סיגמואידוסקופיה – ד״ר אבי רשף – פרוקטולוג וכירורג בכיר https://doctor-reshef.com כירורג בכיר, מומחה בכירורגיה כללית ופרוקטולוגיה. ד"ר רשף מומחה בתחומו ומטפל ב: טחורים, פיסורה, פיסטולה, מחלות מעיים, הרניה, כריתת כיס מרה. כמו כן ניתן לבצע במרפאה פרוצדרות כמו קשירת טחורים. ד"ר רשף מבצע ניתוחים באסותא ראשון לציון ובאר שבע. Wed, 02 Aug 2023 13:58:36 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7 https://doctor-reshef.com/wp-content/uploads/2022/05/cropped-logo_icon_dr_reshef-32x32.jpg סיגמואידוסקופיה – ד״ר אבי רשף – פרוקטולוג וכירורג בכיר https://doctor-reshef.com 32 32 סיגמואידוסקופיה וקולונוסקופיה – מה ההבדל? https://doctor-reshef.com/sigmoidoscopy/ Sat, 22 Jul 2023 12:06:00 +0000 https://doctor-reshef.com/?p=3573 אנדוסקופיה היא שם כללי להליך המשמש לבדיקה או ללקיחת ביופסיה, המתבצע באמצעות צינור שאליו נלווים סיב אופטי המשמש כמקור אור, ומצלמה המתעדת את האזור.
כשיש חשד לבעיה במעי הגס או ברקטום, קיימים מספר הליכים אנדוסקופיים כדי לבחון את מערכת העיכול התחתונה. במקרים של חשד לסרטן המעי הגס, ישנן שתי בדיקות אנדוסקופיות אפשריות: סיגמואידוסקופיה וקולונוסקופיה.

מה ההבדל בין סיגמואידוסקופיה לקולונוסקופיה?

מבחינה מעשית – סיגמואידוסקופיה היא בדיקה המאפשרת לראות את החלק התחתון של המעי הגס,
הידוע גם בשם המעי הגס הסיגמואידי, ומכאן קבלה הבדיקה את שמה.
הליך זה מתאים גם לצפייה באזור הרקטום ופי הטבעת.

קולונוסקופיה מאפשרת לרופא לראות את כל אורכו של המעי הגס.
הצינור הגמיש המשמש להליך זה ארוך יותר, והוא מסוגל לנווט דרך עיקולי המעי.

ההמלצה של משרד הבריאות לכל אדם המגיע לגיל 50 היא לעבור קולונוסקופיה כבדיקת סקר,
וכשאין ממצאים, לעבור בדיקה כל 10 שנים.
ברוב המקרים, כשיש תסמינים המעוררים חשד לסרטן המעי הגס, או למחלות מעי אחרות, יישלח המטופל לקולונוסקופיה. אך ישנם מקרים בהם יעשה שימוש גם בבדיקת הסיגמואידוסקופיה.

בדיקת סיגמואידוסקופיה

איך מתבצעת סיגמואידוסקופיה?

ישנם שני סוגים של סיגמואידוסקופיה. הראשונה והנפוצה יותר היא סיגמואידוסקופיה גמישה, שבה הרופא מחדיר צינור גמיש דרך פי הטבעת אל הרקטום והמעי הסיגמואידי, והיא משמשת לחקירה מעמיקה יותר של החלק התחתון של המעי הגס.
הסוג השני המכונה סיגמואידוסקופיה קשיחה, מתאים יותר לבדיקות מוקדמות מהירות המתבצעות במרפאה,
ונעשה בה שימוש בצינור פלסטיק או מתכת קשיח יותר.

לפני הבדיקה הגמישה, יש לנקות את החלק התחתון של המעי באמצעות חוקנים, לפי הוראות הפרוקטולוג. לרוב – חוקן אחד יום לפני הבדיקה וחוקן אחד מספר שעות לפניה.
כמו כן, יש להיות בצום מספר שעות לפני הבדיקה.

בזמן הבדיקה, הרופא המבצע את הבדיקה ישכיב את המטופל על צדו השמאלי, יחדיר בעדינות את הסיגמואידוסקופ (הצינור הגמיש) לפי הטבעת. לעתים יוחדר אוויר לפי הטבעת שירחיב מעט את המעי כדי לקבל תצוגה טובה יותר של פי הטבעת ולאפשר נטילת ביופסיה במקרה הצורך, כאשר הצינור נמצא במקום.

לאחר הבדיקה, יושאר המטופל להתאוששות קצרה ויישלח לביתו, עם התוצאות (פרט לתוצאות ביופסיה, שמגיעות מאוחר יותר).

איך מתבצעת קולונוסקופיה?

בניגוד להכנה לסיגמואידוסקופיה, הדורשת ניקוי באמצעות חוקנים בלבד, ההכנה לקולונוסקופיה נמשכת מספר ימים ודורשת שינוי תזונתי הדרגתי, מצריכת מזונות דלי סיבים מספר ימים לפני הבדיקה ועד לתזונה נוזלית בלבד ביום האחרון. הצום לפני הבדיקה ארוך יותר, ובנוסף לתזונה המעטה, נדרשים גם חוקנים לניקוי.
הסיבה להכנה הממושכת היא שטווח הבדיקה רחב יותר והצינור מוחדר לאורך כל המעי הגס.

בדיקת הקולונוסקופיה נעשית תחת טשטוש.
ההליך מתחיל כמו סיגמואידוסקופיה, עם החדרת המכשיר לפי הטבעת וניפוח המעי.
המצלמה באנדוסקופ שולחת תמונות למוניטור הנמצא בחדר שבו מתבצע ההליך.
ניתן לבצע כריתת פוליפים במהלך הבדיקה. הממצאים נשלחים לביופסיה.

זמן ההתאוששות של המטופל במרפאה בה מתבצע ההליך ארוך יותר, כי הוא מתעורר מטשטוש ונמצא לאחר צום ממושך. עקב הטשטוש – לבדיקה זו חובה להגיע עם מלווה, שיחזיר את המטופל לביתו.

מתי תתבצע סיגמואידוסקופיה?

מאחר שבדיקת הקולונוסקופיה מקיפה יותר והיא מומלצת כבדיקת סקר ע"י משרד הבריאות,
ברוב המקרים בהם יש תסמינים היכולים להעיד על סרטן המעי הגס, יישלח המטופל מידית לקולונוסקופיה.
יחד עם זאת סיגמואידוסקופיה היא בדיקה קצרה יותר, פחות פולשנית, ואינה דורשת הכנה ממושכת,
ולכן, ייתכן ותהייה לה עדיפות במקרים מסוימים:

  • ניתן להשתמש בסיגמואידוסקופיה קשיחה כהליך מרפאתי ראשוני לבדיקת דימום, אי-נוחות, אי סדירות ביציאות או תסמינים אחרים של בעיה סביב פי הטבעת או ברקטום.
  • סיגמואידיסקופיה יכולה להתאים למצב של בעיה רפואית שמקורה ברקטום.
  • פוליפים, גידולים או סימנים אחרים של סרטן המעי הגס, יזוהו גם במהלך סיגמואידוסקופיה ולכן ישנם רופאים המעודדים מטופלים לבצע סיגמואידוסקופיה גמישה בין שתי בדיקות קולונוסקופיה.
    במקרה שמתגלה ממצא מדאיג, ניתן להמשיך לקולונוסקופיה.
  • סיגמואידוסקופיה יכולה לשמש גם כדי לבדוק מטופל המקבל טיפול תרופתי למחלת מעי.
    תוצאות הבדיקה יכולות לשמש כאינדיקציה ליעילות הטיפול.

איך לדעת איזו בדיקה מתאימה?

כאמור, ברוב המקרים מומלץ לבצע קולונוסקופיה פעם בעשר שנים, החל מגיל 50 (בארה"ב הורידו את הגיל המומלץ לבדיקה ראשונה ל-45, עקב עליית השכיחות של מקרי סרטן אצל מטופלים צעירים).
במקרה של תסמינים המעידים על אפשרות למחלת ברקטום או במעי הגס יש להתייעץ עם רופא,
והוא זה שיחליט מהי הבדיקה המתאימה.

סובלים מדימום, אי-נוחות או שינויים בהרגלי היציאה?
מוזמנים להגיע לייעוץ למרפאתו של ד"ר אבי רשף – פרוקטולוג וכירורג מומחה.

]]>