באבחון הסרטן – סנטימטרים ספורים יכולים ליצור את האבחנה בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום.
מקורם של כמחצית ממקרי הסרטן הקולורקטלי הוא באזור המעי הסיגמואידי, ברקטום, ובנקודת המפגש ביניהם. גידולים שנמצאים בנקודת המפגש, עשויים להיות מסווגים הן כסרטן המעי הגס והן כסרטן הרקטום.
כמו כן, לעתים, בבדיקת דימות ראשונית, הגידול עשוי להיראות במעי הגס,
אך סריקות ובדיקות שלאחר מכן מאתרות את מקורו ברקטום.

מה ההבדל בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום (חלחולת)?

רב הדומה על השונה בין סרטן הרקטום וסרטן המעי הגס, אך הם אינם זהים לחלוטין והטיפול בהם עשוי להיות שונה.

אלה נקודות הדמיון בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום:

• סרטן בשני האיברים יכול להתפתח מפוליפים, שעשויים להיות טרום סרטניים ולהפוך לגידולים.
  לא כל הפוליפים הופכים לסרטן. אדנוקרצינומה היא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן המעי הגס והרקטום.
• סרטן בשני האיברים מושפע מהיסטוריה רפואית, גורמים תורשתיים וגורמי סיכון זהים אחרים.
• את הסרטן במעי הגס וברקטום מגלים באמצעות אותן בדיקה – קולונוסקופיה, ועוקבים אחריהם באותם אמצעי דימות.
• הישנות אפשרית הן לסרטן המעי הגס והן לסרטן הרקטום.
• דם סמוי או גלוי בצואה או שינוי בהרגלי היציאות הם תסמינים נפוצים של שני סוגי הסרטן.

ההבדל בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום

המעי הגס והרקטום מהווים זה את המשכו של זה אבל הם שני איברים שונים עם תפקיד שונה.
המעי הגס סופח מים מהצואה ומעביר אותה לכיוון הרקטום, ואילו הרקטום משמש יותר להחזקת הצואה, כך שנוכל לשלוט בתנועת המעיים שלנו.

אורכו של המעי הגס הוא כ-5 מטרים ואילו אורכו של הרקטום הוא כ-15 ס"מ.

סרטן המעי הגס מתרחש כאשר התאים הסרטניים נוצרים באזור המעי הגס
ואילו סרטן הרקטום מתרחש כאשר תאים סרטניים נוצרים ברקמת הרקטום.

גם סדר הטיפול בשני הסוגים שונה.

טיפול בסרטן המעי הגס

ניתוח

הצעד הראשון בטיפול בסרטן המעי הגס הוא, ברוב המקרים, הסרת הפוליפים הסרטניים או הגידול.
ניתוח נחשב לטיפול המועדף והיעיל ביותר לסרטן המעי הגס.

השלב בו נמצא הסרטן יקבע את סוג הניתוח – ככל שהשלב מתקדם יותר יידרש ניתוח פולשני יותר.

ניתוח סרטן המעי הגס יסיר את קטע המעי המכיל את הגידול והרקמה הסובבת עם כלי הדם ובלוטות הלימפה שלו.

כימותרפיה

עבור חולי סרטן המעי הגס בשלבים ראשוניים (1-2) ניתוח להסרת הגידול במעי הגס מקובל כטיפול ראשוני ובמקרים רבים גם היחיד.
הערך של כימותרפיה כטיפול משלים בשלבים אלה למניעת הישנות הסרטן שנוי במחלוקת.
כימותרפיה מומלצת בדרך כלל לאחר ניתוח לחולים עם סרטן המעי הגס בשלב 3 ו-4.

קרינה

טיפול בקרינה אינו משמש לעתים קרובות לטיפול בסרטן המעי הגס. כאשר משתמשים בהקרנות אלא אם כן מדובר בטיפול בגרורות, או כטיפול תומך בשלב מתקדם של הסרטן.

טיפול בסרטן הרקטום

ניתוח

ברוב המקרים של סרטן הרקטום, הטיפול הכימו-קרינתי יקדים את הניתוח,

במקרים מסוימים, שילוב של כימותרפיה והקרנות כטיפול בסרטן הרקטום יכול להצליח עד כדי שלא יהיה ניתן לזהות סרטן בגוף. אם זה קורה, מחקרים מעידים שניתוח לא תמיד יוביל לתוצאות טיפול טובות יותר.

כימותרפיה וקרינה

חלק מחולי סרטן הרקטום בשלב מתקדם שיכולים לסבול טיפול משולב מסיבי מקבלים טיפול כימו-קרינתי לפני הניתוח, ניתוח להסרת הגידול וסביבתו, וטיפול כימותרפי משלים לאחר הסרת הגידול.

מטופלים שמצבם הרפואי לא מאפשר להם לקבל טיפול מסיבי, עשויים להגיע ישירות לניתוח ללא טיפול נוסף, ולאחר מכן לכימותרפיה משלימה.

ישנם מגוון שילובי כימותרפיה המתאימים לסרטן הרקטום.

לסיכום,

סרטן קולורקטלי כולל הן את סרטן המעי הגס והן את סרטן החלחולת (רקטום)
אין הבדל גדול בין שני סוגי הסרטן ויחד עם זאת מדובר בשני איברים שונים בעלי תפקיד שונה.
השוני העיקרי הוא בצורת הטיפול.
כשמדובר בסרטן המעי הגס – לרוב קו הטיפול הראשוני יהיה ניתוח, ואחריו, במקרה הצורך, טיפול כימותרפי, וכשמדובר בסרטן הרקטום, לרוב קו הטיפול הראשוני יהיה טיפול כימו-קרינתי, ולאחריו ניתוח שבעקבותיו יגיע טיפול כימותרפי משלים.

מהי קולונוסקופיה וירטואלית?

קולונוסקופיה וירטואלית היא צילום רנטגן לאיתור פוליפים (בליטות בשרניות שחלקן טרום סרטניות), כיבים (פצעים) וסרטן במעי הגס וברקטום. המעי הגס והרקטום הם איברים דמויי צינור, המהווים את החלק הסופי במערכת העיכול. קולונוסקופיה וירטואלית נקראת גם קולונוגרפיה ממוחשבת.

למי מומלץ לבצע קולונוסקופיה?

מומלץ לכולם לעבור בדיקת סקר לאיתור סרטן המעי הגס החל מגיל 50.
במקרים בהם יש סיכון גבוה יותר לסרטן המעי הגס, ייתכן שיש צורך בבדיקה בגיל מוקדם יותר.
גורמי הסיכון הם:

• היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס
• מצבים גנטיים שמעלים את הסיכון לחלות בפוליפים במעי הגס או בסרטן המעי הגס, כמו פוליפוזיס אדנומטי משפחתי או תסמונת לינץ'.

קולונוסקופיה וירטואלית היא אפשרות אחת לבדיקת סרטן המעי הגס.
אפשרויות אחרות הן קולונוסקופיה מסורתית או בדיקות צואה.

מי מבצע קולונוסקופיה וירטואלית?

טכנאי רנטגן מיומן מבצע את הקולונוסקופיה הווירטואלית ואוסף את כל התמונות. לאחר מכן, רדיולוג מתבונן בתמונות ובודק האם יש במעי הגס פוליפים, כיבים או כתמים שיכולים להיות סרטניים או טרום סרטניים.

ההבדלים בין קולונוסקופיה וירטואלית לקולונוסקופיה מסורתית

ישנם מספר הבדלים בין קולונוסקופיה וירטואלית לקולונוסקופיה מסורתית

• היכולת להסיר פוליפים: במהלך קולונוסקופיה מסורתית ניתן להסיר פוליפים ולקחת דגימת רקמה (ביופסיה). בקולונוסקופיה וירטואלית אין את האפשרות הזו, כך שאם נצפים פוליפים במלך הבדיקה, יש לעבור קולונוסקופיה מסורתית כדי להסירם.
• טשטוש: קולונוסקופיה מסורתית דורשת טשטוש ובמקרים מסוימים גם הרדמה, כדי שהבדיקה תעבור בצורה נינוחה. קולונסקופיה וירטואלית אינה דורשת טשטוש, כך שניתן לחדש את הפעילות הרגילה מיד עם סיומה.
• כלי הדמיה: קולונוסקופיה מסורתית משתמשת בקולונוסקופ (מצלמה המחוברת לצינור ארוך וגמיש), המוחדר דרך פי הטבעת, כדי לצפות במעי הגס. קולונוסקופיה וירטואלית משתמשת בתמונות מסריקת CT הנעשית באופן חיצוני.

יתרונות וחסרונות של קולונוסקופיה וירטואלית

קולונוסקופיה וירטואלית יתרונות:

• תמונות דו-ממדיות ותלת-ממדיות ברורות ומפורטות בדיוק כמו בקולונוסקופיה מסורתית.
• התאוששות מהירה יותר, כי אין צורך בטשטוש
• בדיקה פחות פולשנית כי אין צורך להחדיר קולונוסקופ לאורך כל המעי הגס.
• סיכון נמוך יותר לפגיעה במעי הגס מאשר בקולונוסקופיה מסורתית.
• מתאים לאנשים שמסיבות שונות אינם יכולים לעבור הליך של טשטוש או קולונוסקופיה מסורתית.
• מתאים לאנשים עם היצרות במעיים או חסימת מעי שאינה מאפשרת את החדרת הקולונוסקופ לכל אורך המעי הגס.
• מתאים לאנשים שחרדים מקולונוסקופיה מסורתית אם כי קולונוסקופיה וירטואלית נמצאת בסל הבריאות, רק עבור אנשים שלא יכולים לעבור קולונוסקופיה רגילה.

קולונוסקופיה וירטואלית חסרונות:

• אין אפשרות לקחת ביופסיה או לכרות פוליפים במהלך הבדיקה, ואם מתברר שיש צורך בכך, נדרשת בדיקה חוזרת בסגנון המסורתי.
• קולונוסקופיה וירטואלית משתמשת בקרני רנטגן, החושפות את הנבדק לכמות קטנה של קרינה. כמויות גדולות של קרינה לאורך זמן מעלות את הסיכון לסרטן. עם זאת, כמות הקרינה מקולונוסקופיה וירטואלית קטנה. מסיבה זו נשים בהיריון הזקוקות לבדיקת קולונוסקופיה דחופה לא יכולות לעבור קולונוסקופיה וירטואלית.
• החומר הניגודי ששותים לפני קולונוסקופיה וירטואלית עשוי לעורר תגובה אלרגית אצל אנשים מסוימים, או לגרום לתגובות בין-תרופתיות. לכן יש לספר מראש לרופא המטפל על כל תגובה אלרגית, על כל תרופה שלוקחים, כולל  תוספי תזונה.
• קולונוסקופיה וירטואלית נמצאת בסל הבריאות רק עבור אנשים שלא יכולים לעבור קולונוסקופיה רגילה: חולי סרטן עם גידול שהבדיקה משמשת עבורם להערכה לפני ניתוח, מטופלים מעל גיל 80 עם מחלות כרוניות, בהמלצת גסטרואנטרולוג, וחולים עם בקע או דיוורטיקולוזיס.

הכנה לקולונוסקופיה וירטואלית

ההכנה לקולונוסקופיה וירטואלית זהה לחלוטין להכנה לקולונוסקופיה מסורתית ומטרתה היא שהמעי הגס יהיה נקי לחלוטין כדי שניתן יהיה לצפות בו בבירור.

ההנחיות להכנה כוללות:

דיאטה של 72 שעות:

ההנחיות המדויקות מסופקות ע"י הרופא.
ההנחיות הכלליות הן:
ב-48 השעות הראשונות אסור לאכול מזונות עתירי סיבים כמו דגנים מלאים, לחם מקמח מלא, ירקות ופירות מבושלים או חיים, קטניות וזרעים.
מותר לאכול מזונות דלי סיבים כמו לחם לבן, תפוחי אדמה, עוף דגים ומרק צח.

ב-24 השעות האחרונות יש לצרוך אך ורק נוזלים צלולים: מים, מרק צח, מיץ תפוחים צלול ותה.

לפני הבדיקה עצמה יש צורך ב 2-4 שעות צום מוחלט, לפי הנחיות הרופא.

משלשלים:

נוזל או אבקה שגורמים ליציאות תכופות.
את המשלשלים יש לקחת בהתאם למועד הבדיקה (בוקר או ערב)
וישנם משלשלים שיש ליטול במינון מפוצל (שתי מנות בהפרש של מספר שעות בין אחת לשנייה)
לעתים הרופא מבקש גם לעשות חוקן לפני הבדיקה.

הכנת מעיים מלאה נחוצה לקולונוסקופיה וירטואלית מוצלחת. הכנה זו גורמת לשלשולים תכופים ומימיים,
כך שיש להישאר בבית ובמקום קרוב לשירותים.

שלא כמו בקולונוסקופיה מסורתית, בקולונוסקופיה וירטואלית יש לשתות חומר ניגוד לפני הבדיקה, כדי לאפשר לטכנולוגיית ה-CT לייצר תמונות ברורות של המעי.

מה קורה במהלך קולונוסקופיה וירטואלית?

ביום הבדיקה יש ללבוש בגדים נוחים ואין לענוד תכשיטים.

בחדר הבדיקה נמצא סורק ה-CT.
לאחר החלפת הבגדים לחלוק, שוכבים על שולחן הבדיקה.
הטכנאי מחדיר צינור קצר של כ-5 ס"מ לפי הטבעת. דרך צינור זה מוחדר אוויר למעי הגס, כדי לנפח אותו ולהקל על הצגת הפרטים.

לאחר ההכנה מחליק השולחן לתוך סורק ה-CT, שנראה כמו מנהרה קצרה.
סורק ה-CT משמיע צלילי זמזום או לחיצה בזמן שהוא מצלם תמונות של המעי הגס.

יש לשכב בסורק ללא תנועה. בזמן הבדיקה הטכנאי עשוי לתת הוראות כמו עצירת הנשימה או שינוי תנוחה.

לאחר ביצוע הבדיקה, השולחן מחליק מהסורק החוצה.

למה לצפות לאחר קולונוסקופיה וירטואלית?

לאחר הקולונוסקופיה הווירטואלית, ניתן לחזור לפעילות רגילה ולאכול ולשתות כרגיל.
מכיוון שהיא אינה מצריכה טשטוש, ההתאוששות מקולונוסקופיה וירטואלית קצרה מאוד.

ייתכן שיישאר מעט אוויר במעי הגס שיגרום לתחושת נפיחות או לגזים. תופעה זו תחלוף תוך זמן קצר.

תוצאות קולונוסקופיה וירטואלית

לאחר הבדיקה מתקיימת שיחה עם הרופא על התוצאות.
אם התוצאות תקינות – יש לשאול את הרופא מתי יש צורך לעבור את הבדיקה הבאה.
אם נמצאו פוליפים או ממצאים חשודים אחרים בבדיקה, יש צורך לעבור קולונוסקופיה מסורתית.
במקרה שניתן – ייתכן שתבוצע קולונוסקופיה מסורתית מיד לאחר הווירטואלית, כדי לנצל את הכנת המעיים.
לחלופין, ייתכן שהבדיקה תיקבע למועד מאוחר יותר ויהיה צורך בהכנה חוזרת לבדיקה.

מתי לפנות לרופא?

ברובם המוחלט של המקרים אין לקולונוסקופיה וירטואלית השלכות, אך יש לפנות לרופא במקרים של סחרחורת, חום, דימום רקטלי או כאבי בטן חזקים.

לסיכום, חשוב לזכור:

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בקרב מבוגרים בישראל.
בדיקות סקר המעי הגס יכולות לאתר תהליכים קדם סרטניים, או תהליכים סרטניים ראשוניים ולטפל בהם במהירות.
עם זאת, אנשים רבים נמנעים מבדיקות סקר ובכללן קולונוסקופיה.

חשוב מאוד לבצע בדיקת קולונוסקופיה מסורתית או וירטואלית אחרי גיל 50
.ומאוחר יותר במרווחים של מספר שנים, לפי המלצת הרופא

למה משמשת לפרוסקופיה?

לפרוסקופיה משמשת לאבחון ולטיפול במצבים שונים בחלל הבטן.
לפרוסקופיה אבחנתית נועדה לבירור במקרים שאמצעי דימות לא משקפים לא נותנים את מלוא המידע.
ניתן להשתמש בה כדי לבחון כל איבר במערכת העיכול:
הקיבה, הכבד, כיס המרה, הטחול, הלבלב, המעי לכל אורכו, האגן ואברי הרבייה.
לפרוסקופיה מאפשרת לצפות באיברים ישירות ובהגדלה, ליטול ביופסיה, ובמקרים מסוימים אף לטפל ישירות בבעיה.

לפרוסקופיה ניתוחית משמשת לכריתת כיס מרה, תיקון בקעים וגם לכירורגיה אונקולוגית, כמו ניתוח לכריתת המעי הגס.

אפשרויות ניתוחיות לטיפול בסרטן המעי הגס

לחולה העובר ניתוח אונקולוגי במעי הג יש שלוש אפשרויות –
ניתוח פתוח רגיל, ניתוח בסיוע לפרוסקופי או ניתוח לפרוסקופי.
ניתוח פתוח קונבנציונלי דורש חתך גדול בבטן כדי להסיר גידולים סרטניים וכל בלוטות לימפה סמוכות.
אחד החסרונות של אפשרות זו הוא, ברוב המקרים, התפתחות רקמת צלקת משמעותית.
שני סיבוכים אפשריים נוספים של ניתוח קונבנציונלי הם בקע או זיהום במקום החתך.
ניתוח בסיוע לפרוסקופי כולל שימוש בצינור צפייה דק (לפרוסקופ) ובמצלמה זעירה,
המוחדרים דרך הטבור כדי לבחון את איברי הבטן ולבצע ניתוח.

בניתוח כריתת מעי בסיוע לפרוסקופי, החתך בבטן קטן יותר מזה המשמש בניתוח פתוח,
אבל גדול מספיק כדי שניתן יהיה להרים את המעי הגס דרכו, כך שניתן לבצע את הניתוח מחוץ לגוף.
ניתוח לפרוסקופי, הידוע גם כניתוח זעיר פולשני, מבוצע כולו בתוך הגוף.
מדובר בהליך מתקדם המהווה אלטרנטיבה בטוחה ויעילה הן לניתוח פתוח קונבנציונלי והן לניתוח בסיוע לפרוסקופי.

כיצד מתבצע ניתוח לפרוסקופי של המעי הגס?

בניתוח זה יבצע המנתח מספר חתכים קטנים באזור הטבור, דרכם יוחדרו הציוד הניתוחי,
והלפרוסקופ – מכשיר דמוי אנדוסקופ עם מצלמה בקצהו.
השלב הראשון בניתוח הוא החדרת פחמן דו חמצני לחלל הבטן כדי לנפח את אזור הניתוח ולאפשר גישה טובה יותר.

כמו בניתוח בגישה הפתוחה, ינותק החלק הנגוע של המעי הגס וייכרת מאספקת הדם ויכרת,
ולאחר מכן יאוחו הקצוות.
במקרים מסוימם יוחלט על אילאוסטומיה – פיום המעי הדק וחיבורו לסטומה (שקית חיצונית).
לאחר החלמת האזור יאוחה קצה המעי הדק לשארית המעי הגס בניתוח נוסף.
במקרים אחרים תבוצע קולוסטומיה – חיבור קבוע של חלקו האחרון של המעי לשקית לאיסוף הצואה.

בסיום הניתוח יאוחו החתכים הקטנים ויחבשו.

מהם היתרונות של ניתוח לפרוסקופי של המעי הגס?

במקרים של ניתוח לפרוסקופי מאפשר ראייה, שליטה ודיוק טובים יותר למנתחים.
קו הראייה מאפשר ללפרוסקופ לנוע בחלל הגוף ולראות את האזור המקיף את המעי מוגדל פי שניים.
אפשרות זו מבטיחה שכל בלוטות הלימפה הסמוכות לאזור הנגוע יוסרו אף הן במהלך הניתוח.

זו מבטיחה שכל בלוטות הלימפה הסמוכות לאזור הנגוע יוסרו אף הן במהלך הניתוח.
זוהי הסיבה

בנוסף, השיט

בנוסף, השיטה הלפרוסקופית מקצרת את זמן ההחלמה ומונעת סיבוכים:

הפחתת הכאבים לאחר הניתוח – כל ניתוח בגישה בטנית פתוחה גורם לכאבים בעוצמה בינונית עד גבוהה במהלך ההחלמה. ניתוח זעיר פולשני מפחית את מנעד הכאבים באופן משמעותי.

קיצור זמן האשפוז – בניגוד לניתוח קונבנציונלי – לאחר לפרוסקופיה ניתן, ברוב המקרים, להשתחרר מבית החולים לאחר ימים ספורים, כי החתכים מחלימים במהירות, מערכת העיכול חוזרת לתפקוד מהר יותר וניתן לאכול ולשתות מוקדם יותר.

היעדר צלקות בולטות – מבחינה קוסמטית הצלקות שנותרות על הבטן הן קטנות ולא בולטות כמו בניתוח קונבנציונלי. חשוב מכך – הניתוח לא מותיר צלקות פנימיות ניכרות במערכת העיכול.

מזעור הסיכון לנזק לדופן הבטן – חתך בטני גדול גורם לנזק לדופן הבטן ויכול להוביל לבקעים, זיהום והידבקויות. החתכים הזעירים של ניתוח זעיר פולשני מפחיתים באופן ניכר את הפגיעה בדופן הבטן.

אלו הסיבות שהניתוחים הלפרוסקופיים מקבלים כיום עדיפות במרבית המקרים.

סיבוכים אפשריים של ניתוח לפרוסקופי של המעי הגס

סיבוכים האופייניים לניתוח בטן פתוח, אינם נפוצים לאחר ביצוע ניתוח לפרוסקופי.
עם זאת ייתכנו זיהומים, דימומים, פגיעה באזורים אחרים בבטן, או צורך במעבר לשיטה פתוחה במהלך הניתוח.

כל ניתוח של המעי הגס מתבצע בהרדמה מלאה, ולכך נלווים הסיכונים והסיבוכים הנדירים הקשורים להרדמה עצמה.

לאחר הניתוח ייתכן כאב במקום החתכים וכאב באזור הכתפיים כתוצאה מלחץ הגז שהוחדר לגוף.

איזה תפקיד ממלאת הרובוטיקה?

בשני העשורים האחרונים התפתחו אופציות רובוטיות, שהופכות את הניתוח הלפרוסקופי למדויק ויעיל יותר.

הרובוט מציג לעיני הכירורג הקולורקטלי תמונה תלת ממדית מוגדלת פי שניים-עשר, המאפשרת לו דיוק מקסימלי.
את זרועות הרובוט, ובהן כלי הניתוח, מפעילים בעזרת מוטות היגוי, ויכולת התנועה שלו רחבה ומדויקת יותר מאשר זו של יד אנושית.

אובחנתם עם סרטן ואתם עומדים לפני ניתוח?
מוזמנים לפנות לייעוץ אצל  ד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית ומיומן בכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת, באסותא רמת החייל, ראשון לציון ובאר שבע.