אז מה בעצם קורה שם, ולמה דווקא עכשיו?

מה הן אבני מרה?

כיס המרה הוא איבר קטן שיושב מתחת לכבד ומשמש כמאגר למרה, נוזל שהכבד מייצר ושמסייע בעיכול שומנים. כשהרכב המרה משתבש, חומרים שנמצאים בה בדרך כלל בצורה מומסת מתחילים להתגבש ויוצרים אבנים.

רוב אבני המרה, כ-80% עד 85% מהמקרים במדינות מפותחות, הן אבני כולסטרול. הן נוצרות כשיש עודף כולסטרול במרה ביחס ליכולת של גוף המרה להחזיק אותו בתמיסה. לצידן יש גם אבני פיגמנט, שמורכבות בעיקר מבילירובין ושכיחות יותר במצבים כמו מחלות דם כרוניות, ואבנים מעורבות שמכילות שילוב של כולסטרול, סידן ומרכיבים נוספים.

ההבחנה הזו חשובה, כי סוג האבן אומר משהו על המנגנון שיצר אותה. ובמקרה של אבני כולסטרול, המנגנון קשור קשר ישיר לאיך שאנחנו אוכלים, נעים וחיים.

למה אנחנו רואים היום יותר מקרים?

השכיחות של אבני מרה עולה, ואחד ההסברים המרכזיים הוא שינויי אורח חיים. זה לא גורם אחד, אלא שילוב של כמה מגמות שכולן דוחפות לאותו כיוון.

תזונה מעובדת ודלקתית

התזונה המערבית, עשירה בשומנים, כולסטרול ופחמימות מזוקקות ודלה בסיבים תזונתיים, מעלה סמנים דלקתיים בגוף ומגבירה את הסיכון לאבני מרה. מחקרים עדכניים שנערכו על בסיס נתוני NHANES בארה"ב מראים קשר הפוך ברור בין צריכת סיבים תזונתיים לבין שכיחות אבני מרה: ככל שאוכלים יותר סיבים, הסיכון יורד. זה הגיוני מבחינה ביולוגית, כי סיבים תזונתיים מסייעים בוויסות רמות הכולסטרול ומשפרים את תנועתיות מערכת העיכול.

השמנה ותסמונת מטבולית

מצבים כמו יתר לחץ דם, סוכרת ומחלת כבד שומני קשורים באופן חזק לשכיחות מוגברת של אבני מרה. אבני מרה אינן "בעיה של מרה" בלבד, אלא חלק מתמונה מטבולית רחבה יותר. עודף משקל מגביר את ייצור הכולסטרול בכבד, ועמידות לאינסולין פוגעת בתפקוד כיס המרה.

חוסר תנועה

אורח חיים יושבני הוא גורם סיכון מוכר. פעילות גופנית מסייעת בתנועתיות מערכת העיכול ובהתרוקנות תקינה של כיס המרה. כשלא זזים מספיק, המרה "יושבת" בכיס זמן ארוך מדי, מתרכזת ויוצרת סביבה נוחה להיווצרות אבנים.

דפוסי אכילה לא סדירים

דילוג על ארוחות, צום ממושך או אכילה בשעות לא סדירות מפחיתים את תדירות ההתרוקנות של כיס המרה. כשכיס המרה לא מתרוקן באופן סדיר, המרה מצטברת ומתרכזת, וההסתברות להיווצרות אבנים עולה. מחקר שפורסם ב-2024 מצא שגם שעת הארוחה הראשונה ביום משפיעה: אנשים שעובדים בלילה או שאוכלים את הארוחה הראשונה מאוחר נמצאים בסיכון גבוה יותר.

שינויים חדים במשקל

באופן אירוני, גם ניסיונות לרדת במשקל יכולים לגרום לאבני מרה. כשהגוף מפרק שומן במהירות, הכבד מפריש יותר כולסטרול למרה, ובמקביל כיס המרה מתרוקן לעיתים רחוקות יותר בגלל הצמצום בכמות האוכל. זו הסיבה שדיאטות קיצוניות ותהליכים בריאטריים מלווים לעיתים בהופעת אבנים.

מי בסיכון גבוה יותר?

נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר מגברים, בין השאר בגלל השפעת האסטרוגן על חילוף החומרים של כולסטרול. הריון, שימוש באמצעי מניעה הורמונליים וטיפולי הורמונים מגבירים את הסיכון עוד יותר. גורמי סיכון נוספים כוללים גיל מעל 40, השמנה וסוכרת. יש גם מרכיב גנטי ואתני: שכיחות אבני מרה גבוהה במיוחד בדרום אמריקה, עם שיעורים של מעל 20% בארגנטינה.

מתי צריך לטפל?

רוב האנשים עם אבני מרה לא יודעים שיש להם כאלה. האבנים לרוב שקטות, ורק 2% עד 4% מהמקרים מתפתחים לתסמינים בכל שנה. כשהאבנים אסימפטומטיות ומתגלות במקרה, בדרך כלל אין צורך בטיפול.

אבל כשמופיעים תסמינים, כמו כאב חד בבטן העליונה הימנית (בייחוד אחרי ארוחה שומנית), בחילות, הקאות או כאב שמקרין לגב או לכתף, מדובר באבנים סימפטומטיות שדורשות התייחסות.

הטיפול הסטנדרטי במקרים כאלה הוא כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית, ניתוח שנחשב בטוח ושכיח, עם החלמה מהירה יחסית. במצבים שבהם אבן חוסמת את דרכי המרה או גורמת לדלקת חריפה, ייתכן שיידרש קודם ERCP (פעולה אנדוסקופית להוצאת האבן מדרכי המרה), ולאחר מכן ניתוח.

בשורה התחתונה

אבני מרה הן לא רק "בעיה של כיס המרה". הן סימפטום של דפוס חיים שהפך לנורמה: תזונה מעובדת, ישיבה ממושכת, ארוחות לא סדירות ועודף משקל. השכיחות שלהן עולה כי אורח החיים שלנו דוחף לשם. החדשות הטובות הן שחלק גדול מגורמי הסיכון ניתנים לשינוי: תזונה עשירה בסיבים, פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל יציב ואכילה בשעות קבועות יכולים להפחית את הסיכון באופן משמעותי.

ואם כבר יש תסמינים, לא כדאי לחכות. פנייה לכירורג בזמן יכולה למנוע סיבוכים ולהחזיר אתכם לשגרה.

כיס המרה הוא איבר חלול בצורת אגס, שאורכו בין 7-10 ס"מ, הנמצא מתחת לאונה הימנית של הכבד. הוא אוגר את מיץ המרה המופרש מהכבד ומפריש אותו בזמן אכילה.
הבעיה הרפואית העיקרית הקשורה לכיס המרה היא אבני מרה, שעשויות לגרום לכאב עז והטיפול בהם הוא בעזרת ניתוח.

הנה 10 עובדות חשובות שיעזרו לכם להכיר טוב יותר את כיס המרה:

1. כיס המרה הוא מעין מחסן לנוזל המרה

כיס המרה הוא חלק ממערכת העיכול. בזמן שהכבד מייצר את המרה – נוזל ירוק כהה המסייע בעיכול שומנים, כיס המרה אוגר את הנוזל ומפריש אותו בזמן שזקוקים לו – זמן האכילה.
בעת אכילה המרה נסחטת מתוך כיס הרה ועוברת לתריסריון, שהוא החלק הראשון של המעי הדק, דרך צינור המרה. הכבד מייצר כמות מרשימה של מרה – בין 500 ל-1,000 מיליליטר מדי יום.
כיס המרה מרכז את המרה פי עשרה ומאחסן עד 50 מ"ל של מרה מרוכזת ויעילה.

2. אבני מרה נוצרות מהתגבשות כולסטרול

אבני מרה הן תופעה שכיחה, ומרביתן נוצרות מהתגבשות של כולסטרול.
התהליך דומה להיווצרות גבישי סוכר בעת הכנת סוכריות – כאשר ריכוז של חומר (במקרה זה כולסטרול או בילירובין) עולה יתר על המידה בתוך הנוזל (במקרה זה נוזל המרה), הוא עשוי להתגבש לקריסטלים מוצקים.

בילירובין הוא פיגמנט צהוב-חום הנוצר בכבד במהלך פירוק כדוריות דם ישנות. דרך הפרשתו העיקרית היא באמצעות המעיים והוא זה שנותן הצבע האופייני לצואה. אבנים יכולות להיווצר גם מבילירובין מוקשה, אך אלו נדירות יותר מאבני כולסטרול. הן מתקיימות לעיתים קרובות יותר אצל אנשים עם מחלות דם מסוימות, כמו אנמיה חרמשית.

3. תזונה המתאימה ללב מתאימה גם לכיס המרה

לשמירה על בריאות כיס המרה מומלץ לאמץ תזונה דלת כולסטרול ודלת שומנים.
למעשה, כל תזונה המוגדרת כבריאה ללב, מועילה גם לבריאות כיס המרה.
מרכיב מפתח בתזונה זו הוא שומנים בריאים, בלתי רוויים.
שומנים חד בלתי רוויים נמצאים באגוזים, אבוקדו, זרעים, זיתים, בוטנים ושמנים המופקים מהם.
שומנים רב בלתי רוויים נמצאים בדגים שמנים, אגוזי מלך, זרעי פשתן ושמנים צמחיים.
מומלץ להימנע ממזונות המעלים את רמת הכולסטרול בדם.
גם לתדירות האכילה יש השפעה על בריאות המרה.
אכילה של ארוחה גדולה אחת ביום מגבירה את הסיכוי להיווצרות אבני מרה.
הסיבה להעדפת ארוחות קטנות מרובות על ארוחה אחת גדולה היא שככל שהמרה שוהה יותר בכיס המרה, כך גדל הסיכוי שהכולסטרול יתגבש ויווצרו אבנים.
במקרה של רמות כולסטרול גבוהות, לעתים יש צורך בטיפול תרופתי כמו נטילת ססטינים.
בנוסף, מחקרים מסוימים תומכים בנטילה סדירה של ויטמין C למניעת היווצרות אבני מרה וקיים גם קשר מפתיע בין שתיית קפה לירידה בסיכון להיווצרות האבנים.

5. שמירה על משקל גוף בריא תורמת למניעת היווצרות אבני מרה

לצד תזונה בריאה, שמירה על משקל גוף בריא תורמת למניעת היווצרות אבני מרה.
יחד עם זאת, דיאטות קיצוניות להרזיה מהירה יכולות להזיק למרה, לכן מומלץ לרדת במשקל בקצב איטי ומבוקר
ולשמור על רמות כולסטרול מאוזנות.

6. לכ-12% מהאוכלוסיה יש אבני מרה

לקרוב ל-12% מהאוכלוסייה יש אבני מרה אך רק חלק קטן מהן גורמות לבעיות מוחשיות – רובן לא מתבטאות בתסמינים או דורשות טיפול.
גורמי הסיכון כוללים גיל מבוגר, השמנת יתר, תזונה עתירת שומן, רמות כולסטרול גבוהות, הריון ומחלות דם מסוימות כמו אנמיה חרמשית.
היסטוריה משפחתית של אבני מרה מכפילה את הסיכון להתפתחותן.
חשוב לציין שתרופות מסוימות, כמו גלולות למניעת הריון, עלולות להגביר מעט את הסיכון, אך העלייה מינורית ולא צריכה למנוע נטילת תרופה חיונית.

7. התסמין השכיח ביותר לאבני מרה הוא כאב עז

כ-80 אחוז מהאנשים עם אבני מרה לא יחוו תסמינים ולכן אין צורך בטיפול.
אך במקרה שנוצרת בעיה, התסמין העיקרי הוא כאב עז. הוא מתואר בדרך כלל ככאב חריף, דוקר ומאוד מייסר
והמטופלים מדרגים אותו כ-10 בסולם של 1 עד 10.
מיקום כיס המרה, מתחת לעצם החזה, גורם לכאב עז במעלה הבטן עם אפשרות להקרנה גם לאזור הגב.
קיימת גם אפשרות לתסמינים אחרים כמו כאב עמום בצד ימין, כאבי בטן צרבת או תחושת נפיחות.
הכאב יופיע לרוב אחרי אכילת ארוחה שומנית כי שומן הוא המניע החזק ביותר לריקון כיס המרה.
הוא יכול להימשך מספר שעות ולהיות מלווה בבחילות.

8. הבדיקה היעילה ביותר לאבחון אבני מרה היא אולטרה סאונד

אולטרסאונד הוא הבדיקה המועדפת לאבחון אבני מרה.זוהי בדיקה מהירה המספקת מידע מידי על כיס המרה – דיוק האבחון שלה גבוה מאוד. טכנאי האולטרסאונד יכול לזהות אבנים או סימני גירוי כמו דופן מעובה או נוזל סביבו.

ישנם מקרים בהם מטופלים מופנים לבדיקה נוספת הנקראת סריקת HIDA – המשמשת למיפוי הכבד ודרכי המרה. במהלך בדיקה זו, מוזרק חומר כימי רדיואקטיבי לזרוע והטכנאי עוקב אחר הגעתו לכיס המרה. סריקות HIDA משמשות לרוב רק אצל מטופלים הסובלים ממחלות רקע אחרות או שחווים תסמיני כאב בכיס המרה למרות שהאולטרסאונד לא גילה אבנים (תיתכן גם דלקת בכיס המרה ללא אבנים).

9. אבני מרה שעברו מכיס המרה לדרכי המרה יכולות לגרום לבעיות רפואיות חמורות

אבנים בדרכי המרה הן בדרך כלל תוצאה של נדידת אבנים מכיס המרה אל דרכי המרה.
ל- 10-15% מהמטופלים עם אבנים בכיס המרה, יש גם אבנים בדרכי המרה.
מכיוון שדרכי המרה הן צרות, אבנים בדרכי המרה יכולות לגרום לחסימה שתוביל לסיבוכים חמורים כמו צהבת או דלקת הלבלב, ולכן יש צורך לפתור את הבעיה במהירות באמצעות ניתוח.

10. לרוב, ניתוח כריתת כיס המרה הוא ניתוח אמבולטורי ולפרוסקופי

במקרים של אבני מרה בכיס המרה או בדרכי המרה, הגורמות לתסמינים, הפתרון הוא ניתוחי.
ניתוח כריתת כיס המרה הוא ברוב המקרים ניתוח אמבולטורי – ניתוח המתבצע באשפוז יום ואינו דורש אשפוז במחלקה.

מדובר בניתוח לפרוסקופי (ללא פתיחת בטן) הכולל חתך אחד ליד הטבור ושניים או שלושה מתחת לצלעות הימניות. למרות שמדובר בניתוח אמבולטורי, הוא דורש הרדמה כללית, שכן המנתח מנפח את הבטן בפחמן דו חמצני כדי להרחיב אותה ולהקל על הניתוח.
התופעות לאחר הניתוח הן כאבים, הניתנים לניהול בעזרת משככי כאבים.
כאבים אלה יימשכו בין 3 ל-5 ימים, ויש להימנע מפעילות מאומצת במשך כשבועיים.
הסרת כיס המרה לא גורמת לעלייה או ירידה במשקל, לא למחסור בוויטמינים ולא לשינויים אחרים בטווח הארוך.
הכבד ממשיך לייצר מרה ולטפטף אותה לקיבה ולמעיים, כך שמערכת העיכול ממשיכה לפעול כסדרה.

לסיכום,
שמירה על בריאות כיס המרה חשובה למניעת בעיות רפואיות.
תזונה בריאה, שמירה על משקל גוף מיטבי, והפחתת צריכת שומנים רוויים יכולים לשמש ככלי למניעת היווצרות אבני מרה.
בנוסף, חשוב להקשיב לסימנים כמו כאב עז או תחושת נפיחות, שיכולים להעיד על בעיה רפואית ולהגיע לרופא לאבחון הבעיה ולהתאמת הטיפול.
במקרה של אבחון אבני מרה – ניתן לפתור את הבעיה באמצעות ניתוח פשוט שלרוב, אינו דורש אשפוז.

מוזמנים לפנות לייעוץ אצל  ד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית ומיומן בכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת, במרכזי אסותא ראשון לציון ובאר שבע.