיר החדש הוא למעשה שרוול מיוחד, המתוכנן להגן על אזור החיבור במעי לאחר הניתוח. הנה כיצד הוא פועל:

• התקנה: במהלך הניתוח, לאחר כריתת הגידול וחיבור חלקי המעי, הכירורג מחדיר את השרוול דרך פי הטבעת. השרוול מועבר לאורך המעי הגס, עובר את אזור החיבור החדש ומתמקם מעבר לו.
• קיבוע: השרוול מצויד בטבעות מיוחדות המאפשרות את קיבועו במקום הנכון בתוך המעי. זה מבטיח שהשרוול יישאר יציב ויספק הגנה מתמשכת.
• פעולה: הצואה עוברת דרך השרוול, ובכך נמנע מגע ישיר בינה לבין אזור החיבור הרגיש. זה מפחית משמעותית את הסיכון לדליפות ומאפשר לרקמות להחלים ללא הפרעה.
• תקופת השימוש: השרוול נשאר במקומו למשך כעשרה ימים. זוהי התקופה הקריטית ביותר להחלמת החיבור.
• הסרה: בתום עשרת הימים, מבוצעת בדיקת הדמיה לוודא את תקינות החיבור. אם הכל תקין, השרוול מוסר בפרוצדורה פשוטה, ללא צורך בניתוח נוסף.

לפתרון החדש יש יתרונות משמעותיים:

• מניעת סטומה: בכ-80% מהמקרים ויותר, השימוש במכשיר זה מונע את הצורך בסטומה זמנית.
• שיפור איכות חיים: המטופלים נמנעים מההשלכות הפיזיות והנפשיות של חיים עם סטומה.
• הפחתת סיבוכים: מפחית את הסיכון לזיהומים ובעיות עור הקשורות לסטומה.
• חיסכון בניתוח: מונע את הצורך בניתוח נוסף לסגירת הסטומה.
• החלמה מהירה: מאפשר למטופלים לחזור לשגרה מהר יותר.

פתרון חדשני הזה מהווה פריצת דרך משמעותית בטיפול בסרטן הרקטום. הוא מציע אלטרנטיבה יעילה לסטומה הזמנית, משפר את איכות החיים של המטופלים, ומפחית את הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בניתוח נוסף.

חשוב לזכור כי לא כל המטופלים יהיו מועמדים מתאימים לשימוש בטכנולוגיה זו. ההחלטה על השימוש בפתרון החדשני תתקבל על ידי הצוות הרפואי בהתאם למצבו הספציפי של כל מטופל.

עם התקדמות הטכנולוגיה הרפואית, פתרונות חדשניים כאלה מבטיחים עתיד טוב יותר למטופלי סרטן הרקטום, מציעים תקווה להחלמה מהירה יותר ולשיפור משמעותי באיכות החיים במהלך הטיפול ולאחריו.

אם אובחנתם עם סרטן הרקטום – מוזמנים להתייעץ עם ד"ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית במרכזי אסותא ראשון לציון ובאר שבע.

באבחון הסרטן – סנטימטרים ספורים יכולים ליצור את האבחנה בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום.
מקורם של כמחצית ממקרי הסרטן הקולורקטלי הוא באזור המעי הסיגמואידי, ברקטום, ובנקודת המפגש ביניהם. גידולים שנמצאים בנקודת המפגש, עשויים להיות מסווגים הן כסרטן המעי הגס והן כסרטן הרקטום.
כמו כן, לעתים, בבדיקת דימות ראשונית, הגידול עשוי להיראות במעי הגס,
אך סריקות ובדיקות שלאחר מכן מאתרות את מקורו ברקטום.

מה ההבדל בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום (חלחולת)?

רב הדומה על השונה בין סרטן הרקטום וסרטן המעי הגס, אך הם אינם זהים לחלוטין והטיפול בהם עשוי להיות שונה.

אלה נקודות הדמיון בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום:

• סרטן בשני האיברים יכול להתפתח מפוליפים, שעשויים להיות טרום סרטניים ולהפוך לגידולים.
  לא כל הפוליפים הופכים לסרטן. אדנוקרצינומה היא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן המעי הגס והרקטום.
• סרטן בשני האיברים מושפע מהיסטוריה רפואית, גורמים תורשתיים וגורמי סיכון זהים אחרים.
• את הסרטן במעי הגס וברקטום מגלים באמצעות אותן בדיקה – קולונוסקופיה, ועוקבים אחריהם באותם אמצעי דימות.
• הישנות אפשרית הן לסרטן המעי הגס והן לסרטן הרקטום.
• דם סמוי או גלוי בצואה או שינוי בהרגלי היציאות הם תסמינים נפוצים של שני סוגי הסרטן.

ההבדל בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום

המעי הגס והרקטום מהווים זה את המשכו של זה אבל הם שני איברים שונים עם תפקיד שונה.
המעי הגס סופח מים מהצואה ומעביר אותה לכיוון הרקטום, ואילו הרקטום משמש יותר להחזקת הצואה, כך שנוכל לשלוט בתנועת המעיים שלנו.

אורכו של המעי הגס הוא כ-5 מטרים ואילו אורכו של הרקטום הוא כ-15 ס"מ.

סרטן המעי הגס מתרחש כאשר התאים הסרטניים נוצרים באזור המעי הגס
ואילו סרטן הרקטום מתרחש כאשר תאים סרטניים נוצרים ברקמת הרקטום.

גם סדר הטיפול בשני הסוגים שונה.

טיפול בסרטן המעי הגס

ניתוח

הצעד הראשון בטיפול בסרטן המעי הגס הוא, ברוב המקרים, הסרת הפוליפים הסרטניים או הגידול.
ניתוח נחשב לטיפול המועדף והיעיל ביותר לסרטן המעי הגס.

השלב בו נמצא הסרטן יקבע את סוג הניתוח – ככל שהשלב מתקדם יותר יידרש ניתוח פולשני יותר.

ניתוח סרטן המעי הגס יסיר את קטע המעי המכיל את הגידול והרקמה הסובבת עם כלי הדם ובלוטות הלימפה שלו.

כימותרפיה

עבור חולי סרטן המעי הגס בשלבים ראשוניים (1-2) ניתוח להסרת הגידול במעי הגס מקובל כטיפול ראשוני ובמקרים רבים גם היחיד.
הערך של כימותרפיה כטיפול משלים בשלבים אלה למניעת הישנות הסרטן שנוי במחלוקת.
כימותרפיה מומלצת בדרך כלל לאחר ניתוח לחולים עם סרטן המעי הגס בשלב 3 ו-4.

קרינה

טיפול בקרינה אינו משמש לעתים קרובות לטיפול בסרטן המעי הגס. כאשר משתמשים בהקרנות אלא אם כן מדובר בטיפול בגרורות, או כטיפול תומך בשלב מתקדם של הסרטן.

טיפול בסרטן הרקטום

ניתוח

ברוב המקרים של סרטן הרקטום, הטיפול הכימו-קרינתי יקדים את הניתוח,

במקרים מסוימים, שילוב של כימותרפיה והקרנות כטיפול בסרטן הרקטום יכול להצליח עד כדי שלא יהיה ניתן לזהות סרטן בגוף. אם זה קורה, מחקרים מעידים שניתוח לא תמיד יוביל לתוצאות טיפול טובות יותר.

כימותרפיה וקרינה

חלק מחולי סרטן הרקטום בשלב מתקדם שיכולים לסבול טיפול משולב מסיבי מקבלים טיפול כימו-קרינתי לפני הניתוח, ניתוח להסרת הגידול וסביבתו, וטיפול כימותרפי משלים לאחר הסרת הגידול.

מטופלים שמצבם הרפואי לא מאפשר להם לקבל טיפול מסיבי, עשויים להגיע ישירות לניתוח ללא טיפול נוסף, ולאחר מכן לכימותרפיה משלימה.

ישנם מגוון שילובי כימותרפיה המתאימים לסרטן הרקטום.

לסיכום,

סרטן קולורקטלי כולל הן את סרטן המעי הגס והן את סרטן החלחולת (רקטום)
אין הבדל גדול בין שני סוגי הסרטן ויחד עם זאת מדובר בשני איברים שונים בעלי תפקיד שונה.
השוני העיקרי הוא בצורת הטיפול.
כשמדובר בסרטן המעי הגס – לרוב קו הטיפול הראשוני יהיה ניתוח, ואחריו, במקרה הצורך, טיפול כימותרפי, וכשמדובר בסרטן הרקטום, לרוב קו הטיפול הראשוני יהיה טיפול כימו-קרינתי, ולאחריו ניתוח שבעקבותיו יגיע טיפול כימותרפי משלים.