השפעת העישון על הבריאות ידועה ומתועדת היטב. עישון גורם לנזקים משמעותיים למערכות גוף רבות, כולל מערכת הנשימה, הלב וכלי הדם, ומעלה את הסיכון למחלות רבות, ביניהן סרטן מסוגים שונים.

בשנים האחרונות, נבדקה השפעת העישון גם על חולים במחלות מעי דלקתיות, קבוצת מחלות הכוללת בעיקר את מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית. התוצאות שהתקבלו אינן חד משמעיות ומציגות תמונה מורכבת.
אמנם במחלת קרוהן, העישון מחמיר את מהלך המחלה ומעלה את הסיכון לסיבוכים, אך באופן מפתיע, במחלת הקוליטיס הכיבית נצפתה השפעה הפוכה – עישון נמצא כגורם שעשוי להפחית את הסיכון לחלות ואף להקל על תסמיני המחלה בחולים מסוימים.

מובן שהתועלת האפשרית של עישון לחולי קוליטיס כיבית אינה מצדיקה את הנזקים הבריאותיים העצומים שעישון גורם למערכות גוף אחרות, כמו מערכת הנשימה והלב וכלי הדם. עם זאת, גילוי זה פותח פתח למחקרים חדשים על מנגנוני הפעולה של ניקוטין על מערכת העיכול, ועשוי להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים ובטוחים יותר עבור חולי קוליטיס כיבית בעתיד.

השפעת עישון על מחלת קרוהן

מחלת קרוהן יכולה להשפיע על כל חלק של מערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת, וגורמת לדלקת כרונית, כיבים, והיצרויות.
על פי המחקרים, עישון משפיע באופן שלילי משמעותי על מחלת קרוהן:

1. העישון מגביר את הסיכון לפתח את מחלת קרוהן. מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה זו בהשוואה ללא מעשנים.
2. אצל חולי קרוהן שמעשנים, המחלה נוטה להיות חמורה יותר. התסמינים עלולים להיות קשים יותר וההתקפים תכופים יותר.
3. העישון מגביר את הדלקתיות במעי, מה שמחמיר את מצב המחלה ומקשה על הטיפול בה.
4. חולי קרוהן שמעשנים נזקקים לעתים קרובות יותר לטיפול תרופתי אינטנסיבי יותר כדי לשלוט במחלה.
5. הסיכון לניתוחים עולה אצל חולי קרוהן שמעשנים. הם עלולים להזדקק ליותר התערבויות כירורגיות במהלך חייהם.
6. העישון עלול להפחית את יעילות הטיפולים התרופתיים במחלת קרוהן, מה שמקשה על השגת הפוגה ושליטה במחלה.

חשוב לציין כי הפסקת עישון יכולה לשפר משמעותית את מהלך המחלה ואת איכות החיים של חולי קרוהן.

השפעת עישון על קוליטיס כיבית

קוליטיס כיבית משפיעה בעיקר על המעי הגס והחלחולת, וגורמת לדלקת וכיבים ברירית המעי. 
על פי המחקרים, עישון משפיע באופן מפתיע על קוליטיס כיבית:

1. הפחתת סיכון: מעשנים נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח קוליטיס כיבית בהשוואה ללא מעשנים.
2. חומרת המחלה: אצל חולי קוליטיס כיבית שמעשנים, המחלה נוטה להיות פחות חמורה. התסמינים עשויים להיות מתונים יותר והתקפים פחות תכופים.
3. שיפור בתסמינים: חלק מהחולים מדווחים על הקלה בתסמינים כאשר הם מעשנים.
4. הפחתת הצורך בטיפול: חולי קוליטיס כיבית שמעשנים עשויים להזדקק לפחות טיפולים תרופתיים לשליטה במחלה.
5. סיכון להתלקחות: ישנם מקרים בהם חולים בקוליטיס כיבית שהפסיקו לעשן חוו התלקחות של המחלה.
6. השפעה על מהלך המחלה: העישון עשוי להשפיע על מהלך המחלה, כאשר מעשנים נוטים לחוות פחות החמרות ותקופות רמיסיה ארוכות יותר.

חשוב להדגיש כי למרות ההשפעות המפתיעות הללו, עישון עדיין נחשב מזיק לבריאות הכללית ומעלה את הסיכון למחלות רבות אחרות. לכן, ההמלצה הרפואית נשארת להימנע מעישון או להפסיק לעשן, גם עבור חולי קוליטיס כיבית.

מהי הסיבה להבדל בין המחלות?

הסיבות להבדל בהשפעת עישון על קרוהן וקוליטיס כיבית אינן ברורות לחלוטין, אך ישנם מספר הסברים אפשריים. אחד ההסברים הוא שהניקוטין בעישון משפיע באופן שונה על מערכת החיסון במעי הדק והמעי הגס.
בנוסף, ייתכן שהשפעות העישון על זרימת הדם והחמצן לרקמות משפיעות באופן שונה על האזורים השונים במערכת העיכול. ישנם גם גורמים גנטיים וסביבתיים שעשויים לשחק תפקיד בהבדל זה.

מחקר מעניין שפורסם בשנת 2002 מצא כי בקרב זוגות של אחים שנולדו למשפחות עם סיפור משפחתי של מחלות מעי דלקתיות, הופיעו מחלות שונות בהתאם להרגלי העישון.
במחקר השתתפו 242 משפחות עם 658 חולים, ובקרב 89 זוגות אחים שהיו שונים בהרגלי העישון, נמצא כי האח המעשן פיתח קרוהן ואילו האח הלא מעשן פיתח קוליטיס כיבית.
תוצאות המחקר מצביעות על כך שעישון הוא גורם סיכון חזק למחלת קרוהן ומעלה את הסיכוי לניתוחים, בעוד שהוא מפחית את הסיכון לקוליטיס כיבית.
החוקרים מציעים שעישון עשוי להשפיע על הנטייה הגנטית של הפרט ולשנות את סוג המחלה הדלקתית שהוא יפתח. כלומר, אצל אנשים עם נטייה גנטית למחלות מעי דלקתיות, עישון יכול לגרום להתפתחות קרוהן במקום קוליטיס כיבית.

בדיקת יעילותו של ניקוטין כטיפול בקוליטיס כיבית

ניקוטין הוא החומר הממכר הנמצא בסיגריות. מחקרים לא יכולים לבדוק את השפעת העישון על קוליטיס כיבית בשל הנזקים הבריאותיים של העישון. עם זאת, הניקוטין עצמו, למרות היותו ממכר, אינו מזיק כמו עישון סיגריות, ולכן נעשו מחקרים על השפעת טיפולי תחליפי ניקוטין (NRT) על קוליטיס כיבית. במחקרים אלו השתמשו במדבקות ניקוטין, מסטיקי ניקוטין או חוקני ניקוטין.

• יעילות NRT: טיפולי תחליפי ניקוטין היו יעילים יותר מאשר פלצבו (טיפול דמה ללא ניקוטין) ביצירת הפוגה אצל חולים עם קוליטיס כיבית.
• השוואה לתרופות סטנדרטיות: טיפולי תחליפי ניקוטין היו יעילים כמו תרופות סטנדרטיות, כגון אמינוסליצילטים (5-ASAs) או סטרואידים, ביצירת הפוגה, אך לא יעילים מהם.
• תופעות לוואי: תופעות לוואי לא רצויות היו נפוצות בטיפולי תחליפי ניקוטין. חלק מהמטופלים הפסיקו את הטיפול מוקדם בשל תופעות לוואי אלו.

לסיכום,

השפעת עישון משתנה בין שתי מחלות המעי הדלקתיות העיקריות. בעוד שהוא מחמיר את מחלת קרוהן ומעלה את הסיכון לחלות בה, הוא עשוי להפחית את הסיכון לקוליטיס כיבית ולהקל על תסמיניה. עם זאת, הנזקים הבריאותיים הנלווים לעישון רבים ומשמעותיים, ולכן ההמלצה הכללית היא להימנע מעישון.
חשיבות המחקרים בתחום היא לחקר מנגנוני המחלות ולהרחבת סל הפתרונות למניעתן ולטיפול בהן.
חולי קרוהן וקוליטיס כיבית צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל שלהם לגבי השפעות העישון על מצבם הבריאותי והטיפול במחלתם.

לחץ נפשי כתוצאה ממחלת מעי דלקתיות

אמנם מתח ולחץ לא יכולים לגרום למחלת מעי דלקתית, אך הם בהחלט יכול לנבוע ממנה.
לחץ נפשי הוא אחד התסמינים הנפוצים של בעיות רפואיות כרוניות.

אבחון עם מחלה כרונית הוא מצב מלחיץ, בגלל עצם הידיעה שלא צפוי ריפוי מלא
ויש צורך במגוון טיפולים כדי להישאר במצב בריאותי יציב.
מחלות כרוניות מצריכות ניהול ארוך טווח של תסמינים, ושינויים קבועים באורח החיים.
התסמינים של מחלות מעי דלקתיות, בין אם קרוהן או קוליטיס כיבית, לא עומדים להיעלם –
הם יהיו נוכחים למשך שארית חייו של החולה, גם אם יצליח לשלוט במידת חומרתם.
מחלות כרוניות יכולות לגרום לשינויים במראה החיצוני ולחוסר יציבות במקומות העבודה,
שגם הם מורידים את הביטחון העצמי ואת תחושת הערך העצמי.
המתח והלחץ יכולים להגיע למצבים כמו דיכאון וחרדה.

איך משפיעים מתח ולחץ על החמרת התסמינים

אמנם מחלות מעי דלקתיות אינן נגרמות על ידי לחץ, אך רמה גבוהה ומתמשכת של לחץ, מתח וחרדה
עשויה לגרום להחמרת התסמינים – ההתלקחויות עלולות להתרחש בתדירות גבוהה יותר וחומרתן יכולה לעלות כתוצאה מהלחץ.

הסיבה העיקרית לכך היא שההורמונים המשתחררים בגוף בזמן לחץ נפשי – הורומוני לחץ, כמו קורטיזול, עשויים לשבש את תהליכי העיכול שמלכתחילה אינם תקינים אצל החולים במחלות מעי דלקתיות.

התסמינים המחמירים בעת לחץ:

• שינויים במהירות התנועה דרך מערכת העיכול – עלייה במהירות התנועה תוביל להופעת שלשול, שהוא אחד התסמינים השכיחים ביותר שחווים חולי IBD. אם תנועת החומר מואטת, תיתכן עצירות.
• הפרשת עודף חומצה – רירית הקיבה מייצרת רמה גבוהה יותר של חומצה בעת לחץ, וחומצה שאינה מנוטרלת מגיעה למעי ופוגעת ברירית.
• הגברת התהליך הדלקתי – במחקר חדש שפורסם השנה, נמצא כי הורמוני סטרסט מקיימים אינטרקציה עם מערכת העצבים של המעי, וגורמים להגברת תהליכי הדלקת. אצל עכברים, שעברו תהליך המדמה מחלת מעי דלקתית, נמצא כי לחץ מגביר פי שניים את חומרת המחלה. 

לצד הטיפול במחלה עצמה, המחקרים האחרונים מעלים כיוון מחשבה לטיפולים תרופתיים המפחיתים את השפעתם של הורמוני הלחץ.

איך ניתן למנוע את החמרת התסמינים כתוצאה מלחץ?

לחץ מתמשך משפיע על כלל החיים. תקפות ארוכות של מתח מובילות לתסכול, כעס, היעדר תקווה ודיכאון.
הלחץ הנפשי של החולה במחלה כרונית כמו מחלת מעי דלקתית משפיע גם על הסובבים אותו.
הדרך היעילה ביותר לעצירת מעגל ההשפעה השלילי ולמניעת החמרת תסמיני מחלות מעי דלקתיות כתוצאה מלחץ, הוא טיפול בלחץ עצמו.
לשם כך, חשוב להכיר את תסמיני הלחץ ולזהות מצבים המשפיעים לרעה על השלמות הנפשית.

תסמינים נפוצים ללחץ הם:

• עצבנות וקושי בניהול מערכות יחסים
• חרדה, מחשבות חוזרות ועצב
• אובדן עניין בפעילויות שבעבר גרמו להנאה
• הפרעות שינה ועייפות כרונית
• כאבי ראש חוזרים
• בעיות קוגניטיביות כמו קושי בריכוז והפרעות בזיכרון

פעולות שיכולות למנוע לחץ או לטפל בו:

• פניה לעזרה נפשית כשחשים מצוקה וקשיי התמודדות – טיפול נפשי, טיפול בשיחות או קבוצת תמיכה, ובמקרה של דיכאון או חרדה גם טיפול תרופתי.
• למידה על ההיבטים השונים של מחלות מעי דלקתיות ועל הדרכים לנהל אותם, יכולה להחזיר את תחושת השליטה.
• למידה על ניהול לחץ מעניקה כלים לשמירה על השקפה חיובית יותר.
• הקפדה על תזונה בריאה המותאמת למחלות מעי דלקתיות.
• שמירה על פעילות גופנית מתונה ועקבית, משפיעה גם על מצב הרוח.
• פעילויות להפחתת מתח כמו מדיטציה או מיינדפולנס.
• הפחתת התחייבויות הגורמות למתח ולחץ.
• שמירה על קשר רצוף עם משפחה וחברים.

לסיכום,

קיים קשר הדוק בין לחץ נפשי ומחלות מעי דלקתיות.
מחלות כרוניות בכלל ומחלות מעי דלקתיות בפרט, משפיעות על מיליוני אנשים ברחבי העולם. 
לכל אחד יש תסמינים משלו ודרכים משלו להתמודד איתם.
כשמדובר במחלות מעי דלקתיות – לחץ נפשי אינו הגורם הישיר להם, אך הוא משפיע בדרכים רבות על תדירות ההתלקחויות ועל חומרתן.
חשוב לדעת שישנן דרכים רבות להתמודד עם לחץ, הן בזירת אורח החיים והן בזירת הטיפול המקצועי.
ניהול תסמיני הלחץ הוא חלק מרכזי בתוכנית הטיפול של מחלות מעי דלקתיות.

גורמים לחסימת מעיים

הגורמים השכיחים ביותר לחסימת מעיים במבוגרים הם:

• הידבקויות במעיים – רצועות של רקמה סיבית בחלל הבטן שיכולות להיווצר לאחר ניתוחי בטן או אגן
• בקע כלוא – כליאה של חלק מהמעי בתוך איבר אחר במערכת העיכול
• סרטן המעי גס – חסימה כתוצאה מגידול סרטני
• מחלות מעי דלקתיות כמו מחלת קרוהן
• דיברטיקוליטיס – מצב בו כיסים במערכת העיכול הופכים לדלקתיים
• פתלת המעי (וולוולוס) – קטע מעי המתפתל על צירו ויוצר חסימה
• פקק צואה – גוש צואתי הנוצר באיזור הרקטום ואינו מצליח להיפלט

אצל ילדים הסיבה העיקרית לחסימת מעיים היא התפשלות המעי – מצב שבו חלק מהמעי נבלע בתוך חלק אחר הסמוך לו.

תסמינים של חסימת מעיים

• כאבי בטן המתבטאים בהתכווצויות באות והולכות
• אובדן תיאבון
• עצירות
• הקאות
• נפיחות בבטן
• חוסר יכולת לפעולת מעיים או להעברת גזים

גורמי סיכון לחסימת מעיים

מחלות ומצבים שיכולים להגביר את הסיכון לחסימת מעיים כוללים:

• ניתוח בטן או אגן, הגורם לעתים קרובות להידבקויות – חסימת מעיים שכיחה
• מחלת קרוהן, שעלולה לגרום לדפנות המעי להתעבות ולהצר את המעבר
• סרטן המעי

חסימה מדומה

חסימת מעיים מדומה יכולה לגרום לתסמינים של חסימה ללא חסימה פיזית.
בעיות בשרירים או בעיות עצביות משבשות את ההתכווצויות הרגילות של המעי, המשמשות למעבר המזון והצואה וכך גם מאטות או עוצרות את תנועת המזון והנוזל דרך מערכת העיכול.

הסיבות לחסימת מעיים מדומה יכולות לכלול

• תופעות לוואי של ניתוח בטן או אגן
• תרופות מסוימות המשפיעות על השרירים והעצבים, כולל תרופות נוגדות דיכאון ואופיואידים
• הפרעות שרירים ועצבים, כגון מחלת פרקינסון

סיבוכים של חסימת מעיים

ללא טיפול, חסימת מעיים עלולה לגרום לסיבוכים חמורים מסכני חיים, כולל:

• מוות של רקמות – חסימת מעיים יכולה לנתק את אספקת הדם לחלק מהמעי. מחסור בדם גורם למוות של רקמות בדופן המעי, שיכול להוביל לקרע או נקב בדופן המעי. נקבים בדופן המעי עשויים לגרום לזיהום חמור.
• דלקת הצפק – זיהום בחלל הבטן – מצב מסכן חיים הדורש טיפול רפואי מיידי ולעיתים קרובות כירורגי.

אבחון חסימת מעיים

בדיקות המשמשות לאבחון חסימת מעיים כוללות:

• בדיקה פיזית – תשאול על ההיסטוריה הרפואית והתסמינים, בדיקה של הבטן כדי להעריך אם היא נפוחה או רכה, או אם יש גוש בחלל הבטן, הקשבה לקולות המעיים באמצעות סטטוסקופ.
• צילום רנטגן – כדי לאשר אבחנה של חסימת מעיים הרופא יכול להמליץ על צילום רנטגן של הבטן,
  אם כי קיימים סוגים של חסימת מעיים שלא ניתן לדמות באמצעות צילומי רנטגן סטנדרטיים.
• טומוגרפיה ממוחשבת (CT) – סריקה זו משלבת סדרה של תמונות רנטגן שצולמו מזוויות שונות כדי לייצר תמונות חתך. תמונות אלה מפורטות יותר מצילום רנטגן רגיל ויש סיכוי גבוה יותר לזהות בהן חסימת מעיים.
• אולטרסאונד – כשיש חסימת מעיים אצל ילדים, סוג הדימות המועדף הוא אולטרסאונד.
• חוקן אוויר או בריום – החוקן מאפשר הדמיה משופרת של המעי הגס.
  במהלך הבדיקה הרופא יחדיר אוויר או בריום נוזלי למעי הגס דרך פי הטבעת.
  עבור חסימה אצל ילדים – במרבית המקרים החוקן עצמו יכול לפתור את הבעיה ואין צורך בטיפול נוסף.

טיפול בחסימת מעי

טיפול בחסימת מעי דורש, ברוב המקרים, הגעה לבית החולים.
לאחר ההגעה לאשפוז, הרופאים מייצבים את המצב באמצעות מספר הליכים, שיאפשרו טיפול:

• עירוי נוזלים
• צינור אפי-קיבתי שמוחדר דרך האף לחלל הבטן כדי לשאוב אוויר ונוזל ולהקל על הנפיחות בבטן.
• קטטר לשלפוחית השתן כדי לנקז את השתן ולאסוף אותו לבדיקה
• חוקן בריום או אוויר – שיכול להיות גם הליך טיפולי (במיוחד לילדים) וגם הליך לצורך מיפוי החסימה.

טיפול בחסימה חלקית

אם החסימה היא חלקית, ייתכן שלאחר ההתייצבות לא יהיה צורך בטיפול נוסף, אלא בדיאטת דלת סיבים שתקל על המעי החסום להעביר את הצואה.
לאחר בירור, ייתכן שיהיה צורך בניתוח כדי להקל על החסימה.

טיפול בחסימה מלאה

אם שום דבר לא יכול לעבור דרך המעי, לרוב יהיה צורך בניתוח חירום כדי להקל על החסימה.
ההליך שיתבצע תלוי בגורם לחסימה ובחלק המעי המושפע ממנה.
ניתוח זה כרוך בדרך כלל בהסרת החסימה ובהסרת חלקי מעי שניזוקו.

פתרון אחר הוא טיפול בחסימה באמצעות סטנט מתכתי שמתרחב מעצמו.
צינור זה וחדר למעי באמצעות אנדוסקופ המועבר דרך הפה או המעי הגס.
הצינור מתרחב בתוך המעי ופותח את המעי כך שהחסימה תוכל להתנקות.

סטנטים משמשים בדרך כלל לטיפול באנשים עם סרטן המעי הגס או כדי לספק הקלה זמנית אצל אנשים שניתוח חירום מסוכן מדי עבורם.
ייתכן שהמטופלים בסטנט יזדקקו לניתוח נוסף לפתיחת החסימה לאחר התייצבות מצבם.

טיפול בחסימה מדומה

אם נקבע שהתסמינים נגרמים על-ידי חסימה מדומה, ייתכן שיידרש אשפוז לצורך מעקב אחרי התסמינים, הזנה תוך ורידית וטיפול בגורם לחסימה המדומה.

אם החסימה המדומה נגרמת כתוצאה ממחלה או מתרופה, הטיפול יהיה במחלה הבסיסית או בהפסקת נטילת התרופה.
במקרים אחרים, הרופא יכול לרשום תרופות הגורמות להתכווצויות שרירי המעי, שיעזרו לחידוש פעולת המעיים.

במקרים של התרחבות המעי הגס, כחלק מתסמיני החסימה המדומה, ניתן לטפל באמצעות דקומפרסיה (הפחתת לחץ). את הדקומפרסיה ניתן לבצע באמצעות קולונוסקופיה או הליך ניתוחי.

לסיכום,
במקרים של חשש לחסימת מעי מוחלטת, יש צורך בפנייה מידית למוקד או למיון.
במקרים של קושי במתן צואה, שאינו מלווה בתסמיני חסימת מעי – אנחנו מזמינים אתכם לקבוע תור להתייעצות
במרפאתו של ד"ר אבי רשף – פרוקטולוג וכירורג מומחה.