סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הבודדים שניתן למנוע על ידי אבחון מוקדם.
זו הסיבה שבדיקת סרטן המעי הגס עשויה להיות קריטית.
בבדיקת קולונוסקופיה שגרתית, המומלצת לכל אדם מעל גיל 50, מחפש הרופא גידולים קטנים הנקראים פוליפים, בדופן המעי הגס והרקטום. אם נמצאים פוליפים ניתן להסיר אותם, וכך למנוע התפתחות של סרטן. ישנן מספר דרכים לבדיקת סרטן המעי הגס – אך רק אחת נחשבת למהימנה במיוחד – קולונוסקופיה.

עדיף לבצע בדיקת דם סמוי מאשר לא לבצע בדיקה בכלל

בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקת צואה המאתרת דם סמוי שנפלט ממערכת העיכול.

לעתים קרובות דימום ממערכת העיכול הוא התסמין הראשון או היחיד לשלבים ראשונים של סרטן המעי הגס.
לבדיקות דם סמוי יש יתרונות וחסרונות.
הבדיקה פשוטה, זולה, לא פולשנית ויכולה להתבצע בפרטיות בחדר השירותים, ללא הכנה לניקוי המעי הגס כמו בקולונוסקופיה.
מאידך, בדיקות אלה מצליחות להתריע על קיומו של פוליפ סרטני רק ב-40%-50% מהמקרים בעוד שקולונוסקופיה מצליחה ביותר מ-95% מהמקרים, כלומר ישנם מקרים בהם קיים פוליפ סרטני ואין עדות לכך בבדיקת דם סמוי.
מעבר להבדל משמעותי זה, הימצאות דם סמוי בצואה לא בהכרח מעידה על סרטן המעי הגס, אלא רק על דימום כלשהו במערכת העיכול, שיכול להיגרם ממצבים שונים כמו כיב מדמם, מחלת מעי דלקתית, טחורים, דימום בפה או גידול שפיר.

יחד עם זאת, בדיקה זו טובה כבדיקת סקר מקדימה – במקרה שהיא חיובית יש לפנות מידית לרופא כדי לקבוע בדיקות נוספות (שלרוב יכללו את בדיקת הקולונוסקופיה)
הסיכוי לתמותה מסרטן המעי הגס גדול פי שניים אצל אלה שקבלו תוצאת בדיקת דם סמוי חיובית ולא עברו קולונוסקופיה, מאשר אצל אלו שעברו לאחר מכן גם קולונוסקופיה.

קולונוסקופיה היא עדיין הטובה ביותר

בדיקת דם סמוי בצואה היא אמנם בדיקת עזר יעילה, ומומלץ לבצע אותה מדי שנה, לאחר גיל 50,
אך אין ספק שקולונסקופיה היא הבדיקה האיכותית ביותר של המעי הגס.
במהלך בדיקת הקולונוסקופיה רואה הרופא המבצע, באמצעות מצלמה, את כל חלל המעי הגס, ויכול לאתר בעיות שונות וביניהן פוליפים טרום סרטניים וסרטן.
במקרה של הימצאות פוליפים, ניתן להסיר אותם במהלך הבדיקה, ובכך למנוע את התפתחותם.

לפי הנחיות משרד הבריאות מומלץ לעבור קולונוסקופיה לאחר גיל 50, ובמקרים שיש סיכון גבוה יותר, בגיל מוקדם יותר.
סרטן המעי הגס הוא סרטן שמתפתח לאט, ולכן חולים ללא תסמינים או ללא ממצאים בבדיקה צריכים לעבור קולונוסקופיה כל 10 שנים.
אם נמצאו פוליפים, הרופא יכול להמליץ על בדיקת סקר לעתים קרובות יותר, כל 3-5 שנים.

גורמי הסיכון שבעקבותיהם מומלץ לעבור בדיקת קולונוסקופיה מוקדמת:

• מחלת מעי דלקתית, כגון מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית
• היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס
• היסטוריה אישית של פוליפים במעי הגס
• היסטוריה אישית של סרטן השד, השחלות או הרחם
• מצב גנטי ידוע הקשור לסרטן המעי הגס

כמו כן, ישנם תסמינים הדורשים פניה לבירור רפואי, שבעקבותיהם ייתכן שהרופא יפנה לבדיקת קולונוסקופיה:

• שינויים בהרגלי היציאה
• דם בצואה
• שלשול או עצירות כרוניים או תחושה שהמעיים לא מתרוקנים לגמרי
• כאבי בטן מתמשכים או התכווצויות
• ירידה בלתי מוסברת במשקל

לסיכום,
בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקה פשוטה שיכולה לאתר בעיות שונות במעי הגס, וביניהן סרטן.
בדיקה זו מומלצת כבדיקת סקר שנתית, אחרי גיל 50, ומוקדם יותר לאנשים עם גורמי סיכון להתפתחות סרטן, או לאנשים עם תסמינים מתמשכים במעי הגס, הדורשים בירור והתיחסות.
יחד עם זאת, בדיקה זו לא מחליפה את הקולונוסקופיה, שהיא הבדיקה המהימנה ביותר לאיתור סרטן המעי הגס,
ובמהלכה ניתן לכרות פוליפים טרום סרטניים ולמנוע פיזית את התפתחות הסרטן.

מה ההבדל בין סיגמואידוסקופיה לקולונוסקופיה?

מבחינה מעשית – סיגמואידוסקופיה היא בדיקה המאפשרת לראות את החלק התחתון של המעי הגס,
הידוע גם בשם המעי הגס הסיגמואידי, ומכאן קבלה הבדיקה את שמה.
הליך זה מתאים גם לצפייה באזור הרקטום ופי הטבעת.

קולונוסקופיה מאפשרת לרופא לראות את כל אורכו של המעי הגס.
הצינור הגמיש המשמש להליך זה ארוך יותר, והוא מסוגל לנווט דרך עיקולי המעי.

ההמלצה של משרד הבריאות לכל אדם המגיע לגיל 50 היא לעבור קולונוסקופיה כבדיקת סקר,
וכשאין ממצאים, לעבור בדיקה כל 10 שנים.
ברוב המקרים, כשיש תסמינים המעוררים חשד לסרטן המעי הגס, או למחלות מעי אחרות, יישלח המטופל לקולונוסקופיה. אך ישנם מקרים בהם יעשה שימוש גם בבדיקת הסיגמואידוסקופיה.

איך מתבצעת סיגמואידוסקופיה?

ישנם שני סוגים של סיגמואידוסקופיה. הראשונה והנפוצה יותר היא סיגמואידוסקופיה גמישה, שבה הרופא מחדיר צינור גמיש דרך פי הטבעת אל הרקטום והמעי הסיגמואידי, והיא משמשת לחקירה מעמיקה יותר של החלק התחתון של המעי הגס.
הסוג השני המכונה סיגמואידוסקופיה קשיחה, מתאים יותר לבדיקות מוקדמות מהירות המתבצעות במרפאה,
ונעשה בה שימוש בצינור פלסטיק או מתכת קשיח יותר.

לפני הבדיקה הגמישה, יש לנקות את החלק התחתון של המעי באמצעות חוקנים, לפי הוראות הפרוקטולוג. לרוב – חוקן אחד יום לפני הבדיקה וחוקן אחד מספר שעות לפניה.
כמו כן, יש להיות בצום מספר שעות לפני הבדיקה.

בזמן הבדיקה, הרופא המבצע את הבדיקה ישכיב את המטופל על צדו השמאלי, יחדיר בעדינות את הסיגמואידוסקופ (הצינור הגמיש) לפי הטבעת. לעתים יוחדר אוויר לפי הטבעת שירחיב מעט את המעי כדי לקבל תצוגה טובה יותר של פי הטבעת ולאפשר נטילת ביופסיה במקרה הצורך, כאשר הצינור נמצא במקום.

לאחר הבדיקה, יושאר המטופל להתאוששות קצרה ויישלח לביתו, עם התוצאות (פרט לתוצאות ביופסיה, שמגיעות מאוחר יותר).

איך מתבצעת קולונוסקופיה?

בניגוד להכנה לסיגמואידוסקופיה, הדורשת ניקוי באמצעות חוקנים בלבד, ההכנה לקולונוסקופיה נמשכת מספר ימים ודורשת שינוי תזונתי הדרגתי, מצריכת מזונות דלי סיבים מספר ימים לפני הבדיקה ועד לתזונה נוזלית בלבד ביום האחרון. הצום לפני הבדיקה ארוך יותר, ובנוסף לתזונה המעטה, נדרשים גם חוקנים לניקוי.
הסיבה להכנה הממושכת היא שטווח הבדיקה רחב יותר והצינור מוחדר לאורך כל המעי הגס.

בדיקת הקולונוסקופיה נעשית תחת טשטוש.
ההליך מתחיל כמו סיגמואידוסקופיה, עם החדרת המכשיר לפי הטבעת וניפוח המעי.
המצלמה באנדוסקופ שולחת תמונות למוניטור הנמצא בחדר שבו מתבצע ההליך.
ניתן לבצע כריתת פוליפים במהלך הבדיקה. הממצאים נשלחים לביופסיה.

זמן ההתאוששות של המטופל במרפאה בה מתבצע ההליך ארוך יותר, כי הוא מתעורר מטשטוש ונמצא לאחר צום ממושך. עקב הטשטוש – לבדיקה זו חובה להגיע עם מלווה, שיחזיר את המטופל לביתו.

מתי תתבצע סיגמואידוסקופיה?

מאחר שבדיקת הקולונוסקופיה מקיפה יותר והיא מומלצת כבדיקת סקר ע"י משרד הבריאות,
ברוב המקרים בהם יש תסמינים היכולים להעיד על סרטן המעי הגס, יישלח המטופל מידית לקולונוסקופיה.
יחד עם זאת סיגמואידוסקופיה היא בדיקה קצרה יותר, פחות פולשנית, ואינה דורשת הכנה ממושכת,
ולכן, ייתכן ותהייה לה עדיפות במקרים מסוימים:

• ניתן להשתמש בסיגמואידוסקופיה קשיחה כהליך מרפאתי ראשוני לבדיקת דימום, אי-נוחות, אי סדירות ביציאות או תסמינים אחרים של בעיה סביב פי הטבעת או ברקטום.
• סיגמואידיסקופיה יכולה להתאים למצב של בעיה רפואית שמקורה ברקטום.
• פוליפים, גידולים או סימנים אחרים של סרטן המעי הגס, יזוהו גם במהלך סיגמואידוסקופיה ולכן ישנם רופאים המעודדים מטופלים לבצע סיגמואידוסקופיה גמישה בין שתי בדיקות קולונוסקופיה.
  במקרה שמתגלה ממצא מדאיג, ניתן להמשיך לקולונוסקופיה.
• סיגמואידוסקופיה יכולה לשמש גם כדי לבדוק מטופל המקבל טיפול תרופתי למחלת מעי.
  תוצאות הבדיקה יכולות לשמש כאינדיקציה ליעילות הטיפול.

איך לדעת איזו בדיקה מתאימה?

כאמור, ברוב המקרים מומלץ לבצע קולונוסקופיה פעם בעשר שנים, החל מגיל 50 (בארה"ב הורידו את הגיל המומלץ לבדיקה ראשונה ל-45, עקב עליית השכיחות של מקרי סרטן אצל מטופלים צעירים).
במקרה של תסמינים המעידים על אפשרות למחלת ברקטום או במעי הגס יש להתייעץ עם רופא,
והוא זה שיחליט מהי הבדיקה המתאימה.

סובלים מדימום, אי-נוחות או שינויים בהרגלי היציאה?
מוזמנים להגיע לייעוץ למרפאתו של ד"ר אבי רשף – פרוקטולוג וכירורג מומחה.