באבחון הסרטן – סנטימטרים ספורים יכולים ליצור את האבחנה בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום.
מקורם של כמחצית ממקרי הסרטן הקולורקטלי הוא באזור המעי הסיגמואידי, ברקטום, ובנקודת המפגש ביניהם. גידולים שנמצאים בנקודת המפגש, עשויים להיות מסווגים הן כסרטן המעי הגס והן כסרטן הרקטום.
כמו כן, לעתים, בבדיקת דימות ראשונית, הגידול עשוי להיראות במעי הגס,
אך סריקות ובדיקות שלאחר מכן מאתרות את מקורו ברקטום.

מה ההבדל בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום (חלחולת)?

רב הדומה על השונה בין סרטן הרקטום וסרטן המעי הגס, אך הם אינם זהים לחלוטין והטיפול בהם עשוי להיות שונה.

אלה נקודות הדמיון בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום:

• סרטן בשני האיברים יכול להתפתח מפוליפים, שעשויים להיות טרום סרטניים ולהפוך לגידולים.
  לא כל הפוליפים הופכים לסרטן. אדנוקרצינומה היא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן המעי הגס והרקטום.
• סרטן בשני האיברים מושפע מהיסטוריה רפואית, גורמים תורשתיים וגורמי סיכון זהים אחרים.
• את הסרטן במעי הגס וברקטום מגלים באמצעות אותן בדיקה – קולונוסקופיה, ועוקבים אחריהם באותם אמצעי דימות.
• הישנות אפשרית הן לסרטן המעי הגס והן לסרטן הרקטום.
• דם סמוי או גלוי בצואה או שינוי בהרגלי היציאות הם תסמינים נפוצים של שני סוגי הסרטן.

ההבדל בין סרטן המעי הגס לסרטן הרקטום

המעי הגס והרקטום מהווים זה את המשכו של זה אבל הם שני איברים שונים עם תפקיד שונה.
המעי הגס סופח מים מהצואה ומעביר אותה לכיוון הרקטום, ואילו הרקטום משמש יותר להחזקת הצואה, כך שנוכל לשלוט בתנועת המעיים שלנו.

אורכו של המעי הגס הוא כ-5 מטרים ואילו אורכו של הרקטום הוא כ-15 ס"מ.

סרטן המעי הגס מתרחש כאשר התאים הסרטניים נוצרים באזור המעי הגס
ואילו סרטן הרקטום מתרחש כאשר תאים סרטניים נוצרים ברקמת הרקטום.

גם סדר הטיפול בשני הסוגים שונה.

טיפול בסרטן המעי הגס

ניתוח

הצעד הראשון בטיפול בסרטן המעי הגס הוא, ברוב המקרים, הסרת הפוליפים הסרטניים או הגידול.
ניתוח נחשב לטיפול המועדף והיעיל ביותר לסרטן המעי הגס.

השלב בו נמצא הסרטן יקבע את סוג הניתוח – ככל שהשלב מתקדם יותר יידרש ניתוח פולשני יותר.

ניתוח סרטן המעי הגס יסיר את קטע המעי המכיל את הגידול והרקמה הסובבת עם כלי הדם ובלוטות הלימפה שלו.

כימותרפיה

עבור חולי סרטן המעי הגס בשלבים ראשוניים (1-2) ניתוח להסרת הגידול במעי הגס מקובל כטיפול ראשוני ובמקרים רבים גם היחיד.
הערך של כימותרפיה כטיפול משלים בשלבים אלה למניעת הישנות הסרטן שנוי במחלוקת.
כימותרפיה מומלצת בדרך כלל לאחר ניתוח לחולים עם סרטן המעי הגס בשלב 3 ו-4.

קרינה

טיפול בקרינה אינו משמש לעתים קרובות לטיפול בסרטן המעי הגס. כאשר משתמשים בהקרנות אלא אם כן מדובר בטיפול בגרורות, או כטיפול תומך בשלב מתקדם של הסרטן.

טיפול בסרטן הרקטום

ניתוח

ברוב המקרים של סרטן הרקטום, הטיפול הכימו-קרינתי יקדים את הניתוח,

במקרים מסוימים, שילוב של כימותרפיה והקרנות כטיפול בסרטן הרקטום יכול להצליח עד כדי שלא יהיה ניתן לזהות סרטן בגוף. אם זה קורה, מחקרים מעידים שניתוח לא תמיד יוביל לתוצאות טיפול טובות יותר.

כימותרפיה וקרינה

חלק מחולי סרטן הרקטום בשלב מתקדם שיכולים לסבול טיפול משולב מסיבי מקבלים טיפול כימו-קרינתי לפני הניתוח, ניתוח להסרת הגידול וסביבתו, וטיפול כימותרפי משלים לאחר הסרת הגידול.

מטופלים שמצבם הרפואי לא מאפשר להם לקבל טיפול מסיבי, עשויים להגיע ישירות לניתוח ללא טיפול נוסף, ולאחר מכן לכימותרפיה משלימה.

ישנם מגוון שילובי כימותרפיה המתאימים לסרטן הרקטום.

לסיכום,

סרטן קולורקטלי כולל הן את סרטן המעי הגס והן את סרטן החלחולת (רקטום)
אין הבדל גדול בין שני סוגי הסרטן ויחד עם זאת מדובר בשני איברים שונים בעלי תפקיד שונה.
השוני העיקרי הוא בצורת הטיפול.
כשמדובר בסרטן המעי הגס – לרוב קו הטיפול הראשוני יהיה ניתוח, ואחריו, במקרה הצורך, טיפול כימותרפי, וכשמדובר בסרטן הרקטום, לרוב קו הטיפול הראשוני יהיה טיפול כימו-קרינתי, ולאחריו ניתוח שבעקבותיו יגיע טיפול כימותרפי משלים.

היום, בעקבות הטיפולים המתקדמים, גם סרטן שבעבר נחשב לקטלני יכול להפוך למצב כרוני,
המלווה את האדם לאורך חייו.
בחירה כיצד לנהל את המחלה, יכולה להשפיע מאוד על איכות החיים,
ולקבוע כיצד יבלה האדם את שנותיו לאחר שהתברר לו שחלה.

הנה מספר דרכים לשמירה על איכות חיים עם סרטן המעי הגס:

שמרו על תזונה בריאה

תזונה בריאה, מאוזנת ומגוונת יכולה לעזור לכם לשמור על רמות האנרגיה שלכם במהלך הטיפולים.
בחרו במזונות עשירים בחומרים מזינים כמו פירות, ירקות, דגנים וחלבונים, והימנעו ממזונות מעובדים ועתירי שומן, שכן הם יכולים להחליש את המערכת החיסונית ולעורר מצב דלקתי.
אם קשה לכם לאכול התייעצו עם הרופא או עם תזונאית עם התמחות מתאימה.
ייתכן שיקל עליכם לקבל אנרגיה משייקים ומשקאות חלבוניים ואולי עליכם לעבור לתקופה מסוימת לדיאטה דלת סיבים, כדי להקל על מערכת העיכול.
בכל מקרה, תזונה בריאה במהלך הטיפולים חשובה מאוד להצלחתם.

הקפידו על פעילות גופנית

הטיפול בסרטן עשוי להיות מתיש ולדרוש מנוחה רבה, אך דווקא פעילות גופנית יכולה לעזור לכם להתגבר על העייפות והדיכאון הנלווים לו.
פעילות גופנית משפרת את הרווחה הגופנית והנפשית הכללית.
נסו לבצע לפחות 30 דקות של פעילות גופנית מתונה עד בינונית, כמו הליכה מהירה, בכל יום.

אל תהיו לבד

התמודדות עם סרטן יכולה ליצור תחושה של בדידות.
חשוב שתהיה לכם מערכת תמיכה מעשית שתעזור לכם לעבור את האתגרים של הטיפול וההחלמה.
חשוב למצוא את האנשים שיעזרו לכם בכל תחומי החיים.
התמיכה יכולה להתבטא בהקשבה ועידוד, בירוקרטיה וקביעת תורים, שיחה עם הצוות הרפואי, מתן תרופות, עזרה בניהול התסמינים, הסעה לטיפולים וחזרה, סיוע בבישול ובמטלות הבית.

הישארו מעודכנים

ידע הוא כוח וחשוב להישאר מעודכנים לגבי מצבכם ואפשרויות הטיפול שלכם.
שאלו שאלות וחפשו מקורות מידע אמינים. זה יכול לעזור לכם לקבל החלטות לגבי הטיפול שלכם.
חשוב להגיע לבדיקות המעקב לאחר השלמת הטיפול כדי לעקוב אחרי מצב בריאותכם ולהתעדכן באפשרויות טיפול חדשניות.

שמרו על עצמכם

בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים, הציבו את בריאותכם בראש סדר העדיפויות.
טיפול עצמי מיטבי כולל מנוחה מספקת ומציאת דרכים להפגת המתח.
הקציבו זמן לעשיית פעולות שמשמחות אתכם וגורמות לכם להרגיש טוב עם עצמכם.

בחרו ברופאים המתאימים לכם

מקצועיות היא כמובן היתרון הגדול ביותר של הצוות האונקולוגי שאתם מחפשים,
אבל לצד המקצועיות חשוב שיטפל בכם צוות רפואי שאתם מרגישים בנוח לפנות אליו בכל עניין:
רופא המשפחה, האונקולוג והכירורג הקולורקטלי, הם אנשים שתצטרכו להיות איתם במגע מתמשך וחשוב שהם יהיו מודעים לסדרי העדיפויות שלכם ויתחשבו בהם.

נהלו את תופעות הלוואי

טיפול בסרטן יכול לגרום למגוון תופעות לוואי, כולל עייפות, בחילות וכאב. חשוב לדבר עם הצוות המטפל על דרכים להקלת התסמינים ולהפחתת תופעות הלוואי. ייתכן שהם יוכלו להמליץ ​​על תרופות או אסטרטגיות אחרות שיעזרו לכם להרגיש טוב יותר.

קבלו תמיכה רגשית

התמודדות עם סרטן יכולה להיות מאתגרת רגשית.
סרטן המעי הגס והטיפולים האינטנסיביים, יכולים להשפיע הן על איכות התפקוד היומיומי שלכם והן על המראה החיצוני ולכן מומלץ לחפש מרחב בטוח שבו תוכלו לפרוק את רגשותיכם ולקבל הכלה ללא תנאי.

חשוב שתהיה לכם רשת תומכת של בני משפחה וחברים שיעזרו לכם לעבור עם ההתמודדות הרגשית.
אך יחד עם זאת, שקלו להצטרף לקבוצת תמיכה לאנשים עם סרטן המעי הגס, או לקבל ייעוץ פרטני או טיפול רגשי מקצועי, שיעזור לכם להתמודד עם האתגרים הרגשיים של חיים עם סרטן.

היו מעורבים בטיפול שלכם

קחו תפקיד פעיל בטיפול. אתם החברים החשובים ביותר בצוות הרפואי שלכם, וחשוב לקחת חלק פעיל בטיפול.
זה כולל מעקב אחרי נטילת התרופות ותוכנית הטיפול, ויצירת קשר עם הצוות הרפואי לגבי כל דאגה או שאלה.
על ידי נטילת חלק פעיל בטיפול, אתם שומרים על מעורבות ותחושת שליטה במצב ומוודאים שאתם מקבלים את הטיפול הטוב ביותר האפשרי.

לסיכום,

שמירה על איכות חיים עם סרטן המעי הגס היא אפשרית.
אמנם מדובר במחלה קשה עם השלכות לא פשוטות על אורח החיים ועל איכות החיים,
יחד עם זאת ניתן לבחור בדרכי התמודדות טובות, המקדמות החלמה מחד ומאפשרות להתמודד עם הקושי טוב יותר מאידך.

*מאמר זה מוגש כידע כללי להעשרת הגולשים באתר

רוב הגידולים הסרטניים במעי הגס, מתחילים בפוליפים שפירים, שחלקם עלולים להפוך לממאירים עם הזמן,
לכן חשיבות הגילוי המוקדם של הפוליפים היא קריטית למניעת המחלה.

הגברת המודעות ושמירה על אורח חיים בריא, מפחיתים את הסיכון לחלות.
הנה 7 דרכים להפחית סיכון לסרטן המעי הגס:

אבחון מוקדם

אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס מעלה באופן משמעותי את הסיכוי למנוע מחלה ומוות.
הבדיקה הראשונית היא בדיקת סקר פשוטה: בדיקת דם סמוי בצואה.
בבדיקה זו יש לשלוח למעבדה דגימת צואה קטנה שנלקחה בבית באמצעות ערכה מיוחדת.
מעל גיל 50 מומלץ לחזור על בדיקה זו פעם בשנה, אלא אם כן מוצאים ממצא חריג.
דימום סמוי עלול להעיד על קיומם של פוליפים או של גידול.

הבדיקה היסודית והמומלצת ביותר לאבחון מוקדם ולהפחתת סיכון לסרטן המעי הגס היא קולונוסקופיה –
בדיקה הדורשת תזונה מיוחדת ונטילת משלשלים במשך מספר ימים לפני ביצועה.
בבדיקה זו ניתן לצפות במעי הגס לכל אורכו, ואף ליטול דגימות לביופסיה ולכרות פוליפים.
בדיקה זו מומלצת במקרה של תסמינים כמו דימום, אנמיה, שינויים אחרים בצואה או הימצאות בקבוצת סיכון.
מעל גיל 50 מומלץ לעשות בדיקה זו אחת לעשור אם לא נמצאו פוליפים ואין גורמי סיכון אחרים,
ואחת ל-5 שנים אם נמצאו פוליפים קטנים.
את הבדיקה מבצע כירורג קולורקטאלי (פרוקטולוג) או גסטרואנטרולוג.

בדיקות נוספות הן:
קולונוסקופיה וירטואלית – בדיקה הדורשת הכנה זהה אך אינה פולשנית
ויחד עם זאת לא ניתן לכרות בה פוליפים, ואם נצפים פוליפים בבדיקה יש לחזור עליה באופן לא וירטואלי.

סיגומאידוסקופיה – בדיקה של 60 הסנטימטרים האחרונים של המעי הגס, היכולה לאתר את רוב מקרי הסרטן ואינה דורשת הכנה תזונתית מלבד נטילת משלשלים וחוקנים.

בדיקות הנערכות בדרך כלל אחרי אבחון הסרטן הן אולטרה-סאונד טרנס רקטלי, MRI ופט-סיטי.

הפסיקו לעשן

הפסקת או הפחתת העישון מפחיתה את הסיכון לחלות בלפחות 14 סוגי סרטן, כולל סרטן המעי הגס.

לפי מחקר ישראלי – עישון מעלה באופן דרמטי את הסיכון לפיתוח פוליפים במעי הגס, שחלקם עלולים להתפתח לגידולים סרטניים.

בנוסף מחקר אמריקאי גילה שעישון מכפיל את הסיכון למוות מסרטן המעי הגס, אצל אנשים שכבר חלו.

שמרו על משקל בריא

השמנת יתר היא גורם סיכון למחלות רבות וביניהן לסוגים שונים של סרטן.
הסיכון לסרטן המעי הגס עולה אצל מי שסובל מעודף משקל או השמנת יתר.
אם אתם סובלים ממשקל עודף, חשוב לזכור שמצב זה אינו בריא גם אם לא יגרום לסרטן
ולמצוא את הדרך שלכם להגיע למשקל בריא.

הימנעו משתיית אלכוהול

שתיית אלכוהול קשורה קשר ישיר לסיכון גבוה יותר לפתח סוגים שונים של סרטן:
בחלק העליון של מערכת העיכול, בכבד, במעי הגס וברקטום.
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול או לצרוך אותו במתינות.
שתייה מתונה משמעה משקה אחד ביום.

הקפידו על פעילות גופנית

פעילות גופנית ברמה מותאמת מונעת מחלות רבות וביניהן סוגים שונים של סרטן.
במחקר רחב היקף, שכלל את תוצאות מספר מחקרים אמריקאים ואירופאים,
שנערכו בסך הכל על מעל מיליון איש, נמצא שפעילות גופנית מונעת סוגי סרטן שונים ב-15% עד 42%.
בין סוגי הסרטן גם סרטן המעי הגס.
פעילות גופנית בינונית עד אינטנסיבית, מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן גם אצל מעשנים ובעלי משקל יתר, בשל האפקט נוגד הדלקת ונוגד החמצון שהיא מייצרת.
בנוסף, פעילות גופנית מסייעת להחלמתם או להישרדותם של אנשים שכבר חלו בסרטן.

הגבילו צריכת בשר אדום ומעובד

מחקרים מראים קשר בין צריכת בשר אדום (בקר וכבש) ובשר מעובד (נקניקיות, המבורגרים תעשייתיים, נקניקים, בשר כבוש ומעושן) לבין התפתחות סרטן המעי הגס.
מומלץ להפחית למינימום צריכת בשר מעובד, ולהגביל את צריכת הבשר האדום.
אמנם לאכילת בשר אדום לא מעובד יש גם תועלת לבריאות, אך מומלץ לצרוך בשר לא יותר מפעמיים בשבוע.
תזונה בריאה משלבת ירקות ופירות בשלל צבעים, דגנים מלאים, שומנים בריאים ועוף, הודו, דגים וביצים.

טלו ויטמין D וסידן

במחקר שנערך על-ידי ה-IARC שבצרפת, נמצא שככל שרמות הויטמין D עולות, כך יורד הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. המינון המומלץ הוא 800-1000 יחב"ל ליום..
מחקר נוסף מצא שתזונה עשירה בסידן או נטילת תוסף סידן, מפחיתה את הסיכון לחלות בסוג מסוים של סרטן המעי הגס.
מובן שויטמין D וסידן חיוניים לשמירת בריאותו של הגוף, גם ללא קשר לסרטן
אך נטילה מופרזת שלהם עלולה להזיק, ולכן להתייעץ עם רופא לגבי המינון המומלץ בהתאם לבדיקות הדם או צפיפות העצם.

לסיכום,
סרטן המעי הגס הוא סוג סרטן נפוץ מאוד, אך ישנן דרכים להפחית את הסיכון לחלות בו.
לצד האבחון המוקדם, מומלץ להקפיד על אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, צריכה מתונה של אלכוהול ונטילת תוספים במקרה הצורך.
אורח חיים זה יסייע לכם לא רק להפחתת סיכון לסרטן המעי הגס, אלא גם למניעת מחלות כרוניות אחרות
ובשיפור איכות החיים וההרגשה הכללית.

לייעוץ בנושא סרטן המעי הגס, ניתן לפנות לד"ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, במרכזי אסותא ראשון לציון ובאר שבע.

למה משמשת לפרוסקופיה?

לפרוסקופיה משמשת לאבחון ולטיפול במצבים שונים בחלל הבטן.
לפרוסקופיה אבחנתית נועדה לבירור במקרים שאמצעי דימות לא משקפים לא נותנים את מלוא המידע.
ניתן להשתמש בה כדי לבחון כל איבר במערכת העיכול:
הקיבה, הכבד, כיס המרה, הטחול, הלבלב, המעי לכל אורכו, האגן ואברי הרבייה.
לפרוסקופיה מאפשרת לצפות באיברים ישירות ובהגדלה, ליטול ביופסיה, ובמקרים מסוימים אף לטפל ישירות בבעיה.

לפרוסקופיה ניתוחית משמשת לכריתת כיס מרה, תיקון בקעים וגם לכירורגיה אונקולוגית, כמו ניתוח לכריתת המעי הגס.

אפשרויות ניתוחיות לטיפול בסרטן המעי הגס

לחולה העובר ניתוח אונקולוגי במעי הג יש שלוש אפשרויות –
ניתוח פתוח רגיל, ניתוח בסיוע לפרוסקופי או ניתוח לפרוסקופי.
ניתוח פתוח קונבנציונלי דורש חתך גדול בבטן כדי להסיר גידולים סרטניים וכל בלוטות לימפה סמוכות.
אחד החסרונות של אפשרות זו הוא, ברוב המקרים, התפתחות רקמת צלקת משמעותית.
שני סיבוכים אפשריים נוספים של ניתוח קונבנציונלי הם בקע או זיהום במקום החתך.
ניתוח בסיוע לפרוסקופי כולל שימוש בצינור צפייה דק (לפרוסקופ) ובמצלמה זעירה,
המוחדרים דרך הטבור כדי לבחון את איברי הבטן ולבצע ניתוח.

בניתוח כריתת מעי בסיוע לפרוסקופי, החתך בבטן קטן יותר מזה המשמש בניתוח פתוח,
אבל גדול מספיק כדי שניתן יהיה להרים את המעי הגס דרכו, כך שניתן לבצע את הניתוח מחוץ לגוף.
ניתוח לפרוסקופי, הידוע גם כניתוח זעיר פולשני, מבוצע כולו בתוך הגוף.
מדובר בהליך מתקדם המהווה אלטרנטיבה בטוחה ויעילה הן לניתוח פתוח קונבנציונלי והן לניתוח בסיוע לפרוסקופי.

כיצד מתבצע ניתוח לפרוסקופי של המעי הגס?

בניתוח זה יבצע המנתח מספר חתכים קטנים באזור הטבור, דרכם יוחדרו הציוד הניתוחי,
והלפרוסקופ – מכשיר דמוי אנדוסקופ עם מצלמה בקצהו.
השלב הראשון בניתוח הוא החדרת פחמן דו חמצני לחלל הבטן כדי לנפח את אזור הניתוח ולאפשר גישה טובה יותר.

כמו בניתוח בגישה הפתוחה, ינותק החלק הנגוע של המעי הגס וייכרת מאספקת הדם ויכרת,
ולאחר מכן יאוחו הקצוות.
במקרים מסוימם יוחלט על אילאוסטומיה – פיום המעי הדק וחיבורו לסטומה (שקית חיצונית).
לאחר החלמת האזור יאוחה קצה המעי הדק לשארית המעי הגס בניתוח נוסף.
במקרים אחרים תבוצע קולוסטומיה – חיבור קבוע של חלקו האחרון של המעי לשקית לאיסוף הצואה.

בסיום הניתוח יאוחו החתכים הקטנים ויחבשו.

מהם היתרונות של ניתוח לפרוסקופי של המעי הגס?

במקרים של ניתוח לפרוסקופי מאפשר ראייה, שליטה ודיוק טובים יותר למנתחים.
קו הראייה מאפשר ללפרוסקופ לנוע בחלל הגוף ולראות את האזור המקיף את המעי מוגדל פי שניים.
אפשרות זו מבטיחה שכל בלוטות הלימפה הסמוכות לאזור הנגוע יוסרו אף הן במהלך הניתוח.

זו מבטיחה שכל בלוטות הלימפה הסמוכות לאזור הנגוע יוסרו אף הן במהלך הניתוח.
זוהי הסיבה

בנוסף, השיט

בנוסף, השיטה הלפרוסקופית מקצרת את זמן ההחלמה ומונעת סיבוכים:

הפחתת הכאבים לאחר הניתוח – כל ניתוח בגישה בטנית פתוחה גורם לכאבים בעוצמה בינונית עד גבוהה במהלך ההחלמה. ניתוח זעיר פולשני מפחית את מנעד הכאבים באופן משמעותי.

קיצור זמן האשפוז – בניגוד לניתוח קונבנציונלי – לאחר לפרוסקופיה ניתן, ברוב המקרים, להשתחרר מבית החולים לאחר ימים ספורים, כי החתכים מחלימים במהירות, מערכת העיכול חוזרת לתפקוד מהר יותר וניתן לאכול ולשתות מוקדם יותר.

היעדר צלקות בולטות – מבחינה קוסמטית הצלקות שנותרות על הבטן הן קטנות ולא בולטות כמו בניתוח קונבנציונלי. חשוב מכך – הניתוח לא מותיר צלקות פנימיות ניכרות במערכת העיכול.

מזעור הסיכון לנזק לדופן הבטן – חתך בטני גדול גורם לנזק לדופן הבטן ויכול להוביל לבקעים, זיהום והידבקויות. החתכים הזעירים של ניתוח זעיר פולשני מפחיתים באופן ניכר את הפגיעה בדופן הבטן.

אלו הסיבות שהניתוחים הלפרוסקופיים מקבלים כיום עדיפות במרבית המקרים.

סיבוכים אפשריים של ניתוח לפרוסקופי של המעי הגס

סיבוכים האופייניים לניתוח בטן פתוח, אינם נפוצים לאחר ביצוע ניתוח לפרוסקופי.
עם זאת ייתכנו זיהומים, דימומים, פגיעה באזורים אחרים בבטן, או צורך במעבר לשיטה פתוחה במהלך הניתוח.

כל ניתוח של המעי הגס מתבצע בהרדמה מלאה, ולכך נלווים הסיכונים והסיבוכים הנדירים הקשורים להרדמה עצמה.

לאחר הניתוח ייתכן כאב במקום החתכים וכאב באזור הכתפיים כתוצאה מלחץ הגז שהוחדר לגוף.

איזה תפקיד ממלאת הרובוטיקה?

בשני העשורים האחרונים התפתחו אופציות רובוטיות, שהופכות את הניתוח הלפרוסקופי למדויק ויעיל יותר.

הרובוט מציג לעיני הכירורג הקולורקטלי תמונה תלת ממדית מוגדלת פי שניים-עשר, המאפשרת לו דיוק מקסימלי.
את זרועות הרובוט, ובהן כלי הניתוח, מפעילים בעזרת מוטות היגוי, ויכולת התנועה שלו רחבה ומדויקת יותר מאשר זו של יד אנושית.

אובחנתם עם סרטן ואתם עומדים לפני ניתוח?
מוזמנים לפנות לייעוץ אצל  ד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית ומיומן בכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת, באסותא רמת החייל, ראשון לציון ובאר שבע.

ניתן להבחין בדימום על נייר הטואלט ואפילו בצואה,
ובכל מקרה שמבחינים בדימום יש להגיע לרופא.

משמעות צבע הדם בדימום מהרקטום

צבע הדם עשוי להצביע על המיקום שממנו מגיע הדימום. מדובר בשלב מאוד חשוב, התורם לאבחון מהיר ולטיפול מותאם.

דם טרי בצבע אדום בהיר מגיע בדרך כלל מהרקטום או מהמעי הגס.
כשהדם בצבע אדום כהה – ייתכן שהוא מגיע מהמעי הדק.
דם כהה מאוד או שחור עשוי להצביע על דימום ממערכת העיכול העליונה.

חשוב לדעת שלא תמיד הדם נראה לעין. לכן מומלץ, אחרי גיל 50, לערוך בדיקת סקר לאיתור דם סמוי בצואה.
אם נמצאים בקבוצת סיכון למחלות מעי ולסרטן המעי והחלחולת או סובלים מאנמיה ממקור בלתי מוסבר,
מומלץ לערוך את הבדיקה גם בגיל מוקדם יותר.

הדם הסמוי נמצא בצואה, אך אי אפשר להבחין בו, וניתן לגלות את קיומו רק באמצעות בדיקת דם סמוי.
בדיקה זו יכולה לסייע לאבחון מוקדם של ממאירויות ולכן, במקרים רבים, היא מצילה חיים.

מצבים רפואיים שגורמים לדימום מהרקטום

פיסורה – קרע קטן בתעלת האנאלית. עשויה להופיע כתוצאה מצואה קשה או עצירות ממושכת.
פיסורה עלולה  לגרום לכאבים ולדימום.

הצואה הקשה נוצרת כתוצאה מנטייה לעצירות, תזונה דלה בסיבים ושתייה מועטה.
פעולת המעיים דורשת מאמץ רב יותר ויכולה לגרום לפיסורה ולטחורים.

טחורים – נפיחות של רקמת כלי דם סביב לפי הטבעת ובקצה הרקטום.
טחורים מלווים בד"כ בצואה קשה, דימום רקטלי, כאבים עזים בזמן עשיית הצרכים וחוסר נוחות כללי באזור פי הטבעת.

סרטן המעי או החלחולת – הסרטן השני בשכיחותו בארץ.
הוא מתפתח לראשונה במערכת העיכול התחתונה – במעי הגס או ברקטום.
אחד התסמינים הראשוניים שמרמזים על גידול סרטני במעי הוא דימום מהרקטום.

סרטן פי הטבעת –  גידול סרטני באזור פי הטבעת.
התסמינים החיצוניים העיקרים שלו הם דימום מפי הטבעת והתפתחות גוש בקרבתו.  

מחלות מעיים דלקתיות – מחלות הגורמות לדלקת במערכת העיכול.
השכיחות שבהן הם קוליטיס כיבית – הפוגעת במעי הגס, ומחלת קרוהן – הפוגעת בכל מערכת העיכול.
התסמין הראשוני ולעתים גם העיקרי של מחלות אלה הוא שלשול דמי.

אבחון דימום רקטלי

האבחנה הראשונית מתחילה בדרך כלל על ידי המטופל בשירותים.
דימום מהרקטום מעיד על כך שקיימת בעיה אחרת במערכת העיכול.

עם המידע הזה יש להגיע לרופא, שיבצע בדיקה פיזית ראשונית של פי הטבעת, וימליץ על המשך אבחון וטיפול.
לעתים יהיה צורך בבדיקות דימות של אזור הרקטום, כמו אנוסקופיה או רקטוסקופיה,
ולעתים יהיה צורך בבדיקות מעמיקות יותר כמו סיגמואידוסקופיה (לבדיקת השליש התחתון של המעי הגס)
או קולונוסקופיה (לבדיקת כלל המעי הגס).
לאחר האבחנה, הרופא ימליץ על הטיפול המתאים.

במקרים רבים, אבחון מקור הדימום הרקטלי הוא בעל חשיבות קריטית, לאיתור מוקדם של בעיות רפואיות ולטיפול מידי בהן.

סובלים מדימום מהרקטום? מוזמנים ליצור איתנו קשר ולקבוע תור לד"ר אבי רשף – כירורג בכיר ופרוקטולוג,
לייעוץ, אבחון וטיפול בבעיה.