מהו שלשול כרוני?

שלשול הוא צואה נוזלית, אליה נלוות, בדרך כלל, התכווצויות של המעי.
במקרים של וירוס או הרעלת מזון ייתכן שלשול שיימשך יום אחד עד שבוע, והוא נעלם כאשר הזיהום המקורי חולף. שלשולים כרוניים הם שלשולים במשך תקופה ארוכה הנמשכים יותר מארבעה שבועות.

עד כמה המצב שכיח?

לפי הערכות, 1% עד 3% מהאוכלוסייה סובלים משלשול כרוני. אך הערכות אלו עשויות להיות נמוכות,
מכיוון שאנשים רבים אינם פונים לטיפול, אלא אם כן יש להם תסמינים אחרים, כגון כאב או דימום רקטלי.

האם שלשול כרוני הוא מצב נורמלי?

שלשול מתמשך אצל מבוגרים הוא חוויה יומיומית עבור אנשים מסוימים, אבל זהו אינו מצב נורמלי, והוא נובע, לרוב, מבעיה רפואית.
ישנם אנשים הסובלים ממחלות מעי הגורמות לשלשול כרוני. מחלות אלה אולי לא ניתנות לריפוי, אבך ניתן לטפל בתסמיניהן. שלשול הנובע מגורמים אחרים ניתן, בדרך כלל, לטיפול – אם פותרים את הבעיה המקורית.

על מה מעיד שלשול מתמשך?

המעי הגס מקבל פסולת מזון נוזלית מהמעי הדק ומעבה אותה בהדרגה ע"י ספיחת הנוזלים.
מקרים של שלשול כרוני מעידים על פגם בתהליך, המשאיר את הצואה נוזלית.

גורמים לשלשול מתמשך

מחלות רבות עלולות לגרום לשלשול כרוני. אך הסיבות השכיחות ביותר לשלשול כרוני הן תזונה ותרופות.

תזונה

מזונות ומשקאות מסוימים עלולים לגרום לשלשולים, כאשר מגזימים בצריכה שלהם או כאשר קיימת רגישות אליהם. במקרה זה – הסרה של המשקה או המזון הגורמים לשלשול מהתפריט – יפתרו את הבעיה.
בין המזונות הנוטים לגרום לשלשול:

• קפה/תה – קפה, או תה המכיל קפאין, משפיעים על תנועתיות המעיים ומאיצים את זמן מעבר המזון במעי הגס. תיתכן רגישות גם לקפה נטול קפאין, חלב או ממתיקים. שתייה מרובה של קפה או תה עשויה לגרום לשלשול כרוני.
  
• אלכוהול – אלכוהול מאיץ את תנועתיות המעיים ואת זמן מעבר הצואה במעי הגס, במיוחד על בטן ריקה.
  לרוב, דווקא צריכה מתונה של אלכוהול עשויה לגרום לשלשול. צריכה מרובה גורמת לתופעה הפוכה – האטת תהליכי העיכול, התייבשות ועצירות.
  במקרים של שתיית אלכוהול מרובה השלשול יכול לנבוע מדלקת ופגיעה ברירית המעי – מעי מגורה ומודלק כתוצאה מצריכת אלכוהול, לא יכול לספוג מים ומינרלים.
  
• סוכרים ספציפיים – חלק מהסוכרים קשים יותר לעיכול, וייתכן שבמעיים חסרים האנזימים הנחוצים לפירוקם. ממתיקים מלאכותיים הם בין הסוכרים שאינם ניתנים לעיכול על ידי המעיים ולכן הם לא מוסיפים קלוריות לתזונה. כאשר המעיים לא מצליחים לפרק את המולקולות הם משתמשים במים נוספים כדי לעזור לגוף להוציא אותן מהגוף.
  לחלק מהאנשים יש אי סבילות לסוכרים מסוימים – אי סבילות ללקטוז היא השכיחה ביותר.
  
• אי סבילות למזון – קושי לעכל סוג מסוים של מזון כתוצאה מהיעדר האנזים הנדרש לפירוקו.
  דוגמאות נפוצות לכך הן אי סבילות לגלוטן, להיסטמין או לסוכר.

תרופות / תוספי תזונה

שלשול כרוני הוא תופעת לוואי של תרופות רבות.
ההשפעה תלויה במגוון משתנים: מינון, תזונה ומצבים רפואיים נלווים.
הרופא יכול לבחון את מלוא הפרופיל הרפואי כדי לקבוע אם השלשול נובע מנטילת תרופה מסוימת, מתגובות בין תרופתיות או מגורם אחר.

בין התרופות שעשויות לגרום לשלשול:

• NSAIDs (תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות), כגון אספירין ואיבופרופן.
• מעכבי משאבת פרוטונים (מונעי חומציות בקיבה)
• סוגי אנטיביוטיקה שונים כגון אמוקסיצילין וצפלקסין
• תוספים צמחיים מסוימים ומרכיבים בחליטות
• מינונים גבוהים של תוספי ויטמינים ומינרלים מסוימים, כמו ויטמין C ומגנזיום
• סותרי חומצה המכילים מגנזיום
• תרופות נוגדות דיכאון (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים)
• חוסמי בטא – משמשים בעיקר לטיפול ביתר לחץ דם ובהפרעות נוירולוגיות
• מטפורמין – תרופה לטיפול בסוכרת
• כימותרפיה
• שימוש יתר במשלשלים

סוגי שלשול מתמשך והטיפול בהם

כדי לבודד את הגורם לשלשול כרוני, מסווגים את השלשול לשלושה סוגים עיקריים: דלקתי, שומני או מימי.

שלשול מיימי

שלשול מימי מתרחש כאשר המעי הגס אינו מסוגל לספוג מספיק מים ואלקטרוליטים מהצואה, או כשהוא מפריש יותר ממה שהוא סופג.

ישנם מספר גורמים אפשריים לשלשול מימי כרוני, שאינו קשור לתזונה או לתרופות:

• תסמונת המעי הרגיז
• שלשול הנובע מתת ספיגה של חומצת המרה
• נוירופתיה סוכרתית
• קוליטיס מיקרוסקופית – מצב של יתר תאים חיסוניים ברירית המעי
• פעילות יתר של בלוטת התריס
• הפרעות בבלוטת יותרת הכליה
• גידולים נוירואנדוקריניים במערכת העיכול

שלשול שומני כרוני

לעתים, עודף שומן בצואה הופך אותה לנוזלית. שלשול שומני נובע מקושי של מערכת העיכול לפרק ולספוג שומנים או מייצור עודף חומצות שומן במעי.
שלשול שומני הוא פחות תכוף ועם נפח גדול יותר. זהו שלשול עם ריח חריף שעשוי להשאיר שאריות שומניות גלויות בשירותים.
לשלשול זה נלוות בדרך כלל בחילות, הפרעות עיכול אחרות וירידה במשקל.

הסיבות לשלשול שומני יכולות לכלול:

• הפרעות ספיגה כמו מחלת צליאק או אי ספיקת לבלב
• גדילת יתר של חיידקי המעי הדק
• ניתוח מעקף קיבה
• איסכמיה מזנטרית – חסימה בזרימת הדם למעי

שלשול דלקתי

שלשול דלקתי נגרם, בדרך כלל, על ידי דלקת במעי הגס. הדלקת משפיעה על רירית המעי ופוגעת ביכולת הספיגה שלו.
שלשול דלקתי נוטה לצאת בכמויות קטנות יותר ובתדירות גבוהה יותר.
עשויים להילוות אליו כאבי בטן, חום או דימום.

מצבים דלקתיים שעלולים לגרום לשלשול כרוני כוללים:

• זיהומים טפיליים
• מחלת מעי דלקתית כמו קרוהן או קוליטיס כיבית
• דיברטיקוליטיס
• סרטן המעי הגס

תופעות לוואי ארוכות טווח של שלשול כרוני

שלשול שמופיע בפתאומיות ובדחיפות יכול להשפיע על חיי היום יום.
הוא מחייב קרבה לשירותים בכל עת, ולכן משפיע על איכות החיים הכללית ועל התפקוד בעבודה ובבית.

מבחינה פיזיולוגית, שלשול כרוני עשוי לגרום להתייבשות – אובדן מים ואלקטרוליטים – מלחים הנמצאים בגוף וחיוניים לתפקודו התקין.
לאובדן אלקטרוליטים עלולות להיות השלכות חמורות. הוא עשוי להשפיע על הלב, הריאות, המוח ומערכת העצבים.
התייבשות עשויה להשפיע גם על תפקודן של הכליות.

טיפול ביתי בשלשול כרוני

שלשול כרוני יכול לדרוש אבחון וטיפול רפואיים. יחד עם זאת, ישנם מספר דברים שניתן לעשות לפני הפניה לטיפול רפואי:

• בחינת מרכיבי התזונה והסרת מרכיבים העשויים לגרום לשלשול: קפה, תה, אלכוהול משקאות עם ממתיקים מלאכותיים.
  במקרה של שלשול שומני ניתן להסיר מהתזונה רכיבים שומניים ולבדוק את ההשפעה.
  אי סבילות ללקטוז היא תופעה שכיחה מאוד – כדי לבדוק אם השלשול נובע מרגישות ללקטוז יש להסיר מוצרי חלב מהתזונה.
  כדי לבדוק רגישות למזונות או למשקאות, מומלץ להסיר את כמות המוצרים המקסימלית מהתזונה ואז להחזיר אותם בהדרגה.
• כדי לבדוק אם השלשול נובע מרגישות לתרופות, יש לשאול את הרופא לגבי נטילת תרופות העשויות לגרום לשלשול. אם השלשול נגרם מתרופה או משילוב תרופות, יש לבדוק אפשרויות אחרות לטיפול תרופתי.
• חשוב לשתות הרבה במהלך שלשול וניתן להוסיף גם תמיסות המכילות אלקטרוליטים.

טיפול רפואי בשלשול כרוני

אם השלשול הכרוני לא חולף לאחר שינויים פשוטים בתזונה ובתרופות, יש להגיע לרופא.
כמו כן, יש להגיע לרופא עם כל מקרה של שלשול מתמשך המלווה בחום, כאב, דימום, ירידה במשקל, חולשה או עייפות.

הרופא יבחן ביסודיות את הגורמים האפשריים לשלשול הכרוני כדי להתאים את הטיפול הנכון.
טיפול במקור הבעיה עשוי להפסיק את השלשול. במקרה שהבעיה המקורית אינה ניתנת לטיפול, ניתן לטפל באופן סימפטומתי בשלשול עצמו.

הטיפול עשוי לכלול:

• תרופות נגד שלשולים המאטות את זמן מעבר הצואה במעי הגס
• תוספי סיבים, כגון פסיליום להוספת נפח לצואה
• תרופות לקשירת חומצת מרה, לשלשול הנובע מתת ספיגה של חומצת המרה
• תרופות ייעודיות לשלשול אצל חולי סוכרת
• אנטיביוטיקה או תרופות נגד טפילים לזיהומים

לסיכום,

שלשול הוא בעיה נפוצה, שלרוב חולפת מעצמה.
שלשול כרוני, הנמשך מספר שבועות, מחייב בדיקת רופא.
לרוב – הפתרון הוא פשוט, אך גם אם השלשול נובע מבעיה רפואית מורכבת יותר,
חשוב להגיע לרופא כדי לאבחן את הבעיה ולהתאים לה טיפול.