1. שימוש ממושך במשחות סטרואידים

משחות המכילות סטרואידים הן אחד הטיפולים הנפוצים ביותר לטחורים, אך שימוש לא נכון בהן עלול לגרום לנזק משמעותי.
רבים נוטים להשתמש במשחות אלו לתקופות ארוכות מדי, מתוך מחשבה שאם הן עוזרות בטווח הקצר, הן בטח טובות גם לטווח הארוך.
אולם, שימוש ממושך בסטרואידים עלול להחליש את הרקמות באזור, להגביר את הסיכון לזיהומים ואף לגרום להידקקות העור.
במקום זאת, מומלץ להשתמש במשחות סטרואידים רק לפי הוראות הרופא, בדרך כלל לא יותר משבוע עד שבועיים, ולאחר מכן לעבור למשחות מרגיעות שאינן מכילות סטרואידים.

2. התעלמות מהרגלי יציאה לקויים

אחת הטעויות המשמעותיות ביותר היא ההתמקדות בטיפול בסימפטומים בלבד, תוך התעלמות מהגורמים הבסיסיים לבעיה.
הרגלי יציאה לקויים, כמו עצירות כרונית או שלשול מתמשך, הם גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות והחמרה של טחורים. חשוב להבין שטיפול אמיתי בטחורים מחייב התייחסות כוללת להרגלי היציאה.
זה כולל שמירה על תזונה עשירה בסיבים, שתייה מספקת של מים, פעילות גופנית סדירה והקפדה על הליכה לשירותים מיד כשמרגישים צורך.
בנוסף, חשוב להימנע מישיבה ממושכת בשירותים, שעלולה להגביר את הלחץ על כלי הדם באזור.

3. ניקוי יתר של האזור

טעות נפוצה נוספת היא הניקוי האגרסיבי מדי של אזור פי הטבעת.
מתוך כוונה טובה לשמור על היגיינה, אנשים רבים משתמשים בסבונים חזקים, מגבונים לחים או מנקים את האזור בצורה נמרצת מדי.
פעולות אלו עלולות לגרום לגירוי, יובש ואף לפגיעה ברקמות העדינות. הגישה הנכונה היא ניקוי עדין במים פושרים בלבד, תוך שימוש בסבון עדין במידת הצורך.
לאחר הניקוי, חשוב לייבש את האזור בטפיחות עדינות ולא בשפשוף. במקרים של גירוי מתמשך, ניתן להשתמש במשחות מרגיעות לא תרופתיות המיועדות לאזור זה.

3. דחיית הפנייה לטיפול רפואי

רבים נמנעים מפנייה לרופא בשל מבוכה או תקווה שהבעיה תחלוף מעצמה.
זוהי טעות שעלולה להוביל להחמרה משמעותית במצב ולעיכוב בקבלת הטיפול המתאים.
במיוחד חשוב לפנות לרופא במקרים של דימום מתמשך, כאבים חזקים, או כאשר הטיפולים הביתיים אינם מביאים להקלה.
חשוב לזכור שדימום יכול להיות סימן למצבים רפואיים אחרים שדורשים אבחון וטיפול מקצועי. רופא מומחה יכול לא רק לאבחן את הבעיה בדיוק, אלא גם להתאים את הטיפול המיטבי למצבכם הספציפי.
במקרים מסוימים אין מנוס מאשר לנקוט בטיפולים פולשניים יותר – קשירת טחורים ואפילו ניתוח טחורים.

טיפול עצמי לא מבוקר

הזמינות של מידע רפואי באינטרנט ומוצרי טיפול ללא מרשם הובילה לתופעה מדאיגה של טיפול עצמי לא מבוקר.
אנשים רבים מנסים שילובים שונים של טיפולים, משתמשים במוצרים טבעיים ללא בדיקת התאמה, או מסתמכים על עצות לא מקצועיות מהרשת.
התנהלות זו עלולה לא רק להיות חסרת תועלת, אלא אף להזיק.
חשוב להבין שגם מוצרים טבעיים או ללא מרשם עלולים לגרום לתופעות לוואי או לתגובות אלרגיות.
הגישה הנכונה היא להתייעץ עם אחות או רופא לפני התחלת כל טיפול חדש, ולעקוב אחר ההנחיות המדויקות לשימוש במוצרי טיפול.

מתי חייבים לפנות לרופא?

ברוב המקרים טיפול ביתי בטחורים משיג תוצאות טובות והם חולפים לאחר זמן קצר. אך ישנם מצבים שמחייבים פנייה מיידית לרופא:

• דימום מתמשך או כבד מפי הטבעת
• כאב חד או בלתי נסבל
• חום המלווה בכאבים באזור
• שינוי בהרגלי היציאה שנמשך יותר משבועיים
• הופעה של גוש קשה או כואב באזור

חשוב במיוחד לזכור שדימום מפי הטבעת, למרות שלרוב מקורו בטחורים, יכול להיות סימן למצבים רפואיים אחרים שדורשים בדיקה מקיפה.

טיפים יומיומיים למניעה

מעבר להימנעות מהטעויות שהזכרנו, הנה כמה המלצות מעשיות שיכולות לעזור במניעת החמרה של טחורים:

• הקפידו על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים
• שתו לפחות 8-10 כוסות מים ביום
• הימנעו מישיבה ממושכת ועשו הפסקות קצרות להליכה
• התעמלו באופן קבוע, אך הימנעו מתרגילים שמגבירים לחץ על אזור האגן
• שימו לב לסימנים מקדימים כמו גירוי או אי נוחות ופעלו בהתאם

לסיכום, טיפול נכון בטחורים מחייב גישה מאוזנת, סבלנות והקשבה לגוף. הימנעות מחמש הטעויות הנפוצות שסקרנו יכולה לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה ולמנוע סיבוכים מיותרים. אם אתם סובלים מטחורים, זכרו שאין צורך להתמודד לבד – פנייה לפרוקטולוג בשלב מוקדם תוביל לרוב לתוצאות טובות יותר ולהקלה מהירה יותר בסימפטומים.

כיצד מתבצע ההליך?

במהלך ההליך, יכניס הפרוקטולוג מכשיר מיוחד הנקרא אנוסקופ לפי הטבעת.
האנוסקופ מאפשר לרופא לראות את הטחור בבירור.
לאחר מכן, הרופא יתפוס את הטחור בעזרת כלי מתאים ויהדק גומיה סביב בסיס הטחור.
הגומייה מונעת זרימת דם אל הטחור, מה שגורם לו להתכווץ, להמות ולנשור תוך כשבוע.

יתרונות קשירת טחורים:

• יעילות: קשירה בגומייה היא טיפול טחורים יעיל עבור רוב האנשים הסובלים מטחורים פנימיים.
  מחקרים מראים שעד 80% מהאנשים מדווחים על שיפור משמעותי בתסמינים לאחר ההליך.
• מהירות: ההליך עצמו נמשך זמן קצר, בדרך כלל כ-30 דקות.
• מזעור הפולשנות: קשירת טחורים אינה דורשת חתכים או תפרים, ולכן היא נחשבת פחות פולשנית מאשר ניתוח.
• החלמה מהירה: רוב האנשים יכולים לחזור לפעילות רגילה תוך מספר ימים לאחר ההליך.
• סיכונים נמוכים: קשירת טחורים היא בדרך כלל הליך בטוח עם סיכונים נמוכים יחסית.

מתי מומלץ לבצע קשירת טחורים?

ההליך מומלץ לטיפול בטחורים פנימיים, במיוחד במקרים הבאים:

• טחורים קלים עד בינוניים: ההליך יעיל במיוחד לטיפול בטחורים קלים עד בינוניים.
• טחורים חוזרים: אם טיפולים ביתיים לטחורים, כמו משחות או נרות, לא היו יעילים, קשירת טחורים עשויה להיות פתרון יעיל.
• העדפה אישית: אם יש העדפה לטיפול לא פולשני עם זמן החלמה מהיר.

מתי לא מתאים לבצע קשירת טחורים?

קשירת טחורים אינה מתאימה לכל האנשים. ייתכן שיהיה צורך לשקול אפשרויות טיפול אחרות במקרים הבאים:

• טחורים חיצוניים: טחורים הנמצאים מחוץ לפי הטבעת לא מתאימים להליך.
• טחורים חמורים: טחורים מדרגה רביעית, שהם טחורים גדולים ונפוחים, שחרגו לחלק החיצוני של פי הטבעת אינם מתאימים להליך.
• היעדר רקמה בריאה: אם אין מספיק רקמה בריאה באזור הטחור שניתן לקשור בגומיה, הקשירה עשויה להיות לא יעילה.
• מצבים רפואיים מסוימים: אנשים הסובלים ממצבים רפואיים מסוימים, כמו מחלות דם או זיהומים באזור פי הטבעת, עשויים לא להתאים לביצוע ההליך.

מה לצפות לאחר ההליך?

לאחר קשירת טחורים, ייתכן שתרגישו כאב קל ותחוו דימום קל מפי הטבעת במשך מספר ימים.
הרופא ימליץ על נטילת משככי כאבים פשוטים ותרופות לריכוך צואה כדי להקל על התסמינים.

חשוב להימנע מהרמת משאות כבדים וממאמץ בעת יציאות במהלך תקופת ההחלמה.
כמו כן, מומלץ לשמור על תזונה עשירה בסיבים ולשתות הרבה מים כדי למנוע עצירות.

רוב האנשים יכולים לחזור לפעילות מלאה תוך מספר ימים, אך ייתכן שאחרים יצטרכו לקחת כמה ימי חופש מהעבודה. חשוב להקשיב לגוף ולנוח בהתאם לצורך.

טיפים לקידום ההחלמה:

• טלו תרופות נגד כאבים לפי ההוראות: הרופא המנתח ימליץ על תרופות נגד כאבים כדי לעזור לך להתמודד עם אי הנוחות לאחר ההליך. חשוב לקחת את התרופות לפי ההוראות.
• הניחו קומפרסים קרים: במקרה של נפיחות באור פי הטבעת – הנחת רטיות קרות עשויה לזור.
• שמור על האזור נקי ויבש: שטפו את אזור פי-הטבעת בעדינות במים וסבון מספר פעמים ביום. הקפידו לייבש היטב את האזור לאחר השטיפה.
• אכלו מזון עשיר בסיבים: תזונה עשירה בסיבים תסייע בריכוך הצואה ותקל על התרוקנות המעיים, מה שיכול להפחית את הכאב ותחושת חוסר הנוחות. מקורות טובים לסיבים תזונתיים כוללים פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות.
• שתו הרבה מים: שתייה מרובה של מים תשמור על לחות הגוף ותסייע במניעת עצירות.
• הימנע מהרמת משאות כבדים: הימנע מהרמת משאות כבדים – פעולה שעשויה להחמיר את הדימום.
• הימנעו ממאמץ בעת יציאות: אל תתאמצו יותר מדי בעת יציאות, מכיוון שמאמץ עלול להחמיר את הכאב והדימום.
• השתמשו בתרופות לריכוך צואה: במקרה של עצירות כרונית או קושי במתן צואה, הרופא עשוי לרשום לכם תרופות לריכוך צואה כדי להקל על התרוקנות המעיים ולהפחית את הכאב.
• הקפידו על מנוחה: מנוחה חשובה לתהליך ההחלמה. הקפידו לישון מספיק שעות במהלך הלילה ולנוח במהלך היום ככל שתצטרכו.

חשוב לזכור שגם כשמדובר בהליך פשוט, כמו קשירת טחורים בגומייה, כל אדם מחלים בקצב שלו.
הקפידו להקשיב לגוף ולהוראות הרופא.

אם אתם סובלים מבעיית טחורים חוזרת, הגורמת לכם לחוסר נוחות, פנו למרפאתו של ד"ר אבי רשף,
ולאחר אבחון ובדיקת התאמה, תוכלו להיפטר מהטחורים בהליך פשוט ומהיר.

מה גורם לטחורים?

לכולם יש מקבצי ורידים בתוך פי-הטבעת וסביבו. לעיתים, ורדים אלה מתנפחים והופכים לבעיה רפואית מכאיבה.
מצב זה מכונה טחורים. טחורים מודלקים יכולים לגרום לתסמינים לא נעימים. בהתאם למיקומם, התסמינים עשויים לכלול גרד, כאב, דימום או הפרשות אחרות.

בעיית הטחורים נוצרת, בדרך כלל בגלל לחץ על פי הטבעת, הגורם לוורידים להימתח, להיות גדושי דם ולהתנפח.
עצירות היא אחד הגורמים הנפוצים לבעיה זו. המאמץ בזמן הטלת צואה פוגע ברקמת הוורידים שסביב ובתוך פי הטבעת. לחלופין – גם שלשול תכוף יכול לגרום לבעיה.

הרמת דברים כבדים יכולה אף היא להפעיל לחץ על פי הטבעת. בין אם מדובר בעבודה הכוללת נשיאת משאות או בהרמת משקולות בחדר הכושר.
מסיבה זו גם משקל עודף מפעיל לחץ מיותר על אזור פי הטבעת ולכן, הריון הוא גורם שכיח לטחורים.

גיל מבוגר הוא סיבה נוספת לבעיית הטחורים. ככל שמתבגרים, שרירי פי הטבעת נחלשים והרקמות המחזיקות את הוורידים במקומם מאבדות את כוחן.

מה הקשר בין טחורים לגנטיקה?

כאשר מתבוננים ברשימת הגורמים לטחורים, תורשה לא מופיעה במקומות הראשונים.
עם זאת, הסיכון לבעיית טחורים יכול להיות תורשתי.

הוורידים המכונים טחורים הם חלק מהאנטומיה התקינה של כל אדם, כל עוד הם נשארים במקומם ולא הופכים לנפוחים ודלקתיים. ליכולת שלהם להישאר במקומם יש קשר לחוזק השרירים והסחוס באזור.
שלמות השרירים והסחוס מושפעת ממרכיבים גנטיים. במשפחות מסוימות, ייתכן שאזור זה יהיה יותר פגיע.
אם יש היסטוריה משפחתית של טחורים ייתכן שחולשת שרירי החלחולת ורקמות החיבור באזור פי הטבעת הם גנטיים.

מה ניתן לעשות כדי למנוע טחורים?

גם אם לטחורים יש מרכיב תורשתי, ניתן להפחית את הסיכון לפתח אותם.
ישנם גורמי סיכון נוספים שניתן לטפל בהם כדי למנוע את הבעיה.

ראשית, לקצר את זמן הישיבה בשירותים – יש לבקר בשירותים רק כשיש צורך ביציאות ולשבת על האסלה לזמן מוגבל. אם אין יציאות – מומלץ לנסות מאוחר יותר.
כמו כן, חשוב להקפיד על שתייה מרובה ולאכול מזונות עתירי סיבים. פעולה זו יכולה להקל על מעבר היציאות.

במקרה של עצירות כרונית או שלשול, יש להתייעץ עם הרופא.
ייתכן שהוא יציא תוספי מזון, תרופות או התאמות באורח החיים שיכולים לעזור לשפר את התסמינים.

פעילות גופנית קבועה יכולה אף היא להפחית את הסיכון לטחורים, לייעל את פעילות המעיים ובמקרה של עודף משקל לסייע להשיל חלק מהמשקל המיותר.

בנוסף, חשוב ללמוד להרים משאות כבדים בדרך נכונה, המחלקת את עומס המשקל ולא מפעילה לחץ מיותר על אזור פי-הטבעת.

חיים עם היסטוריה משפחתית של טחורים

אמנם לטחורים יש מרכיב גנטי, אבל היסטוריה משפחתית של טחורים היא לא הגורם היחיד לבעיה.
עם זאת, גם במקרה של טחורים, טיפול יעיל יפתור את הבעיה.

הטיפול בטחורים תלוי בחומרת התסמינים. במקרים קלים, ניתן להקל על התסמינים באמצעות טיפול ביתי:

• אמבטיות מים פושרים: ישיבה באמבט מים פושרים למשך 10-15 דקות מספר פעמים ביום יכולה להקל על כאב ונפיחות.
• משחות ייעודיות: ניתן להשתמש במשחות לטיפול בטחורים המכילות חומרים נוגדי דלקת או חומרים מאלחשים.
• משככי כאבים: ניתן להשתמש בתרופות ללא מרשם כמו פרצטמול או איבופרופן.
• שינויים באורח החיים: שתיית מים מרובה, אכילת מזון עשיר בסיבים תזונתיים ופעילות גופנית סדירה יכולים לעזור למנוע עצירות ולרכך את היציאות, וכך להקל על התסמינים.

במקרים חמורים יותר, ייתכן שיהיה צורך בטיפול רפואי נוסף, כגון:

• קשירת טחורים: הליך זה כרוך בקשירת הטחור הפנימי באמצעות גומייה מיוחדת, מה שגורם לו להצטמק ולנשור.
• הזרקת תמיסה: הליך זה כרוך בהזרקת תמיסה לתוך הטחור הפנימי, מה שגורם לו להצטמק.
• ניתוח: במקרים חמורים מאוד, ייתכן שיהיה צורך בניתוח להסרת הטחורים.

חשוב לפנות לרופא אם אתם חווים תסמינים של טחורים, במיוחד אם יש לכם דימום רקטלי או כאבים חזקים. הרופא יבצע בדיקה גופנית ויקבע את חומרת הטחורים. לאחר מכן, הוא ימליץ על הטיפול המתאים ביותר עבורכם.

אלה הן עשר סיבות עיקריות לטחורים:

1. עצירות כרונית

עצירות כרונית נובעת ברוב המקרים מאורח חיים לא מאוזן – תזונה דלת סיבים, שתייה לא מספקת של מים והיעדר פעילות גופנית. עצירות יכולה להיות גם תופעת לוואי של תרופות מסוימות או של מצבים רפואיים מסוימים. עצירות גורמת לישיבה ממושכת בשירותים ולחץ באזור פי הטבעת, מה שעשוי להוביל להתפתחות בעיית טחורים.
הטיפול בעצירות כולל בדרך כלל שינוי באורח החיים: מעבר לתזונה עתירת סיבים ושתייה מרובה ופעילות גופנית מתונה ועקבית המסייעת לתנועת המעיים.

2. שלשול כרוני

שלשול כרוני מתאפיין ביציאות תכופות, רכות או נוזליות הנמשכות מעל לחודש. 
שלשול כרוני עלול לגרום לטחורים בעקבות הדלקת שגורמת הצואה ברירית פי הטבעת.
לרוב, שלשול כרוני הוא תסמין של בעיה אחרת – זיהום, תסמונת המעי הרגיז ואפילו סרטן המעי הגס.
לכן יש לאבחן את מקור הבעיה ולטפל בה, במקביל לטיפול בטחורים עצמם.

3. עודף משקל

במקרים רבים, טחורים הם תוצאה עקיפה של משקל עודף.
לרוב, התזונה של אנשים בעלי משקל עודף אינה מאוזנת ועשירה בשומן, והם אינם מקפידים על פעילות גופנית סדירה. נתונים אלה מובילים לעצירות ולקושי במתן צואה, הגורמים למאמץ בזמן ישיבה בשירותים ומכאן – לטחורים.

הפתרון הוא, כמובן, ירידה במשקל והגעה למשקל גוף בריא, תוך הקפדה על תזונה מאוזנת ופעילות גופנית קבועה. אם מקור ההשמנה הוא בבעיה רפואית אחרת, יש לטפל בבעיה ולאזן את המשקל.

4. התאפקות

במקרה של הימנעות ממתן צואה, כאשר מורגש הדחף להתפנות, הצואה מתייבשת ומתקשה ולאחר מכן, יש קושי ביציאות. הקושי מכביד על הוורידים באזור פי הטבעת ויכול לגרום להתפתחות טחורים.
רצוי להימנע מהתאפקות ככל הניתן, ולפנות זמן המאפשר להתמקד בנינוחות בצרכיו הטבעיים של הגוף.

5. הרמת משאות כבדים

עבודה הכוללת הרמת משאות כבדים, טיפול במבוגרים הדורש מאמץ פיזי בזמן הרמתם או הרמת משקולות כבדות בחדר הכושר, עשויים להוביל לעלייה בלחץ על הוורידים שבאזור פי הטבעת ולגרום לטחורים.
רצוי לוודא שהרמת משקל כבד נעשית בצורה מבוקרת ונכונה – ומערבת את שרירי הליבה ואת שרירי הרגליים.
כמו כן, מומלץ לא להכביד על הגוף מעבר ליכולותיו, ואם מדובר במשקל גבוה במיוחד – לבקש עזרה.

6. הריון

טחורים בהריון הם תופעה שכיחה, המתרחשת בדרך כלל עקב העלייה במשקל הגוף, עלייה בלחץ על אזור האגן ועצירות. כל אלה הם שינויים גופניים הצפויים להתרחש במהלך הריון.
לא תמיד ניתן למנוע טחורים בהריון, אך רצוי להקפיד על פעילות גופנית מתונה ושתייה מספקת.
לרוב, הטחורים נרפאים מעצמם מספר שבועות לאחר הלידה.

7. תזונה דלת סיבים

סיבים תזונתיים חשובים מאוד לתפקוד יעיל ומאוזן של מערכת העיכול.
צריכת סיבים נמוכה עשויה להוביל לירידה בתכיפות היציאות וכן, לצואה יבשה וקשה, מה שגורם לכאב ומאמץ בשעת מתן צואה.
חשוב לוודא שהתזונה היומיומית כוללת סיבים תזונתיים: קטניות, ירקות ופירות חיים כולל קליפתם, גרעינים ודגנים מלאים, כדי שהסיבים לא יקשו על העיכול, חשוב להקפיד על שתייה מרובה.

8. עמידה או ישיבה ממושכת

עמידה ממושכת או ישיבה ממושכת משפיעות על זרימת הדם ועל פעילות מערכת העיכול, ולכן יכולות לגרום להתפתחות טחורים.
ניתן למנוע את הבעיה באמצעות הפסקות קצרות הכוללות התמתחות ותרגילים לחיזוק רצפת האגן.
בנוסף, יש להקפיד על פעילות גופנית סגירה כדי לשמור על זרימת דם תקינה.

9. גיל

טחורים יכולים להופיע בכל גיל, כולל בילדות ובנעורים, אך הם שכיחים יותר אצל אנשים מעל גיל 50. כמו כן, הם שכיחים יותר אצל אנשים שסבלו בעברם מטחורים. כמו כל הרקמות, גם הרקמות שסביב פי הטבעת נחלשות ומזדקנות, וזו הסיבה לעליה בסיכון להתפתחות טחורים.
גם כאן – פעילות גופנית סדירה ותזונה מאוזנת עשויות למנוע את התופעה.

10. מאכלים המגרים את מערכת העיכול

מזון חריף או מתובל מאוד וצריכת אלכוהול או קפה מרובה וקבועה עשויה להוביל לגירוי מערכת העיכול ומשם לדלקת ולטחורים. למי שנוטה להתלקחויות של טחורים, מומלץ להימנע מאכילת מזונות מתובלים ומשתיית קפה ואלכוהול.
נושא התזונה הוא אינדיבידואלי, וישנם אנשים הרגישים למאכלים אחרים.
במקרה של בעיית טחורים חוזרת, מומלץ להקשיב לגוף ולהימנע ממאכלים הגורמים לחוסר-נוחות בתהליך העיכול.

סובלים מטחורים? אתם לא לבד – מעל לעשירית מהאוכלוסיה סובלת מטחורים בשלבי חומרה שונים.
כדי להקל על הסבל ולפתור את הבעיה, מומלץ לקבוע תור למרפאתו של ד"ר אבי רשף – פרוקטולוג וכירורג מומחה.

טחורים אצל ילדים – גורמים

טחורים אצל ילדים יכולים להיגרם ממספר סיבות:

• ישיבה על הסיר או בשירותים לפרקי זמן ארוכים מ-10 דקות – סיבה זו לטחורים נכונה בכל גיל – ישיבה ממושכת בשירותים גורמת להצטברות לחץ על הוורידים שבאזור פי הטבעת, שעשויה לגרום להופעת טחורים.
• עצירות ומאמץ להטיל צואה – עצירות היא הסיבה השכיחה ביותר להופעת טחורים. המאמץ להטלת צואה גורם ללחץ באזור פי הטבעת

עצירות אצל ילדים עשויה לנבוע מתזונה לא מאוזנת: מזון נטול סיבים או אי שתיית מים מספקת. תזונה כזו מגבירה את הסיכון לעצירות.

• גם אורח חיים שאינו כולל ספורט עשוי בעקיפין לגרום לעצירות – תנועה מרובה מסייעת לתנועת מעיים תקינה. אורח חיים הכולל ישיבה ממושכת ואינו כולל ספורט יכול לפגוע בתנועת המעיים התקינה.
  עצירות יכולה להופיע גם כתוצאה מחרדה בזמן המעבר מחיתולים לסיר.
• מחלות מעי דלקתיות כמו מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית, המתפתחות לעתים בילדות או בנעורים המוקדמים, עשויות לגרום לטחורים
• תינוקות עלולים לפתח עצירות וטחורים כשהם עוברים מחלב אם למזון מוצק.

טחורים אצל ילדים – תסמינים

ילדים קטנים, ובמיוחד תינוקות ופעוטות, אינם מסוגלים לומר בדיוק מה גורם להם לאי נוחות או כאב,
לכן, תפקידם של ההורים הוא לעקוב בקפידה אחרי תסמינים כדי לקבוע עם הם סובלים מבעיה רפואית כלשהי.

תסמיני טחורים אצל ילדים צעירים יכולה להתבטא בתסמינים הבאים:

• דם אדום בהיר בצואה
• דליפה של צואה או ריר מפי הטבעת
• כאב ובכי בעת עשיית צרכים
• צואה קשה ויבשה

אם מופיע דימום מפי הטבעת יש לגשת בדחיפות לרופא כדי לברר את מקורו.

אבחון טחורים אצל תינוקות וילדים

במקרה של דימום רקטלי או תסמיני טחורים אחרים, חשוב להגיע לרופא ולבדוק את מקור הבעיה.
מאחר שטחורים אצל תינוקות וילדים אינם שכיחים, חשוב שהרופא יוודא שמדובר בטחורים ולא בבעיה אחרת.

תסמינים הדומים לתסמיני טחורים יכולים להיגרם כתוצאה מפיסורה – סדק באזור פי הטבעת,
יבלות אנאליות הנגרמות כתוצאה מהדבקה בנגיף הפפילומה האנושי, פוליפים שפירים בפי הטבעת או תגי עור.

טיפול בטחורים אצל תינוקות וילדים

הטיפול בטחורים בילדים מבוסס לרוב על שינויים באורח החיים.
ילדים רבים נוהגים לאכול מנעד מצומצם מאוד של מזונות, וחשוב להעשיר את מזונם בפירות וירקות המכילים סיבים ולדאוג שיישתו מספיק מים.
אצל תינוקות שעברו מיניקה או תחליפי חלב לתזונה מגוונת ופתחו עצירות רצוי לכלול בתזונה מחיות פירות וירקות, מיצי פירות טבעיים ודגנים.

חשוב גם להגביל את הזמן שפעוטות וילדים מבלים על הסיר ובשירותים.
בעת הגמילה מחיתולים, הורים רבים נוהגים להושיב את הילדים על הסיר לזמן ממושך כדי לפתח הרגל חדש ולמנוע "פספוסים".
מומלץ לא להרגיל את הילדים לישיבה ממושכת בשירותים, כדי למנוע עומס מיותר על פי הטבעת.

שימוש במשחות, חוקנים או משלשלים טבעיים אצל פעוטות וילדים ייעשה רק בהוראת הרופא המטפל.

טיפול ניתוחי בטחורים אצל תינוקות וילדים נעשה רק במקרים חמורים ולעתים נדירות מאוד.

קיימים ארבעה שלבים להתפתחות הטחורים:

השלב הראשון – מתאפיין בדרך כלל בטחורים פנימיים, בגרד קל ובחוסר נוחות.
השלב השני – מתאפיין בטחורים שיכולים לבלוט מחוץ לפי הטבעת ובכאב מציק.
השלב השלישי – שלב זה מתאפיין בוורידים פקוקים הבולטים מחוץ לפי הטבעת ובכאב חמור.
השלב הרביעי – השלב החמור ביותר, של צניחת טחורים, העלול לכלול בנוסף לכאב העז גם בריחת צואה וזיהום.

התאמת הטיפול לדרגת החומרה של הטחורים:

עם הבנת דרגת החומרה של יש לקבוע טיפול בטחורים לפי שלבים

טיפול בטחורים שלב 1

השלב הראשון של טחורים פנימיים מתאפיין בוורידים קטנים ונפוחים בפי הטבעת ובחלק התחתון של הרקטום. ורידים אלו עלולים לגרום לאי נוחות קלה או גירוד אך לרוב אינם בולטים מעבר לפי הטבעת. הטיפול בשלב זה כולל מריחת משחות טיפוליות ללא מרשם ושימוש בנרות ייעודיים להקלה על הסימפטומים. בנוסף, מעבר לאורח חיים בריא יותר הכולל צריכה מוגברת של מים וסיבים והימנעות מישיבה או עמידה ממושכים יכול לסייע במניעת התפתחות טחורים ולהקל על התסמינים.
טחורים בשלב זה אינם דורשים טיפול רפואי, וניתן גם לטפל בהם באמצעות תרופות סבתא כמו אמבטיות ישיבה, רטיות ומשחות מחומרים טבעיים.

טיפול בטחורים שלב 2

השלב השני של טחורים מתאפיין בוורידים גדולים ונפוחים יותר שעשויים לבלוט מחוץ לפי הטבעת בזמן יציאה, אך חוזרים פנימה לאחר מכן. ורידים אלו עלולים לגרום לאי נוחות בינונית ולדימום, אך עדיין אינם פקוקים (קרישת דם בתוך הווריד). אפשרויות הטיפול לשלב זה כוללות הגברת צריכת מים וסיבים, שימוש בקרמים ומשחות ללא מרשם רופא ואמבטיות ישיבה. במקרים מסוימים, הליך המכונה קשירת טחורים עשוי להקל על התסמינים. בהליך זה קושרים את הטחור באמצעות גומייה, וכך לא מגיע אליו זרם הדם והוא מתכווץ ונושר, שיטות דומות הן הטרשה של הטחור – הזרקת חומר הגורם לניוון כלי הדם, הקפאת הטחורים או צריבה בלייזר.

טיפול בטחורים שלב 3

השלב השלישי של טחורים מתאפיין בוורידים פקוקים שעשויים לבלוט מחוץ לפי הטבעת לאחר יציאה ואינם חוזרים פנימה באופן ספונטני ללא סיוע. ורידים אלו עלולים לגרום לכאב עז ולדימום כבד יותר מאשר טחורים בשלביהם הראשוניים. אפשרויות הטיפול בשלב זה כוללות הסרה כירורגית של הווריד הפקוק, המכונה כריתת טחורים. הליך זה נעשה בדרך כלל בהרדמה מלאה. זמן ההחלמה הוא בין שבועיים לארבעה שבועות. לרוב, ניתוח כזה מצליח לפתור את הבעיה.

טיפול בטחורים שלב 4

השלב הרביעי של טחורים מתאפיין בטחורים פנימיים הבולטים החוצה ולא ניתן להחזירם פנימה. ורידים אלו עלולים לגרום לכאבים עזים ולדימום. גם בשלב זה הפתרון הוא בדרך כלל ניתוחי.

חשוב לציין שאבחון שלב הטחורים נעשה על-ידי פרוקטולוג, והטיפול המומלץ אינו זהה עבור מטופלים שונים, ומתייחס גם להיסטוריה הרפואית שלהם, לאורח חייהם ולמידת הפגיעה באיכות החיים ובשגרה היומיומית.

לסיכום,

טחורים הם מצב שכיח שיכול להופיע בדרגות חומרה שונות ואפשרויות הטיפול משתנות בהתאם לכך. כדי לשמור על איכות החיים ולמנוע את הופעתם של טחורים מומלץ לשמור על אורח חיים בריא הכולל שתייה מרובה ופעילות גופנית.
במקרה של תסמיני טחורים, חשוב להגיע לבדיקה כדי לאבחן את המצב ולנקוט בפעולות הנדרשות בהתאם לדרגת החומרה. לרוב, הטיפול הוא ביתי או מרפאתי. הפתרונות הניתוחיים מוצעים לאנשים הסובלים מטחורים חמורים ואינם מצליחים לפתור את הבעיה בדרכים אחרות.

איך מבדילים בין טחורים לפיסורה?

טחורים הם ורידים הנמצאים סביב פי הטבעת ובתוכו, גם במצב בריא.
בעיית טחורים נוצרת כאשר הטחורים מתרחבים וגדושים בדם.
בעיית טחורים חיצוניים יכולה לגרום לכאב עז, במיוחד בעת יציאה, תחושת נפיחות ודימום
הטחורים הפנימיים נמצאים באזור עם פחות תאי עצב, ולכן נוטים לדמם אך לא לכאוב.
טחורים מדממים מתאפיינים בדם אדום או טרי, הנראה בעת ניגוב בנייר טואלט
(בניגוד למצבים רפואיים אחרים במערכת העיכול, שיכולים לגרום לצואה כהה והדם האדום אינו נראה לעין)
לעתים טחור פנימי נפוח יכול לגלוש החוצה – מקרה זה נקרא צניחת טחור.

פיסורה היא סדק ברירית באזור הכניסה לתעלת פי הטבעת.
בגלל המיקום החשוף ללחות ולצואה, לעיתים קרובות הסדק אינו נרפא בקלות.
בדומה לטחורים חיצוניים, הפיסורה גורמת לכאב עז, במיוחד בעת יציאה
ולדמם טרי.

גם הגורמים לטחורים ולפיסורה דומים. לרוב הם נגרמים כתוצאה ממאמץ בעת יציאה,
הנגרם מעצירות כרונית או מצואה קשה.

כדי לטפל בטחורים ובפיסורה יש צורך באבחנה מבדלת, כי הטיפול הרפואי בהם שונה.
הדרך להבדיל ביניהם ולאבחן את הבעיה היא באמצעות בדיקת רופא.
פרוקטולוג יכול להבחין ביניהם בבדיקה רקטלית פשוטה.

טחורים ופיסורה – הטיפול הביתי

לרוב, הקו הטיפולי הראשון לטחורים ופיסורה הוא הטיפול הביתי.
הטיפולים הביתיים זהים בשני המקרים.
במקרים רבים, טיפול ביתי עקבי יכול לפתור את שתי הבעיות.
הטיפול הביתי כולל אמבטיות ישיבה תכופות, במיוחד לאחר יציאה, שימוש במשחות ייעודיות וטיפול במקור הבעיה – עצירות, באמצעות תרופות ללא מרשם.
בנוסף, מומלץ לערוך שינויים באורח החיים – להקפיד על פעילות גופנית יומיומית, כדי להמריץ את פעילות המעיים, להוסיף לתזונה מזונות עתירי סיבים, ולהפחית אכילת מזון מעובד, מוצרי חלב ומזונות דלי סיבים.

טחורים ופיסורה – פתרונות רפואיים

במקרה שלא חשים הקלה לאחר שבוע של טיפולים ביתיים, יש לפנות שוב לרופא לקבלת ייעוץ והתאמת טיפול רפואי.
כשמדובר בטיפולים רפואיים – הטיפול בטחורים ובפיסורה שונה לחלוטין.

טיפול בטחורים:

הטיפול הרפואי בטחורים נקבע בהתאם למיקום הטחורים ולדרגת הקושי של הבעיה.
ישנם טיפולים כמו קשירת טחורים, הטרשה או קרישה, שמטרתם להפסיק את הספקת הדם לטחור הנפוח והמדמם, ולגרום לנשירתו או התכווצותו.

למקרים חמורים יותר ישנם ניתוחי טחורים, כאשר הניתוח המסורתי הוא ניתוח כריתת טחורים, המתבצע בהרדמה מלאה ודורש החלמה ממושכת יחסית.

טיפול בפיסורה

הטיפול הרפואי בפיסורה מתמקד בהרפיית המתח של שרירי סוגר פי הטבעת, היוצרת מצב שמאפשר לפיסורה להחלים.
ניתן לטפל בפיסורה באמצעות הזרקת בוטוקס, המרפה את השרירים.
במקרה שטיפול זה אינו עוזר והפיסורה נמשכת יותר מחודש וחצי, מדובר בפיסורה כרונית ויש לשקול ניתוח פיסורה. המתבצע בהרדמה מלאה.
בניתוח זה מתבצע חתך צדי בשריר הסוגר הגורם להרפייתו. הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה ונמשך 10 דקות. ההחלמה ממנו מהירה יחסית וסיכויי ההצלחה גבוהים.
ברוב המקרים לא תהייה הישנות של הבעיה לאחר הניתוח.

האם אפשר לקבל טחורים ופיסורה יחד?

טחורים וסדקים אנאליים יכולים להופיע יחד, מכיוון ששניהם נגרמים כתוצאה מסיבות דומות.
כאשר יש שילוב של השניים, מומלץ לטפל קודם בפיסורה,
הן משום שלרוב היא גורמת לכאב עז יותר, והן משום שהטיפולים הרפואיים בטחורים עלולים להחמיר את תסמיניה.

לסיכום,

טחורים ופיסורה הן שתי בעיות שונות הקשורות לפי הטבעת.
הגורמים והתסמינים של שני המצבים דומים, אך הטיפול הרפואי שונה.
מבחינים ביניהם באמצעות בדיקת פרוקטולוג פשוטה.

הקו הראשוני לטיפול בשתי הבעיות הוא הטיפול הביתי באמצעות אמבטיות, משחות ושינויים באורח החיים.

כשמדובר בטיפול רפואי – שתי הבעיות שונות ולכן יותאם לכל אחת מהן טיפול שונה.

סובלים מכאב, צריבה, דימום או נפיחות באזור פי הטבעת?
צרו קשר ונברר יחד מה מקור הבעיה.

תרופות סבתא לטחורים יעזרו לכם להקל על התסמינים, להימנע מעצירות ואפילו למנוע טחורים לפני שהם נוצרים.

אמבטיות ישיבה פושרות

ישיבה באמבטיה עם  סנטימטרים ספורים של מים חמימים למשך כרבע שעה בכל פעם, שלוש פעמים ביום ולאחר כל יציאה מקלה על הנפיחות והגרד האופייניים לטחורים.
ישנן אמבטיות ישיבה קטנות המתלבשות על האסלה ומקלות על התהליך.
טמפרטורת המים צריכה להיות פושרת, שכן טמפרטורות גבוהות עלולות לגרום לנזק ולא להקלה.
ניתן להוסיף למי האמבטיה מלח אפסום, שמן אתרי (פרטים בהמשך) או סודה לשתייה, כדי לסייע להפחתת התסמינים.

לאחר האמבטיה יש ליבש היטב את הישבן, ללא שפשוף. ניתן לטפוח בעדינות במגבת רכה
או לייבש במייבש שיער ללא חימום.
חשוב לא לשפשף או לגרד את המקום – פעולות אלה יכולות לגרום נזק לעור ולהגביר את הגירוי והגירוד.

רטיות קרח

במקרה של כאב ונפיחות אפשר להניח על המקום רטיות קפואות או חבילת קרח עטופה.
הקרח מפחית את הנפיחות ויש לו אלמנט מאלחש שמקהה את הכאב.

חשוב להקפיד לעטוף את הקרח במגבת קטנה, שכן הנחת קרח ישירות על העור עלולה לגרום לנזק ולהוסיף לגירוי.
הניחו רטייה קפואה או שקית קרח על האזור הפגוע למשך 15 עד 20 דקות לפחות 3 פעמים ביום.
להשפעה מרבית, השתמשו בטיפול זה לאחר אמבטיית ישיבה פושרת, שכן האמבט מרחיב את הוורידים והקרח מכווץ אותם לגודלם המקורי.

שינויים בהרגלי היציאה

• הגבילו את זמן הישיבה בשירותים. אם אין יציאה אחרי כמה דקות, קחו הפסקה וחזרו מאוחר יותר.
• השתמשו בנייר טואלט רך, או במגבונים ללא אלכוהול, ונגבו את האזור בעדינות.
• אל תתאפקו – כשאתם מרגישים שאתם צריכים ללכת לשירותים – עשו זאת. אל תמתינו לזמן או למקום טובים יותר. התאפקות יכולה להוביל להתקשות הצואה וללחץ נוסף.
• נסו תנוחת כריעה. הניחו שרפרף מתחת לכפות הרגליים, כשאתם יושבים בשירותים.
  הרמת הברכיים משנה את מיקום המעיים ויכולה להקל על היציאה.

שינויים באורח החיים

• העלו את כמות הסיבים בתזונה שלכם.
  סיבים מרככים את הצואה ומגבירים את התנועתיות שלה.
  סיבים נמצאים בשעועית, בלחמים ודגנים מלאים, ובפירות וירקות טריים.
  ניתן גם להוסיף תוסף פסיליום במקרה שהתזונה שלכם לא כוללת מספיק סיבים.
  הגדילו את כמות הסיבים במזון בהדרגה, כדי להימנע מכאבי בטן וגזים.
• שתו הרבה נוזלים – בעיקר מים – לפחות 8 כוסות ביום.
  הלחות הופכת את הצואה לרכה ואת היציאות לקלות יותר.
  במקרה של עצירות – שתיית מיץ שזיפים מיובשים יכולה להועיל. מיץ זה הוא משלשל טבעי.
• התאמנו באופן קבוע. הליכה מהירה של 20-30 דקות בכל יום יכולה למנוע עצירות.
• אל תשכחו לנשום! אנחנו נוטים לעצור את הנשימה כאשר כואב לנו או שאנחנו מתאמצים וזה מגביר את הכאב.
• אם אתם עובדים בישיבה – שבו על כרית במקום על משטח קשיח – זה מקל על הנפיחות והכאב ויכול למנוע היווצרות טחורים חדשים.
  כמו כן, קומו מדי שעה וצעדו במשך כ-5 דקות.
• לבשו תחתוני כותנה רפויים ורכים, כדי לשמור על האוורור של האזור ולמנוע הצטברות של זיעה ולחות. בכביסת הבגדים התחתונים – אל תשתמשו בחומרי ניקוי חזקים. העדיפו אבקות היפו-אלרגניות.
• מה אסור לאכול כשיש טחורים?
  מומלץ להימנע מלחם לבן, מזון מעובד, מזון מטוגן, קפה, אלכוהול, אוכל חריף והדרים.
  
  

תרופות סבתא לטחורים – מבית המרקחת הטבעי

הממליס

הממליס הוא צמח מרפא המכיל טאנינים – הוא נוגד דלקת, מכווץ כלי דם ועוצר דימומים ולכן הוא אידיאלי לטיפול בטחורים.
משחות המכילות הממליס יוצרות שכבת מגן על אזור הטחורים ומפחיתות את הנפיחות.
מומלץ להספיג כמות קטנה של משחת הממליס בצמר גפן ולנגב בעדינות את אזור הטחורים מספר פעמים ביום במיוחד לאחר יציאות.

אלוורה

צמח האלוורה הוא בעל סגולות רבות. הוא מקל על הצריבה הגרד והנפיחות הנגרמים על-ידי טחורים. ניתן לרכוש משחה המכילה אלוורה, או להשתמש בג'ל אלוורה טהור ישירות מפנים העלה.
תוספים וחומרים משמרים יכולים להחמיר את התסמינים.
מומלץ למרוח אלוורה בנדיבות על האזור הפגוע באמצעות פעולת עיסוי עדינה, שניתן לחזור עליה 2 עד 3 פעמים בשבוע.

שמנים אתריים

שמנים אתריים מסוימים משמשים כתרופות ביתיות טבעיות לטחורים. הפעילות האנטי דלקתית של שמנים אתריים מכווצת את הוורידים הנפוחים ובכך מפחיתה את הנפיחות והכאב של הטחורים השמנים האתריים הבאים משמשים כתרופות סבתא לטחורים.

שמן עץ התה

ערבבו שתי טיפות שמן עץ התה בכפית שמן נשא כמו שמן שקדים או שמן קיק. טבלו צמר גפן בתערובת ומרחו אותה על האזור הפגוע. ניתן לחזור על התהליך פעמיים בשבוע.
אל תשתמשו בשמן עץ התה ללא מהילה.

שמן פצ'ולי

שמן פצ'ולי עוזר לחידוש הרקמות. לקבלת האפקט הטוב ביותר, הוסיפו 3 טיפות שמן פצ'ולי לכפית שמן שקדים ומרחו את האזור הפגוע פעם ביום.

שמן לבונה

שמן לבונה הוא נוגד חמצון ונוגד דלקת. ערבבו 2 טיפות שמן לבונה לכפית לנולין ומרחו את המשחה על האזור הפגוע פעמיים בשבוע.

מלח אפסום

למלח אפסום (מלח אנגלי) יש שימושים רפואיים רבים, והטיפול הביתי בטחורים הוא אחד השימושים הפופולריים ביותר. מגנזיום גופרתי, המרכיב הפעיל במלח אפסום, נספג דרך העור בקלות ומסייע להצטמקות הטחורים ולהקלה על הכאב. אמבטיה עם מלח אפסום מאיצה את הריפוי של טחורים מדממים ומגבירה את השפעתה של אמבטיית ישיבה פושרת.
ניתן להשתמש במלח אפסום כמשחה – לערבב 2 כפות של מלח אפסום עם 2 כפות גליצרין, למרוח את התערובת על גזה ולהניח אותה על האזור הפגוע למשך 15 עד 20 דקות. ניתן לחזור על תהליך זה מספר פעמים ביום.

שמן קוקוס

שמן קוקוס הוא עוד תרופת סבתא לטיפול ביתי בטחורים תכונותיו האנטי דלקתיות מפחיתות את הדלקת ומקלות על הכאב וכן מאיצים את הריפוי של טחורים. בנוסף, לשמן קוקוס יש מאפיינים אנטי-בקטריאליים, המסייעים לשמור על האזור הפגוע נקי וללא זיהום ולהקל על הגרד.
את השמן מורחים ישירות על האזור הפגוע.

שקיות תה שחור

תה שחור מכיל חומצה טאנית. המפחיתה את הנפיחות ואת חוסר הנוחות האופייניים לטחורים. האם ניתן לטבול שקית תה במים רותחים, לקרר מעט ולהניח כרטייה על האזור הכואב.

לסיכום,
תרופות סבתא לטחורים, ובמיוחד שינויים בהרגלי היציאה ובאורח החיים, יכולים להפחית את התסמינים ולסייע להחלמה מטחורים.
עם זאת, אם התסמינים לא חולפים ולא נרגעים, יש להגיע לרופא פרוקטולוג ולהתאים טיפול תרופתי או ניתוחי לבעיה.

סובלים מטחורים?
צרו קשר עם ד"ר רשף – פרוקטולוג וכירורג מומחה, המציע טיפולים שונים לטחורים בבית החולים אסותא בבאר שבע ובראשון לציון.

מהי תסמונת המעי הרגיז (IBS)?

תסמונת המעי הרגיז היא מחלה הפוגעת במעיים. בניגוד לרוב מחלות המעיים, זוהי מחלה תפקודית – אין בעיה פיזית במבנה של המעיים אלא רק בדרך שבה מתפקד המעי.
אבחון המחלה נעשה על דרך השלילה – ראשית יש לשלול מחלות כמו סרטן או מחלות מעי דלקתיות, באמצעות מגוון בדיקות כולל קולונוסקופיה.

מעי רגיז עם עצירות – כשהעצירות היא התסמין הדומיננטי מלבד כאבי הבטן
מעי רגיז עם שלשול – כשהשלשול הוא התסמין העיקרי מלבד כאבי הבטן
מעי רגיז מעורב – שלשול ועצירות לחלופין.

אבחון תסמונת המעי הרגיז

התסמינים של תסמונת המעי הרגיז אינם אחידים.
הם יכולים לכלול כאבי בטן, נפיחות, בחילות, ירידה במשקל, עייפות והפרעות בשינה.
כדי לאבחן מטופל יחפש הרופא קריטריונים מסוימים:

• כאבי בטן או חוסר נוחות בטנית המופיעים לפחות 3 פעמים בחודש
• שינוי בתדירות הצואה
• שינוי במרקם הצואה
• שיפור בכאבי הבטן לאחר יציאה

כשתסמינים אלה מתמשכים לאורך תקופה, המטופל יאובחן עם תסמונת המעי הרגיז.

מהם טחורים?

טחורים הם ורידים גדושים בדם הממוקמים בתעלה האנאלית או סביבה.
כאשר יש הפרעה בזרימת הדם ולחץ על הוורידים, הם מתנפחים ועלולים לגרום לדימום לכאב ולגרד סביב פי הטבעת.
הטחורים מתחלקים לשני סוגים:
טחורים פנימיים נמצאים בתוך התעלה האנאלית.
טחורים חיצוניים מתרחשים כאשר הוורידים יוצאים מהתעלה האנאלית.
מצבים נפוצים הגורמים לטחורים הם הריון, שיעול, הרמת משקולות, השמנת יתר ומאמץ במהלך יציאות.

האם תסמונת המעי הרגיז יכולה לגרום לטחורים?

תסמונת המעי הרגיז יכולה לגרום לעצירות כרונית ארוכת טווח, מה שמוביל למאמץ יתר, לישיבה ממושכת בשירותים ולניגוב חוזר ונשנה של פי הטבעת.
העצירות הכרונית יוצרת לחץ על הוורידים בתעלה האנאלית וכך מובילה לבעיית הטחורים, או להחמרת טחורים קיימים.

כיצד מטפלים בטחורים הנובעים מתסמונת המעי הרגיז?

רוב תסמיני הטחורים הפנימיים יכולים להעלם ללא טיפול, ולכן דורשים מעקב בלבד.
אך אם הם גורמים לכאב, דימום משמעותי או יוצאים מהתעלה האנאלית, יש צורך לטפל בהם.

הטיפול בטחורים נעשה ע"י כירורג קולורקטאלי, באמצעות קשירה, הזרקת פנול או ניתוח טחורים.
אך לא די בטיפול בטחורים עצמם – כדי שהבעיה לא תחזור, יש צורך בטיפול בגורמי הסיכון שהובילו אליה מלכתחילה.
ובמקרה שהם נובעים מתסמונת המעי הרגיז, יש צורך לטפל בתסמונת.
מכיוון שאין תרופה למחלה – הטיפול מתמקד בהפחתת התסמינים
וכולל שינוי באורח החיים וטיפול תרופתי.

שינויים באורח החיים

הטיפול הראשוני בתסמונת המעי הרגיז הוא שינוי באורח החיים.
לעתים די בשינוי זה כדי לאזן את המחלה, ואין צורך בנטילת תרופות ייעודיות:

שתיית מים מרובה: שתייה מרובה מונעת את העצירות הכרונית המאפיינת מקרים מסוימים של תסמונת המעי הרגיז, ומונעת התייבשות שיכולה להיגרם משלשול כרוני.

פעילות גופנית: פעילות גופנית לא רק מועילה ללב ולמערכת השרירים והשלד, אלא גם יכולה למנוע תסמינים של תסמונת המעי הרגיז, ולשפר את פעילות מערכת העיכול בכללותה.

תסמונת המעי הרגיז תזונה

הימנעות ממזונות מסוימים יכולה להפחית את תסמיני המעי הרגיז:

• משקאות הגורמים לנפיחות – משקאות מוגזים ומשקאות אלכוהוליים.
• גלוטן – מחקרים מצאו שהפחתת צריכת הגלוטן יכולה לשפר תסמינים של נפיחות וכאבי בטן.
• FODMAPs – פחמימות מסוימות המחריפות את תסמיני המעי הרגיז: פרוקטוז (סוכר פירות), לקטוז (סוכר הנמצא במוצרי חלב) ועוד פוליאולים הניתנים לתסיסה הנמצאים בחיטה ובירקות ופירות מסוימים.
  ניתן להתאים דיאטה לסובלים ממעי רגיז, המפחיתה את צריכת הפחמימות הללו.
  חשוב לא להעלים לחלוטין מוצרים המכילים סיבים מהתזונה, מכיוון שסיבים תזונתיים נדרשים לתפקוד בריא של המעיים ומועילים למניעת עצירות.

תסמונת המעי הרגיז טיפול תרופתי

אם השינויים באורח החיים לא משפרים את התסמונת, יש צורך לאזן את המחלה באמצעות טיפול תרופתי:

• משלשלים : אם תזונה מאוזנת המכילה סיבים ושתייה מרובה אינה משפרת את העצירות, יש ליטול משלשלים כדי למנוע את הבעיה.
• תרופות נוגדות שלשול: אלה משמשות כשהשלשול הוא התסמין הדומיננטי, ויש להימנע מהן כשהחולים סובלים מעצירות.
• תרופות נוגדות שלשולים: אלה משמשים ב-IBS דומיננטי שלשול ויש להימנע מהם בחולים עם עצירות. לופרמיד הוא חומר פופולרי נגד שלשולים.
• ריפקסימין: לעתים תסמונת המעי הרגיז מתאפיינת בריבוי חיידקים מסוג מסוים.
  אנטיביוטיקה בשם ריפקסימין יכולה להכחיד את אוכלוסיית החיידקים הזו, מבלי להשפיע על שאר הגוף.
• פרוביוטיקה : לא כל החיידקים מזיקים למעיים. חיידקים טובים יכולים לעזור לשמור על מעיים בריאים. ופרוביוטיקה היא דרך יעילה להגדיל את מספר החיידקים הטובים במעיים.
• תרופות אנטיכולינרגיות: תרופות אלו פועלות על החלק של מערכת העצבים השולט בתנועת המעיים. על ידי חסימת הפעולה מפחיתות התרופות את התכווצויות המעיים. ומסייעות לטיפול בשלשולים ועוויתות מעיים מכאיבות.
• תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות וממשפחת ה-SSRI: תרופות אלו משמשות בעיקר לטיפול בדיכאון. אך הן פועלות גם על הנוירונים המשפיעים על תנועת המעיים ויכולות למנוע עצירות, שלשול וכאבי בטן, ובנוסף לטפל בדיכאון ובחרדה המאפיינים אנשים הסובלים ממחלות כרוניות בעלות תסמינים מטרידים.
• תרופות נגד כאבים

מה קורה אם תסמונת המעי הרגיז לא מטופלת?

תסמונת המעי הרגיז היא מחלה תפקודית שאינה גורמת לנזק מבני כלשהו למעי, ולכן אינה מובילה לסיבוכים משמעותיים ומסכני חיים.
עדיין המחלה מובילה לפגיעה משמעותית באיכות החיים ויכולה לגרום בעקיפין לבעיות נוספות, מלבד טחורים:

סדקים אנאליים : מאמץ בזמן מתן צואה עלול לגרום לקרעים קטנים סביב פי הטבעת אלה כואבים, יכולים לדמם, ועשויים לדרוש הליך כירורגי.

צניחת פי הטבעת: הלחץ בתוך המעי יכול לגרום לבליטה החוצה של פי הטבעת, מה שעלול להוביל לדליפת צואה וריר מפי הטבעת.

לייעוץ ניתן לפנות לד”ר אבי רשף, מנתח מומחה בכירורגיה קולורקטלית, במרכזי אסותא ראשון לציון ובאר שבע.