ניתוח סרטן המעי הגס – ד״ר אבי רשף – פרוקטולוג וכירורג בכיר

סרטן המעי הגס וסרטן הרקטום – מה ההבדל?

reshefadmin — Thu, 30 Mar 2023 13:43:59 +0000

כשמדברים על סרטן קולורקטלי – סרטן המעי הגס והחלחולת, ניתן לחשוב שמדובר בסוג אחד של סרטן,
אך למעשה מדובר בשני איברים – הקולון – המעי הגס, והרקטום – החלחולת.
סרטן המעי הגס הוא סרטן שעשוי להתחיל להיווצר בכל חלק של המעי הגס – העולה, הרוחבי, היורד והעקול (סיגמואידי).
סרטן החלחולת (הרקטום) מתחיל ברקטום, איבר שקצהו הרחב נמצא בסיום המעי הגס, וקצהו הצר מסתיים בפי הטבעת.

באבחון הסרטן – סנטימטרים ספורים יכולים ליצור את האבחנה בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום.
מקורם של כמחצית ממקרי הסרטן הקולורקטלי הוא באזור המעי הסיגמואידי, ברקטום, ובנקודת המפגש ביניהם. גידולים שנמצאים בנקודת המפגש, עשויים להיות מסווגים הן כסרטן המעי הגס והן כסרטן הרקטום.
כמו כן, לעתים, בבדיקת דימות ראשונית, הגידול עשוי להיראות במעי הגס,
אך סריקות ובדיקות שלאחר מכן מאתרות את מקורו ברקטום.

מה ההבדל בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום (חלחולת)?

רב הדומה על השונה בין סרטן הרקטום וסרטן המעי הגס, אך הם אינם זהים לחלוטין והטיפול בהם עשוי להיות שונה.

אלה נקודות הדמיון בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום:

סרטן בשני האיברים יכול להתפתח מפוליפים, שעשויים להיות טרום סרטניים ולהפוך לגידולים.
לא כל הפוליפים הופכים לסרטן. אדנוקרצינומה היא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן המעי הגס והרקטום.
סרטן בשני האיברים מושפע מהיסטוריה רפואית, גורמים תורשתיים וגורמי סיכון זהים אחרים.
את הסרטן במעי הגס וברקטום מגלים באמצעות אותן בדיקה – קולונוסקופיה, ועוקבים אחריהם באותם אמצעי דימות.
הישנות אפשרית הן לסרטן המעי הגס והן לסרטן הרקטום.
דם סמוי או גלוי בצואה או שינוי בהרגלי היציאות הם תסמינים נפוצים של שני סוגי הסרטן.

ההבדל בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום

המעי הגס והרקטום מהווים זה את המשכו של זה אבל הם שני איברים שונים עם תפקיד שונה.
המעי הגס סופח מים מהצואה ומעביר אותה לכיוון הרקטום, ואילו הרקטום משמש יותר להחזקת הצואה, כך שנוכל לשלוט בתנועת המעיים שלנו.

אורכו של המעי הגס הוא כ-5 מטרים ואילו אורכו של הרקטום הוא כ-15 ס"מ.

סרטן המעי הגס מתרחש כאשר התאים הסרטניים נוצרים באזור המעי הגס
ואילו סרטן הרקטום מתרחש כאשר תאים סרטניים נוצרים ברקמת הרקטום.

גם סדר הטיפול בשני הסוגים שונה.

טיפול בסרטן המעי הגס

ניתוח

הצעד הראשון בטיפול בסרטן המעי הגס הוא, ברוב המקרים, הסרת הפוליפים הסרטניים או הגידול.
ניתוח נחשב לטיפול המועדף והיעיל ביותר לסרטן המעי הגס.

השלב בו נמצא הסרטן יקבע את סוג הניתוח – ככל שהשלב מתקדם יותר יידרש ניתוח פולשני יותר.

ניתוח סרטן המעי הגס יסיר את קטע המעי המכיל את הגידול והרקמה הסובבת עם כלי הדם ובלוטות הלימפה שלו.

כימותרפיה

עבור חולי סרטן המעי הגס בשלבים ראשוניים (1-2) ניתוח להסרת הגידול במעי הגס מקובל כטיפול ראשוני ובמקרים רבים גם היחיד.
הערך של כימותרפיה כטיפול משלים בשלבים אלה למניעת הישנות הסרטן שנוי במחלוקת.
כימותרפיה מומלצת בדרך כלל לאחר ניתוח לחולים עם סרטן המעי הגס בשלב 3 ו-4.

קרינה

טיפול בקרינה אינו משמש לעתים קרובות לטיפול בסרטן המעי הגס. כאשר משתמשים בהקרנות אלא אם כן מדובר בטיפול בגרורות, או כטיפול תומך בשלב מתקדם של הסרטן.

טיפול בסרטן הרקטום

ניתוח

ברוב המקרים של סרטן הרקטום, הטיפול הכימו-קרינתי יקדים את הניתוח,

במקרים מסוימים, שילוב של כימותרפיה והקרנות כטיפול בסרטן הרקטום יכול להצליח עד כדי שלא יהיה ניתן לזהות סרטן בגוף. אם זה קורה, מחקרים מעידים שניתוח לא תמיד יוביל לתוצאות טיפול טובות יותר.

כימותרפיה וקרינה

חלק מחולי סרטן הרקטום בשלב מתקדם שיכולים לסבול טיפול משולב מסיבי מקבלים טיפול כימו-קרינתי לפני הניתוח, ניתוח להסרת הגידול וסביבתו, וטיפול כימותרפי משלים לאחר הסרת הגידול.

מטופלים שמצבם הרפואי לא מאפשר להם לקבל טיפול מסיבי, עשויים להגיע ישירות לניתוח ללא טיפול נוסף, ולאחר מכן לכימותרפיה משלימה.

ישנם מגוון שילובי כימותרפיה המתאימים לסרטן הרקטום.

לסיכום,

סרטן קולורקטלי כולל הן את סרטן המעי הגס והן את סרטן החלחולת (רקטום)
אין הבדל גדול בין שני סוגי הסרטן ויחד עם זאת מדובר בשני איברים שונים בעלי תפקיד שונה.
השוני העיקרי הוא בצורת הטיפול.
כשמדובר בסרטן המעי הגס – לרוב קו הטיפול הראשוני יהיה ניתוח, ואחריו, במקרה הצורך, טיפול כימותרפי, וכשמדובר בסרטן הרקטום, לרוב קו הטיפול הראשוני יהיה טיפול כימו-קרינתי, ולאחריו ניתוח שבעקבותיו יגיע טיפול כימותרפי משלים.

ניתוח לפרוסקופי של המעי הגס

reshefadmin — Fri, 25 Feb 2022 04:58:38 +0000

ניתוח לפרוסקופי (או בעברית – שקיפת בטן) הוא ניתוח המאפשר התבוננות (סקופיה) בחלל הבטן (לפרו). לפרוסקופיה היא אפשרות אבחון וטיפול בבעיות בחלל הבטן, בשיטה זעיר פולשנית, דרך חתכים קטנים באזור הטבור.

למה משמשת לפרוסקופיה?

לפרוסקופיה משמשת לאבחון ולטיפול במצבים שונים בחלל הבטן.
לפרוסקופיה אבחנתית נועדה לבירור במקרים שאמצעי דימות לא משקפים לא נותנים את מלוא המידע.
ניתן להשתמש בה כדי לבחון כל איבר במערכת העיכול:
הקיבה, הכבד, כיס המרה, הטחול, הלבלב, המעי לכל אורכו, האגן ואברי הרבייה.
לפרוסקופיה מאפשרת לצפות באיברים ישירות ובהגדלה, ליטול ביופסיה, ובמקרים מסוימים אף לטפל ישירות בבעיה.

לפרוסקופיה ניתוחית משמשת לכריתת כיס מרה, תיקון בקעים וגם לכירורגיה אונקולוגית, כמו ניתוח לכריתת המעי הגס.

אפשרויות ניתוחיות לטיפול בסרטן המעי הגס

לחולה העובר ניתוח אונקולוגי במעי הג יש שלוש אפשרויות –
ניתוח פתוח רגיל, ניתוח בסיוע לפרוסקופי או ניתוח לפרוסקופי.
ניתוח פתוח קונבנציונלי דורש חתך גדול בבטן כדי להסיר גידולים סרטניים וכל בלוטות לימפה סמוכות.
אחד החסרונות של אפשרות זו הוא, ברוב המקרים, התפתחות רקמת צלקת משמעותית.
שני סיבוכים אפשריים נוספים של ניתוח קונבנציונלי הם בקע או זיהום במקום החתך.
ניתוח בסיוע לפרוסקופי כולל שימוש בצינור צפייה דק (לפרוסקופ) ובמצלמה זעירה,
המוחדרים דרך הטבור כדי לבחון את איברי הבטן ולבצע ניתוח.

בניתוח כריתת מעי בסיוע לפרוסקופי, החתך בבטן קטן יותר מזה המשמש בניתוח פתוח,
אבל גדול מספיק כדי שניתן יהיה להרים את המעי הגס דרכו, כך שניתן לבצע את הניתוח מחוץ לגוף.
ניתוח לפרוסקופי, הידוע גם כניתוח זעיר פולשני, מבוצע כולו בתוך הגוף.
מדובר בהליך מתקדם המהווה אלטרנטיבה בטוחה ויעילה הן לניתוח פתוח קונבנציונלי והן לניתוח בסיוע לפרוסקופי.

כיצד מתבצע ניתוח לפרוסקופי של המעי הגס?

בניתוח זה יבצע המנתח מספר חתכים קטנים באזור הטבור, דרכם יוחדרו הציוד הניתוחי,
והלפרוסקופ – מכשיר דמוי אנדוסקופ עם מצלמה בקצהו.
השלב הראשון בניתוח הוא החדרת פחמן דו חמצני לחלל הבטן כדי לנפח את אזור הניתוח ולאפשר גישה טובה יותר.

כמו בניתוח בגישה הפתוחה, ינותק החלק הנגוע של המעי הגס וייכרת מאספקת הדם ויכרת,
ולאחר מכן יאוחו הקצוות.
במקרים מסוימם יוחלט על אילאוסטומיה – פיום המעי הדק וחיבורו לסטומה (שקית חיצונית).
לאחר החלמת האזור יאוחה קצה המעי הדק לשארית המעי הגס בניתוח נוסף.
במקרים אחרים תבוצע קולוסטומיה – חיבור קבוע של חלקו האחרון של המעי לשקית לאיסוף הצואה.

בסיום הניתוח יאוחו החתכים הקטנים ויחבשו.

מהם היתרונות של ניתוח לפרוסקופי של המעי הגס?

במקרים של ניתוח לפרוסקופי מאפשר ראייה, שליטה ודיוק טובים יותר למנתחים.
קו הראייה מאפשר ללפרוסקופ לנוע בחלל הגוף ולראות את האזור המקיף את המעי מוגדל פי שניים.
אפשרות זו מבטיחה שכל בלוטות הלימפה הסמוכות לאזור הנגוע יוסרו אף הן במהלך הניתוח.

זו מבטיחה שכל בלוטות הלימפה הסמוכות לאזור הנגוע יוסרו אף הן במהלך הניתוח.
זוהי הסיבה

בנוסף, השיט

בנוסף, השיטה הלפרוסקופית מקצרת את זמן ההחלמה ומונעת סיבוכים:

הפחתת הכאבים לאחר הניתוח – כל ניתוח בגישה בטנית פתוחה גורם לכאבים בעוצמה בינונית עד גבוהה במהלך ההחלמה. ניתוח זעיר פולשני מפחית את מנעד הכאבים באופן משמעותי.

קיצור זמן האשפוז – בניגוד לניתוח קונבנציונלי – לאחר לפרוסקופיה ניתן, ברוב המקרים, להשתחרר מבית החולים לאחר ימים ספורים, כי החתכים מחלימים במהירות, מערכת העיכול חוזרת לתפקוד מהר יותר וניתן לאכול ולשתות מוקדם יותר.

היעדר צלקות בולטות – מבחינה קוסמטית הצלקות שנותרות על הבטן הן קטנות ולא בולטות כמו בניתוח קונבנציונלי. חשוב מכך – הניתוח לא מותיר צלקות פנימיות ניכרות במערכת העיכול.

מזעור הסיכון לנזק לדופן הבטן – חתך בטני גדול גורם לנזק לדופן הבטן ויכול להוביל לבקעים, זיהום והידבקויות. החתכים הזעירים של ניתוח זעיר פולשני מפחיתים באופן ניכר את הפגיעה בדופן הבטן.

אלו הסיבות שהניתוחים הלפרוסקופיים מקבלים כיום עדיפות במרבית המקרים.

סיבוכים אפשריים של ניתוח לפרוסקופי של המעי הגס

סיבוכים האופייניים לניתוח בטן פתוח, אינם נפוצים לאחר ביצוע ניתוח לפרוסקופי.
עם זאת ייתכנו זיהומים, דימומים, פגיעה באזורים אחרים בבטן, או צורך במעבר לשיטה פתוחה במהלך הניתוח.

כל ניתוח של המעי הגס מתבצע בהרדמה מלאה, ולכך נלווים הסיכונים והסיבוכים הנדירים הקשורים להרדמה עצמה.

לאחר הניתוח ייתכן כאב במקום החתכים וכאב באזור הכתפיים כתוצאה מלחץ הגז שהוחדר לגוף.

איזה תפקיד ממלאת הרובוטיקה?

בשני העשורים האחרונים התפתחו אופציות רובוטיות, שהופכות את הניתוח הלפרוסקופי למדויק ויעיל יותר.

הרובוט מציג לעיני הכירורג הקולורקטלי תמונה תלת ממדית מוגדלת פי שניים-עשר, המאפשרת לו דיוק מקסימלי.
את זרועות הרובוט, ובהן כלי הניתוח, מפעילים בעזרת מוטות היגוי, ויכולת התנועה שלו רחבה ומדויקת יותר מאשר זו של יד אנושית.

אובחנתם עם סרטן ואתם עומדים לפני ניתוח?
מוזמנים לפנות לייעוץ אצל ד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית ומיומן בכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת, באסותא רמת החייל, ראשון לציון ובאר שבע.

טיפול בסרטן המעי הגס

web5 — Mon, 05 Oct 2020 13:18:13 +0000

מהו המעי הגס?

המעי הגס הוא חלק ממערכת העיכול ואורכו כ-2-1.5 מטרים
(לעומת המעי הדק, שאורכו מעל 4 מטרים).
לאחר עיכול רכיבי מזון חיוניים במעי הדק מגיע האוכל למעי הגס שם מבוצעת ספיגה של הנוזלים.
המעי הגס מתחיל במעי העיוור – שנמצא במקום החיבור למעי הדק, ממשיך בכרכשת, הכוללת את המעי הגס העולה, המעי הגס הרוחבי, המעי הגס היורד והמעי העקול (סיגמואיד), ונגמר בחלחולת המסתיימת בפי הטבעת.

רוב מקרי סרטן המעי הגס הם בסיגמואיד או בחלחולת.
טיפול בסרטן המעי הגס, מתמקד בראש ובראשונה באבחון מוקדם ככל הניתן ובהסרת החלק הנגוע.

מהם הגורמים לסרטן המעי הגס?

סרטן המעי הגס והחלחולת הוא מהשכיחים ביותר בישראל בעיקר בגיל המבוגר.
ישנם מספר גורמים, פרט לגיל, המעלים את הסיכון לסרטן המעי הגס, כמו תזונה עשירה בשומן ובחלבונים ודלה בסיבים תזונתיים, משקל עודף ועישון. אנשים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות ואנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס נמצאים בסיכון גבוה יותר ולכן נדרשים למעקב צמוד.

מהם תסמיני המחלה?

תסמיני סרטן המעי הגס והחלחולת יכולים לכלול כל אחד מהבאים:

דם על פני הצואה או יציאה דמית.
שינויים בהרגלי היציאות (כגון שלשול או עצירות)
ירידה בלתי מוסברת במשקל
כאבים בבטן התחתונה או בקיבה.
תחושת התרוקנות לא מלאה לאחר יציאה.
עייפות (תשישות), בחילות והקאות, עצירות, כאבים בבטן התחתונה, ותחושת מלאות (נפיחות).
אנמיה

דרכי האבחון של סרטן המעי הגס

טיפול בסרטן המעי הגס מתחיל באבחון מוקדם. בכ-70% מהמקרים, אבחון מוקדם יכול להוביל לריפוי מלא מהמחלה.

מעל גיל 50 יש לבצע מדי שנה בדיקת דם סמוי בצואה.
הבדיקה מיועדת לגלות דימום סמוי העלול להעיד על פוליפים או על סרטן, הנוטים לדמם.
מומלץ, בגיל זה, לבצע גם בדיקת קולונוסקופיה אחת לחמש שנים.

במקרה שקיימים תסמינים לסרטן המעי הגס יש לבצע קולונוסקופיה,
בדיקה בה מוחדר צינור עם מצלמה למעי הגס. בבדיקה זו ניתן לבצע גם טיפול: במקרה שנמצאו פוליפים הם נכרתים ונשלחים לביופסיה, כדי לברר אם הם ממאירים.
ההכנה לבדיקה זו נמשכת מספר ימים וכוללת תזונה מוגבלת ונטילת משלשלים, כדי לנקות את המעי ולהכינו לבדיקה.

מה עושים במקרה שאובחן סרטן המעי הגס?

לאחר האבחון כדי לבדוק את היקף הגידול ומידת ההתפשטות שלו מתבצעים בדיקות נוספות:

CT חזה ובטן כדי לשלול את קיומן של גרורות, בדרך כלל בריאות ובכבד.
בדיקות דם לסמנים (מרקרים) – בדיקה זו אינה מדויקת מספיק כדי לשמש לאבחון, אך משמשת להשוואה בעתיד, כדי לבחון את התקדמות הסרטן או נסיגתו לאחר טיפול.
ENDORECTAL US – אולטרה-סאונד שמתבצע דרך פי הטבעת במקרים בהם מתגלה גידול בחלחולת.
MRI אגן – בדיקה שמתבצעת לבדיקת גידולים בחלחולת.

מדדי TNM לשלבי המחלה

TNM – ראשי תיבות של גידול (Tumor), בלוטה (Node) וגרורות (Metastases)

T – מידת חדירת הגידול דרך דופן המעי
N – הימצאות גידול סרטני בבלוטות לימפה סמוכות
M – הימצאות גרורות, בדרך כלל בריאות או בכבד

מדדים אלה מסייעים לקבוע את שלב המחלה:

שלב 0 – שלב ראשוני – בו הגידול לא חדר דרך דופן המעי,
לא ערב בלוטות לימפה ואין לו גרורות
שלב 1 – הגידול חדר לציפוי הפנימי של דופן המעי או ערב חלקית גם את השריר.
ללא השפעה על בלוטות הלימפה וללא גרורות.
שלב 2 – הגידול התפשט דרך שכבת השריר החיצונית,
אך לא פגע בבלוטות לימפה ואין גרורות.
שלב 3 – הגידול משפיע על בלוטות לימפה סמוכות, ללא גרורות.
שלב 4 – גידול גרורתי.

הטיפול בסרטן המעי הגס

הטיפול הראשוני, ולעיתים גם היחיד, בסרטן המעי הגס הוא ניתוח. לרוב הניתוח מערב את החלק הנגוע במעי ואת בלוטות הלימפה הסמוכות. אם הגידול התפשט לרקמות או לאיברים סמוכים ייתכן שהמנתח יסיר גם אותם.

טיפול כימי יכול להינתן לפני ניתוח או לאחריו, במטרה להפחית את הסיכון לחזרת המחלה. במקרים בהם המחלה מפושטת ולא ניתן לנתח ולהסיר את הגידול הסרטני, או שהמחלה חזרה לאחר טיפול קודם, ניתן לתת כימותרפיה כדי לצמצם את היקף הגידול הסרטני ולהקל על החולה.

הטיפול בסרטן החלחולת

הטיפול תלוי בשלב בו אובחן הגידול הסרטני (במיקום ובמידת התפשטותו). החלטה זו מתקבלת על פי תוצאות הבדיקות השונות שמבוצעות לפני הניתוח. במקרה שהגידול מתקדם או ישנו חשד להתפשטות לבלוטות לימפה סמוכות ניתן טיפול המשלב קרינה וטיפול כימי לפני הניתוח. טיפול זה מכווץ את הגידול.

טיפול בסרטן המעי הגס – ניתוח להסרת הגידול

במהלך הניתוח מוסר החלק של המעי בו נמצא הגידול ומבוצע חיבור בין שני הקצוות. בנוסף והרופא יסיר גם את בלוטות הלימפה הקרובות למעי, מכיוון שזהו המקום הראשון שאליו עלול הגידול הסרטני להתפשט.

הניתוח מתבצע בדרך-כלל בגישה לפרוסקופית (זעיר פולשנית) באמצעות מספר חתכים קטנים דרכם מוחדרים מצלמה וכלי עבודה. בסוף הניתוח מרחיבים את אחד החתכים על מנת להוציא את קטע המעי המכיל את הגידול. ההחלמה מניתוח זה קלה יחסית לעומת ניתוח הדורש פתיחת בטן.

הניתוח מתבצע בד"כ בגישה לפרוסקופית באמצעות מספר חתכים קטנים דרכם מוחדרים מצלמה וכלי עבודה. בסוף הניתוח מרחיבים את אחד החתכים על מנת להוציא את קטע המעי המכיל את הגידול. ההחלמה מניתוח זה קלה יחסית לעומת ניתוח הדורש פתיחת בטן

לייעוץ ולחוות דעת שנייה, ניתן לפנות לד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, במרכזי אסותא בראשון לציון ובאר שבע.

סרטן המעי הגס

web5 — Sun, 09 Aug 2020 08:40:05 +0000

סרטן המעי הגס והרקטום

סרטן המעי הגס הוא גידול שכיח מאוד. בישראל מתגלים בשנה כ-2000 מקרים ובעולם – סוג סרטן זה הוא השלישי בשכיחותו.
גילוי מוקדם של המחלה משמעותי מאוד לתהליך הריפוי, מאחר שגילוי בשלב ההתחלתי, לפני היווצרות גרורות, מאפשר ריפוי בלמעלה מ-70% מהמקרים.
הגידול שכיח בעיקר במטופלים מעל גיל 50 אך יכול להופיע גם בגיל מוקדם יותר.

מהם התסמינים של סרטן המעי הגס?

תסמינים אופיניים לסרטן המעי הגס הם:

דימום מפי הטבעת – דימום טרי או דימום סמוי, הניתן לאיתור באמצעות בדיקה פשוטה של דם סמוי בצואה.
כאבי בטן
ירידה במשקל
שינוי ביציאות – עצירות או שלשולים

חשוב לציין שהימצאות תסמינים אלה, אינה נובעת בהכרח מסרטן המעי הגס, אך הופעת תסמינים משמעותיים כגון דימום או שינוי בהרגלי היציאות מחייבת התייעצות ובדיקה ע”י פרוקטולוג.

מהם הגורמים לסרטן המעי הגס?

לא תמיד ברור מהם הגורמים המדויקים לסרטן המעי הגס,
אך ידוע שהמחלה עולה בשכיחותה עם הגיל.
נראה שבמרבית המקרים הסרטן מתחיל מפוליפים שפירים במעי הגס שגדלים ועוברים שינוי לגידולים ממאירים, ולכן ישנה חשיבות לבדיקת קולונוסקופיה שגרתית לגילוי מוקדם של פוליפים לפני שהם עוברים התמרה.

במחקרים בתחום נמצא שקיים קשר בין תזונה לבין התפתחות סרטן המעי הגס.
אכילה יומיומית של בשר אדום או בשר מעובד, מגדילה את הסיכוי להתפתחות סרטן במעי.
גם אורח החיים הוא משתנה המשפיע על הסיכויים להתפתחות סרטן.
עודף משקל, עישון וחוסר פעילות גופנית הם גורמי סיכון למחלה.

גורם סיכון משמעותי הוא הגורם הגנטי –
היסטוריה של סרטן המעי הגס אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה,
בעיקר עם הגידול הופיע בגיל צעיר.
מטופלים עם מחלת מעי דלקתית כמו קרוהן או קוליטיס כיבית,
נמצאים גם הם בסיכון יתר לפתח סרטן המעי הגס.

כיצד מאבחנים סרטן המעי גס

קולונוסקופיה

הבדיקה היעילה ביותר לאבחון סרטן במעי הגס היא הקולונוסקופיה.
במהלך הבדיקה מוחדרת מצלמה דרך פי הטבעת לאורך המעי הגס, וניתן לצפות בו ישירות ולאתר פוליפים וגידולים. לבדיקה זו יש פן טיפולי: היא משמשת גם לכריתת הפוליפים שנמצאו ולנטילת ביופסיה כדי לבדוק את ממאירותם.

לפני הבדיקה יש צורך בהכנה תזונתית של מספר ימים ובנטילת משלשלים, כדי לנקות את המעי הגס ולאפשר הסתכלות טובה יותר על דפנותיו. הבדיקה נעשית בטשטוש המדמה הרדמה ואורכת כ-20 דקות.

קולונוסקופיה וירטואלית

בדיקה נוספת היא קולונוסקופיה וירטואלית – בדיקה לא פולשנית באמצעות סי.טי. מיוחד.
החיסרון הוא שאם מתגלים ממצאים בבדיקה יש צורך בביצוע קולונוסקופיה רגילה לכריתת הממצאים או לקיחת ביופסיה מהם.

בדיקות נוספות

לעתים ניתן להסתפק בבדיקות קצרות יותר שאינן דורשות הכנה ממושכת, כמו רטרוסקופיה, שבמהלכה נבדק הרקטום או סיגמואידוסקופיה הבודקת את הרקטום ואת השליש התחתון של המעי הגס.

לאחר גיל 50 מומלץ לבצע קולונסקופיה כל חמש שנים. אצל מטופלים עם היסטוריה משפחתית של קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן בגיל צעיר, יש לבצע בדיקות שגרתיות מוקדם יותר.

טיפול בסרטן המעי הגס

לאחר גילוי ממצא ממאיר בקולונוסקופיה יש לבצע סיטי של החזה והבטן כדי לשלול פיזור גרורתי בראות, בכבד, בחלל הבטן או באגן. לעתים מתבצע פט סיטי בתוספת חומר ניגוד המדגים טוב יותר את האיברים ואת הממצאים.

בגידולים הנמצאים ברקטום מקובל לבצע אולטרהסאונד רקטלי או דימות תהודה מגנטית (MRI) לאפיון הגידול לצורך החלטה על מתן טיפול כימו-קרינתי לפני הטיפול הכירורגי.

במקרה שאין פיזור גרורתי, מקובל לבצע ניתוח הכולל כריתה של המעי המעורב בגידול וכן כריתה של בלוטות הלימפה המנקזות את אזור הגידול. לאחר הכריתה מבוצע חיבור בין קצוות המעי הנותרות. משך הניתוח כשעתיים ובמרבית המקרים הוא מבוצע בגישה לפרוסקופית – זעיר פולשנית באמצעות 3 חתכים. לאחר הניתוח נשאר המטופל להשגחה בבית החולים כארבעה ימים, לצורך מעקב.

בטיפול בסרטן במעי הגס, ישנה חשיבות מכרעת לליווי הצמוד לאורך התהליך מרגע קבלת ה”בשורה” על גידול ממאיר ועד להשלמת התהליך.

טיפול כימותרפי משלים לאחר הניתוח

כ-3-4 שבועות לאחר הניתוח מתקבלת התשובה הפתולוגית מהממצא שנכרת בניתוח. אם הגידול הוא גידול מתקדם, שחדר את שכבות המעי ויצר מעורבות של בלוטות הלימפה המנקזות את המעי מקובל להמשיך לטיפול כימותרפי למניעת הישנות המחלה.

לייעוץ ולחוות דעת שנייה, ניתן לפנות לד"ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, במרכזי אסותא ראשון לציון ובאר שבע.