מעבר להשפעות הידועות של אורח חיים יושבני השמנת יתר, בעיות שלד ושרירים, ומחלות לב וכלי דם, יושבנות משפיעה גם על מערכת העיכול ובריאות המעי הגס.
במאמר זה נתמקד בהשפעות אלו, תוך התייחסות מיוחדת למחלות פרוקטולוגיות הקשורות לישיבה ממושכת.

השפעות שליליות של אורח חיים יושבני על מערכת העיכול

1. ירידה בזרימת הדם: כפי שצוין קודם, ישיבה ממושכת גורמת לירידה בזרימת הדם בגוף, כולל באזור האגן והמעי הגס. הדבר עלול להוביל לפגיעה בתפקוד המעיים ולבעיות עיכול שונות.
2. לחץ מוגבר על מערכת העיכול: הישיבה גורמת לדחיסת איברי הבטן, מה שמאט את תהליך העיכול ועלול לגרום לתחושות אי-נוחות, נפיחות, גזים וצרבת.
3. עצירות: חוסר תנועה ממושך הוא גורם מוביל לעצירות, בשל האטה בתנועתיות המעי הגס.
4. שינויים במיקרוביום המעי: מחקרים מראים כי ישיבה ממושכת עלולה להשפיע לרעה על המיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים במעי. חוסר איזון במיקרוביום (דיסביוזיס) עלול להוביל לבעיות עיכול שונות, כגון תסמונת המעי הרגיז (IBS) ומחלת קרוהן.
5. שינוי בהרגלי התזונה: לעיתים קרובות, אורח חיים יושבני מלווה בצריכה מוגברת של מזון מעובד ועתיר שומן, ובצריכה מופחתת של סיבים תזונתיים. שינויים אלה בתזונה משפיעים לרעה על בריאות המעיים.
6. טחורים: ישיבה ממושכת מגבירה את הלחץ על כלי הדם באזור פי הטבעת, מה שעלול לגרום להתפתחות או להחמרה של טחורים. טחורים הם כלי דם מורחבים באזור פי הטבעת, שעלולים לגרום לכאב, גרד, דימום ואי נוחות.
7. פיסורה אנאלית: לחץ מוגבר באזור פי הטבעת, בשילוב עם עצירות הנגרמת מישיבה ממושכת, עלול להוביל להתפתחות פיסורה אנאלית. זהו סדק או פצע קטן בפי הטבעת הגורם לכאב חד בזמן יציאות ולעיתים אף לדימום קל.
8. צניחת רקטום: במקרים מסוימים, ישיבה ממושכת בשילוב עם מאמץ יתר בזמן יציאות (לעיתים קרובות בשל עצירות) עלולה לתרום להתפתחות צניחת רקטום, מצב בו חלק מהרקטום בולט החוצה דרך פי הטבעת.

דרכים להתמודדות עם השפעות הישיבה הממושכת

• שילוב תנועה בשגרה היומית: קומו לפחות פעם בשעה למשך כמה דקות, טפסו במדרגות במקום להשתמש במעלית, או צאו להליכה קצרה בהפסקת הצהריים. להמלצה זו חשוב להתייחס כבר בגיל בית הספר היסודי, כדי לבנות הרגלים נכונים.
• ישיבה נכונה: הקפידו על ישיבה נכונה עם תמיכה מתאימה לגב התחתון.
• שימוש בשולחן עמידה או בעמדת עבודה מתכווננת המאפשרת לעבוד בעמידה לסירוגין.
• תרגילי מתיחה: בצעו תרגילי מתיחה קלים במהלך היום, במיוחד למותניים ולגב התחתון.
• שינויים תזונתיים: הגבירו את צריכת הסיבים התזונתיים והקפידו על שתייה מרובה של מים.
• פעילות גופנית סדירה: שלבו פעילות גופנית קבועה בשגרה שלכם, לפחות 30 דקות ביום, חמש פעמים בשבוע. אורח חיים פעיל הוא הדרך הטובה ביותר למנוע את השפעת הישיבה הממושכת.
• הקשבה לאותות הגוף: אל תתעלמו מהצורך ללכת לשירותים. דחיית היציאות עלולה להחמיר בעיות פרוקטולוגיות.
• טכניקות לחיזוק שרירי רצפת האגן: למדו טכניקות לחיזוק לשרירי רצפת האגן, שיכולות לסייע במניעת בעיות רפואיות.

טיפול בבעיות פרוקטולוגיות הקשורות לאורח חיים יושבני

1. טחורים:
   • הימנעו מישיבה ממושכת על האסלה.
   • השתמשו בחומרים מרככי צואה במידת הצורך.
   • שקלו שימוש בכרית מיוחדת לטחורים בזמן ישיבה ממושכת.
   • במקרים חמורים, התייעצו עם פרוקטולוג לגבי טיפולים נוספים.
2. פיסורה אנאלית:
   • הקפידו על תזונה עשירה בסיבים ושתייה מרובה למניעת עצירות.
   • השתמשו במשחות מקומיות להקלה על הכאב, בהתאם להמלצת רופא.
   • במקרים מתמשכים, ייתכן שיידרש טיפול כירורגי.
3. צניחת רקטום
   • חזקו את שרירי רצפת האגן באמצעות תרגילים ייעודיים.
   • הימנעו ממאמץ יתר בזמן יציאות.
   • במקרים חמורים, ייתכן שיידרש טיפול כירורגי.

חשוב לזכור כי במקרים של בעיות מתמשכות או חמורות, יש להתייעץ עם רופא.
אבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים למנוע החמרה ולשפר משמעותית את איכות החיים.

לסיכום,

אורח חיים יושבני מהווה אתגר משמעותי לשמירה על בריאות תקינה בכלל ולשמירה על מערכת העיכול בפרט. עם זאת, על ידי אימוץ הרגלים בריאים, הגברת התנועה והקשבה לצרכי הגוף, ניתן למזער את ההשפעות השליליות ולשמור על בריאות תקינה.
זכרו, גם שינויים קטנים בשגרה היומית יכולים להוביל לשיפור משמעותי באיכות החיים ובבריאות הכללית.
אם אתם חווים בעיות פרוקטולוגיות מתמשכות, אל תהססו לפנות לייעוץ מקצועי.

יציאות אינן אמורות לגרום לכאב או מאמץ חריג

כולם חווים מדי פעם מצב של עצירות, אך כשהבעיה נמשכת יותר מיום או יומיים, או מתרחשת לעתים קרובות, יש צורך להתייעץ עם רופא.
עצירות כרונית או צואה קשה עשוייה לגרום לטחורים, פיסורה (סדק אנאלי) או בעיות אחרות.
עצירות אינה מצב יוצא דופן, ולכן אין סיבה לחוש מבוכה לדבר עליה עם הרופא.
הרופא יוכל להציע מספר טיפים לריכוך הצואה, או אפילו לרשום תרופה מתאימה.
לרוב, שתייה מרובה והגדלת צריכת מזונות עם סיבים תפתור את הבעיה.
בעולם המערבי, צריכת הסיבים אינה מספקת, בשל הנטייה לצרוך מזון מעובד.
המזונות המומלצים להעלאת כמות הסיבים בתזונה הם: ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, וגרעינים.

הכרות עם שגרת היציאות

תדירות היציאות קשורה למרכיבים גנטיים ולאורח החיים. ישנם אנשים שהולכים לשירותים פעמיים ביום, ואחרים – פעמיים בשבוע. שני המקרים נורמליים. החשוב ביותר הוא להכיר את השגרה האישית ולשים לב לשינויים.

שינויים מזדמנים בתדירות היציאות או הבדלים קלים בצבע או במרקם לא אמורים לעורר דאגה. זה קורה בדרך כלל בגלל שינוי קל בתזונה. שינויים שנמשכים יותר מכמה ימים, או שינוי שאינו חוזר לסדרו עשויים להיות תסמין לבעיה בריאותית ומצריכים בירור רפואי.

"סולם בריסטול" הוא מעין מדד שיצרו גסטרואנטולגים מאוניברסיטת בריסטול, והוא מסווג את הצואה לפי מרקם וצורה. הוא יכול לסייע להבחנה עם מדובר בעצירות, בשלשול או ביציאה אידיאלית.
אך אין צורך לשנן את הסולם כדי ללמוד על בריאות מערכת העיכול.
התבוננות בעקביות של תנועות המעיים יכולה ללמד לא פחות, ואפילו יותר, על שינויים משמעותיים במערכת.
כשאדם מודע לשגרת היציאות הרגילה שלו, הוא יכול להבחין בשינוי משמעותי ולפנות לבירור.

על מה עשויים להעיד שינויים ביציאות?

לרוב, די בשינוי תזונתי כדי לפתור קושי ביציאות: תוספת סיבים ומים מועילה לשני הקצוות – גם כשהצואה קשה מדי וגם כשהיא רכה מדי.
ישנם גורמים אחכים שיכולים לגרום לשינויים ביציאות: פעילות גופנית, שינויים הורמונליים ושינויים בתרופות.
עם זאת, שינויים בצורה ובעקביות של תנועות המעיים יכולים להצביע על בעיות חמורות יותר במערכת העיכול:

• תסמונת המעי הרגיז
• מחלות מעי דלקתיות כמו מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית
• חסימת מעיים
• דיברטיקוליטיס
• סרטן הקיבה, המעי הגס או הרקטום

שינוי בקוטר הצואה – כאשר היציאות דקות כעיפרון, יכול להעיד על חסימה ואפילו על גידול.
במקרה כזה, ובכל שינוי משמעותי אחר, יש לדווח לרופא המשפחה שיפנה לפרוקטולוג מומחה להערכה נוספת.
יתכן שיהיה צורך בבדיקת קולונוסקופיה ובבדיקות אחרות כדי לזהות את הבעיה ולשלול את הסיבות החמורות ביותר. אם מדובר בחסימה או בסרטן, ככל שהגילוי מוקדם יותר כך הטיפול אפקטיבי יותר.

צבע הצואה

כמעט כל דבר שאנחנו אוכלים יכול לשנות את צבע הצואה שלנו: ירקות עליים, פירות אדומים, צבעי מאכל, בשר ואפילו תרופות מסוימות יכולים להשפיע על הצבע.
תרופות מסוימות עשויות להפוך את הצואה ללבנה, ותרופות אחרות – לשחורה.
אפילו תרופות ללא מרשם ובראשן פפטוביסמול (תרופה נוגדת חומציות) יכולות להשפיע על צבע הצואה.

במקרה שלא נוטלים תרופה חדשה באופן קבוע, וצבע הצואה משתנה, יש לפנות לרופא.
צואה שחורה יכולה לנבוע מדם בקיבה או במעיים עשוייה להעיד על כיב, מחלת מעי דלקתית, פוליפים טרום סרטניים או סרטן המעי הגס.
דם אדום בוהק על הצואה עצמה או על נייר הטואלט, נובע בדרך כלל מבעיה באזור הנמוך ביותר של המעי – הרקטום או פי הטבעת.
הוא יכול להעיד על טחורים, סדקים אנאליים, דיברטיקולוזיס או אפילו על בעיה חמורה יותר.
רק רופא מומחה, כמו כירורג קולורקטאלי, יכול לבצע בדיקות ולאבחן את הבעיה.

לסיכום,

המסר החשוב ביותר הוא שיש לפנות לרופא במקרה של שינויים ביציאות הנמשכים זמן רב.
ההשפעה הגדולה ביותר על הגודל, המרקם, הצורה ותדירות היציאות היא התזונה.
הקפדה על תזונה עשירה בסיבים ושתייה מרובה, היא הדרך הטובה ביותר להשפיע על בריאות מערכת העיכול.

לכל אדם שגרת יציאות משלו ועליו להכיר אותה כדי להבחין בשינויים. שינויים זמניים ביציאות הם נורמליים.
אם הם נמשכים רק יום או יומיים, ניתן לייחס את זה למאכל מסוים או לגורם אחר הקשור באורח החיים.
אם הם נמשכים זמן רב יותר – יש לפנות לרופא.

עצירות מזדמנת היא שכיחה מאוד, אך חלק מהאנשים חווים עצירות כרונית שיכולה להפריע למהלך התקין של חייהם. מעבר לאי-נוחות המתמדת שגורמת העצירות עצמה, היא עשויה לגרום לבעיות נוספות.
הטיפול בעצירות כרונית תלוי בחלקו בגורם הבסיסי, אך במקרים מסוימים לא נמצאת סיבה למצב.

עצירות כרונית – תסמינים

עצירות נחשבת לכרונית אם מתקיימים שניים או יותר מהתסמינים הללו למשך שלושה חודשים:

• פחות מ-3 יציאות בשבוע
• צואה גושית או קשה
• מאמץ יתר בזמן יציאות
• תחושה של חסימה בפי הטבעת שמונעת יציאות
• חוסר יכולת לרוקן לחלוטין את הצואה מהחלחולת (רקטום)
  

עצירות כרונית – גורמים

עצירות מתרחשת כאשר הצואה נעה לאט מדי דרך מערכת העיכול או שלא ניתן לסלק אותה ביעילות מהחלחולת. מצבים אלה גורמים לה להיות קשה ויבשה.

לעצירות כרונית יש סיבות אפשריות רבות מאוד:

חסימות במעי הגס או בפי הטבעת:

לחסימת דרכה של הצואה באזור המעי הגס, החלחולת או בפי הטבעת עצמו יכולים להיות גורמים רבים:

• קרעים זעירים בעור סביב פי הטבעת (פיסורה אנאלית)
• היצרות של המעי הגס
• סרטן המעי הגס, החלחולת או סרטן בטני אחר הלוחץ על המעי הגס

בעיות עצביות סביב המעי הגס והרקטום:

בעיות נוירולוגיות יכולות להשפיע על העצבים הגורמים לשרירים במעי הגס ובפי הטבעת להתכווץ ולהניע את הצואה דרך המעיים. הסיבות כוללות:

• נזק לעצבים השולטים בתפקודי הגוף (נוירופתיה אוטונומית)
• טרשת נפוצה
• מחלת פרקינסון
• פגיעה בחוט השדרה
• שבץ

בעיות בשרירים המעורבים ביציאה:

בעיות בשרירי האגן המעורבים ביציאות עלולות לגרום לעצירות כרונית. בעיות אלו עשויות לכלול:

• חוסר היכולת להרפות את שרירי האגן כדי לאפשר תנועת מעיים (אניזמוס)
• שרירי האגן שאינם מתאמים הרפיה והתכווצות בצורה נכונה (דיסינרגיה)
• שרירי אגן מוחלשים

מצבים הורמונליים:

הורמונים מסייעים לאיזון רמותהנוזלים בגוף. מחלות ומצבים המפרים את האיזון ההורמונלי עלולים להוביל לעצירות. מצבים אלה כוללים:

• סוכרת
• פעילות יתר של בלוטת התריס
• תת פעילות בלוטת התריס
• הריון

גורמי סיכון לעצירות כרונית

גורמים שעלולים להגביר את הסיכון לעצירות כרונית כוללים:

• גיל – ככל שהגיל מבוגר יותר כך הסיכון לעצירות כרונית גדל
• מין – נשים סובלות מעצירות יותר מגברים
• התייבשות או אי שתייה מספקת של מים
• תזונה דלה בסיבים
• ביצוע פעילות גופנית מועטה או חוסר בפעילות גופנית
• נטילת תרופות מסוימות, כולל תרופות הרגעה, תרופות כאב אופיואידיות, תרופות נוגדות דיכאון מסוימות או תרופות להורדת לחץ דם
• הפרעות אכילה

סיבוכים של עצירות כרונית

עצירות וטחורים –  עצירות היא אחד הגורמים העיקריים להיווצרות טחורים – המאמץ המתמשך בזמן היציאות, הישיבה הממושכת בשירותים והצואה הקשה עשויים לגרום ללחץ על הורידים שסביב ובתוך פי הטבעת ולגרום לבעיית טחורים – כאב, נפיחות ודימום.

עצירות ופיסורה –   צואה גדולה או קשה עלולה לגרום לקרעים זעירים בפי הטבעת – פיסורה היא סדק בפי הטבעת שגורם לכאב עז ולדימום.

עצירות וצניחת רקטום – המאמץ בזמן יציאות עלול לגרום לצניחת רקטום – חלק מהרקטום צונחת דרך פי הטבעת, בזמן מתן צואה. מצב זה קשור אמנם לחולשה בסוגרים, אך עצירות כרונית יכולה להחליש את שרירים אלה.

מניעת עצירות

אם הגורם לעצירות הוא מצב רפואי אחר, יש לטפל בו ולאזן אותו כדי להשפיע על תנועת המעיים.
ישנן גם תרופות לעצירות כרונית הניתנות במרשם על ידי רופא.
אך במקביל ישנן מספר פעולות פשוטות שניתן לבצע כדי להקל על העצירות ולעתים גם לפתור את הבעיה לחלוטין:

• לצרוך תזונה עתירת סיבים, הכוללת קטניות, ירקות, פירות, דגנים מלאים וסובין.
• להפחית את צריכת המזונות דלי הסיבים כמו מזון מעובד ומוצרי חלב ובשר.
• להקפיד על שתייה מרובה
• להיות פעילים פיזית ולהקפיד על פעילות גופנית סדירה.
• לא להתאפק או להתעלם מהדחף למתן צואה.
• לנסות ליצור לוחות זמנים קבועים לארוחות וליציאות.
• כשמדובר בילדים הסובלים מעצירות: חשוב להרגיל אותם לתזונה עתירת סיבים עוד מינקותם.
• במקרים בהם יש צורך בשחרור עצירות מיידי ישנן תרופות משלשלות ללא מרשם שיכולות לסייע.
  חשוב לא לקחת אותן באופן קבוע ללא התייעצות עם רופא, כי בטווח הארוך הן עלולות להחמיר את הבעיה.

לסיכום,

עצירות כרונית היא בעיה הגורמת לחוסר נוחות רבה ומפריעה לתפקוד היומיומי.
כדי לטפל בה יש צורך לדעת מה מקורה ולכן נדרש אבחון רפואי – הגורמים לעצירות כרונית מרובים והיא יכולה לנבוע מבעיות במערכת העיכול, חולשת שרירים, מצבים הורמונליים ומחלות אחרות.
שינויים באורח החיים יכולים לסייע לטיפול בעצירות.